בשבוע שעבר ביקר שר התעשייה והמסחר אלי ישי במצרים. במהלך ביקורו הוא מסר איגרת לנשיא חוסני מוברק, בנושא השבויים ועוד בקשות בנוגע לקברים של רבנים הקבורים באדמת מצרים. ישי יודע לעשות כותרות. העיסוק ברבנים, קברים ושבויים הוא לחם חוקו של כל פוליטיקאי. אבל השר ישי לא נסע למצרים רק כדי לשוחח על החזרת השבויים, מטרת הנסיעה האמיתית של השר היתה הרחבת הסכם הסחר המשולש בין ארה"ב, מצרים וישראל לפיו מוקמים אזורי תעשייה במצרים, ובהם פועלים מצרים המשתכרים שכר רעב מייצרים מוצרים (לרוב מוצרי טקסטיל) במפעלים בבעלות ישראלית ושתוצרתם נמכרת "Made in Israel" ומיועדים לשוק האמריקאי ללא מכס. הסכם דומה נחתם לפני שנים עם ירדן. אזור התעשייה של אירביד שבצפון ירדן בו הוקמו מפעלים רבים היה לתוצר מובהק של ההסכם עם ירדן. הרחבת הסכם הסחר עם מצרים פירושו: העברת הייצור ומפעלים ישראלים נוספים (ואף סגירתם) אל המדינות השכנות, בייחוד בענפי התעשייה ה"מסורתיים". אלה מפעלים שבפריפריה ובהם מועסקים בייחוד מזרחים, ערבים ונשים. כך ישי "החברתי" מאיץ את שילובה של ישראל ב"פס הייצור העולמי".
"פס הייצור העולמי" הינו מושג חדש במדעי החברה, החודר במהרה אל האיגודים המקצועיים. הפס הוא תולדה של משטר הקפיטליזם הגלובלי, ומשמעותו שורה ארוכה של מוצרים ושירותים שמקורם במספר רב של מדינות. החברות הרב-לאומיות, השולטות בכיפת הגלובליזציה, מחלקות כך את העולם על-מנת להפיק את המיטב מפערי השכר, כישורי העובדים ורמות ההשכלה השונות, והכל לשם מיקסום רווחיהן. זו בתמצית האסטרטגיה של המעסיקים בישראל במסגרת הגלובליזציה בעשור האחרון. חיסול מפעלי הטקסטיל בישראל והעברת התוצרת למצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וטורקיה היא הדוגמא המובהקת לכך.
השאלה הנשאלת היא מדוע שר הטוען שמייצג "מפלגה חברתית" נותן ידו להעמקת תהליך שפוגע בשכבות רבות באוכלוסייה – כולל בתומכי מפלגתו? הייתכן שמסירת האיגרת והדאגה לקברי הרבנים ולגורל השבויים הם לא יותר מממסך עשן הבא להצדיק מעשים שאינם קשורים לדאגה לכלל, אלא לאינטרסים הצרים של קבוצה מצומצמת של בעלי הון השולטים במשק הישראלי? קידום הרחבת הסכמי הסחר עם מצרים הוא דפוס פעולה מוכר וידוע של השר "החברתי" ישי. אותו שר הבטיח במהלך מערכת הבחירות "לקבור את תוכנית ויסקונסין". הוא אף הודיע לפני מספר חודשים, בעקבות כמה שינויים לא משמעותיים בתוכנית, שהיא "מתה". אבל התוכנית חייה וקיימת. הרושם בציבור הוא שאכן התוכנית לא קיימת עוד. חבל רק שאף עיתונאי לא מתעניין בנעשה במסגרת התוכנית הגוזלת את קצבאותיהם של אלפי אזרחים מדי חודש – תוך כדי השפלתם. זאת, כי השר הודיע על "ביטולה".
שלום לכל החברים
שמתי לב אתמול כי הערך "סוציאליזם" בוויקיפדיה הישראלית, לוקה בדגוגיה חמורה, ומיעוט אינפורמציה משווע (כמו "סוציאליזם הוא השלב הסוציואקונומי לאחר המהפכה של הפרולטריון, ולאחר שאמצעי הייצור יועברו לבעלות משותפת. החברה תתקדם משלב זה לשלב של קומוניזם")- לעומת הערך "קפיטליזם" שקפיטליסטים שקדו עליו רבות, ומוצג כשיטה מתוחכמת ומיטיבה.
