בְּאָבֵל-בֵּית-מַעֲכָה עֶמְדַּת תַּצְפִּית
לְבָנוֹנִית בְּמִגְדַּל פַּעֲמוֹנִים עַתִּיק.
זֹאת אוֹמֶרֶת קָדוּם.
זֹאת אוֹמֶרֶת יָשָׁן.
אוּלַי.
אִם בְּ-64′ מַשֶּׁהוּ מִ-48′ זֶה מַמָּשׁ
יָשָׁן.
בְּכָל אֹפֶן, שָׁמָּה, בְּאָבֵל-בֵּית-מַעֲכָה
נְשָׂאַנִי עַל גַּבּוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ,
וְכָךְ כָּתַבְתִּי עָשׂוֹר אַחַר כָּךְ:
"שַׂק קֶמַח לֵילִי
נָשַׁק מִגְדַּל פִּי
מוּל עַיִן מְכַוֶּנֶת"
בִּבְסִיס הָאִמּוּנִים פִּקּוּד צָפוֹן
גִּבְעַת אוֹלְגָה
צָעַדְנוּ הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי וַאֲנִי
וְכָךְ כָּתַבְתִּי עָשׂוֹר אַחַר כָּךְ:
"צַעַד צַעַד רַךְ
בְּחוֹלוֹת קַיִץ:
אוֹלְגָה – צָהֹב וְכָחֹל"
לְיַד שֶׁפֶךְ הַדַּרְדָּרָה הִקְפִּיץ
אוֹתִי הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי בַּגִּ’יפּ שֶׁלּוֹ
הַמְּזֻוַּד-מִשְׁקָפוֹת הַמְּאֻבָּק הַמְּגָרֶה כָּל-כָּךְ
בַּחֲזָרָה לְהִתְאָרֵחַ בַּמֶּשֶׁק
וְנִפְרַדְנוּ בִּנְשִׁיקָה עֲמֻקָּה תַּחַת
מָה שֶׁעָשׂוֹר אַחַר כָּךְ תֵּאַרְתִּי
כְּ"אֹרֶן סְחוּף-סוּפוֹת
אוּלְטְרָה-סְגֻלּוֹת.
אִינְפְרָה-אָדֹם שָׁכַחְנוּ"
נוֹרָא מֵבִיךְ אֲבָל אַמְשִׁיךְ.
בַּוָּאדִי לְיַד עֵין-כָּארֶם הִתְחָרֵט
הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּי וְנִשְׁאַר עוֹד
כְּסוֹד עוֹד סוֹד כָּמוּס
יַעֲנִי
כְּפִי שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁבוּעַ אַחַר כָּךְ
וְרֶגַע לִפְנֵי מִלְחָמָה חֲדָשָׁה:
"אֲנִי מִסְתַּכֵּל
בָּךְ וְאַתְּ יָפָה.
דְּגִיג נְחֹשֶת נִשְׁכָּח"
וְאָז פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה בְּהֵא הַיְּדִיעָה. מָה זֶה
פָּרְצָה, מַמָּשׁ בָּרָק שֶׁל זֵאוּס
וְתָפְסָה אוֹתָנוּ בְּפִּיקְנִיק בְּלִי
זַחְלִילִים כְּמוֹ אֵיזֶה
גַּחְלִילִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כִּתָּה. וְשָׁם
בַּגֶּשֶׁם בְּגֶשֶׁר דָלָמִייָה בַּחֲנֻכָּה כָּתַבְתִּי
עַל הָרְבִיעִי שֶׁלִּי:
"אֵשׁ אֵשׁ מְדוּרָה
רֶמֶץ סִפּוּרִים.
יוֹם-יוֹם תּוֹפַחַת כָּרֵס"
הַאיקוּ יַעֲנִי עַל חַיָּלִים
שֶׁלֹּא נִלְחָמִים, אֲבוֹי.
שֶׁאַמְשִׁיךְ? בֶּטַח. אִם כְּבָר.
בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה חֹדֶשׁ אַחַר כָּךְ
בְּמֻצַּב הַמֶּכֶס הַסּוּרִי מוּל
הַגָּדֵר לְיַד דֶּרֶךְ טִשְׁטוּשׁ מוּל
מוֹח’יבַה פוֹקַה מֵעַל
לְאַלְפֵי זַרְזִירִים מֵתִים בַּחֲצַר
הַמִּסְגָּד עָמֹק לְתוֹךְ עוֹד
סוֹד כָּמוּס כָּתַבְתִּי:
"קוֹד קֶשֶׁר עָרְמַת
הַמְּזַנְּקִים לַבֹּץ.
כַּמָּה כּוֹבָעִים הֵבֵאתָ?"
וּלְבַסּוֹף פְּרֵדָה לֵילִית בֵּין גִּדְרוֹת
הַבָּקָר וַעֲדַיִן
אוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה רַק הַגִּ’יפּ
הַגִּ’יפּ הִשְׁתַּנָּה, כְּבָר יֵשׁ בּוֹ
מְעַרְבֵּל וּדְרָגוֹת יוֹתֵר גְּבוֹהוֹת
אֲבָל הַסּוֹד עֲדַיִן סוֹד וְהוּא
כָּמוּס מָתוֹק וְרָקוּב:
"עוֹקֵף מְעַרְבֵּל
בֹּקֶר מְיַלֵּל.
הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה"
הָיִית מֵתָה.

GADOL !!!
שיר מדהים מבחינת השפה שלו, והקונוטציות המקראיות שבו. השילוב בין לשון מדוברת ללשון שירית, פואטית כל כך מדבר אלי, ויש בו משהו סגנוני נבואי.
יופי של שיר