הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בפברואר, 2008 18 תגובות

מעניין: בכל הדיונים האינסופיים סביב מלחמת לבנון השניה כמעט שאין מזכירים את הסיבה העיקרית לתבוסה – גם זו מלה אסורה, מפני שלעולם אין אנו נוחלים תבוסה – אלא שיש כשל, או פיקוד לקוי, או משהו שניתן לתקנו במהירות, שהרי אנו מהותית "טובים" יותר, בלתי מנוצחים מעצם טבענו. הסיבה העיקרית לתבוסה היא, שהצד השני היה יעיל יותר, מאורגן יותר, ערום יותר, נועז ואולי גם אמיץ יותר מכוחותינו. אחרת איך יכול היה להביס את הצבא החזק והטוב ביותר במזרח התיכון? רק בזמן המלחמה, כפי שדווח בזמנו, שיסעו לוחמים את האוגדונר שנאם בפניהם על המשימות והלקחים ונזף בהם על התקלות, והזכירו לו שנוסף לכל אלה נלחמו אנשי הצד השני באומץ. אבל לא דווח שוב על אירועים כאלה, למרות שמובטחני שהיו.

לא קראתי את דו"ח וינוגרד, אך מכל הציטוטים ממנו בתקשורת נראה כי עובדה מכרעת ויסודית זו עברה ללא איזכור, ולא במקרה: איזכורה היה מערער את הדימוי העצמי ההירואי שלנו. אם יש בין אויבנו אנשים המוכנים להקריב את חייהם למען חירותם – זה מעיד שהם משוגעים, או ש"שנאת יהודים" העבירה אותם על דעתם, או שפיתו אותם בחלומות על הבתולות הממתינות להם בגן העדן, או שהם סתם "טרוריסטים", ובכך פתרנו את העניין. הם נשארו נחותים מאיתנו. אנו פטורים בעצם מהצורך להבינם. ועצם התחמקות זו של הדו"ח מהודאה ביכולות האויב מהווה ראיה שגם דו"ח זה, שכוונתו לכאורה לחשוף ולהוקיע, מצטרף לכסת"ח היסודי של כל המערכות בארץ.


במובנים מסוימים מזכיר לי הדבר את התירוץ שהעלו המפקדים הגרמנים לתבוסתם בקרב על מוסקבה בחורף הראשון של המלחמה ברוסיה: החורף הרוסי, "גנרל חורף", הוא שהביסם, לא הצבא האדום. ועל כך הגיב המרשל ז’וקוב בזכרונותיו: גם אנו הרוסים הננו בני אדם וסובלים מקור ככל האדם. אמנם היה חורף קשה וגם אנחנו סבלנו ממנו, אבל הגורם העיקרי למפלה הגרמנית לא היה הקור אלא עמידתנו. כלומר: הגרמנים סירבו להודות, גם בפני עצמם, שהלוחם הרוסי מסוגל להביסם. וזלזול תהומי, גזעני זה, בתכונותיו של הלוחם הסובייטי היה אחד הגורמים לתבוסתם. מההתחלה ועד הסוף האמינו בנחיתותו של האדם הרוסי, הפיקוד הרוסי והנשק הרוסי, ועובדה זו גרמה להם לזלזל באויב שוב ושוב ולנחול מפלות איומות כתוצאה מכך, והאמריקאים בתורם מיהרו לבלוע את האגדות הנאציות האלו והשתכנעו, מפני שרצו מראש להשתכנע, בנחיתותו האנושית של האויב החדש. ואני עוד זוכר כשהייתי בארצות-הברית איזו תדהמה וזעזוע אחזו באמריקה כשהרוסים פוצצו פצצות אטום משלהם (את זה מיהרו לייחס למדענים הגרמנים ולריגול הקומוניסטי, כביכול אין הרוסים מסוגלים להגיע להישגים טכנולוגייים כאלה בכוחות עצמם, וזעזוע זה הזין את הטירוף האנטי-קומוניסטי המסתמל בדמותו של הסנטור מקארתי), ושנתיים שלוש לאחר מכן הלמה באמריקאים עוד יותר העובדה שהרוסים גם הקדימו אותם במירוץ לחלל, עם שיגורו של ה"ספוטניק" הראשון. המושגים הרווחים בארצות-הברית עד היום על אירופה המזרחית ואיכותם האנושית של תושביה ועל הזרים בכלל נשארו גזעניים, כפי שאנו רואים בהשתקפות הערבים והמוסלמים בתרבות הפופולארית האמריקאית. כל זה אינו זר לישראלים, המסתכלים כך על שכניהם עד היום, ושחצנות גזענית זו, כפי שאנו רואים עתה, הופכת לסכנה צבאית קיומית.