אני מפנה את תשומת הלב של כל מי שרוצה לשפר את הערך, לאור האפשרות שמאות בני נוער ואחרים מסתמכים על האנציקלופדיה האינטרנטית כמקור כמעט בודד לבירורים, ציטוטים וכו’.
מהויקיפדיה-
"גישות להגדרת חברה קפיטליסטית
ישנן שלוש גישות עיקריות לרעיונות היסוד הקפיטליסטיים, המכתיבות במידה רבה את הגישה לרעיון הקפיטליסטי ולאופן מימושו:
הגישה המרקסיסטית: המרקסיזם מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה בדרכי שלום ושלווה בין פרטים, אך סבור כי קיום בעלות פרטית על הקניין יוצר באופן הכרחי "תודעה כוזבת" אצל פרטים, בגלל מבנה הבעלות הקיים על ההון, ולכן מהווה חסם מרכזי למימוש שיתוף פעולה כזה. לפי המרקסיזם, יש להשליט דיקטטורה לזמן ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויזכו להארה והכרה בכך שהחירות האמיתית קיימת דווקא בהיעדר קניין פרטי. עלפי התפישה המרקסיסטית הקלסית, כל מדינה בה ישנה בעלות פרטית על הקניין היא קפיטליסטית."
כמובן שמדובר בשקרים מתובלים בחצאי אמיתות.
שום דיקטטורה בכדי לגמול מתודעה כוזבת לא הועלתה בכתביהם של מארקס או לנין (הדיקטטורה של הפרולטריון מתייחסת למשהו אחר לגמרי).
כמובן שגם היו לאורך ההיסטוריה מדינות לא קפיטליסטיות עם בעלות פרטית על רכוש (פיאודליזם).
במיוחד מעניין שם החלק על הקפיטליזם.
הוא מתואר שם כאידאה,לא כמציאות ממשית.
בהמשך מועלות טענות שאנשי דת וסוציאליסטים העלו נגד הקפיטליזם, כשהכותבים ממהרים "לזכות" את הקפיטליזם מכל אשמה.
למשל בנוגע לאימפריאליזם נטען שזה למעשה מעשה מנוגד לקפיטליזם כי הוא מצריך מעורבות ממשלתית, ולכן אין "להאשים" את הקפיטליזם הטהור באימפריאליזם.
אבל כידוע העולם הוא לא מערכת של אידאות המרחפות מעל הארץ, והקפיטליזם הוא לא דוגמה סגורה, אלא ביטוי לאינטרסים של הבורגנות.
אם זה טוב לבורגנות שתהיה מעורבות ממשלתית, אז היא תהיה.
בקיצור, כמובן שאי אפשר לצפות מאתר "דמוקרטי" בימינו להרבה מעבר לדמגוגיה זולה,שקרים,חצאי אמיתות והגנה חסרת פשרות על הקפיטליזם, שכמובן מצריכה שימוש פתטי באידיאליזם הפילוסופי.
לזהר שלום,
אכן, הויקיפדיה חשובה, אך בעיקר האנגלית. הויקיפדיה העברית בעייתית בהכנסת/עריכת ערכים פוליטיים של השמאל. יש להתמודד שם עם המכונה גלגמש ועוד מרעין בישין. עד משגיעים לבורר העליון שם. בקיצור, זה לא פתוח ולא נעליים. עדיף לכתוב משהו טוב על סוציאליזם, כך שלא ניתן לעריכה, ולהוסיף את הלינק לערך.
הנ"ל- דמגוגיה.
דגוגיה זה לא רע דווקא.
פעם הצבעתי ש"ס כי חשבתי שמפלגה זו תציג את השאלה החברתית-מזרחית בראש סדר העדיפויות הלאומי. אבל ש"ס, מאז ימי אריה דרעי העליזים ועד ימי השר ישי האפורים, תמיד שמה בראש סדר העדיפויות שמירת הסדר החברתי הקיים והפיכת החברה הישראלית לחברה דוסית.
