אחרי ששאול מופז איים על איראן במלחמה לא נותר לנו אלא להציג כמה שאלות נוקבות לפתיחה:
1. האם שר התחבורה מופז הוא אוויל שמסכן את עצם קיומנו?
2. האם ייתכן שאיש כזה היה שר הביטחון של מדינת ישראל?
3. האם ייתכן שאיש כזה היה הרמטכ"ל של צה"ל?
4. מה כל זה אומר עלינו?
5. האם צודקים משקיפים ברחבי העולם הרואים בישראל סכנה לשלום העולם?
6. האם איש כמו מופז מסוגל לחרחר מלחמה נגד איראן שעלולה להיות סופנית לגבי ישראל?
7. אם למופז יש סיכויים סבירים לרשת את אהוד אולמרט כמנהיג "קדימה" וכראש ממשלה, אולי מוטב לנו למתן את המאבק נגד ביבי?
8. אם ציפי לבני תירש את אולמרט, הייתכן שמופז עלול להיות מספר שתיים שלה, ולהמשיך להנפיק הצהרות מטורפות נגד איראן?
9. האם אולמרט מודע לנזק ששר התחבורה שלו גורם לישראל וגם ליחסיה עם ארצות-הברית? האם הוא מסוגל לפטר אותו, להתעלות מעל השיקולים הקטנוניים ולא לסכן את כולנו בהשארת איש כזה במוקד ההכרעות המדיניות של ישראל?
24 שעות אחרי שמופז איים בצורה הכי גלויה והכי בוטה על מדינה חברה באו"ם, עלה מחיר הנפט בשיעור ניכר, 8.5%. ייתכן שמדובר רק באפס קצהו של כדור שלג מתגלגל, שיגרום לאובדן פרנסתם ולגדיעת מטה לחמם של מאות אלפים בכל רחבי העולם. מופז הוא אמנם "רק" שר תחבורה אבל מיקומו בהיררכיה של מפלגת השלטון "קדימה" הוא גבוה, ובשל משבר המנהיגות בישראל הוא נחשב בעיני רבים, לא רק אצלנו, ליורש אפשרי של אולמרט אחרי התפטרותו הבלתי נמנעת. האיש הוא כאמור אוויל, וגם פוליטיקאי חסר אחריות שמשחק באש קבל עולם, ולכן יש להשליכו מהפוליטיקה במהירות האפשרית. למרבה הצער, מופז מנסה ליצור מחדש את החוליה המחברת בין פורשי קדימה מהאגף הימני של המרכז הלאומני לבין הימין הקיצוני. ברור שהוא לא בורא יש מאין, אלא רק מפיח רוח חיים בתופעה פוליטית מהותית שאותה כבר ניסינו ללבן בטורים האלה.
ההשתייכות המפלגתית איננה האינדיקציה היחידה לעמדותיהם הפוליטיות של שרים וח"כים. עמדות הבסיס האידיאולוגיות וזיקה רגשית לסמלים ולתכנים חשובים הרבה יותר. כאשר אולמרט יתפטר, תפוג לגמרי מחויבותם של רבים מאנשיו לאגף המתון או הפרגמטי של המרכז הלאומני. רבים מאנשי הליכוד לשעבר מתנגדים לנסיגה מרמת הגולן או מתנים אותה בסייגים ששום מנהיג סורי לא יוכל לקבל, וחלקם יגלו מחדש את נאמנותם לארץ ישראל ויערימו קשיים גם על ויתורים כלפי הפלסטינים. כיוון ששרת החוץ ציפי לבני, חרף עברה הבית"רי והשתייכותה האורגנית למשפחה הלוחמת של אצ"ל (בזכות אביה איתן לבני המנוח שהיה קצין המבצעים של האירגון) חשודה עתה באימוץ עמדות יוניות, מופז מנסה לגבש קואליציה חדשה ולהגיע לצמרת הגבוהה כמעט בלי מאמץ.
גם למופז יש מטענים עודפים שפוגעים באמינותו. הוא פסח על שני הסעיפים ערב הפילוג בליכוד, ולצורת נטישתו ועריקתו לקדימה היו מבקרים קשים מכל המחנות. זה היה צעד אופורטוניסטי ומעורר בחילה לכל הדעות ולכן לא רבים כעסו כאשר אולמרט הדיח את מופז מהביטחון ושלח אותו לתיק זניח באורח יחסי. מסקרנת מאוד השאלה אם אמנם נגרם השבוע נזק לקריירה הפוליטית של מופז.