אני בטוח שכל הבעיות והכשלים האלה שעליהם עומד הדו"ח אכן היו קיימים ופגעו חמורות בתיפקוד כוחותינו. אבל מכל מה ששמעתי וקראתי, אותן בעיות בדיוק נתגלו בכוחותינו בזמן מלחמת יום כיפור. ולמעשה היו אופייניות לצה"ל תמיד. כל מי ששירת במילואים, גם בזמן שלום, יכול לספר סיפורים על הציוד הסמרטוטי והמטולא שהונפק במחסנים, על הרובים ה"צ’כיים" (היינו רובי "מאוזר" גרמניים, ועל אחד מהם שקיבלתי במחסן עוד היה חקוק סמל ה"וורמאכט" הנאצי, עם הנשר הנושא בציפרניו את צלב הקרס, וניכרו בו גם נסיונות כושלים למחוק את החקוק). הרובים העתיקים שחולקו לנו, ועל הבלאגאן הכללי והאי-אכפתיות של הפיקוד וההתעללות הקטנונית של הסמלים והזוהמה והעזובה של המחנות. ובכל זאת עד המלחמה האחרונה העסק "דפק" איכשהו, כנראה מפני שכמו חידודו המפורסם של עזר ויצמן צה"ל עדיין היה "הצבא הערבי הטוב ביותר במזרח התיכון" (ובתור שכזה גם ציווה לו בן גוריון לא להסתבך לעולם במלחמה עם צבא אירופי). אנחנו לא השתנינו. מה שהשתנה במלחמה האחרונה היה האויב. וכאן טמון מסר מאיים מאוד לגבי העתיד.


משהו מזה הגיע לאוזנינו עם הגילויים הראשונים בעיתונות בזמן המלחמה ממערך ההגנה של ה"חיזבאללה" – על המערכת התת-קרקעית שלו, על מערכת התיקשוב הממתוחכמת שלו, לגבי המערכות האלקטרוניות שלו שעקבו אחרינו בלי הרף וידעו על כל תנועה שלנו, ועל שיטות ההטעייה שלו. אבל ידיעות אלו פסקו כמעט מיד, וניכר שבהוראות מגבוה. אלא שדרך האינטרנט הגיעו אלי מאמרים מקצועיים שהופיעו בארה"ב בזמן המלחמה, ושם היו פרטים מאלפים נוספים. מסתבר שהאסטרטגים של החיזבאללה חקרו את הטקטיקות שלנו ופיתחו מודל קטלני לניטרול העליונות האווירית והטכנולוגית שלנו: הם תיעלו את יחידות הקרקע שלנו, לאחר שהפרידו בינן לבין התמיכה המשוריינת, ל"תיבות" סגורות שבהן התנהלו קרבות אש בטווח קצר מאוד, בלי שיכולנו להשתמש במטוסים ובתותחים מחשש שנפגע בכוחותינו. ולכוחות האויב גם היתה מערכת תת-קרקעית החסינה מפני תצפיות אוויריות ופגיעה ארטילרית שבאמצעותה הזרימו כוחות למקומות שבהם היה הלחץ שלנו כבד במיוחד. כך פיתחו תשובה לטקטיקה שלנו, וכוח של פחות מחטיבה בלם שלוש אוגדות ישראליות, באובדן של 180 לוחמים בלבד, לפי מאמרים אלה, לעומת האומדנים הגדולים יותר לאין שיעור של המודיעין הצבאי שלנו, שעל מהימנותו המפוקפקת עמדנו מזמן.


