לאחרונה התבשרנו בדבר זכייתו של מי שהיה סגן נשיא ארה"ב בתקופת הנשיא קלינטון, בפרס נובל לשלום. הזוכה בפרס היוקרתי הוא לא אחר מאשר אותו אל גור שזכה במירב קולות של הבוחרים לנשיאות ואמור היה להתמנות לנשיא, לולא הצליחו ג’ורג’ בוש ואנשיו להטות את תוצאות הבחירות. הזכייה של אל גור בפרס הנודע נומקה בתרומתו היחודית, למיקוד תשומת הלב הציבורית לסכנה החמורה הרובצת בימיינו על עצם יכולתו של כוכבנו היחודי להמשיך לקיים חיים וחיי אדם בכלל זה.

ברכות מקרב לב לזוכה בפרס היוקרתי והוקרת תודה לו על תרומתו להעלאת המודעות.
 
קשה, בהזדמנות זו, שלא להביע תמיהה, מדוע זה לא העסיקו סוגיות הסביבה את אל גור בעת שהיה בעל עמדת השפעה ישירה כסגן הנשיא בממשל של ארה"ב, או בעת מסע הבחירות שלו לנשיאות.
 
מן הראוי גם לבחון האם המסע המתוקשר היטב וסרטו המוערך "אמת מטרידה" (מוערך על ידי התקשורת האמריקאית המסורתית) אכן מסייעים בהבטים המעשיים והקונקרטיים להפחית משמעותית את זיהום האוויר, הקרקע, המים, ולהשיב לעולמנו את האיזון הנדרש לשם קייום חיים.
 
אבחנה אוביקטיבית חייבת לקבוע לצערנו, שמאמציו של גור אינם מקרבים אותנו מעשית אל מטרה זו. יתר על כן, גם כאשר עשה אל גור את התפנית הדרמתית ומיקד את פעילותו הציבורית בנושא הסביבתי לא הצליח זה, להתעלות ולבדל עצמו מהממסד הקפיטליסטי המסורתי ממנו בא. לכן קשה מאוד להשתחרר מהרושם המתקבל לאחרונה שהממסד השלטוני וזה הכלכלי מעמידים פנים כאילו מסע ההסברה של גור הינו לטעמם. הם משלמים "מס שפתיים" ומשתמשים בו כעוד מקדם מכירות. באותה העת הם ממשיכים בפרקטיקה המזהמת, אשר הביאה את עולמנו אל סף תהום.
 
צעדים קונקרטיים אשר תהייה בהם היכולת להציל את כוכב הלכת שלנו, חייבים בסיכומו של עניין להתמודד עם הגורם שמניע את התהליך המתמשך של הזיהום, ההרעלה וההרס של עולמנו.
 
המניע העיקרי מצוי ומוטבע באופן היצור הקפיטליסטי, ובחומרה מוכפלת, הקפיטליסטי-הגלובלי. במשטר זה חייבים בעלי ההון, בכדי לשרוד בשוק, לפעול ללא הרף במטרה להגדיל את הונם; לייצר יותר ובמחיר עבודה זול יותר; לשווק ולמכור עוד ועוד. אל גור לצערנו איננו משיב עדיין לשאלה המתבקשת: כיצד יופחת באופן משמעותי הזיהום כל עוד המניעים הכלכליים הנ"ל ושלטון נציגי ההון ישארו על כנם?
 
לשאלה זו יש תשובה! נדרש שינוי בעל אופי מהפכני של אופן היצור, כלומר שינוי שבו המאפיין הקובע את כללי היצור לא יהייה השאיפה להגדיל את ההון, אלא, הבטחת הצרכים האמיתיים של האדם. וצרכיו האמיתיים של האדם הם רק אלה המתממשים בהרמוניה עם הטבע ועם סביבת הקיום שלו.
 
הנה למשל, מדברים רבות על צמצום זיהום האוויר מפליטת עשן מכלי רכב. מדברים ומדברים. אך באותה העת ממשיכים יצרני הרכב להציף את העולם בכלי רכב. מחירו מוזל יחסית, במיוחד כאשר הוא מיוצר באמצעות כוח עבודה זול מאוד. כל זה מגדיל את רווחי תאגידי יצור הרכב והדלק ובמקביל מחמיר עוד ועוד את הזהום וההרס.

עניין הגנת הסביבה איננו יכול להישאר בתחום המודעות בלבד. הצלת סביבת החיים תלויה בשינויים כלכליים וחברתיים אשר מצד אחד יפגעו בהכרח באינטרסים הצרים והאנוכיים של ההון ומנגד יתנו מענה בסיסי לאינרטסים של העובדים – להתקיים מעבודה ללא ניצול מעמדי; לייצר את המוצרים והשירותים המבטיחים את הצרכים הנדרשים לקיום בכבוד וזאת מבלי להציף את השוק ולשטוף את המוח במוצרים משעבדים חסרי תועלת אנושית ואשר בסופו של עניין מזהמים והורסים את סביבת החיים. בתמצית, שינוי שיציב כיעד את טובת האדם וסביבת החיים ולא את רווחי ההון.
 
הצלת העולם איננו אינטרס חיוני רק למעמד העובדים. זהו אינטרס חיוני גם לבעלי ההון. ואכן יש בעלי הון ונציגיהם בממסד הקפיטליסטי, כמו אל גור, המגיעים לתודעה ביחס לסכנה הגדולה ואף מנהלים מסעות הסברה בנדון. בעלי ההון כמעמד חברתי אינם מסוגלים להציל את עולמנו מהזיהום אלא אם יוותרו על מעמדם כבעלי הון. מי הוא הטיפש שיאמין שהם יעשו זאת מרצונם.
 
הצלת העולם מכלייה מותנה, על כן, ברמת המגויסות של העובדים כמעמד המוביל את המאבק העממי והדמוקרטי לשינוי המבנה החברתי מן היסוד.

Share on Facebook