לכאורה, הדברים היו צריכים להיות ברורים כשמש. מופז גרם נזק ממשי לישראל ולכלכלה העולמית והכתים את תדמיתה של המדינה בזירה הבינלאומית. ייתכן שיהיה לאיום הנמהר של מופז שישראל תתקוף את איראן גם היבט כלכלי, שיגרום נזק ממשי לחוסנה של המדינה ולזה יש גם מחיר מדיני ביטחוני. הטיפש גילגל אבן לבאר, מאה חכמים לא יצליחו לחלץ אותה, ורק אולמרט יכול למזער את הנזק ולהציל במשהו את כבודו ואת כבודה של ממשלתו. אבל אם יתברר שמופז רק התחזק כתוצאה מהאיום המסוכן שהוציא מפיו, כל העולם יבין שאנחנו באמת ובתמים מתכננים תוקפנות איומה שתביא לאסון גלובלי עם ממד אקולוגי, בנוסף לכלכלי, למדיני ולצבאי. באיראן יבינו שאם הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר מעז לאיים בצורה כה בוטה מבלי שראש הממשלה נוקט נגדו בצעדים חמורים,ככל הנראה שיש דברים בגו ופריצתה של מלחמה מזרח-תיכונית נוראה וכוללנית מכל קודמותיה הופכת רק לשאלה של זמן.
תוקפנות נוסח מופז תערער את האזור, תסכל כל התקדמות בתהליך הישראלי-פלסטיני, תגדע את התהליך עם הסורים בעודנו באיבו ותביא לניתוק היחסים בינינו לבין מצרים. בכך יאבד ההישג המדיני היחיד של ישראל, וייתכן שהידרדרות עם מצרים תאלץ גם את ירדן לנתק איתנו את היחסים. אפוקליפסה עכשיו? בהחלט, אם תגבר חלילה ידו של הפירומן הזה.
אחד מחברי נוהג ללעוג לי קצת ברוח טובה, כאשר אני מגלה אופטימיות מופרזת לדעתו או מביע אמון בתבונתם של בני האדם. למען האמת, קיימת בכולנו מידה רבה של פסימיות וגם הייאוש מבעת רבים מאיתנו. קראתי תגובות רבות באינטרנט להצהרות מופז ומצאתי שם בעיקר בורות ולא מעט עילגות לשון המשקפת גם דלות מחשבה. אבל כבר מזמן נגמלתי מההתמכרות לתגובות האלה וגם מהתחושה (שאף פעם לא הייתה מבוססת מבחינה מדעית) שהן משקפות את הפרופיל הפוליטי והתרבותי של העם.
השכבות שעברו סוציאליזציה מלאה או חלקית לתרבות הפוליטית שלנו ויש להן אמונה ביכולתן להשפיע על הנעשה כאן, אימצו הרבה דפוסי חשיבה יותר משוכללים וגם יכולת להתמודד עם שאלות מדיניות וכלכליות מורכבות. קיימת גם הפנמה של האינטרס האישי והקהילתי והבנה שתהליכים חובקי-עולם עשויים להשפיע על כל פרט בחברה שלנו. אנשים כאלה אינם רוצים בעימות עם העולם התעשייתי הנאור, המורכב רובו ככולו ממדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים וקשרי סחר ותיירות איתנו. נכון שחלקם מושפע מאוד מהלכי רוח לאומניים, או לאומניים-דתיים, בעיקר בכל הנוגע ליחס האמיתי או המדומה של "הגויים" למדינה. אבל בקבוצה המעמדית הזאת וגם בהמונים ששואפים להשתייך אליה בעתיד, קיים חשש כבד מהאפקט של הסתגרות קסנופובית (שונאת זרים) על רמת ואיכות חייהם. ייתכן שרבים מהם היו רוצים לראות את "העולם" פועל נגד האיראנים, וודאי שהיו סומכים את ידם על פעולה אמריקנית נגד איראן. זוהי תסמונת מצערת, שכן אין בה חמלה או הומניזם אמיתי שלא לדבר על אמפתיה כלפי המוני האיראנים שעלולים לקפד את חייהם, אבל היא אותנטית לגמרי.
הישראלים האלה, שקובעים הרבה יותר מאנשי האליטות הליברליות בתקשורת את דמותה של המדינה ואת תוצאות הבחירות לכנסת, אינם נוטים להתפעל מצחצוח חרבות פומבי. אני לא מדבר עכשיו על יפי הנפש, אלא על אזרחים מן השורה שלא היו מתנגדים כלל ועיקר להפצצה "נקייה" של המתקנים הגרעיניים באיראן אם היו מאמינים שהיא יכולה להתבצע בלי אבידות שלנו בנפש ומבלי לגרום לקרע אדיר בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית. אבל האזרחים הנבונים יותר למדו לקח, שהונחל לנו במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ואחר כך בשורה ארוכה של אירועים ביטחוניים שגרמו לנו להבין היטב את מגבלות הכוח. הם למדו את ההבדל בין הבטחה להגשמה, בין החלום לשברו ואפילו בין הצלחה אופרטיבית המניבה כישלון מדיני לטווח ארוך לבין יוזמה מדינית מוצלחת המביאה לרגיעה ארוכה (כמו הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן).