מערכות אלו מזכירות מאוד את שיטות הלוחמה של הוייט-קונג נגד האמריקאים בוייטנאם. יתכן שהצבאות הערביים הסדירים, שאומנו לפי הדגמים האירופיים והאמריקאיים, לא פיתחו את יכולת האילתור והמחשבה העצמאית שפיתחו הכוחות הסדירים-למחצה של החיזבאללה, המתפתחים בתוך תנאיה המיוחדים של הזירה ומתאימים לה את עצמם. דוגמה נוספת הם כוחות החמאס ברצועת עזה. במשך שבועות רבים הם ניסרו מתחת לפני האדמה את קיר הפלדה שהקמנו לאורך "ציר פילדלפי", בלי שאיש חש בכך, ובבוקר אחד פוצצו אותו לאורך קילומטר וחצי, ובכך, במכה אחת, הנחיתו מהלומת מוות על המצור שלנו על הרצועה. וכמו שלא הצלחנו בשעתו לגלות את כל המנהרות שחפרו מתחת לקיר, כך חיסלו עכשיו את הקיר עצמו ויצרו מציאות חדשה.


נראה איפוא כי האויב משתנה והולך מיסודו. הוא מוצא שיטות לחימה חדשות ומקוריות, המביאות בחשבון את הטכנולוגיות שלנו ושמות אותן לאל. הדברים ניכרים גם בסגנון. די להשוות את הופעות הרהב הישראליות בזמן המלחמה של אולמרט ופרץ להופעותיו המאופקות, האירוניות והעובדתיות של חסן נסראללה כדי להבין מדוע חלק גדול מהציבור בארץ החל לסמוך עליו יותר מאשר על דוברינו הרשמיים. אנו צריכים להבין ש"הפער האיכותי" בין שני הצדדים הולך ונסגר, ואיתו "חלון ההזדמנויות" להשגת שלום עם הצד השני בתנאים סבירים מבחינת ישראל.

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. יונאס הגיב:

    אתה רוצה לדבר על הגזענות הישראלית – מצויין!

    אבל למה להזכיר את וינוגרד אם לא קראת את הדו"ח, דווקא ההספד ללאומנות ה"טובה והישנה" שהוא מספק הייתה משרתת את הטיעון שלך.

    והבעיה האמיתית היא שאתה דן בעיניינים שחסר לך מידע עליהם. תפקודו של חזבאללה היה הרבה פחות מהירואי או יעיל כאשר ההבדל הוא, שארגון גרילה לא צריך לנצח אלא הוא צריך לא להפסיד. כל עוד ילדים בני 13 יטלו אחריות על תאונות דרכים בכביש הערבה בשם חזבאללה הארגון עדיין יחשב כקיים. כלומר, בשביל לנצח את חזבאללה צריך להרוג כל שיעי בלבנון.

    "בלימה" ו"כיבוש שטח" הם מושגים לא רלוונטים ללחימת גרילה לעומת זאת "שחיקה" כן. חוסר ההבנה הזה גרם לציפיות מגוכחות שאכן לא התממשו.

    ולסיום, טוב תעשה אם תבדוק יותר לעומק לפני שאתה משחרר הצהרות ללא כיסוי (180 הרוגים, הפתעה מטקטיקות לחימה ומהמערך התת קרקעי – תבדוק חזק יותר). כי אם הייתי הולך לפי ההגיון שלך המצרים הפסידו במלחמת אוקטובר ושנינו יודעים שאסטרטגית זה לא נכון.

  2. דני הגיב:

    תמיד חשבתי שהפחד הוא נחלת הימין והוא בעצם הגורם למיליטריזם בו אנו שקועים.
    והנה אני רואה שהפחד הוא גם נחלתו של בועז עברון שמטיף בנושא עליונותו הצבאית המוחלטת של האויב על פני צה"ל.
    בלי להכנס לתוכן המאמר (הרצוף אי דיוקים)
    אפשר לומר כמסקנה שאם החיזבאללה והחמאס כל-כך מוצלחים וחכמים עשרות מונים יותר מצה"ל, אז הבה ניתן להם להמשיך בדרכם ובמאבקם מבלי להתערב מפני שניצחונם מובטח (כמו גם תבוסת צה"ל).
    ובא לציון ולפלשתין גואל.

