למיטב זכרוני הגיב:

ישראל הרסה את אותן חממות לתפארת, יחד עם חלק גדול מהתשתיות בהם היו יכולים הפלסטינים להשתמש. ובכל מקרה מי היה עובד בחממות האלה? תאילנדים? הרי זה לא כאילו כל אותם "מגורשים" מסכנים באמת עבדו ועיבדו את האדמה במו ידיהם, אלא קיבלו עבודה זולה (ומסובסדת), כמו יאפים טובים.

איש סוד הגיב:

רוב האנשים בישראל לא מרוצים מן הרגיעה כי הם מציאותיים, הם יודעים שחמאס ימשיך להתחמש ולהתחזק ולפי היגיון בריא אחרי הפסקת-אש תבוא שוב פעם אש – הרי מטרתו הסופית של החמאס הוא שיחרור פלסטין מן הים ועד הנהר, יש לזכור זאת, הם דואגים להזכיר לנו זאת בערך בכל נאום שני של אחד המנהיגים שלהם.

לחמאס חוברים למזימה החברים מחיזבאללה, הג’יהאד האיסלאמי, ומי אם לא איראן המשקיעה משאבים אדירים בכל ארגון טרור שחולק עמה שנאה לישראל ומוכן להקריב את ילדי המדינה שהוא יושב בה כדיי להלחם ב’יישות הציונית’,
המאמץ המלחמתי האדיר שמשקיעה איראן לחיסול ישראל צורך כוח צבאי רב, ואת הכוח הצבאי הזה היא מוצאת בילדים לבנונים ופלסטיניים שמחונכים על שנאה ועל עוד שנאה, מה שהופך אותם כבר למדושנים היטב.

חמאס וחיזבאללה הם סרטן בתוך עזה ולבנון, ולא צריך לתת להם שום ‘רגיעה’ כדיי שינסו לשקם את עצמם .. בחורה המתגוררת בעזה סיפרה לי מלפני יומיים שאביה אמר כמה מילים רעות על החמאס, והם באו אליה הבייתה חמושים ושברו לאבא שלה את הרגליים .. כן, זה שלטון חמאס, אלו הם ‘לוחמי החופש’, או סתם כאלו שמסתתרים מאחורי התואר הזה בתירוץ לעשות מה שהם רוצים בעצם.

בכל מקרה, זה למה הציבור הישראלי רואה ברגיעה כאשליה מזוייפת, שרק משחקת לרעת ישראל.

לא, אנחנו לא הגיב:

כי השארנו שם תשתיות לשימוש התושבים, והשארנו שם חממות בשןןי מליוני שקלים, שהתושבים יכלו להשתמש בהם ולהקים חקלאות פורחת. משום מה הם מתעקשים לירות עלינו משם.

לא. המשך הכיבוש בגדה אינו תירוץ. אם כבר, הייתי מצפה מהפלשתינים לירות עלינו מהגדה – לא מעזה. שיהיה שקט בעזה, כי יצאנו משם ופינינו את המתנחלים, גם אם ללא הסכם.

לשמואל אמיר מאנג’לו איידן הגיב:

גם אתה ברוטוס … ?
זה אפילו לא "מרקסיזם קליל"
זו בחיינות של שמאל לייט
אנג’לו
מה? אתה באמת לא מצליח לראות שהאפוגה בחזיתות של פלסטין ושל סוריה פירושה פתיחתה של חזית איראן?
ודבר נוסף – מה היא התועלת של פתיחת המאבק מצידם של הפועלים בזמן שאין קאדר מרקסיסטי כשר להוביל את המהלכים המהפכניים הנדרשים על ידי המציאות הפוליטית עליה אתה מתבחיין? אולי אתה חושב שבדרך זו יכולה להיוולד מנהיגות כשרה? אם כן, אז אתה טועה וטועה בגדול.

לאנג’לו הגיב:

הידעת של-20% מאזרחי, סליחה נתיני, צפון קוריאה אין מים זורמים?
זאת בזמן שבדרום מייצרים שבבים ומשחקי מחשב.

