ה"ספין" גורם לסחרחורת. הסחרחורת גורמת לבחילה. הבחילה גורמת להקאה. ההקאה מביאה עמה רגיעה זמנית. מנצלים את הרגיעה הזמנית ל"ספין" חדש. וישראל מוכנה שוב לצאת למלחמה.
כמה דיו אפשר לשפוך וכמה מלל אפשר להשמיע על נושא מלחמת לבנון השנייה מבלי לשאול את השאלה הפשוטה: "מהי המדיניות שעל פיה יצאה ישראל למלחמה?! הרי זאת השאלה הראשונה המתבקשת אצל כל גוף פוליטי נורמלי.
מקור המלחמה על כשליה הוא במושגי יסוד של ההוויה הישראלית. הכשל המרכזי שיש לבדוק אותו הוא כזה: כיצד גורר ממסד פוליטי וצבאי עם שלם למלחמה יזומה על סמך שורה של הנחות יסוד כוזבות ומוטעות.
מי יכנס את ההורים השכולים ואת המילואמניקים כדי לאמור להם בחברות ובכנות: חבל על הדם הנשפך של יקיריכם וחבריכם בשרות אינטרסים זרים וכדי לרפד את הקרירות של אינטרסנטים מקרב "העסקונה" המקומית? מי יגיד להם שלא ישמחו בנפול ה"אויב" כיוון שהאויב האמיתי מאכלס את ארמונות השררה כאן בקריה ושם במפקדות של תיאום אסטרטגי.
אפשר כבר לכנס ועדת וינוגרד ב’. הפעם אולי יתחילו עם השאלות האמיתיות. מי בשלטון דוחף יום ולילה לעימות עם איראן? מי אחראי להיגררות אחרי "מלחמות בוש" נגד אויבי האימפריה? מי משלם בדמים ובדם עבור כל תוכניות התוקפנות האלה. מי פונה עורף במשך שנים לכול אופציה של מו"מ? מספיק ספין, הגיעה השעה לחפש תשובות אמת.
צריך למנות ועדת חקירה לועדת וינוגרט.
צודק ראש ממשלת לבנון שאומר שהם הפיקו את המסקנות הלא נכונות.
למעשה המסקנות שלהם זה איך להשתפר טקטית לקראת המלחמה הבאה, במקום להבין שמלחמה היא לא הפתרון, אלא הבעיה.
בראיון שנתן ג’ון בולטון ל-בי.בי.סי מצויה ההוכחה שהעיכוב של החלטה #1701 במועה"ב היתה בגלל דרישה אמריקאית
על כך שילם הצבא ב- 33 חיילים הרוגים נוספים, ולבנון במליוני פצצות מצרר שממשיכות להרוג אזרחים.
משום מה התקשורת בארץ פיספסה בגדול… אף אחד מהעתונאים שנפגשו עם ג’ון בולטון, לא אבי יששכרוף ועמוס הראל מ"הארץ" ולא ד"ר יצחק נוי מקול ישראל המשיכו לעקוב
אחרי המעורבות האמריקאית במלחמת אולמרט בלבנון.
זה שקט מוזר שאומר דרשני. האם גם המדיה כפופה לארה"ב?
כל שהיו צריכים לעשות הוא להמשיך את הקו הישר שבו החל אד סטורטון בתכנית הרדיו שלו.
נראה שהדור שעסק בעבודה עיתונאית מעמיקה הולך ונעלם. את מקומו מחליפה עתונות רדודה ובחלקה "מאתרגת". חבל.
מצ"ב הקישור
— קישור —
— קישור —
באמת לא משנה מה שאמרו הוינוגרדים, שנבחרו ע"י אולמרט לשמש כ"בימקום" ברור שגם ממשל בוש אשם! ביחד הם יזמו מלחמת שולל, כדי "לשנות את פני המזה"ת" על פי דרישת ארה"ב. אח"כ הם המתינו שחיזבאללה יספק להם תירוץ לפתיחת מלחמת שולל – ש ת ו א מ ה – מ ר א ש עם ממשל בוש. כי אילו החלולים לא רצו במלחמה:
[1] אהוד "א" היה יכול להחזיר ללבנון את כפר רג’ר וחוות שבעא שאהוד "ב" השאיר בכיבוש ישראלי; בכך היה מסיר מסדר היום את טענתה הצודקת של לבנון שישראל מחזיקה בשטח לבנוני כבוש.
[2] "א" היה חייב להחזיר את החטופים הלבנונים לארצם, במקום להמשיך להחזיק בהם כדי שישמשו תירוץ בידי חיזבאללה לפתיחת מלחמה. [חטיפת חיילינו נעשתה כדי שישמשו כקלף מיקוח].
[3] לא רק האיסטרטגיה של פתיחת מלחמה נגד חיזבאללה תואמה מראש עם ארה"ב, כדי לשרת את האינטרס של ממשל בוש — רק המועד לפתיחתה חיכה לפריימר-להצתה שבאה ב- 12.7.2006 — גם העיכוב ["60 השעות"] בסיומה תואם עם ארה"ב.
ברור שאת אהוד אולמרט לא הזהיר אף אחד מההסתבכות, ועמיר פרץ לא היה די מנוסה בתחבולות קודקודי הצבא. חלוץ ואולמרט האמינו שיצליחו לנצח את חיזבאללה כמעט ללא קורבנות ישראלים… לכן הם פעלו למילוי הבקשה שהגיעה מארה"ב, "לשנות את פני לבנון", כפי שהעיד ג’ון בולטון. אבל לא וינוגרד ולא המדיה הישראלית עיתונאינו העזו לטפל בנושא כשהניאו-שמרני האמריקאי בולטון ביקר במעוז הניאו-שמרנים בהרצליה.
. . . וישראל שוב יצאה למלחמה.
הפעם זו היתה מלחמתו של ברק בכל תושבי עזה. . .
אך יש הבדל בין שני האהודים:
את אהוד אולמרט אף אחד לא הזהיר מכשלון צפוי. להיפך דן חלוץ והמטכ"ל דירבנו לפתיחת מלחמת שולל, וגם ארה"ב. עמיר פרץ לא היה די מנוסה בתחבולות קודקודי הצבא. לכן ניסו חלוץ ואולמרט למלא את בקשת ארה"ב "לשנות את פני לבנון".
בניגוד לאולמרט, אהוד ברק הוזהר שלא להפעיל את הלחץ [הבלתי מתון] על כל תושבי עזה. "ההוראה של שר הביטחון, אהוד ברק, להחריף את הסנקציות נגד רצועת עזה ולסגור את כל המעברים לכניסת סחורות וציוד הומניטרי מעוררת ביקורת בצה"ל. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יוסף משלב, התנגד למהלך"… דיווח דווקא אמיר בוחבוט באתר "מעריב".
שום קול לא חדר לאולמי הרצליה. הזעקות שנשמעו בעזה נבלעו בריפוד. ההון לא שומע. הניאו-שמרנים מהבינתחומי היו עסוקים בהאזנה למברבר תורן שהגיע מאמריקה. . .
ובוש נתן חראגיל "אור ירוק" להציק לעם הפלסטיני בעזה – כאילו כולם בחרו חמאס, כאילו כולם שם טרוריסטים. כולל נשים וטף. אבל גם ראשי המעצמה-הידידה לא אשמים כמובן, למרות שגם הם הוזהרו שאין בעיראק נשק להשמדה המונית. . .
בארה"ב הבינו ראשי הביון לבסוף שהקודקודים הם קוקואים. שבוש וצ’ייני מטורפים. שצריך להפעיל את כל הבלמים לפני שבוש ינסה לממש את נבואתו ש"מאיראן תפרוץ מלחמת עולם שלישית". לכן פירסמו ראשי 15 [!] רשויות הביון האמריקאיות אזהרה שנודעה בכותרת NIE-2007 "הערכת הביון הלאומי", שבה סתרו את טענת הממשל [וישראל] כאילו איראן ממשיכה לפתח נשק גרעיני. המכה היתה ממקור שאף אחד לא ציפה לו. ב- 2005 עוד יישר הביון האמריקאי קו עם צ’ייני ובוש, ועכשיו שינה כיוון. כ-15 ראשי מוסדות ביון מזהירים שנשיאם משוגע, זה רציני. זה אפילו יותר חריף מכל וינוגראד. . .
אבל לנו אין כאלה רשויות ולא מוסדות ביון ביקורתיים.
לא אבי גיכטר, שממקד את שכלו בסיכולים וזיבולים , לא יובל דיסקין (ראש המענים ומחסל ה"מבוקשים" בפסק-דין מוות שב"כי), לא מאיר דגן ("בתחבולות תעשה לך מלחמה"), ובטח לא אלוף עמוס ידלין, הטייס.
לכן יכול אהוד "ב" לנסות לחנוק ולרצוע את תושבי הרצועה ולהביא לכשל נוסף.
בישראל לא קיימת שום הפרדת רשויות ממשית. כולן צמודות כיבוש ושחיתות:
* הרשות המחוקקת – גזענית שחוקיה הם חוקן לדמוקרטיה.
* הרשות השופטת עונה הן [כמעט] לכל מעשי הכיבוש. הבג"ץ [נכתב ב"צ" סופית] מאשר את רוב העוולות כ"צודקות ומידתיות".