  3. חיים ו. הגיב:

    זה כבר המאמר השני של עברון שבו הוא מתרפק על לוחמת גרילה ומשווה אותה לצבא מודרני. ואף מסיק מסקנות מרחיקות לכת מההשוואות הללו.

    החיזבאללה הוא ארגון לוחם מצויין, הלוחמים אמיצים ומוכנים לקורבן, הציוד מודרני ויודעים להשתמש בו והארגון הוא מופתי.
    ארגון לוחם שכזה יעשה צרות לכל צבא בעולם, אבל בכך זה מסתכם, בצרות. צה"ל הוא צבא מודרני. כלומר, מפקד אוגדה מסוגל להפעיל כלכך הרבה כח שהפעלתו המלאה משמעותה הרס אדיר המושת על הצד השני. למעשה, חלק לא מבוטל ממערכת השיקולים של מפקד בכיר בצבא מודרני היא צמצום ההרג של לא-לוחמים בצד היריב. דבר שהיה נתפס כאבסורדי עד לפני כמה עשרות שנים בצבאות סדירים ועדיין נתפס אבסורדי בקרב החיזבאללה למשל. במאמר מוסגר, זו אחת הסיבות להתפתחותן המואצת של "סיירות" שעליהן הצר עברון במאמרו הקודם, יחידות עילית בעלות כח מוגבל יחסית שהפעלתן לא דורשת שינוע לוגיסטי משמעותי עם סיכון נמוך של אבידות לכח הלוחם וללא-לוחמים בצד היריב.

    הפעלת צה"ל במתכונת של פלישה קרקעית מלאה ללבנון, הייתה במקרה הגרוע ביותר מואטת בידי כוחות החיזבאללה, לא נעצרת. החיזבאללה היה חוזר במהירות למתכונת רצועת הבטחון וישראל הייתה משלמת בחייהם של 30 עד 50 חיילים בשנה בעימות בצפון. זהו פחות או יותר כל המחיר שהחיזבאללה מסוגל לגבות מישראל, עם כל הכאב והצער על מותו של כל חייל, זהו מחיר מינורי אסטרטגית, לשם השוואה תאונות דרכים גובות מחיר יקר הרבה יותר.

    בתמורה ישראל תהרוג כמה מאות לבנונים כל שנה ותמיט חורבן על הכלכלה והמערכת הפוליטית בלבנון כפי שעשתה במשך שני עשורים. כאשר מדברים על הנסיגה מלבנון ו"גירוש" צה"ל על ידי כוחות ההתנגדות, שוכחים לעתים שצה"ל נסוג רק בגלל המיותרות הטוטאלית של שהייתו שם, קטיושות לא שוגרו, תושבי הצפון חיו בשקט יחסי, המטרה הישראלית היחידה להתקפות היו כוחות צה"ל בלבנון. ובאמת מאז הנסיגה המחיר שישראל משלמת בצפון ירד לאירוע אחד כל כמה שנים.

    גם את המחיר הזה(שהוא מחיר מבצע בתנאי המזה"ת אבל הישראלים רוצים שוויץ) ישראל לא מוכנה לשלם! עקב כך המיטה ישראל הרס טוטלי על רבעי מגורים בלבנון, הרגה אלפים, הרסה תשתיות במיליארדים והמיטה אסון על עשרות אלפים שאבדו את ביתם ורכושם. זה נצחון ההתנגדות? על מה לכל הרוחות עברון מדבר? הרי עיקר הקובלנה של וינוגרד היא שלא הרבצנו באופן מאורגן יותר!

    חסן נסראללה הוא רטוריקן מבריק בכך אין כל ספק, אפילו בעז עברון מאמין לו…

  4. אביבה הגיב:

    צבא שרכש את אימוניו על התעללויות בנשים וטף בתחסומים.
    רוקן את כל היח"מים של המזון כדי לכלכל אוקינוס של חיילים שנשלחו לטפל בכפפות של משי במתנחלים פורעי חוק בגוש קטיף.
    צבא שפמפם תחושות יהירות והתנשאות אצל חיליו שלא בחלו במעשי קלגסות נגד אוכלוסיה אזרחית במחסומים.
    צבא כזה התגלה כצבא של פינוקיו במבחן מול יחדות קטנות ואף זעירות עם מוטיבציה .