ש"ס אינה "מפלגה חברתית". לפעמים יש לה עמדות חיוביות בנושאים חברתיים (שמזכירה דמגוגיה סוציאלית האופיינית למפלגות ימין בכלל) ובמקרה זה צריך לשתף א?תה פעולה, אבל היא בראש ובראשונה מפלגה דתית-פונדמנטליסטית שמטרתה האסטרטגית היא מדינת הלכה, וממפלגה כזאת אין לצפות שתצא נגד הגורם החזק ביותר בעולם כיום (הגלובליזציה הקפיטליסטית), כל עוד אין זה מחייב הלכתית.
מה, בשולחן ערוך כתוב "לא תפריט"?
ראו השתלבותה של ערב הסעודית בגלובליזציה הקפיטליסטית. למה לה להתנגד לגלובליזציה כל עוד זו אינה מפריעה לקיומו של המשטר הפנימי ואופיו? (אגב, גם איראן משתלבת בפועל בגלובליזציה, ולהערכתי, אחרי שילכו שני המתלהמים חסרי הטקט, בוש ואחמדיניג’אד, היא תתחיל להשתלב גם בגלוי, ותהיה מעין סעודיה שנייה, או סעודיה שיעית).
שלום אפרים,
האם לא דומה הדבר לחד"ש שלא מקיימת את התחיבויותיה לבוחר? האם היא לא שותפה בקואליציה הכל כך רחבה ואנמית של ההסתדרות?
האם זו לא סיבה טובה כדי לעזוב ולהקים משהו חדש? חדש אמיתי?
ש"ס איננה מפלגה חברתית, בזה צודק אפרים דוידי. נדמה שהעניין הזה איננו זקוק לפירוט. השאלה היא לגבי הגלובליזציה. אי אפשר ולא צריך להיאבק נגד הגלובליזציה. צריך אבל בהחלט להיאבק נגד תוצאות הגלובליזציה ועל הדרכים בהם אנחנו פועלים כלכלית בתוך הגלובליזציה. למשל, זו שאלה גדולה האם ניתן וצריך היום לחזור למכסי מגן,להגבלת תנועות הון, ואפילו האם ניתן לדרוש הגבלת חלוקת המפעלים בין מרכז עשיר לכוח עבודה בארצות עניות. הדרך הנכונה לדעתי היא בהעלאת שכר העבודה בתוך ישראל (וקדם כול המאבק על העלאת ועכיפת שכר מינמום), ומאבק על שוק עבודה אקטיבי אמיתי (קרי, המודל הסקנדינבי בו קיימת הכשרת עובדים אמיתית, תמיכה במעבר מעבודה לעבודה, הן בדמי אבטלה, והן במתן הכשרה בשכר, ולבסוף עידוד עבודת נשים על ידי מתן מעונות יום חינם). בעניין זה אני מסכים לגמרי עם הביקורת על השר ישי שלא פעל באופן נחוש לסגירת תוכנית "ווינקונסין", ולהחלפתה בשוק עבודה אקטיבי לטובת המובטלים והמובטלות (ולא נגדם כמו שקיים בתוכנית זו).
מדובר – במיוחד במקרה, של הויקיפדיה העברית – בכנופיית ימניים ריאקציונרים קפיטליסטיים ידועה לשמצה. אישית, היה לי נסיון מר ומבחיל עמם, כאשר נוכחתי לדעת, שהגדרות ה"אמת" שלהם והקביעה, מה נחשב ל"תיקון" ערך ומה ל"השחתתו", מוכפף, לחלוטין, לסדר-היום של כמה בעלי-זרוע בריוניים – רובם ככולם אנשי ימין מובהקים, מזן לפיד==>ליברמן – שלקחו על עצמם לקבוע, מה היה בהסטוריה ומה לא היה, מהי כל אידיאולוגיה ופרטיה וכיו"ב. אין שום טעם להתווכח עמם (כי שינויניקים, כידוע, אינם מתווכחים בהגיון – שלא לדבר, כמובן, על תרבותיות, או כבוד אנושי מינימאלי כלשהו, לבר-פלוגתא…) והם, פשוט, משתוללים כאוות-נפשם.