סטיבן הוקינג הגיב:

אני לא חושב שהחמאס ירעיב את עמו בכוונה ויסתכן בהפלת שלטונו, או פשוט בזה שלא ישאר להם על מי לשלוט. אל תשכח שמה שקורה בעזה מקרין על הגדה ועל הפזורה הפלסטינית. החמאס צריך לשמור גם על הפופולריות שלו בקרב ציבור מצביעיו.

למשיב לנתן הגיב:

את הקונטיינר אפשר לפרק לשקים. לא בלתי אפשרי, ולא יותר קשה מלבריח אמל"ח.

ל"כן" הגיב:

מתוך סיפורים של פלשתינים שאני מכירה על האמהות שלהם, מתגלה ששורשי הפולניות אינן בפולין.
הן כאן.
לפלשתינים לא חסרה פולניות.

נתן. הגיב:

תשובה ל "תשובה לנתן".

ניסית פעם להעביר טיל גארד במנהרה בגובה מטר וחצי?

לא פשוט.

תשובה לשמואל אמיר הגיב:

למה ישראלים לא יוצאים לחגוג ברחובות את הרגיעה?

כי גלעד שליט לא חזר (כשהוא ההישג היחיד שיכול להיות לנו מהרגיעה) וחמאס ממשיך להעלות את המחיר עליו בכל רגע .

כי קסאמים ופצצות מרגמה ממשיכים ליפול (לא כל הפלסטינים מקבלים את הפסקת האש – וככה זה תמיד בריגעות איתם או בהסכמי שלום איתם) ורק היום נהג טרקטור פלסטיני (שכעת אפשר לקרוא לו מחבל) רצח ופצע ישראלים בירושלים .

אבל רגע – זה עוד לא נגמר , נשק ממשיך להיות מוברח לרצועת עזה (למרות שזה מנוגד לגמרי להסכם!) ותוך זמן קצר מתקפות הקסאמים הידועות ימשיכו – חזקות מתמיד .

הרי אתה לא יכול לטעון (כפי שזה נראה) שהרגיעה תמשיך לנצח… ומה הפתרון היחיד? כן , כיבוש עזה והכנעת חמאס .

אבל מה במקום ישראל מקבלת? ידיים כבולות . נסיון להתאפק אחריי גליי הטרור שממשיכים למרות הרגיעה החלומית של השמאל . ונאלצת אפילו לסבול את הברבורים על כך שההרגיעה היא "ניצחון לפלסטינים!" מה שכנראה נכון כי ישראל מפסידה ממנה הרבה הרבה יותר מאשר מרוויחה .

אפילו שקט אין…

ראינוש לאיש המוסד הגיב:

גיבור במשרד. תחזירו את הגזילה. אמצעינו קדושים וטהורים – מול רשע עירום, חסר נשמה ונטול כל נישמת אנוש בחמדנות ללא גבולות הנעזרת ברעים שבאנשים בני כל הלאומים. בינתיים גם המיטב שבעמך סובל. סופכם קרוב, אבל אתה ועמיתיך זוממים לברוח מפה כשזה יקרה עם כספים שדודים.

לסטיבן הגיב:

לא יותר פשוט לומר "אני לא חושב"? הוקינג עלק. נקווה שבהבנת מה שמניע חומר אתה קצת יותר מוצלח מאשר בניתוח מה שמניע בני אדם.

פופולריות של תנועה עממית איננה בהכרח נגזרת של רווחה כלכלית. בוודאי לא פופולריות של תנועת שחרור.

חלק בלתי נפרד מההגיון של מהפיכה (ומלחמה) הוא הנכונות לשלם מחירים גבוהים מאוד בזמן המאבק, בציפיה לתמורה בעלת ערך גבוה מספיק עם הניצחון. הפלסטינים לא יוצאי דופן בכלל זה. שכחת כנראה את נאום האבנים והזעתר של הנייה לאחר השמדת פתח ברצועה.

גם לא צריך להסחף להגזמות, שלא לדבר על בליעה לא ביקורתית והקאה של תעמולה פלסטינית המיועדת לבורים בארצות המערב. "לא ישאר להם על מי לשלוט" – הצחקתני. ברצועה יש מצוקה. אין רעב, ובוודאי שאין רעב עד מוות.

