חבקוק הגיב:

שבת שלום עם ישראל

סופי אלג’ם הגיב:

לאור דבריו האחרונים של מחמוט-א-זאהר, מראשי החמאס בעזה, מקבלים דבריו של שמואל אמיר משמעות הזוייה לחלוטין.

ותחילה תיזכורת: א-זאהר אמר אתמול כי אם צה"ל ייסוג מן הגדה המערבית החמאס ישתלט עליה.

ובכן, במשך 40 השנה האחרונות הטיעון המרכזי של השמאל לדורותיו גרס נסיגה מוחלטת מן השטחים הכבושים יהיו אשר יהיו הנסיבות.
התביעה הזו הייתה מוצדקת לו לא היינו עדים לטבח שנערך בפלסטינים על ידי אנשי החמאס אחרי שנסוג צה"ל מרצועת עזה.
נסיגה דומה מן הגדה המערבית תביא לטבח במימדים נוראיים באוכלוסיה הפלסטינית אם אכן זו תתרחש.

נקודה נוספת שאותה יש להביא בחשבון היא זו:
השתלטות האיסלם הפונדמנטליסטי על הגדה פירושו חיסול התנועה הלאומית הפלסטינית לשנים רבות וכפי הנראה גם לצמיתות.

שמואל אמיר במאמרו חוזר על הטעות שנעשתה על ידיד השמאל העיקבי סמוך לנפילת שלטון השאה באירן בשנות ה70 – אז סבור היה כי חיסול שלטונו של השאה, בהיותו גרורה של ארצות הברית יחזק את הכוחות האנטי אימפריאליסטיים – קרי את ברית המועצות וגרורותיה.
בפועל קרה דבר הפוך – ברית המועצות מצאה את עצמה במצב שבו משטר איסלמי קנאי שוכן על גבולה הדרומי ומהווה מרכז לתסיסה אנטי סובייטית, מסית את המיעוטים המוסלמיים ברפובליקות האסייתיות כנגד שלטון הכפירה החילוני, והופך את האיסלם לגורם כוח רב השפעה המאיים על ריבונותה ומעמדה.

שמואל אמיר הגיב:

חבקוק היקר (וגם סופי)
כאשר אני קורא את תגובתך אני חש כאילו לא נכתבה ע"י אדם מסויים בעל דעה או מחשבה משלו אלא משהו שהועתק מאחת מאלפי ההתבטאויות של התעמולה הישראלית.האם לא עלה על מחשבתך שיכול להיות שהפלסטינים לא חושבים0 במישורי התעמולה הישראלית? האםהםכלל לא מרגישים מחוייבים לתעמולה שלנו?.למי ולמה הם צריכים להודות על יציאתנו מעזה? הם חושבים שהמולדת שלהם עדיין כבושה. אנשים מוזרים שכמוהם לא עושים הבדל בין הגדה ועזה ורואים בשניהם ארץ אחת פלסטין. כך גם בכל שאר ההעתקים שלך מן התעמולה בה אנו שטופים מהבוקר עד הערב מן הילדות ועד הזקנה. אצל סופי אותו דבר ביחס לאיראן. אשאל אותה לדוגמה: מי עזר לאמריקאים להשתלט על איראן להמליך עליה את השאח ולגזול שוב את הנפט שמוסאדק הלאים מן האמריקאים והאנגלים. מי התנדב מיד להקים שם את שירותי הביטחון בהם השאח דיכא את העם האיראני? זה רק על קצה המזלג – אבל היום שבת..

ראינה מונס, תשובה לסופי הגיב:

אמנם נכון שהמפלגה הקומוניסטית הפרסית וגם שאר ארגוני השמאל נעלמו, אך בראייה מפוכחת היסטורית, תפקידם של ארגונים אלו היה לקדם את המהפכה, לא להתקיים לשם הקיום. ברגע שסייעו להביא את המהפכה, הם מילאו את תפקידם וההיסטוריה פשוט עברה הלאה (כן, אני יודעת שאתם חושבים שזו מהפכה איסלמית, אך גם זה עוד מיתוס: זוהי מהפכה עממית המונית שהביאה את העם לשלטון, וזרקה את נציגי האימפריאליזם). לא צריך לראות תמיד את הכל בראייה מפלגתית/עסקנית: התוצאות של מלחמת המעמדות הן שקובעות, לא איזה מפלגות יש ברשימות.

סופי אלג’ם הגיב:

יובל שלום,

שכחת משום מה לציין את יחסם של האייתולות לאישה במסגרת אותן רפורמות שלטענתך קידמו את המהפכה.