האסון הוא, כמובן, שיש רבים, המתייחסים, לכל הגיגיהם החולניים והשקריים, כאל "האמת" המוסמכת, בה"א-הידיעה…
ליובל – מסכים איתך לחלוטין בנגע לש"ס. זוהי מפלגה של הומופובים, סקסיסטים, שונאי-מין, מסיתים נגד זונות (טוב, זאת ניתן לומר, כיום, גם על חברתם הטובה, הלא היא זהבה גלאון; ברררר), סוגדי-קברים, אוהבי-מוות, מתעללים בילדים (כי שטיפת-מח דתית = התעללות בילדים), ריקציונרים וגזענים שבגזענים (נגד מהגרי-עבודה בייחוד – הם הגרועים ביותר). כמובן, אם יציע ח"כ מש"ס, להיאבק נגד ייקור הלחם והחלב (אופס! שר משלהם, מוביל זאת…), או לסגור סופית את ויסקונסין (כנ"ל), יש לפעול אפילו עמו, בחזקת ברית אד-הוק אפילו עם השטן, אולם – לא "מפלגה חברתית" ולא נעליים. ואכן, סעודיה היתה, מאז ומעולם, שותפה מרכזית בג-לא-בא-לי-זציה, הבורגנית=קפיטליסטית ואף בניצול מהגרי-עבודה.
ואני מסכים עם מיכה, לדעתי – כפי שכבר כתבתי (בלא לזכות, כמובן, להתייחסות רצינית כלשהי), עלינו לפעול *למען* גלובליזציה – גלובליזציה של אחוות-עמים, של זכויות-העמלים, של זכויות-אדם ככלל, של הידע, למען גבולות פתוחים באמת (לכולם – לא רק להון ולמחזיקיו) עוד, ועוד – על משקל "פועלי העולם התאחדו".
הגלובליזציה, יכולה וצריכה בהחלט, להיות גלובליזציה סוציאליסטית – כמובן, תוך הסתייגות מן ההסתיידות האידיאולוגית, העלולה לצמוח מן ההיצמדות ל"סוציאליזם" כמושג.
ואני מסכים עם שי – גם חד"ש (התצונזר הודעתי בשל-כך? לא יפתיעני) בגדה ובוגדת בבוחריה. אין היא לא מפלגת שמאל ולא מפלגה מהפכנית – כי-אם מפלגה ימנית מתונה, המקדמת – לא-עלינו – רפורמות, קרי: בואו, נהפוך את התועבה הבורגנית, את הסיוט הזה, למשהו קצת פחות כואב לעמלים; נעביר קצת מן העשירים לעבר העניים, בלא לשנות, כמובן, דבר וחצי-דבר, בעצם מושגי הרכושנות עצמם, בלא לבטל, חלילה, את מושגי ה"רכוש" וה"ארבאייט מאכט פראיי", אשר קידמה הבורגנות, בשינויים סמנטיים וקלילים, מאז המאה השמונה-עשרה עד עתה; שמרנות רחומה.
מפלגת שמאל אמיתית, תארגן הפגנות למען ביטולו המוחלט, של עצם מושג ה"רכוש" ותפעל, במקביל, למען הפצת המרקסיזם – תוך כדי ביקורתיות בלתי-מתפשרת, על אותם צדדים בו, אשר התיישנו, או היו שגויים מלכתחילה (כי – וכאן אינני מסכים, עם החבר "לנין" – אוי ואבוי לנו, אם נקדש את דברי מרקס וחבריו… או את דברי לנין ההסטורי). מפלגת שמאל אמיתית, תסרב לכל שיתוף-פעולה עם הבורגנות, לא תתמוך בשום תקציב בורגני ולא תתמוך, גם לא מבחוץ, גם לא כ"גוש חוסם", בשום ממשלה בורגנית – יהיה אשר יהיה!!