מה שכן, מבט מפוכח יראה לך שהחמאס הולך בדרכי ערפאת בעניין חשוב – כשאין מקורות פרנסה אלטרנטיביים, הנאמנות הארגונית מבטיחה לא רק סטטוס חברתי אלא גם מקום בראש התור של חלוקת המשאבים המצומצמים.

פתח נכשל בשריון נאמנות אקסקלוסיבית, כי לא היה לו היתרון של בידוד של האוכלוסיה, ולמתחרה שלו היו מקורות מימון ענקיים ובלתי תלויים שאיפשרו לו להרחיב את מעגל הנתמכים/תומכים עד לרמה שהוא יכל לתפוס את השלטון וגם להחזיק בו – בפופולריות וגם בכוח.

חמאס, לעומת פתח, נהנה משיתוף פעולה של כל הגורמים החיצוניים (ישראל, מצרים, הקהילה הבינלאומית) בבידוד אפקטיבי של האוכלוסיה הנתונה למרותו. קצת כמו צפון קוריאה.

הצבא/משטרה (ומשפחותיהם) אוכל לשובע.
כל השאר מתקיימים ממינימום שמאפשר להם חיים בלי שולי חיסכון, ושולל מהם כל כוח התנגדות, כי כל מעט האנרגיה שיש מוקדש לנסיונות להשיג אוכל ודלק לשרוד עוד יום. הם לא מצליחים להשיג חגורת "שומן" מינימלית, שתאפשר להם להתפנות בזמן כלשהו ל"מרי".

זה יוצר אינטרס חזק מאוד של ה"נאמנים" להשאר במחנה ולא להסתכן בנפילה למחנה המסכנים, ואינטרס של החזקים מבין המסכנים להתגייס לנאמנים ולשרת אותם.

מה שקורה בעזה אכן מקרין החוצה. אבל אל תשליך את עולם הערכים שלך על הציבור הפלסטיני. חמאס פופולארי בציבור הפלסטיני כי הוא מוכר לתומכים שלו אשלייה של כבוד ותקווה לניצחון מיתי. בשביל האשליה הזו הם מוכנים לא רק להדק עוד חור בחגורה, אלא גם למות בעצמם, וגם להקריב את בניהם.
הפזורה גם כן מתבשמת מאשליית הכבוד והתקווה לניצחון, ולא משלמת שום מחיר אישי בשביל התענוג. מה רע?

למיכאל הגיב:

הטרקטוריסט שלך היה תושב ישראל, שלו היה מפוטר מעבודתו היה מקבל פיצויים מביטוח לאומי וקצבת אבטלה. בנוסף, משפחתו גרה בבית גדול במזרח ירושלים. אין לזה דבר וחצי דבר עם הפלסטינאים חסרי הכל בשטחים.

שמאלני הגיב:

אני דווקא מתנגד לכיבוש, ואפילו מאוד. אבל האפולוגטיקה של מיכאל שרון, והפניה המיידית שלו לעוולות הכיבוש כשנרקומן דורס מורה לעיוורים ואמא לתינוק, קצת מגעילה.

שמואל אמיר הגיב:

ל-"לא,אנחנו לא". יצאנו מן הגדה אינו תירוץ? תסביר לנו למה?. אנחנו יצאנו תחת לחץ הפלסטינים משם אבל עצרנו בגבול וסגרנו אותו, כלומר את המעברים. המשכנו להרעיב את תושבי עזה. לדלק ולחשמל הם תלויים ברצוננו (הטוב כידוע). הים סגור למסחר העזתים. מעליהם חגים מטוסנו בלי הרף , אנחנו נכנסים לשם ל- "חיסולים "ממוקדים" או לא ממוקדים, אנחנו ויורים לתוכה לפי שיקול דעתנו. כלומר הורגים בהם במספרים העולים כמה מונים על קורבנותינו. אנחנו עושים הכל כדי לחנוק את עזה , להרוס את המשטר בו. ואתה שואל למה הם יורים בנו? אחה באמת תמים או סתם מיתמם?.