אתאתורק הסיר את הרעלה מן הנשים בחוק מיוחד.

האייטולות החזירו אותו.

מוזרה מאד העובדה שאתה מציין ש"אז לא ידעו לאן המהפכה הולכת" הרי כל מי שקרא את כתביו של האייתולה חומייני ועקב אחר מהלך חייו יכול היה להבין על נקלה שהאיש פונדמנטליסט חשוך וקנאי ששנאתו למערב ולקומוניזם שווה.

הטעות של המרכסיסיטים – שלדעתי הם חוזרים עליה עד עצם היום הזה – נעוצה בעובדה שהם מטפחים אשליה כי "המצב המהפכני" יביא בהכרח לעליית כוחם של גורמים שמאליים שבסופו של התהליך יתפשו את השלטון.

הדבר הזה לא קרה מעולם במדינה מוסלמית, ולבטח לא יקרה בעתיד.

ראינה מונס הגיב:

למרות שאני מאד בעד זכויות הנשים הפועלות והפלאחיות ("שחרור האישה" כשלעצמו הוא מושג זעיר-בורגני), אני חושבת שלא צריכים להיות דוגמטיים בנושא זה, או בכל נושא אחר. המושגים הקפיטליסטיים-מערביים שלנו לא בהכרח ישימים לחברות אחרות, ופשוט אי אפשר לשפוט את המהפכה האיראנית ולחרוץ את דינה רק על סמך מעמד האישה. וכמו בעוד הרבה דברים אחרים, יש סדרי עדיפויות: אפשר וצריך להכיר בכך שהנושא העיקרי הוא המאבק באימפריאליזם, ושלעומתו נושא זכויות הנשים הפועלות והפלאחיות הוא משני, ויכול להיות מטופל בשלבים נוספים בהמשך.

ויש גם את העניין הדמוגרפי — אי אפשר למשל שזכויות הפועלות והפלאחיות יגרמו להרעה במאזן הדמוגרפי שם או כאן.

ובמילים אחרות: לא כל סיסמא שמתאימה לפריז, ניו יורק ולצפון תל-אביב רלבנטית במזרח הערבי, ועכשיו ומייד.

זה בכלל לא שונה בעיני ממצב שבו באים לעצרת באיזשהו כפר ערבי בבגדים פרובוקטביים או שאוכלים ושותים באמצע היום ברמאדן. זה לא אומר שמכירים באיסלם, אבל שמבינים שהדגש הוא על המאבק בקולוניאליזם ובאימפריאליזם ולא בתרבות המוסלמית.

סופי אלג’ם הגיב:

לא שכחת, אבל דומני שגם לא למדת:

בשורה התחתונה טעה השמאל הרדיקלי (שאז היה גרורה של ברית המועצות) בניתוח המציאות, ולא בפעם האחרונה.

פרשנים לא מעטים טענו אז ששלטון האייתולות יביא להפיכתה של אירן למדינת הלכה קנאית.

הכתובת הייתה על הקיר בכל שלב של ה"מצב המהפכני" שכן תומכי חומייני היו הכוח הגדול והחזק ביותר בקרב הגורמים שפעלו נגד השאה, כך שהאשלייה כי בסופו של דבר השמאל האנטי אמריקני יתפוס את השלטון התנפצה לנוכח המציאות

נראה שהשמאל התעלם בעקשנות ראויה לציון ממשנתו של חומייני וכנראה שלא ייחס להם חשיבות בדיוק כפי שהוא עושה עכשיו ביחסו למצע החמאס.

עבור חומייני, כמו עבור החמאס, כל האידיאולוגיה המערבית -ובכלל זה הסוציאליזם – – היא מוקצה מחמת מיאוס, ואין בשום פנים ואופן להתפשר עימה או לשתף עימה פעולה.

לכן הגישה הנוכחית של השמאל העיקבי הישראלי הטוענת כי תפישת השלטון ע"י האחים המוסלמים בעזה הוא "מעשה מהפכני" תתנפץ על סלעי המציאות כמו שהתנפצה האשלייה ההיא.

שמואל אמיר לסופי הגיב:

לסופי היקרה,
נגעה לנפשי דאגתך שלא אתגחך בהדגשה רבה מדי של אנטי-אמריקניות. אני מצטער שלא אוכל להיענות לבקשתך כי פשוט אין לך היום פינה בעולם כולו בה לא מתערבת ארה"ב (בסיסים צבאיים יש לה כ150 מחוץ לארה"ב). כמובן יש הבדל יסודי בינינו ביחסינו לארה"ב , אני כשמאל רואה בה את שומרת ההגמוניה הקפיטליסטית – שמרנית בעולם, ובשל כך היא מאיימת על עצמאות העמים ואילו את רואה בה כנראה את נושאת החירות והדמוקרטיה ולפחות מבקשת לחדול מעט מהתקפות עליה. אכן זה בעיני אחד ההבדלים המרכזיים בין שמאל לימין בעולם היום. הקריאה לשמאל לחדול ללכת בשבי המלל האנטי האמריקני לא תתקבל על ידי השמאל.