מפלגת שמאל אמיתית, תהיה מורגשת בשטח, בהפגנות ברחוב – לא רק בשייך מוניס בואך שדרות רוטשילד, אלא בכל עיר ועיירה, במדינה ומחוצה לה.
לא שזה יקרה באמת, כמובן.:-((
אם תקרא את התגובות שלי לטורו האחרון של גדעון ספירו תראה שאני ממש לא מקדש כל מה שמארקס או לנין כתבו.
בקשר לגלובליזציה, צריך להיות ריאליים, ומהבחינה הזאת יש 2 אפשרויות.
הפחות סבירה היא שמהפכות פרולטריות/איכריות בעולם השלישי יחסלו את הגלובליזציה,יגדעו את האימפריאליזם וימוטטו את הקפיטליזם.
האפשרות היותר סבירה היא שהגלובליזציה תמשיך בלי הפרעה (זה חסר טעם להיאבק בה בתוך מדינות המערב שנעשות, מבחינת האוכלוסיה הילידית לפחות, יותר ויותר מעמד ביניימיות בגלל השוד האימפריאליסטי, ואין לצפות שמעמד הביניים המשוחד יתמוך בהפסקת האימפריאליזם), וכשתהליך הפרולטריזציה של האיכרים יסתיים יהיו מאבקים להעלאת השכר, מה שיגרום לירידה בשער הרווח וכו’ וכו’, כבר תיארתי את התהליך אינספור פעמים.
אולי אינך מקדש, אבל לא הרבה פחות מכך…
צריך לקרוא את המצב כהווייתו, את המציאות כהווייתה, מבלי לראות דבר דרך משקפי-האידיאולוגיה. כי לפני כל האידיאולוגיות, חיוני להישאר בני-אדם – יענו מענש.
כעת, מה שיהיה, עלינו להיערך. כיום, אין שום ארגון ואין שום גוף, המסוגל לתת תשובה ממשית. חד"ש ומק"י, הלא, גרועות הן לאין-שיעור, מלא-כלום. כבר עדיף שלא יהיו. "מאבק סוציאליסטי" עשויה, אולי, להיות גורם חיובי, אם תאסוף עצמה ותחדל לקשקש יותר-מדי אידיאולוגיה. גם אישית, אני נגד כל הטרוצקיזם הזה (הוא מתכחש לעובדות הסטוריות; טרוצקי *ממש* לא היה "דמוקרט", או "נאור"… נהפוך-הוא). בכל-אופן, היא עדיפה ב?ה?ר?ב??ה על רפורמיסטי-חד"ש.
והנקודה העיקרית: "שמאל", המסוגל לקיים הפגנות אחד במאי, רק בעיר אחת או שתיים במדינה – שאליהן יכולים, כמובן, להגיע אך ורק תושבי אותה עיר, או בעלי מכוניות, כי אין שום ארגון-הסעות – אינו שמאל ראוי לשמו.
האחד במאי 2006 והאחד במאי 2007, היו – שניהם כאחד – בושה וחרפה, בכל הנגע לירושלים, לדוגמא. כיצד יראה, האחד למאי 2008?
לחץ על שמי ושלח לי דואל, אם יש לך רעיונות כלשהם.
אינני דובר של אפרים דוידי ואינני דובר של חד"ש, אבל מה הקשר בין המשל לבין נמשל? מה הקשר בין קואליציה בהסתדרות להשתתפות המפלגה שבהגמוניה בעלי ההון (המזרחיים) ש"ס לבין השתתפות בקואליציה בהסתדרות? אני לא מבין כל כך מה הקשר!
המרקסיזם הוא אכן אידיאולוגיה, שמטרתה להפוך את יחסי הקניין הקיימים,לבטל את הניכור וליצור סביבה אידיאלית להתפתחות הנפשית והגופנית של כל בני האדם,להפסיק את הניצול של אדם בידי אדם ולשחרר את התודעה, או בקיצור, סוציאליזם.
אבל בכדי להשיג את המטרה הזאת צריך להבין את המציאות ולנתח את החברה באופן מדעי, ומארקס הוא זה שהניח את היסודות להבנה כזאת.