האזרחים המהווים את חוט השדרה של החברה הישראלית הפוליטית והיצרנית (גם אני חלוק עליהם בנושאים פוליטיים וחברתיים) לא התלהבו במיוחד מהאיום המחפיר של מופז על האיראנים. הם קוראים את הדיווחים ואת הפרשנויות, ומעדיפים פעילות דיפלומטית שקטה על איומים מטורפים. אבל אם ראשי המפלגות לא ייצאו נגד מופז, הנזק יהיה בלתי הפיך. על מנהיג הליכוד ביבי נתניהו מוטלת אחריות מיוחדת. כאיש הנחשב למועמד כמעט בטוח לנצח בבחירות הבאות עליו להסתייג ממופז בפומבי. אחרת לא יוכל לגייס קונסנזוס בינלאומי סביב מנהיגותו, ובכך יסכל גם את התמיכה בו בקרב המעמד הבינוני בתוך ישראל.
*התפרסם ב"כל העיר"
ברעם,כהרגלו,מובל אחרי השיח הדומיננטי והספינים שמנפיקה הפוליטיקה הישראלית.להזכירכם,לא מופז פתח במלחמת לבנון המטורפת,אלא,אולמרט ופרץ,לא מופז דרש להחזיר את קבר יוסף ליהודים,אלא מתן וילנאי.המערכת שולחת גירויים של נגודים לכאורה,כדי ליצור רושם של שונות במערכת צינית ואולי,חסרת תקנה.
לישראל מאות ראשי נפץ גרעיניים וארסנל מפואר של נשק כימי וביולוגי*. לאיראן כנראה שאין אפילו נקניק אטומי אחד. מי מהווה סכנה לבטחון העולם? שאלה קשה.
*לפי פרסומים זרים.
נסיון לתשובות לשאלות הרטוריות באופן נוקב של ברעם.
1. לא אוויל ולא מסכן את קיומנו, פופוליסט זול שכן מאמין שהטוקבקים מייצגים את הלך הרוח הציבורי(יפה שאתה נגמלת מכך)
2. כן.
3. ועד איך.
4. ובכן, זה לא אומר הרבה. רק שפוליטיקה היא לא בחירה של המוצלחים, החכמים או המתאימים.
5. לא, אני יודע שאנטישמיות היא מלה גסה כאן באתר, אבל אם זה צועד כמו ברווז אז כנראה שזה מצעד נאצי.
6. הרבה יותר חשובה דעתו של הממשל האמריקאי מאשר חירחוריו של מופז ואלו לא ששים ממש לקרב. עם זאת יתכן מאד שפעולה צבאית היא בלתי נמנעת.
7. אל תדאג חיים, אולמרט לא הולך לשום מקום. אל תשכח שנגמלת מטוקבקיסטים.
8. ראה 7.
9. לא רק שמודע, יודע שההצהרות הללו קשורות מאד למאבק "הירושה" כביכול ושמופז חותר תחתיו במרץ.
אגב חיים, אחמדיניג’אד איים באופן מאד בוטה על ישראל והשתמש בטרמינולוגיה גזענית ומטונפת כנגד מדינה חברה באו"ם, האם איראן היא סכנה לשלום העולם?
ואגב, אין שום קשר בין אמירותיו המטופשות של מופז לבין העליה במחיר הנפט.
I think that Mofaz speech was careless and stupid. However I was surprised not to read any word about Iran’s president declaraions almost every day recently about wiping out the state of Israel !
הרטוריקה של בריון השוק לא חביבה גם עלי, אבל מעניין שעשורים של רטוריקה בריונית מתלהמת מאותו סוג -רק אנטי-ישראלית – שמגיעה מהעולם הערבי (לא דווקא מאיראן) ומחוגים רדיקאליים בעולם המערבי, לא מזיזים לך שערה בפריזורה, ולא מייצרים אצלך שום מחשבות שניות על טיבם של הדוברים והסכנה שהם מייצגים.
נדמה כאילו אתה משלים עם האופי המשתלח של הרטוריקה האנטי-ישראלית כאילו מדובר בחוק-טבע, אבל דורש מהצד הישראלי תגובה סטואית.
מצד אחד רוממות ההשתלבות במזרח התיכון בגרונך, ומצד שני אתה מנסה להעמיד פנים שאנחנו נמצאים פה באולם קונצרטים בוינה. הס מלהשתעל.
אתה מזכיר לי שיר של אלתרמן – "באולם טוחנות כל שבעים הלשון" אבל היקה-בן-יקה מטיל על עצמו ישיבה זקופה ודוממת בסמוקינג – "באולם ליל חמסין. הוא סובל בגבורה/מי יודע על מה ועל למה/לו ידע האומלל כי באותה השורה, יושב יהודי בפיג’אמה…"
לבבונים מותר לירוק לנו קליפות של גרעינים שחורים בעין. אנחנו? נדרשים לשלוות זן.
למה מוסר כפול חיים?
ברעם מתאים מאוד למשל יותם התנכ"י
"רואה צל הרים כהרים"
נניח שישראל תתקוף באירן
כיצד הדבר יגרום להשמדת ישראל ?
כיצד מליוני השאידים יפתחו במצעד מאירן
לכיוון ישראל ?
בפעם האחרונה שטהרן הותקפה על ידי טילים
היא ביקשה הפסקת אש לאחר 140 טילים שפגעו
בעיר
האם בעיניני בטחון ברעם עדיף על מופז ?