את מבקשת לדעת "מה הקשר של עזרת האמריקנים לשאח כנגד מוסאדק לבין התמיכה שלך ושל השמאל העקבי בהפיכה שהביאה את האייטולות לשלוט באירן?". כבר הניסוח שלך מעניין ביותר: את כותבת על "עזרת" האמריקנים לשאח. בענייך זה היה כנראה מעשה צדקה אמריקאני. נראה איך מתאר העיתונאי דילו הירו "עזרה" זו בספרו "הלבירינט האיראני". (מאמרים של עיתונאי זה מופיעים גם ב"הניו יורק טיימס וגם ב"ניישן").
להלן תיאורו:
באפריל 1951 . ראש הממשלה מוסאדק מלאים את חברת הנפט האנגלו איראנית ומקים את חברת הנפט האיראנית לאומית.

אוגוסט 1953 ה סי. אי.אי. בשיתוף עם השירותים האנגליים מדיח את מוסאדק ומחזיר את השאח לכסאו. הוא מדכא באופן ברוטאלי כל אופוזיצה ונותן לחברות נפט מערביות לנהל את תעשית הנפט האיראנית.

ביוני 1963 האייטולה חומייני מכנה את השאח " נבל עלוב" ותוקף אותו על מדיניותו הפרו אמריקאית. הוא נאסר ובעקבות זאת קמה התקוממות כל-לאומית. דיכויה ע"י הצבא מסתכמת באלפי מתים.

כל אלה הם אצלך "עזרה אמריקנית לשאח". אני מכנה זאת תמיכה אמריקאנית בכל כוחות השחור נגד שלטון לגיטימי מקומי. תמיכה שהיא למען אינטרסים של בעלי תאגידי הענק האמריקאים. העמדה האנטי אמריקאנית שלי ניצבת מול העמדה הפרו אמריקנית שלך. אך כאמור דה גם ההבדל בין שמאל לבין לא שמאל ועד לימין. בסוגרים אוסיף שהסיפור בעניין הנפט חוזר על עצמו בעירק, האמריקאים עושים כעת גם כל ההכנות לחזור על סיפור באיראן.
סיפור ההתערבות האמריקאית באיראן דיו להסביר למה השמאל בעולם – וגם כוחות דמוקראטיים נרחבים – יצאו נגד ההתערבות האמריקאית.

כמובן שאנשים פרו אמריקאים טענו שהשמאל תמך בחומייני כי זה יעזור לברה"מ. זה עוד אחת משקרים נפוצים שחבל לענות עליהם. נכון הוא ששמאל תומך בכוחות אנטי אימפריאליסטים כל עוד הם כאלה. לו השמאל לא היו תומך בחומייני היו אותם אנשים באים בטענות אליו שהשמאל בוגד בהתחייבויותיו.
מתי השמאל "התלהב" מחומייני? לי זה לא זכור, אולי סופי אלג’ם תביא הוכחה לדבריה?
היא גם כותבת: "מיליוני בני העם האירני שהובלו למלחמה לא להם ונטבחו בשם אללה?" לי ידוע שהעיראקים בעידוד האמריקאים יצאו למלחמה נגד עיראק. הם תמכו בסאדם חוסיין וגם שימושו בגז נגד האיראנים לא הפריעו להם. התחילו להזכיר את זה כאשר הם התנפלו על עיראק.

ובסיכום אם מחר האמריקאים יתקיפו את אירן אין לי ספק שהשמאל בכל העולם יתמוך באיראן כנגד האמריקאים כפי שגם עשה כאשר יצא נגד האמריקאים שתקפו את עיראק למרות שידעו מי זה היה סאדם חוסיין . כאשר מצד אחד עומדת מעצמת ענק נגד מדינה קטנה וברצונה לחמוס את נכסיו ואת עצמאותו חייב השמאל לתמוך בחלש הזקוק להגנה – למרות משטרו הפנימי הגרוע. לשנות את המשטר הפנימי זה ענינו של כל עם ובטח לא של האמריקנים שחיים בשלוה גמורה עם משטרים איומים אם הם רק נמצאים בחסותה..