  5. אירית הגיב:

    אף צבא סדיר לא ניצח נגד גרילה.

    במקרה של לבנון 2, ניראה שההחלטה בכלל לא היתה של ישראל, אלא מונעת על ידי תאגידי נשק זרים משיקולים שונים ומשונים. יתכן שחזבאללה קיבל סיוע מגורמים אמריקאים, קנדיים ויש המפריזים ומצביעים גם על מתנגדי ההתכנסות כ"גיס חמישי" במלחמה זו. זו כבר "מלחמת העתיד" במובן מסויים, כאשר האינטרסים אינם לאומיים, או אידיאולוגיים, וגם מפת האינטרסים הכלכליים לא מובנת מאליה.
    מה שבטוח זה שתושבי הצפון "לא נספרו" על ידי אף אחד מן הצדדים. זה יכול לחזור על עצמו, כיון שלמעשה לא ממש הבנו מה קרה. אם מדובר במלחמת "סימולציה" של חברות נשק גדולות, לבחון מערכי הפצצה וטילים והגנה, ובמיוחד מערכות מיחשוב, האזנה, הצפנה, הרי אנחנו האזרחים רק "ברווזים יושבים" במשחק הוידאו הזה. אולמרט ניסה להעיף את האחריות בחזרה לארצות הברית, במידה לא מבוטלת של הצלחה, אבל רק כדי לחלץ את עצמו ולא לפתור שום בעיה בעתיד.

  6. אלי / פסימיזם הגיב:

    הפסימיזם של בועז עברון אינו חדש.
    הכשלון במלחמה נבע בראש וראשונה מזה שצה"ל שחק לידיו של החיזבאללה.
    חיזבאללה התאמן בדיוק למתאר הקרב שארע ואילו צה"ל עקב הססנות ןחוסר החלטיות נמנע מלפעול ע"פ תוכניות שהיו משיגות תוצאות הרבה יותר טובות.
    איני מזלזל כלל בלוחמי החיזבאללה, אבל הכשל הוא ברובו המכריע של צה"ל

    אגב אשמח לשמוע אודות "התנאים הסבירים" לשלום עבור ישראל.

  7. מיכאל שרון: אירגון וסיכולים במערכה הגיב:

    אין מאמרים כאלה בישראל. פשוט מאמר מקדם תבונה. המאמר הזה, בפשטות סגנונו המעניין והמאופק, מביא מידע מדוייק, תוך דבר שאין בכתיבה בישראל – אירגון אינטגרטיבי של המידע, שלוב מכיוונים שונים של מידע המיתרגם לתמונת מצב מצויינת.

    אמנם, כשקראתי את נושא העלאת "גנרל חורף" בצידוקים הגרמנים, לא היסכמתי כל כך. שכן סביר שמה שהיה ביסוד צידוק הפיקוד הגרמני, הוא שהקווים הארוכים של הצבא הגרמני במרחבי רוסיה עד מוסקווה, לא היו ערוכים לחורף הנורא הזה.

    הדלק של השיריון קפא, לחיילים לא הונפקו בגדים חמים מתאימים ותפקודם שובש על ידי הקור, יותר מהרוסים, שהלוגיסטיקה שלהם היתה ערוכה לקור כזה. ההתנגדות הרוסית היתה חשובה, גם האומץ הרוסי, אלא שכל צבא טוב מניח מראש יכולת עמידה של היריב ולא בונה על חולשתו. בעניין האומץ הרוסי, דיווחים גרמניים מסרו שהרוסים תוקפים חזיתית ברצועות אופקיות ארוכות בהמון עצום, באומץ רב, ולכן ניקטלים במהירות ברבבות על ידי אש מקלעים. זו סיבה מרכזית לניצחונות הגרמניים הגורפים בתחילת מבצע ברברוסה. אם כן, קווי האספקה של הגרמנים התארכו מאד לפנים רוסיה ואוקראינה, עקב לוחמת הפרטיזנים הבעייה של שליטה על שטחים ובעיית הלוגיסטיקה נעשו מרכזיות. והחורף והשלג והעננים גם פגעו מאד באפשרות ח"א ההגרמני להגיש סיוע יעיל לכוחות הקרקע, אותה קונספצייה של שילוב מתואם שהם עצמם פיתחו ושהופעל לראשונה בכיבוש מלטה.