כנראה שצירך גם להזכיר שגם הגדה וירושלים הערבית הם תחת כיבוש. כל עוד מצב זה נמשך פלסטין היא כבושה, ועזה היא חלק מפלסטין. יוצא אפוא שיש סיבות אין סוף לעזתים להמשיך בהתנגדות לשלטון ישראל.
אם אתה כל כך רוצה שקט, עשה משהו למענו. תתבע מממשלת ישראל להרחיב את התהדייה ולכרות שלום עם העם הפלסטיני בתנאים שלא רק החמאס" אלא כל העולם הערבי מסכים להם. אתה מבקש שקט – לעזתים ולכל העם הפלסטיני לא מגיע?

לאיש סוד: לא אינך איש סוד, אתה חוזר בפעם האלף ולועס את מה שכלי התקשורת מפרסמים בגלוי ללא ליאות.

לשמואל משכתב ההסטוריה הגיב:

המעברים לישראל נסגרו אחרי שהעזתים המשיכו לתקוף אותנו גם אחרי היציאה מעזה, והמצור התהדק אחרי חטיפת גלעד שליט.

בכל מקרה, לעזה גבול עם מצריים – אנחנו לא חייבים לתת להם מעבר דרך ישראל. אם המצרים לא נותנים להם לעבור, זו לא בעיה שלנו. למצרים יש שיקולים משלהם כנראה. האינטרס המצרי קודם לאינטרס הפלסטיני כשמדובר במתרחש בטריטוריה בריבונות מצרית, וכנ"ל האינטרס הישראלי קודם לאינטקס הפלסטיני כשמדובר בטריטוריה בריבונות ישראל.

אם הפלסטינים מזיקים ומנסים להזיק לנו, אין לנו שום מחוייבות לעזור להם.

שיתחילו העזתים להתנהג בצורה אחראית – אזי תהיה עילה מצידם לצפות לשיתוף פעולה מהשכנים.

חוץ מזה – מצור איננו כיבוש. זו פעולה מלחמתית (שבאה כתגובה לפעולות המלחמתיות של העזתים).

מה שהפלסטינים צריכים להבין (וגם אתה כפרקליט שלהם) הוא שזכותם להכריז מלחמה, אבל לצד המותקף יש זכות להגיב בהתאם.

אם הם מאמינים שמלחמה בישראל היא הדרך להשיג את זכויותיהם, הם צריכים להיות מוכנים לשלם את המחיר. והמצור הוא המחיר.

כמו שגדר ההפרדה שהתחילה להבנות ב 2004
היא מחיר האינתיפאדה שפרצה ב בספטמבר 2000

וכמו שההפרדה בין המשק הישראלי והמשק הפלסטיני, וההפרדה הטריטוריאלית בעקבות אוסלו היו מחיר ההליכה לעצמאות פלסטינית.

אי אפשר לרקוד על כל החתונות.

ראו-נא הגיב:

ראו ראו: סוף סוף קיבלנו גם אירוניה לאומנית משובחת.

אנג’לו איידן הגיב:

אנג’לו באמת לא חשוב (גם לי). מה שאמיר, אנג’לו, גבזה ונוספים רבים אומרים ועושים הוא כן חשוב. למשל, גבזה מדבר כאילו לא היו דברים מעולם. לא היה איום על איראן, על צפון קוריאה, מבצע על ה-"כורים" הסוריים, פריסה אימפריאליסטית בלבנון, השתלטות על עיראק, מצור על עזה, פילוג פלסטיני עם פלג משתף פעולה נגד המרידות לאימפריאליזם ולציונות ביחד עם הריאקציה של הרבה מדינות ערביות, כאילו לא הייתה מלחמה לפתיחת הציר היוגוסלבי וזה האפגאני למקורות נוספים של נפט ושל גז, כאילו לא קיימות עוד עובדות מוחשיות המבשרות את המלחמות הבאות (כמו המשבר הפיננסי, התחרות אירופית על NATO, התקפלויות בשמאל ועוד), כאילו הכיבוש הישראלי עומד להסתיים, כאילו קיים בסיס לציפיות שהאימפריאליזם נכון לוויתורים בעתיד הקרוב. התעלמות זו בונה את ההשליות בדבר נכונותם לשלום של בריטניה (800 מאות שנה) ושל ישראל (60 שנה), בהתאמה, עם אירלנד ועם פלסטין, למשל, ללא ניצחון ההתנגדות (ווייטנאם, למשל, אבל כאן ביחד עם הפועלים של אנגליה או ישראל).