מבחינה מוסרית רק אדם שמוכן להלחם ולהגן
על המדינה ראוי להשמע !!
למרות מה שנוטים ליחס לו, אחמדיניג’ד מעולם לא איים איום צבאי על ישראל אלא כתגובה למתקפה ישראלית. אמירותיו שישראל כמדינה ציונית (גזענית) צריכה להעלם היא אמירה עקרונית (לא גזענית) שאפילו בישראל יהודים, מעטים אמנם, מסכימים לה. לפי נטורי קרתא: המדינה הציונית צריכה להתפרק בדרכי שלום.
לכן אחמדיניג’ד אינו סכנה לשלום העולם אלא אלו שמכינים מתקפה על אירן
לכל המגיבים,
"מרקוזה" צודק בכל מלה ואין לי מה להוסיף. אשר לשתי התגובות האחרות, ברור שאיש מאיתנו איננו חסיד מובהק של נשיא איראן אבל הביקורת שלנו מופנית בדרך כלל כלפי פנים. כאן היא זירת המאבק שלנו, ודווקא מופז המאיים מסוכן הרבה יותר מהאיראנים בעיקר בהתחשב בכך שהנשק הגרעיני האיראני הוא בינתיים פיקציה, ושלנו הוא, כמדווח ברחבי העולם, עובדה נחרצת.
למגיב "לחיים ו."
נו, לא צפיתי שדיון על האיראנים יעבור בלי השטות הזו.
אחמדיניג’אד: "היהודים צריכים לחזור לאירופה", אנא איש יקר, פרש לנו אמירה זו. איך "היהודים" אמורים לחזור לאירופה? מי יחזיר אותם? האם חייהם של "היהודים" הם כלים בלוח השחמט של הנשיא האיראני? האם החזרת "היהודים" לאירופה נכנסת תחת ההגדרה "ביטול הציונות".
כעת, נותר רק דבר אחד לברר, משום שאלו דברים ידועים שצוטטו בהרחבה ואין ספק שאדם המעודכן בעניני דיומא מודע להם. נשאלת השאלה, מה אתה אדוני בדיוק חושב עליהם? כעת, משום שאין אדם שמוח בקודקודו שיטעה בפירוש אמירות מהסוג הזה, כלומר אם נשיא צרפת למשל היה אומר "היהודים צריכים לחזור לאירופה" כמדומני שאפילו אדוני היה נסער וחמתו הייתה בוערת בו על החוצפה האיומה והאנטישמיות המתפרצת, מדוע אם כן דבריו של אחמדיניגא’ד לא מזיזים מי יודע מה לכבודו. אין זאת אלא משום שהוא פרסי וכשפרסי או ערבי מדברים, הם תמיד מפליגים, מגזימים ומדברים ל"עמם" ולכן אין לקחת אותם ברצינות. יש שם לתופעה הזו, אוריינטליזם.
אחמדנאד בסך הכל מעמיד מראה בפני האירופאים והמערב, בקשר ליהודים. הם אמרו "בוא נזיז את היהודים" וקמו ואף עשו. אין בשאלות שלו כל פסול, בפרט כאשר הוא שואל אותם, מה היה בדעתם ? האם להזיז את היהודים לשטח ,על חשבון הערבים (שהם עוד פחות נחשבים בעיני המערב) ? אין בזה פסול, להיפך. השאלה היתה צריכה להישאל על ידי היהודים אבל "לא נעים ליהודים" להרגיז את המערב.
עוד דבר שאתה שוכח , רבים מאיתנו עצמנו עדיין שואלים "למה הם הזיזו אותנו מאירופה" ובעצם היו מתים לחזור לשם או להביא את אירופה לכאן. אחמדנגאד הוא בבחינת "ליצן החצר" בלבד. (זה ללא קשר לכוונות צבאיות, אינני ידועת בעניין זה ואנחנו ניזונים מפרופגנדה מפה ומשם).
–
באשר לאוריינטליזם – אמת ויציב. אנחנו, ש"הוזזנו מאירופה" כמו שמזיזים עדר חיות מפה לשם, לא ממש מסתדרים עם השיח המזרחי ערבי. מה אתה רוצה להגיד בזה ? אכן בעייה. ונתקשה מאד לקבל מופזים בתור מנהיגים, דוקא משום שהם דומים קצת לשיח האזורי (דיבורים והתלהמות). יש בעיה עם האשכנזים, יש לך פתרונות הומניים?
אני בהחלט חושבת שעדיף היה להרבה אשכנזים לחזור לכור מחצבתם חרף ה"שואה", כפי שראינו התזוזה הגיאוגרפית לא עזרה במיוחד. ואולי היתה שגויה מלכתחילה.
"אחמדיניג’אד: "היהודים צריכים לחזור לאירופה",
אנא איש זול, היכן יש כאן איום צבאי על ישראל?
"השטות" כביכול היא הקביעה שאחמדיניג’אד לא איים איום צבאי על ישראל, אז כיצד האמירה הנ"ל מזימה את הקביעה הזאת?