    אם כן, הנקודה היא שלא היה דבר בלוחמה הרוסית שהיפתיע את הגרמנים, ואילו בלוחמת החיזבאללה, קרה ההפך הגמור מכך – דברים רבים היפתיעו את צה"ל. זאת ממש כמו ההפתעות הרבות הלא צפויות עבור צה"ל במלחמת יום כיפור – טילי הסאגר, טילי ק"א SA-3 במערכים יעילים’ "הטיל שכופף את זנב המטוס" מושג שטבע מפקד ח"א בבחינת מצב חדש בו ח"א של צה"ל לא שולט בשדה הקרב. וההפתעה שבעצם התקיפה הסורית-מצרית.

    המדהים הוא שהיה מידע מודיעיני על כל הדברים הללו, אך הבעייה היתה של אירגון המידע – דברים אלה לא זכו לקשב ולהבלטת המידע הקריטי והחשוב מאד הזה בהזרמת המידע לפיקוד המבצעי.

    בעיית האירגון היתה גם בלוגיסטיקה וגם בתאום המבצעים ושילוב הכוחות. בעיית יכולת אירגון נמוכה התבטאה בפרט גם בחוסר קריאה נכונה של המצב והערכות בזמן אמת לקראתו. שהרי המידע שמביא עברון מכתבי עת צבאיים אמריקנים מדבר על מערכים יעילים וחדשים של החיזבאללה שהיו בנויים לסכל יתרונות ישראלים.

    אלא שעצם המלחמה היא מצב של סיכולים, הפתעות וסיכולי נגד, סיטואצייה המהווה עבור הקשב האנושי רצף של מצבים מורכבים המשתנים במהירות. הנקודה הקריטית כאן היא לא "לדעת מראש", וגם לא "הערכה גבוהה של יכולת האויב" שהיא אמירה בעלמא, שהרי מה משמעותה האופרטיבית של אמירה כזאת? הנקודה הקריטית כאן היא קריאת המצב לאשורו, זיהוי טיב ההפתעה קרוב לרגע הופעתה, והערכות מהירה לסיכולה, לתשובה אפקטיבית כלפיה.

  8. מיכאל שרון: תכנון מצד גורם משמעותי? הגיב:

    תגובה לאירית: יש לנו הרגל מחשבתי לייחס הפתעות מסוג זה שהחיזבאללה היפתיע אותנו לגורם חזק כלשהו. אצלנו סברו – האיראנים, הצפון קוראנים, סין? אירית הולכת צעד נוסף, ושוברת את התפיסה המזהה גורם כזה עם מדינה כלשהי. היא מדברת על גורמים על לאומיים. אך זאת עדיין באותו כיוון של גוף כלשהו. אין זה משום שאירית, כמו הישראלים, מזלזלים בכושר החשיבה ויצירת קונספטים מבריקים ומתוחכמים על ידי החיזבאללה, אלא משום שבניית קונספטים כאלה מצריכה ניסיון וידע שאין לחיזבאללה, כמו גם מסורת מסויימת וסגנון מסויים של פתרון לא שיגרתי של בעיות.

    אלא, שלא חייבים להניח גוף כלשהו, יש גם פרטים או גופים קטנים. החיזבאללה הוא אירגון בעל משאבים כספיים גדולים, שכן הוא שולט על רבים משדות הקאנאביס והפרג בלבנון. הוא יכול לקנות מוחות. אבל זה לא הולך ככה, אין עוד דבר כזה, איזה פרופסור מטורף ומתוסכל שמשכיראת מוחו.

    מצד שני יש אנשים צעירים, חדורי התלהבות לעניין, במדינות מערביות שונות. לי אישית, סגנון החשיבה והתכנון הזה נראה אופייני לצעירים גרמנים, בעלי הכשרה בהנדסה. אולי נאו נאצים. נאו נאצים לא מעטים נהגו לשהות בלבנון, לאחר שהייה בקיבוץ לעיתים, שם גם למדו עיברית, ששימשה אותם בחילופי מילים ביניהם, כמעין בדיחה פרטית.