חברים יקרים, יעוד האימפריאליזם הוא בדיוק, אבל ממש בדיוק, להביא להריסתו של הקפיטליזם ולבניית הסוציאליזם על חורבותיו. בקיצור, לפי הניתוח הלניני, האימפריאליזם, שהוא השלב הסופי, המתדרדר והטפילי של הקפיטליזם, הוא ערב הסוציאליזם. אפילו אם מתקיימת איזה נסיגה מצידו של האימפריאליזם (לכך אין שום סימן היום), המרקסיסט ימשיך להפעיל אגיטאציה אנטי-אימפריאליסטית לפינוי מקום מתמשך לטובת הסוציאליזם בכל אזור ואזור. ואם הפלסטינים בוחרים בהפוגה עבור היערכות מחוזקת, המרקסיסט תומך (ככלל, הוא תומך בהתנהגות מהפכנית). הרי שהמאבק האנטי-אימפריאליסטי ארוך מאוד הוא, וזה טוב מאוד שלא רק מרקסיסטים ידעו טקטיקה מה היא. בטח, המרקסיסט לא מחפש רגיעה למען רגיעה, אלא למען ניצחונות הקדמה החברתית עד לקומוניזם דרך מלחמת המעמדות, אשר צבירת ניגודי הבעלות הפרטית על הייצור החברתי מפתחת. רק מה? המרקסיסט פועל על פי הוראות תנאי המציאות. האחרונים גם מספקים לו את הכלים למען הניצחונות אלה – עליו לגלות את הכלים האלה (המהפכה האיסלאמית היא רק אחד מאלף ואחד כלים).

זו לא הדרכה שלי. לנין הבהיר אותה ביחס לתקופה האימפריאליסטית, תקופה בה אנו חיים. זאת היא ההדרכה של מרקס ואנגלס לפילוס הדרך למען הדיקטטורה של הפרולטאריאט. ואם הם לא היו מבססים את ההדרכה הזו, אז מהפכן אחר היה נאלץ לבסס אותה, כי מציאות ייצור היתר לא מפסיקה לנגן עליה על אפם וחמתם של כל הנהנתנים, הגלובליסטיים, האופורטוניסטיים, הרוויזיוניסטיים, המודרניסטיים והטרוצקיסטיים למיניהם.

בניגוד לכל אלה, אינטליגנציה פרולטארית ומעמד הפועלים עם הנהגה מרקסיסטית מסוגלים לעסוק "בחשבון אמת עם מעשינו ועם חתירה לשלום" על-ידי הצטרפותם למלחמה לצידם של הפלסטינים נגד הבורגנות הציונית ונגד זו האימפריאליסטית – זו חובתם גם המוסרית, אבל בעיקר תפקידם הפוליטי כי אין להם דרך אחרת להשתחרר מכבלי העבדות – ובטח שלא "חתירה לשלום" ביחד איתם (עם החזית ישראלית-אמריקאית) נגד הפלסטינים.

אנג’לו

למשה – כמה אנשים יצטרכו למות כדי שהרגיעה תימשך? הגיב:

המעצרים נעשים ביהודה ובשומרון , לא בעזה ולאנשים בעזה אין זכות להתערב בזה – אבל הם מצדיקים את פעולות הטרור האחרונות שלהם בכך (פעמיים ירי לעבר מטיילים , שיגור רקטות ופצצות מרגמה מספר פעמים , ומי יודע כמה הברחות) זאת רגיעה?

עם כל הכבוד לחלום שלך – כמה אנשים יצטרכו למות כאן בישראל לפניי שתבין שלתת ל"מבוקשים" להתובב חופשי + פתיחת המעברים והמחסומים יפתחו אלינו את השער לטרור? האינתיפאדה לא אומרת לך כלום? לפניי שהייתה גדר? כמה ישראלים צריכים להירצח כדי שתביןנו שזה לא שלום?