לא כל מה שמארקס אמר הוא נכון וכמובן שהניתוח שלו מוגבל לתקופתו, אבל גם בימינו אי אפשר להגיע להבנה אמיתית של התהליכים החברתיים בלי להשתמש במטריאליזם הדיאלקטי וכן, גם בכמה מסקנות ספציפיות של מארקס,לנין,לוקאץ’,גראמשי וכו’.
לא כל מה שהם כתבו הוא נכון, אבל ככה זה במדע (כל עוד אנחנו מדברים על המארקסיזם רק בתור ניתוח מדעי), עושים טעויות.
וכמובן שכמו כל מדע, אי אפשר להגיע לאמת מוחלטת ובכך לסיים, אלא צריך כל הזמן להמשיך ולפתח את התיאוריה המארקסיסטית בהתאם להתפתחויות.
זה שמודים שבכל זאת היה משהו בכתביהם של גדולי המארקסיזם זה לא לקדש, כמו שלהגיד שהיה משהו במה שדרווין כתב זה לא לקדש, כל עוד אתה מבין שלא מדובר בדוגמה מתה, אלא במדע שצריך להמשיך לשקוד על פיתוחו ולנפות דברים לא נכונים או לא רלונטיים.
בנוגע לפעילות מעשית, אני מגדיר את המטרות באופן הבא-
מלחמה חסרת פשרות בכיבוש ובאימפריאליזם.
מאבק למימוש פרוגרמת מינימום (ואני אסביר מדוע), כלומר, הלאמה של התחבורה,רפואה,חינוך, העלאת שכר המינימום, מדיניות רווחה,חיסול חברות כוח אדם, חיסול אמיתי ומלא של האפלייה נגד הערבים, מאבק בכפייה הדתית ועוד…
כל זה זה כמובן פרוגרמת מינימום, כי אין כאן בשום אופן סוציאליזם.
למה פרוגרמת מינימום?
כי אי אפשר לבנות סוציאליזם בארץ אחת, בוודאי לא בישראל, וכל מהפכה סוציאליסטית בישראל יכולה רק להיות חלק ממהפכה עולמית.
בנוסף, במצב שבו ישראל היא מדינה אימפריאליסטית שמשחדת חלקים גדולים באוכלוסיה שלה בעזרת ערך עודף מהעולם השלישי (לא רק פלשתיני) ובישראל עצמה יש פחות ופחות פועלים יהודים, אי אפשר לצפות למהפכה כזאת, מה גם שכבר הסברתי למעלה שהיא חסרת תוחלת.
כבר הסברתי במקומות אחרים פה אילו התפתחויות יכולות להוביל לקריסת הקפיטליזם.
מאבק אמיתי לסוציאליזם יכול להיות בימינו רק במדינות העולם השלישי, שהופכות יותר ויותר לפרולטריון העולמי, כשמדינות המערב הן הבורגנות העולמית.
רק מהפכות סוציאליסטיות בעולם השלישי ע"י הפרולטריון החדש והצעיר שלהן יכולות לגדוע את הענף האימפריאליסטי ולמוטט את הקפיטליזם, אבל גם אם לא יהיו שם מהפכות ההתפתחות הטבעית שם תחסל את האימפריאליזם (עליית שכר, הפיכה למדינות קפיטליסיות מפותחות, ירידה בשער הרווח…).
בקשר לישראל ואיך ובאילו כלים ארגוניים ופעולות מעשיות אפשר להשיג את המטרות האלו, זו כבר שאלה אחרת, שבאמת צריך להרהר בה ולהפוך בה, להסיק את המסקנות הנכונות ולפעול לפיהן.
קדימה לעבודה.
כן, אני מסכים איתך כמובן.
הנקודה היא, שעל-מנת להביא לשינוי בקנה-מידה כלל-עולמי, שומה עלינו ליצור תנועה כלל-עולמית.