  9. מיכאל הגיב:

    האם ניתן לקבל קישורים למאמרים שהזכרת?
    תודה

  10. אירית היקרה שלום! הגיב:

    ,אף צבא סדיר לא ניצח נגד גרילה?

    איפה בדיוק את חיה? במזרח התיכון?

    ב1970 הביס הליגיון הירדני (שהוא צבא סדיר לכל דבר ועניין) את צבא הגרילה של ערפאת וניפנף אותו מן הממלכה.

    הבריטים, במלאיה הביסו לחלוטין את צבא הגרילה שם באופן גורף ומוחלט.

    חאפז אל אסד האב מעך את הגרילה של האחים המוסלמים בשנות ה80 בעזרת צבאו הסדיר ומאז ה"אחים" בסוריה אינם מעיזים להרים ראש.

    לאחרונה נוכחנו לדעת כיצד צבא גרילה אחד – החמאס- משתלט בתוך שלושה ימים על צבא גרילה אחר – הפת"ח וגרורותיו ברצועת עזה ומביס אותו בקלות רבה.

    אם נלך אחורה בזמן נווכח לדעת שגם צבא הגרילה של המורדים הפונדמנטליסטים היהודים בימי בית שני הובס על ידי הצבא הסדיר הרומאי לא פעם אחת כי אם פעמיים: במרד הגדול ובמרד בר כוכבא.

    כך שהמנטרה המפומפמת מפי "מומחים לענייני איסטרטגיה" חדשות לבקרים שגויה, מוטעית, ואינה תואמת את המציאות.

  11. למגיב לאירית הגיב:

    ומה קוראי וכותבי האתר היו אומרים לו צה"ל השתמש במתודות של הלגיון הירדני, צבא סוריה, והצבא הרומי?

  12. מיכאל שרון: ההודעה המבקשת קישורים – לא אני כתבתי הגיב:

    לא אני כתבתי את ההודעה עם השם "מיכאל" (בלבד) שתוכנה "האם ניתן לקבל קישורים למאמרים שהזכרת"

  13. אירית הגיב:

    תוספת, גרילה בשטח כבוש ומאז מלחמת העולם השניה.

    לגבי האימרפיה הרומית…תיאור לוקה מאד. האימפריה לא בדיוק כבשה, וזה לא היה בדיוק גרילה נגד כוחות כיבוש. לא ניכנס כרגע לסילוף, מי שרוצה שיקרא בגוגל. כמו הטענה של ישראל בשטחים, גם רומי יכולה היתה לטעון שזה "שטח של אף אחד" שהיא באה לשחרר או לנהל, לבקשת השליטים המקומיים, או חלק מהם.

    סליחה שהשמטתי 0 הכוונה היתה
    שום צבא פולש (זר) לא ניצח גרילה שחרור מקומית, מאז מלחמת העולם השניה.

  14. מיכאל שרון: המיסתורין של ההתנגדות ופשרו? הגיב:

    על עניין הנאו נאצים ששוהים בקיבוצים ונוהגים לברך זה את זה ב"שלום" ולהחליף מילים נוספות בעיברית, קראתי בכתבה מדהימה למדי ב"הארץ" או ב"ידיעות" בשנת 1993, בזמן לימודי בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. הכתב גם ציין שזו תופעה דומה לתופעה שצעירים ישראלים לפעמים אומרים במעין בדיחה זה לזה "הייל היטלר" (???). נכתב שם ובכתבות אחרות בעיתונות הישראלית, על נאו נאצים המתנדבים לחיזזבאללה, וניכתב גם על נושא הון הקאנאביס והפרג בלבנון, ואוזכר הנושא בידיעה על קניית מודיעין בישראל מצד החיזבאללה על ידי סיפוק סמים יקרים לסחר למוסרי המידע (ביניהם גם קצין בכיר, דרוזי דומני). איני בטוח שלחיזבאללה היה ציוד האזנה משוכלל, כשם שכמעט לא היה להם ציוד עתיר מידע אחר (בניגוד לדבריה של אירית, הגם שהיא מעלה ספקולציה מרתקת), אלא שהם נהגו לקבל או לקנות מידע מודיעיני בישראל,