נראה לך שבמצב שבו יפתחו כל המחסומים והמעברים וישראל לא תתקוף אף "פעיל התנגדות" פתאום הם ירעיפו עלינו אהבה? ולא ינצלו את המצב כדי לרצוח כמה שיותר ישראלים? (להזכירך – תקופת קאמפ דיויד בה ישראל ניסתה לשמור על איפוק רב והנרצחים נקראו קורבנות שלום) .

כבר היינו בסרט הזה . מספיק לדבר בשם הפלסטינים . במיוחד כשבדברים אינם נכונים .

אנג’לו איידן הגיב:

בורגנות לאומית, שפועלת על מנת להתנער מהעול של השרשרת האימפריאליסטית, זכאית לתשומת לב של שיקול פוליטי מצידו של מעמד הפועלים בכל ארץ במטרה להחליש את האימפריאליזם ולחזק את ההתנגדות אליו.

היום, ההנגדות של הבורגנות הלאומית האירנית, הלבנונית וזו הפלסטינית עדיין משרתות את האינטרסים המעמדיים של הפועלים (לא רק, אבל אלה הם האינטרסים המתקדמים ביותר) – גם ישראליים.
אנג’לו

אנג’לו איידן הגיב:

הימין מנצל תסריטים דמיוניים על איראן בכדי להפחיד את ההמונים, במטרה לגבש אותם סביב הציונות, על מנת שזו האחרונה תזרוק אותם ללא פחד למלחמה אמיתית נגד איראן.
הימין מנצל לא שבוים בלבד. הוא גם משתמש בהבטחות אחרות והפחדות נוספות בכדי לפתוח במלחמה על פי הוראות הבוס האמריקאי. הוא נוהג לנטוש חיילים ולא חיילים לטובת דריסת רגלי הכוחות הזרים שאינם יכולים להיכנס אחרת למזרח התיכון בדלת הלבנונית ובדלת האיראנית.
"ENOUGH IS ENOUGH!" אמר שליט. לא כל אבא ממתין שנתיים בכדי לומר את זאת. לא כל אחד מפחד מאיראן יותר מה שהוא מפחד מישראל. יגיע זמן בו הרבה ישראליים לא יפחדו בכלל, כמו הרבה פלסטינים. כמותם, גם הם יבינו כי אין להם אויב גדול מהציונים. וזה כי:

הם מנצלים את השואה בכדי להמשיך את הדיכוי של הפלסטינים.

הם מנצלים את הדת בכדי לשדוד אדמות ערביות.

הם מנצלים את המרד הפלסטיני בכדי להקים גדר המפריד בין האדמות השדודות לבין אלה הכבושות.

וזה רק דוגמית של התנהגות ההכרחית של הימין. אין לא ברירה אחרת.
והינה עוד דוגמית:
בתעמולה המלחמתית שלהם, הציוניים מתגאים בהמונים, שהם יכולים להסתדר בלי מיגון, אבל, בתעמולה הכלכלית, גם מאשמים אותם בעצלנות בכדי לסגור עסקים בישראל ולפתוח אותם בחוץ לארץ. וזה לא הכול: הם גם מצמצם להם את הזכויות (האבטלה, הבריאות, החינוך וכו’) ואת המשכורות (במניעת הצמדתן לעליות המחירים, בצמצום הסובסידיות, בהגדלת עלויות הבנקים, הארנונה וכו’). הכול בכדי להיענות לדרישות הבוס האמריקאי שממנה לציונות אפילו את הנגיד העליון שלהם.

מצד השני, גם אנחנו יכולים להתמרד.
כמעט עשינו משהו נגד המצב הכלכלי.
עשינו משהו נגד המלחמה, אבל לא התמדנו עד להשלמתו של המשהו הזה.
עשינו גם משהו נגד הממשלה בגלל המלחמה, אבל לא בכוון הנכון.
עד להפסקת האש, התושבים יכלו, תוך הזדהות עם הפלסטינים, להתפנות משדרות בהסתערות נגד הממשלה.
במקום זאת, הם בחרו להישאר בשדרות, להאשים גם את הפלסטינים וגם את הממשלה.