במצב הנוכחי, כל תנועה ותנועה, פועלת בארצה ודי-עיוורת, למתרחש בעולם. עלינו להתחיל בנוער ולבנות עמו ובעזרתו, תנועה סוציאליסטית מהפכנית כלל-עולמית. לא בהנחתת דברים מלמעלה כמובן, לא בהייררכיה, כי אם בקריאה לאנשים להצטרף ועידודם ליזום בעצמם. על התנועה להיות כלל-עולמית מראשיתה – כי מסניף בתל-אביב, סניף בנצרת, סניף בירושלים וסניף בחיפה, עם אוהד אחד בנס-ציונה, אחד ברחובות, אחד בבאר-שבע ואחד בקריית-שמונה (נניח), לא נגיע להרבה. עליה להיבנות *מלכתחילה* בתור שכזו, לרבות שליחת נציגים לאינטרנאציונאל (במידת-האפשר, בהתאם ליכולותיה הכלכליות של התנועה). עליה להתמודד לפרלמנטים בכל מקום, בו תוכל אובייקטיבית – ובהיותה מיוצגת בהם, לסרב לכל שיתוף-פעולה שהוא – מעבר לבריתות אד-הוק להעברת-חוקים – עם מפלגות בורגניות *כלשהן*, גם אלה, המהדרות עצמן בכינוי הנאדר "שמאל", י?ע?נו?. לא לתמוך בשום ממשלה, שלא אנו נרכיבה ולא להצביע, *ל?עו?ל?ם*, בעד שום תקציב בורגני שהוא, יהיה אשר יהיה ויקרה אשר יקרה. לא לתמוך, לא ב"רע במיעוטו" ולא ב"מזעור הנזק" ולא לשמש בתור "אמצעי-מניעה" ל"הפחתת נזקי הקפיטליזם" – בקיצור, *ל?א* לעשות שום-דבר מן הדברים, שחד"ש עשתה ועושה, לפחות מאז 1992, אם לא לפני-כן. לא "גוש חוסם" ולא בטיח – אלא להבין, שמוטב שהמצב יהיה רע בהגדרת 1 בסולם-הרווחה, אבל תהיה למדוכאים אלטרנטיבה, מאשר יהיה 2.3, נניח, אבל לא תהיה להם (כמצב הנוכחי).
להוקיע, ללא-פשרות, כל דיקטטורה, באשר היא דיקטטורה. להבהיר, ששינויים, המתבצעים בכפייה, אחת דתם להיכשל, בסופו-של-דבר (ע"ע: ברה"מ, יוגוסלביה ועוד).
לא לפחד כלל. לא מכשלון אפשרי בדרך לניצחון, לא מנקמת-האימפריאליסטים (שתבוא ללא-ספק), לא מפיטורין (מעבדות בשכר-מינימום? ברוך שפטרנו!! נחיה בטבע), לא מישיבה אפשרית בכלא (שתבוא מן-הסתם, אם יחוש השלטהון באיום ממשי מצדנו), לא מלריב, עם בני-"משפחה" ו"חברים"… ולזכור, שאם נופלים אז גם קמים – וכל ירידה, היא רק לצורך עלייה מחדש. לצאת מחוזקים.;-)
לתנועה כזאת, כמובן, אסור שתהיה תכנית, המבוססת אך ורק, על נושא אחד או שניים. עלינו לפעול, במקביל, למען שוויון לכל ולמען ביטול הרכוש, ביטול הדת הממוסדת, ביטול הלאומים וביטול ההייררכיה – כל הייררכיה באשר היא. למען לגליזציה ולמען איכות-הסביבה. למען נודיזם ולמען שיבה מלאה אל הטבע. למען אהבה חפשית ולמען דמוקרטיזציה של כלל "מוסדות-החינוך", עד לביטולם המוחלט ויצירת חברה, בה יחיו אנשים, באופן טבעי, למען הוסף אהבה וידע, לעצמם ולאחרים כאחד, למען פיתוח עצמם (כן, גם במובנים הניו-אייג’יים…) תחת למען צבירת רכוש גשמי אידיוטי. ולהביא, לבסוף, להבנה, שה?כ??ל א?ח?ד.
טוב, אתה תתחיל.
ואיך שיהיה, טוב לראות, שפה ושם, אפילו חד"ש עוד מועילה קצת, במשהו.
— קישור —