* היועץ המשפטי כובס רצח אזרחים ערבים בידי הרשות המבצעת, שועדת חקירה [ת. אור] מגנה.
* ר"מ ממנה לעצמו ועדת חקירה ושר לניקוי מושחתים משפיטה.
מה השתנה בחמש שנים?
לפני 5 שנים קבע ידלין שחובת ישראל "למנוע פגיעה בפלסטינים חפים מפשע"… וש"רק כורח צבאי, משיקולים של הגנה עצמית מפני טרור, יחייב פעולה תוך סיכון של פגיעה באזרחים פלסטינים; גם במקרה כזה יש לפעול בשיטה שתמזער את הנזק לאזרחים"… {1}
שכחנו שחירות ועצמאות הן צורך בסיסי של כל קבוצה אנושית
ועם. כשם שאנו "יצאנו מעבדות לחירות", דבר שאנו חוגגים בכל חג פסח, כך מגיע גם לפלסטינים להיות עם חופשי בארצם. — אבל אהוד א/ב מסרבים להבין את הדבר הבסיסי הזה, שמעוגן בחוק בינלאומי. . .
כתבה אשה חכמה, עמירה הס: "טווח הראייה הקצר של התומכים בהסלמה מאפשר להם לצפות בשידורי הטלוויזיה מעזה – בילדים בוכים ובדוברים מתחננים או מתלהמים, ולהרגיש שהנה, שלב ההסלמה הנוכחי יצליח."
טוב שהנסיון של ברק לנצח את 1.500.000 תושבי עזה ניכשל.
צריך לקוות שהדבר ילמד אותו ואותנו לקח: אסור לשלוח את חיילינו למלחמות שולל נוספות.
הערה:
{1} – הופיע ב"ביטחון לאומי", 9.2003 במאמר שכתב עם ‘הפילוסוף הממלכתי’ הפרופ’ כשר. מצוטט ע"י עמוס הראל, ב"הארץ" במאמר "בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות". — קישור —
האם את דניאל?
טוב, כמובן שאני מסכימה איתך לחלוטין…
הצרה היא, שרק לכתוב באתר, או לעשות דיונים בחוגינו הפנימיים, לא ישנה הרבה. צריך לצאת לרחובות. צריך להעמיד דוכנים – כפי שעושות תנועות הימין הקיצוני והימין המתון (המכונה גם בכינוי האורווליאני "השמאל הציוני", כאילו תיתכן בכלל חיה שכזו…) – ובהם לחלק חומרי-הסברה, להסביר לאנשים את המצב, לא לחשוש מויכוחים, לשכנע את המתלבטים, לצרף עוד משוכנעים פסיביים למעגל הפעילים…
התחושה שלי, ראובן, היא שחד"ש, "גוש שלום" וכל הארגונים השמאליים יותר, מעדיפים להימנע מלהתעמת, עם הרחוב הישראלי, בשאלות האלה! אז כן, יוצאים להשתתף בהפגנות עובדים, כן, יוצאים לסייע לפלשתינים, כן, דב מתבטא בנושאים סביבתיים וכן, בהחלט, הכל חשוב ומבורך!! אולם, אם חלילה נזניח, את ההיבט הגלובלי, אם נימנע מלצאת בדוכנים לרחוב – דוכנים של איזשהו ארגון או איזושהי תנועה, לא אכפת לי כלל, אם זה יהיה תחת השלט ‘חד"ש’, או תחת השלט "גוש שלום", תחת השלט "מאבק סוציאליסטי" או שמא "תעאיוש" – אם לא נעשה כן, נימצא מזניחים חזית חשובה ביותר!!
כיום, הארגון השמאלי ביותר, בעל נוכחות קבועה של דוכנים ברחוב – בנגע לרחובות במיוחד – הוא "שלום עכשיו". זמן רב עמדתי איתן, חברות טובות מאד שלי, אולם – אינני יכולה עוד להוסיף לעמוד, בדוכן של ארגון, המהלל את ארה"ב, מאתרג את שרונולמרט ומוקיע את הסרבנות. אישית, אשמח להקים דוכן ברחובות – שוב: לא אכפת לי במיל, תחת איזו "מטריה" הוא יהיה – שיציג עמדה שונה, באותו דיון עולמי, על הג-לא-בא-לי-זציה, המנטאליות הבורגנית וה"war on terror".
המאבק הזה הוא גלובלי ושולט בתשקורת-ההמונים כולה. עלינו לפעול ולהציב אלטרנטיבה!! אי-אפשר לנו, להותיר את הרחוב לשטיפת-המח הבורגנית… די!!!