אלא מה יש כאן שיטה להסיט את הדיון מהנושא ויחד עם זאת "לגרום" לאיש שמאל שיצטלב ויתנצל על הצהרותיו של אחמדיניג’אד או של כל ערבי אחר וכך ימצא בעמדה של מי שנתפס בקלקלתו. לצורך זה מיד תעלה שאלת הדיכוי של נשים באירן וכו’.
ובכן אדוני הלא נכבד, אינני נסער וחמתי אינה בוערת ואין לי כל כוונה להתנצל או להעביר ביקורת, בפניך ו/או בפני כל ציוני על אמירה או הצהרה כזאת או אחרת של הנ"ל או של כל ערבי אחר, כפי שאין בדעתי להתלונו בפני נאצי על אפם של היהודים.
לעצם הענין שהעלית, הצעתו להחזיר את היהודים לאירופה, היית בודאי מתפלא לראות כמה "אנטישמים" יש כאן לו היו מביאים הצעה כזאת ליהודים בישראל. כי אז היה מתברר שבין ארבעים לששים אחוז מהם היו מוכנים להשאיר לך את הכור בדימונה, את ה-F16, את המרכבה סימן לא יודע כמה, את הבולדוזרים והגדרות האלקטרוניות והיו ששים לעבור ולחיות עם האנטישמים באירופה רחמנא ליצלן.
ל"בפעם האחרונה שבדקתי"(שם יפה, לא?)לישראל יש את הארסנל המפוקפק שהזכרת כבר שנים רבות וכלום לא קרה. נראה לי ששלום העולם בטוח (על "כוח הרתעה" שמעת?).היית מעדיף שלאיראן יהיה נשק אטומי בלי שיהיה מאזן אימה מצד ישראל?.חוץ מזה, בפעם האחרונה שבדקתי ישראל לא הכריזה שהיא רוצה שמישהו ימחק מהמפה(ימנים-לאומנים-דתיים-קיצוניים לא נחשבים ל"ישראל").כן, איראן היא סכנה לשלום העולם.
היא רק מבצעת.
ועל כך נאמר לא חשובים הדברים כשלעצמם חשובה מראית העין.
איראן לא מאיימת על ישראל ?
האם אתם מקשיבים לעצמכם ?
אז מאיפה הגיעו טילי הגראד לעזה ? כיצד חיזבאללה הצטיידו בעשרות אלפי טילים ?
למה האיראנים התעצבנו ששמעו על שיחות השלום של ישראל וסוריה ?
הרי זה ברור מאליו שאיראן לא תתקוף את ישראל באופן ישיר מ2 סיבות
1) לא להסתכן במכת נגד ישירה עליה
2) שיהיו עדיין כמה אנשים בעולם שיחשבו איכשהו שאיראן לא מאיימת על ישראל
אחמדינג’אד אומר שהיהודים צריכים לחזור לאירופה, בו בזאת הוא מחמש מיליציות חמושות לעשות זאת, אז כל מה שניתן להגיד זה – אם זה הולך כמו ברווז …
תגובה למאמר " שאלות קשות " של ח.ברעם !
כשקראתי את המאמר " שאלות קשות " נדהמתי וכמעט נפלתי מהכיסא. "אפוקליפסה עכשיובהחלט אם תגבר ידו של הפירומן", "פריצתה של מלחמה מזרח-תיכונית, נוראה וכוללנית מכל קודמותיה הופכת רק לשאלה של זמן" ואת כל זה גורם אוויל, לא-יצלח, פירומן , כמעט פגוע בנפשו !
כשהמשכתי לקרוא ,נרגעתי קצת. התברר לי, שהמצב לא אבוד, ויש מי שיצילנו אולמרט וביבי נתניהו :
" רק אולמרט יכול למזער את הנזק ולהציל במשהו את את כבודו, ואת כבוד ממשלתו, ע"י הדחת מופז"
" על מנהיג הליכוד-ביבי נתניהו- מוטלת אחריות מיוחדת, כאיש הנחשב כמנצח בבחירות המתקרבות, עליו להסתייג ממופז בפומבי, אחרת לא יוכל לגייס קונצנזוס…" ועוד " אם למופז יש סיכויים לרשת את אולמרט…….אולי מוטב לנו למתן את המאבק נגד ביבי".
כשהמשכתי לקרוא ,הגעתי למסקנה, שלא אני נפלתי מהכיסא, אלא
ח. ברעם !
לפי דעת מחבר המאמר,פשעו החמור של הפירומן הוא קריאתו למתקפה על איראן. אם ככה, איך יכול להציל את המצב, גדול המחרחרים מתקפה אטומית על איראן ? הרי אולמרט לא מפסיק ללחוץ על בוש , שייצא למלחמה , לא נמנע מלטעון , בכל הזדמנות, שהאופציה הצבאית חיה וקיימת.
ומה דעתו של "המציל" השני? מתי הסתייג ביבי ממתקפה גרעינית על טהראן?
ברעם, מבוהל מתוקפנותו של האוויל מופז, טוען:" תוקפנות מופז מערערת את כל האיזור, מסכל כל התפתחות בתהליך הישראלי-פלסטיני, מגדע את התהליך עם הסורים" ואנחנו, בעוונותינו הרבים , חשבנו , שאין התקדמות "בתהליך" השלום עם הערבים, ושאין אולמרט חדל מלטרפד כל אפשרות של התקדמות בשטח זה, וממשיך לנוע "בניוטרל" על המקום !
ומה עם החשד המבוסס, שה"תהליך" עם סוריה איננו אלא ספין השרדות ?
ולבסוף, האם מופז הוא בעל הסיכויים הטובים לרשת את אולמרט ? אינני חושב כך! מופז הוא אופורטוניסט, המתרוצץ בין המחנות הכלכליות המריבות, ההון הפיננסי והיצרני והנציגים האוטנטיים שלהם- אולמרט ונתניהו. הוא ניסה לעשות קריירה בליכוד, וברח משם, כשלא היה לו סיכוי להתחרות בנתניהו.ונחת בקדימה.שם התברר שמצבו דומה. כל המהומה ,שהוא מנסה להקים, לכאורה כאיש אולמרט,תביא לו מפלה נוספת. הוא יוכל אולי למשוך אליו כמה נציגים של קדימה, שבטעות נחתו שם, אולם גורלו, כאיש קטנוני
ופוליטיקאי טיפש, נחרץשחקן סוג ב"!!
לבסוף מלה אחת על הקשר בין הכרזת מופז ומחיר הנפטלא שמעתי על כל שינוי בצריכת הנפט של סין ויפן, לפני ואחרי הכרזת מופז!!
נראה לי, שהטיפש לא רק לא זרק אבן לתוך הבאר, אלא אין ביכולתו להרים אבן כזאת.
תגובה אחת מפורטת בתשובה לגברת האלמונית, התגובה, מנומסת, קורקטית, רלוונטית לדיון ושאינה לא מכילה שום ניאוץ או קללה, צונזרה כמובן. אני לא אוהב לחזור על עצמי, אז התנצלות לגברת. למגיב האחרון עם ההשגות בקשר לעלויות שלי, אני אנסה לענות.
משום שהתגובה של האיש היא באמת קנונית אני אענה שלב שלב,
"אחמדיניג’אד: "היהודים צריכים לחזור לאירופה", אנא איש זול, היכן יש כאן איום צבאי על ישראל?
– אוקי, קצת מפתיע שצריך להסביר. ראשית כל, מהותית. בישראל חיים יותר מחמישה מליון יהודים, אם כולם ישובו או יוחזרו לאירופה, אין מדינת ישראל(לא אין ציונות, או אין קפיטליזם אין ישראל נקודה), כמדומני ההגדרה של צה"ל היא שמירה על קיומה של מדינת ישראל כך שכל אדם הדורש העברה של 80 אחוז מהאוכלוסיה מישראל(או כל מדינה אחרת לצורך הזה) נתפס כאיום צבאי. טריוויאלי ווטסון.
ישנם עד הסברים מדוע אמירה גזענית שכזו נתפסת כאיום, אולי מגיבים אחרים יתרמו את שני הסנט שלהם.
אלא מה יש כאן שיטה להסיט את הדיון מהנושא ויחד עם זאת "לגרום" לאיש שמאל שיצטלב ויתנצל על הצהרותיו של אחמדיניג’אד או של כל ערבי אחר וכך ימצא בעמדה של מי שנתפס בקלקלתו. לצורך זה מיד תעלה שאלת הדיכוי של נשים באירן וכו’.
– דיכוי נשים באירן רלוונטי למאמר כשלג דאשתקד, איום צבאי איראני על ישראל רלוונטי לדיון הנוגע לאיום צבאי ישראלי על איראן, גם טריוויאלי ווטסון. אני לא מבקש הצטלבות, רק התייחסות עניינית. ברעם אכן ענה וטען שהוא מבקר את מדינתו ולא את איראן, שזה ענייני למחצה. כן היה מעניין לשמוע את דעתו של ברעם על ההצהרות של הנשיא האיראני, אני לא משלה את עצמי שנשמע.
ובכן אדוני הלא נכבד, אינני נסער וחמתי אינה בוערת ואין לי כל כוונה להתנצל או להעביר ביקורת, בפניך ו/או בפני כל ציוני על אמירה או הצהרה כזאת או אחרת של הנ"ל או של כל ערבי אחר, כפי שאין בדעתי להתלונו בפני נאצי על אפם של היהודים.
– לא צריך שתתנצל, למה אתה מרגיש שמבקשים את זה ממך? מה שמבקשים ומותר לבקש זה שתבהיר את דעתך על אמירות אנטישמיות מנשיא מכהן של מעצמה איזורית הנוגעות אליך ישירות. אתה יכול לבחור לא לענות, אתה יכול להתעלם, אתה לא יכול לכעס עלי שאני מעלה את השאלה.
עם זאת אני לא מבין את האנלוגיה המעניינת שהצגת, לפיה להתנצל על אמירות קונקרטיות של ערבי אנטישמי בפני ציוני שווה להתנצלות בפני גרמני-אנטישמי על הדימויים האנטישמים שלו עצמו? פרוייד היה עושה מזה מטעמים, אני רק תוהה.
לעצם הענין שהעלית, הצעתו להחזיר את היהודים לאירופה, היית בודאי מתפלא לראות כמה "אנטישמים" יש כאן לו היו מביאים הצעה כזאת ליהודים בישראל. כי אז היה מתברר שבין ארבעים לששים אחוז מהם היו מוכנים להשאיר לך את הכור בדימונה, את ה-F16, את המרכבה סימן לא יודע כמה, את הבולדוזרים והגדרות האלקטרוניות והיו ששים לעבור ולחיות עם האנטישמים באירופה רחמנא ליצלן.
– טוב, כאן כבר לא צריך את פרוייד, הדברים מדברים בעד עצמם והקוראים ישפטו איך לתבל את האמירות הללו בכדי ולבלוע אותן. אני אשאר קטן, קטן ואשאל רק אם יש לך גיבוי לטענה המאד גדולה שלך. אתה יודע טענות גדולות צריכות גיבוי גדול, אחרת יש חשד למגלומניות, או גרוע מכך לאי-חכמה.
אדוני, "היהודים צריכים לחזור לאירופה", ההצהרה הזאת איננה איום צבאי ולא תועיל ההתפתלות והטרחנות שאתה טורח סביב הנושא הזה, השטות היא כולה שלך. אפילו מי שאומר שמדינת ישראל צריכה להתפרק אינו בהכרח מאיים צבאית. יש מדינות כמו מדינת האפרטהייד בדר"א ואחרות שהתפרקו ללא איום צבאי חיצוני. עוד לראייה נטורי קרתא אומרים שהמדינה הציונית צריכה להתפרק בדרכי שלום אז כנראה שיש אפילו דרכי שלום לעניין הזה.
בנוסף, "לטובת האיום" המשפט הזה הוצא מהקשרו.
מה שאחמדיניג’אד טען הוא שהאירופים אחראים לבעייה של האנטישמיות אז שיפתרו אותה אצלם ולא על חשבון אחרים (הפלסטינים).מה דעתי על כך לא אומר לך כשם שלא אומר באוזני נאצי מה דעתי על האף היהודי. אז אם לא הבנת… הבעייה שלך.
ההשערה שנתתי לגבי אחוז הישראלים שירצו לעזוב אם תנתן להם הצעה מתאימה היא רק השערה כמובן מאחר שהצעה כזאת לא ניתנה. אך היא מבוססת על אחוז הישראלים שהגרו בכוחות עצמם, על סקרים שנערכו בנושא ועל הדרכונים הנוספים שרבים מצטיידים בהם כולל ראש ממשלה לשעבר.
ליתר ההבחנות הפסיכולגיות (בגרוש) שאתה עושה, לתגובותיך לציטוטים מדברי (שתוקפם בעינם עומד) איני מתכוון כלל להתייחס. בעכרית קלה אומרים "חבל על הזמן".
אני משערת שאתה לא מתאים את אורח חייך, לפי הרצוי לנטורי קרתא. כלומר, אינך שומר שבת, כשרות, מקדיש כל עיתותיך ללימוד תורה, ורבניהם אינם נר לרגליך. אם כן, מדוע כאשר מדובר ב"מדינה הציונית", פתאום הם הופכים לאורים ותומים?
זאת ועוד, זה שנטורי קרתא טוענים ש"המדינה הציונית צריכה להתפרק בדרכי שלום" לא אומר שאכן היא תפורק בדרכי שלום. או שיש דרכי שלום לעניין. סבר נא את אזני, עד כמה נטורי קרתא בקיאים במדיניות בין-לאומית?
לעניין דרום אפריקה, בדרום אפריקה פורקה מדיניות האפרטהייד. הלבנים בדרום אפריקה היוו מיעוט. רובם עזב לאחר מכן, אבל עזיבתם לא תוכננה כחלק מפירוק מדיניות האפרטהייד. במדינת ישראל מדובר על 80% מהאוכלוסיה. אין תקדים היסטורי-מודרני לפירוק מדינה והעברת 80% מאוכלוסייתה למקום אחר, לטובת כינון מדינה אחרת עבור 20% מהאוכלוסיה (בכוונה אני אומרת תקדים היסטורי-מודרני, לא נביא כאן את תגלת פלאסר ומדיניות ערבוב הלאומים שלו כהוכחה, כן?).
יתר על כן, דבר זה לא יתרחש בדרכי שלום, הואיל ורובו המוחלט של העם העברי היושב בציון מתנגד לה, ויתנגד לה, ויפעיל את צבאו, שאמנם הוא פגום משהו אבל הוא עדיין צבא, כך ש-הפתעה הפתעה – זה יוביל למרחץ דמים.
ההצטיידות בדרכונים זרים, כמו גם היורדים מהארץ, אינה ראיה לדבר: ההצטיידות בדרכונים זרים שורשה בפרנואידיות היהודית (שניתן להבינה, עם כל הכבוד), ואינה מעידה על *רצון גדול* לעזוב את הארץ – אלא על הצטיידות בקרש בטחון, במקרה ומר אחמדינג’אד הנאור ורב החסד יממש את איומו – או למקרה אחר. לא על שאיפות. ולא על הסכמה. עזיבת הארץ לא שונה מהגירה במקומות שונים בעולם למקומות אחרים – חלק ניכר ממנה אינו אלא אנשים שנוסעים ללימודים גבוהים ונשארים שם. אחרים נוסעים לתקופה ורבים חוזרים לאחר זמן. רק הערה – יש הגירה אמיתית, שלא למטרת חזרה, ממדינות מזרח אירופה למערבה. ולא ראיתי, שמעתי או קראתי איש המציע לבטל את פולין ורומניה, והנה ראיה – כמות הרומנים והפולנים שעוזבים את רומניה ופולין.
כמו כן, לא ברור לי במה ההצעה המופלאה יותר נאורה, או מוסרית, מהצעתו של רחבעם זאבי בזמנו, ל"טרנספר בדרכי שלום". יתר על כן, האם לא מוטב לפתור את בעיית הפליטים בארצות מושבם, ע"י מתן פיצויים מחד, וביטול התקנות המפלות כלפיהם (בלבנון קיימים 70 מקצועות האסורים על פליטים פלשתיניים. במצריים – ביטלו את החוק הזה לפני שנים ספורות, אבל עד אז – אשה מצרית שנישאה לפלשתיני – גם פלשתיני תושב מצריים – איבדה את אזרחותה)? במיוחד ש-איך לאמר, הפליטים הפלשתינים במדינות ערב, עדיין יש להם מאפיינים אתנים משותפים, ושפה משותפת, גם אם מדוברת בניב שונה מעט, ודת משותפת, לאנשי מדינות ערב שבקרבם הם יושבים. ליהודי ישראל אין דבר מאלה בכל הקשור לאירופה.
גבירתי הנכבדה, הכברת מילים לשוא. אולי כתבת דברים מעניינים אך ברובם אינם שייכים לדיון המצומצם שהתנהל כאן. במקום שאצטרך לחזור על מה שכבר כתבתי היה כדאי שתקראי את הדברים *בהקשרם*.
ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר.
האדון הנכבד חיים ו. טען שאחמדיניג’אד איים על ישראל איום צבאי לראייה הביא את המשפט "היהודים צריכים לחזור לאירופה", (ולצורך זה גם הוציאו מהקשרו). המשפט הזה אינו איום צבאי ולא שום דבר שדומה לאיום צבאי וכן הפירוש שחיים דנן נתן לו "פירוק מדינת ישראל" ובכן לכך שאין גם זה איום צבאי הבאתי לראייה שזו גם דעתם של *יהודים* מנטורי קרתא שמציינים שאפשר לממש את פירוק המדינה הציונית בדרכי שלום. לצורך זה אינני נדרש להניח תפילין ולא לכרוע ברך במסגד (הגיון מצחיק) ומה שייך אם הנ"ל בקיאים במדינאות בינ"ל או לא.
בנוסף, לא חיויתי דעתי לתוכן האמירות כך שהתפרצת כאן לדלת הפתוחה.
אבל משום שכאמור פטור בלא כלום אי אפשר, אתייחס לקצת מהדברים שבתגובתך הארוכה.
ראשית אם ניקח בחשבון את כל מי שתובעים את זכותם על הארץ (שהחלוקה הציונית לא מחייבת אותם), כולל את אלו שגורשו ממנה בטיהורים האתניים שהתבצעו כאן לאורך השנים, הרי שהיהודים לא מונים יותר מחמישים אחוז. שנית, מדינת האפרטהייד בדר"א אפריקה לא התפרקה כתוצאה מכך שהלבנים היו מיעוט. הם היו חזקים צבאית וכלכלית לגבי שכניהם ולגבי הרוב השחור לפחות כמו שישראל לגבי הערבים. אלא משום שמשטר אפרטהייד אינו מקובל ולא החזיק מעמד בסוף המאה העשרים. גורל דומה אני צופה גם למדינת האפטהייד הציונית. אני מקווה שהיא תתפרק בדרכי שלום כשם שהתפרקה מדינת האפרטהייד בדר"א. מבחינתי ראוי ורצוי שיהודים וערבים יחיו כאן במדינה אחת דמוקרטית (שזה לדעתי גם האינטרס שלהם וודאי ששלי הפרטי) אז מה לזה ולמשנתו הגזענית של רחבעם זאבי.
יחד עם זאת, אני ער לכך שאחרי נפילת משטרים קולוניאלים בהודו סין, אלג’יריה וכאמור דר"א חלק מהאזרחים שנהנו מזכויות יתר גזעניות במשטר הקודם, ושלא השלימו עם אובדנם עוזבים.