לא ככה מתמרדים.
רוצים להתמרד?
אז בואו נתמרד ברצינות. עדיין לא מהפכה – בשביל מהפכה צריכים להתבשל טוב במרידות רציניות.
לא רוצים להתבשל במרידות רציניות?
אז נמשיך להתבשל בסיר הציוני של "כמעט עשינו משהו". יש סוף גם לבישול זה. וגם הבישול הזה ייצא טוב עם התעמולה המהפכנית.
מה זה תעמולה מהפכנית?
זה מה שעשינו עד עכשיו. רק מה? צריך להתמיד בעקשנות עד להשלמת המהלכים הנחוצים למעבר לשלב גבוה יותר של בשלות פוליטית. של מי? בטח לא של הימין – של העושקים והכלבים שלהם.

אנג’לו

למבקר את חמאס הגיב:

התגובה נגד החמאס
החמאס ודאי לא חסין בפני ביקורת אבל לא ברור מה שאתה רוצה ממנו. אתה חושב שהוא נוהג כמו הפת"ח? בשנים האחרונות זה לא נראה כך. מה לעשות הפת"ח (או יותר מדויק הרשות הפלסטינית) נתפס אצל רובו של העם הפלסטיני וגם אצל הישראלים כשותף של ממשל הכיבוש הישראלי. למה לא תוכיח לנו שאין זה כך – נשמח מאוד להשתכנע. בינתיים פרסם הארץ (שלשום) כתבה בעמוד ראשון שבו מסופר על הצייד המקיף שנערך ע"י צה"ל והש"ב בגדה נגד החמאס.
מה דעתך על כך – ועל הרשות הפלסטינית שבגבולה נעשה הדבר?

לזה שלא מבקר את אש"ף הגיב:

……וה"הגנה" המשיכה לשתף פעולה עם הבריטים וממשיכתה צה"ל עם האמריקאים….

יוסף לאנג’לו הגיב:

איני יודע מהיכן אתה מניח שיש קשר כלשהו בין מצב האוכלוסיות במדינות ערב (לצורך העניין עיראק, סוריה ואיראן) לבין קידום הבורגנות, חיזוק מעמד הפועלים או כל אחד מהמושגים השייכים לסוציאליזם.
להזכירך, עיראק היתה עד הפלישה האמריקאית כמו סוריה של היום – דיקטטורה לכל דבר ועניין. מדינה בה השלטון הוא שלטון מיעוט ריאקציונרי ומדכא.
איראן של היום היא הרבה יותר ימנית מישראל ומארה"ב והשלטון שם הוא דתי פונדמנטליסטי מדכא: אין חופש עיתונות, אין אופוזיציה משמעותית, מעמד האישה יותר נמוך ממפלס הכנרת ויש רצח של הומוסקסואלים.
אם אתה יכול לעצום עינים לנוכח כך אלה ולומר משפט דמגוגי כמו: "ההנגדות של הבורגנות הלאומית האירנית, הלבנונית וזו הפלסטינית עדיין משרתות את האינטרסים המעמדיים של הפועלים" – אשריך וטוב לך שכן אתה חי בעולם דמיוני והזוי.

אתה עושה שעטנז בין שתי תכונות שאינן קשורות כלל זו לזו: האחת היא סוציאליזם והשניה היא יריבות כנגד ארה"ב.
משום מה אתה מחליט ששתי תכונות אלו אחד הן, וכמובן שאתה טועה טעות מרה.
משאלת הלב לפיה העולם מחולק לארה"ב וישראל מצד אחד ו"פועלי העולם" מצד שני היא ראייה מעוותת שטחית לחלוטין.

יוסף, אתה מדבר מהשרוול הגיב:

על דברים שאינך מבין. צריך מינימום של מושגים משותפים להדברות. קרא את לנין: האימפריאליזם – השלב העליון של הקפיטליזם.

דבריך נעים בתוך עולם מושגים פרימיטיבי וצר, ברמה של כתה ח’ ביסודי, ואין לך כל הבנה של העולם סביבך. לכן דבריך בנליים, משמימים, וחסרי כל רלוונטיות. זוהי הכרה שמנונית, משועממת, צדקתנית, עם כמה מושגים פרימיטיביים.

מ.ש.