    למשל בנושא ריכוז המילואימניקים בכפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה – כלפיו כוונו טילים, וגרמו לכמה חללים. החיזבאללה למשל אינם יכולים להקים כוח אוירי, שכן הדבר דורש שדות תעופה, ולוגיסטיקה משוכללת ותחזוק גבוה ויקר ובעיקר מתמיד ורציף. לדעתי אין להם בעייה מיוחדת לקנות מערכות נשק משוכללות, יש גורמים רבים שימכרו זאת, אך הדבר דורש גם תחזוק מתמיד והזרמה מתמדת של רכיבים יקרים לתחזוק המערכות האלה, כמו גם הכשרת טכנאים ומהנדסים מאד מיומנים. אין כאן "רכשת -סיימת" כאן רק מתחילה העבודה. מאירן וקוריאה הם יכולים לעמוד בדרישות התחזוק השוטף, שכן אלה מערכות פשוטות יחסית, ויש אספקה סדירה.

    אשר לנשק גרעיני, הדבר נפלא מבינתי, יש כאן איזה מיסתורין, שכן נשק זה יוצר כבר לפני 63 שנה עם טכנולוגיה מאד מיושנת במונחים עכשוויים ובעזרת מיחשוב הנופל מזה של קלקולטור כיס פשוט. הידע הבסיסי – קראתי אותו עוד בספרי פיזיקה בעיברית בלימודי במגמה הריאלית בתיכון תל אביבי בשנת 1965. אולי יש מאין הסכמים חשאיים לא להכריז על השגת נשק זה מצד גורמים הניתפסים כהרפתקניים, בשביל לא לערער את תחושות הביטחון במערב הנעוצות בכלכלה הגלובלית (כשאין זאת בעייה לקנות מתקנים אטומים פשוטים – לא מימנייים- מגורמים בחבר העמים או מגורמים אחרים) ובוודאי שכיום זה עניין פשוט ביותר לייצרו). קל מאד בעזרת הטכנולוגיה של היום לחסל מנהיגי קבוצות גרילה וכד’ מסוג נסראללה ואחרים. כנראה שיש כאן הסכמים בלתי כתובים במסגרת מודוס ויונדי.

    מותירים לאנשים אידאליסטים ותאבי חופש במערב את תחושת החופש שבאסקפיזם המתרפק על לוחמי גרילה, ולכן מותירים גורמים אלה, למען ישרתו מגמות של פורקן בדימיון.

    אמת או דימיון?

  15. דניאלה הגיב:

    אמן ואמן כן יהי-רצון!!!

    הטוב (או, שמא נדייק: המעט-פחות-גרוע) תמיד מנצח בסוף.:-))

  16. עברי הגיב:

    האמרה "הטיל כופף את כנף המטוס" לא היתה של מפקד חיל האוויר בימי מלחמת יום הכיפורים, בני פלד, אלא של עזר ויצמן.

  17. מיכאל שרון לעברי הגיב:

    עברי, צדקת. חשבתי על ויצמן, אך לא זכרתי בוודאות. מכל מקום, גם עיזר היה מפקד ח"א עד שנת 66 והוא שהפך אותו לזרוע הכוח החשוב ביותר בצה"ל – הדבר שנועד לאפשר ניצחון מהיר (בהשוואה למלחמת תש"ח), שליטה מוחלטת בשדה הקרב, הרחקת המלחמה לעורף האויב, הרס תשתיות, וגם אמצעי ההרתעה האסטרטגי הכמעט אולטימטיבי, במלחמה קונבנציונאלית.

  18. מ.ש. היה צריך להכנס בהם עם פילי מלחמה הגיב:

    איך צריך להכנס בהם ולגמור את הסיפור:

    עזבו פצצות של 2 טון, לא פרקטי, מקימים צעקות בעולם, תמיד יש ילדים בסביבה, וכל זה.
    ואני אומיר, צריך להכנס בהם עם פילי מלחמה. מאז חניבעל, איש גדול, גדול, שהסתוביב על האלפים שנתיים עם אלפי פילים, לא חזר הדבר הזיה.
    והעולם, תראו, כולם יעצרו את נשימתם, והדווחים בסי. אן. אן. וכל זיה. ולא היו מגנים אותנו, כי מי זה חשב על דבר כזיה?

    מיכאל שרון

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים