הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 ביולי, 2008 תגובה 1

בבתי הכלא בישראל נתונים כרגע כ- 730 עצירים במעצר מנהלי. במעצר כזה אין העציר מיודע לגבי ההאשמות המועלות נגדו, והן מבוססות על חומר חסוי, אשר העציר ובא-כוחו מנועים מלראותו ולהגיב עליו. בשנים האחרונות, מחזיקה מדינת ישראל כעניין שבשגרה בערך 8% מן האסירים הפלסטיניים הפוליטיים במעצר מנהלי. המעצר המנהלי משמש מכשיר נוח להתנכלות למובילי המחאה הלא-אלימה, לפעילים פוליטיים וחברי פרלמנט, לסטודנטים ולאנשים אחרים אשר לא נמצא שום בסיס ראייתי לשם העמדתם לדין.

אנו מביאים כאן לדוגמא את מקרהו של ד"ר ר’סאן חאלד, ת.ז. 929191302, מרצה למשפטים באוניברסיטת אל נג’אח, הנתון במעצר מנהלי למשך ששה חודשים, עד אוקטובר 2008, אז ניתן יהיה להאריך את צו המעצר בשישה חודשים נוספים, וכך למעשה עד אינסוף.ד"ר ר’סאן חאלד, בן 41, יליד הכפר ג’יוס ליד קלקיליה, מתגורר בשכם. הוא נשוי ואב ל-5 ילדים, הגדול בן 8 והצעיר בן חצי שנה. הוא מרצה בכיר באוניברסיטת אל נג’אח בשכם, ותחום התמחותו הוא המשפט המסחרי הבינלאומי. ד"ר ר’סאן אינו עוסק בדרך כלל בפעילות פוליטית. הוא מתמסר בעיקר לעבודתו באוניברסיטה ולמשפחתו.


אביו, שריף חאלד (אבו עזאם), הוא חקלאי מהכפר ג’יוס, ממנהיגי הכפר וממתנגדי גדר ההפרדה, בעל קשרים ענפים וותיקים עם פעילי שלום ישראלים ובינלאומיים. כמו רוב אדמותיו החקלאיות של הכפר ג’יוס, גם אדמתו של אבו עזאם נמצאת ממערב לחומה והוא נדרש לרשיון מעבר לאדמותיו. לקראת עונת המסיק האחרונה, באוקטובר 2007, הרישיון לא חודש מנימוקים "ביטחוניים", ורק לאחר פניות מרובות הוא חודש בתחילת 2008.


על מצבו המשפטי של ד"ר ר’סאן חאלד: הוא נעצר לראשונה באישון לילה ב-16 בינואר השנה. במשך שלושה שבועות היה מנוע מפגישה עם עורך-דינו. הוא נחקר בתנאים קשים, ולבסוף הוגש נגדו כתב אישום בגין "ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת". האשמה מתבססת על שני סעיפים: ראשית, על הטענה שד"ר חאלד נהג להגיש מימון כספי לחברי ה"כותלה אסלאמיה", הפלג הסטודנטיאלי של חמאס; ושנית, על כך שהוא נתן רשות לפרסם מאמר אותו כתב, בנושא משפטי הנוגע לתחום עיסוקו, בעלון "מושכאת אלעדאלה" של סטודנטים למשפטים באוניברסיטת אל נג’אח, המשתייכים לכותלה אסלאמיה. משפטו נקבע ל-17 ביולי 2008. התביעה ביקשה לעצרו עד תום ההליכים, הבקשה התקבלה, אולם בערר, החליט השופט סרן עזריאל לוי לשחררו בערבות, וכך, עם הפקדת 30 אלף שקל, שוחרר ד"ר חאלד לביתו ב-19 במארס. השופט לוי הביע בבירור את דעתו שחומר החקירה קלוש, משום שהשב"כ הסתמך רק על עדות שמיעה והמאמר, לפי עדותו של חאלד, פורסם ללא יוזמתו ורשותו. בחומר החקירה הסודי לא נמצא כל פרט נוסף שהצדיק את המעצר.


פחות משבועיים לאחר מכן, ב-30 במארס, נעצר ד"ר חאלד מחדש, שוב באישון לילה. משהובא להארכת מעצר, התנגד לכך השופט משום שהוא שוחרר לביתו ושהה בו במשך 12 יום ועל כן ברור שלא נתפש כמי שמהווה סכנה לבטחון האיזור. הוא התריע בפני נציג התביעה שאם לא יוצג בפניו כל חשד מבוסס תוך 24 שעות, ד"ר חאלד ישוחרר לאלתר. זה לא קרה, אולם – ב-3 באפריל הועבר ד"ר חאלד למעמד של עציר מנהלי. צו המעצר, שאושר על-ידי שופט, הוא לתקופה של ששה חודשים, עד חודש אוקטובר. החלטת ביהמ"ש הצבאי על המעצר המנהלי התקבלה בדיון שנערך רק בנוכחות חוקרי השב"כ והתובע הצבאי וללא ידיעתו ונוכחותו של בא כוחו של חאלד. בדיון זה אמר התובע ששחרורו של חאלד למשך כשבועיים נבע מ"טעות של המערכת". ב-1 במאי, לאחר שנדחה ערעור בפני בית המשפט הצבאי, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון. כעבור שלושה שבועות התקיים הדיון בבית המשפט העליון. עו"ד מוחמד עאבד, המייצג את ד"ר חאלד, טען שאין כל אחיזה במציאות לחומר המודיעיני עליו התבסס השב"כ. הוא סיפר שבמהלך חקירתו בשב"כ ניסו החוקרים לשאת ולתת עם חאלד כדי שיודה בהשתייכות לחמאס, כתנאי לכך שהם יוותרו על האישום בנושא הפעילות הצבאית. חוקר שב"כ המכונה ערד אמר ש"אם היה טוען כי הוא פעיל חמאס אולי היינו יכולים להאמין לדבריו, אך ברגע שהוא מכחיש, אין סיבה שנאמין לו וסביר שנחשוב שהוא פעיל גם בתחום הצבאי". חוקר שב"כ המכונה דורון הבטיח לעותר "להרוס את חייו אם לא ישתף פעולה". מכיוון שד"ר חאלדן לא הודה בדבר וחצי דבר, סיכם עו"ד עאבד, נקבעה עילת המעצר המנהלי כחשד לפעילות צבאית, אולם עילתו האמיתית היא נקמת חוקרי השב"כ על אי שיתוף פעולה. במהלך הדיון בעתירה התייחסו השופטים בביקורתיות לפרוצדורות המשפטיות שקדמו לה. ב- 1 ביוני החליטו שופטי בית המשפט העליון בייניש, ריבלין וג’ובראן לדחות את עתירתו של ד"ר חאלד, בנימוק הלקוני הבא: "עיינו בחומר הסודי בהסכמת העותר, ומצאנו כי אין לנו עילה להתערב בהחלטה. העותר פעיל חמאס שהיה מעורב בתכנון פעילות צבאית המסכנת את בטחון האיזור, ובשל מסוכנותו, דין העתירה להידחות". את ההחלטה, בג"צ 3738/08, אפשר לקרוא כאן: http://elyon1.court.gov.il/files/08/380/037/p03/08037380.p03.pdf


המעצר המנהלי נקבע בבירור כדי לעקוף את החלטת השופט לשחרר את ד"ר חאלד ממעצר עד משפטו. ואכן, במקביל למעצר המנהלי, הוא הובא להמשך משפטו בתאריך המקורי, 17 ביולי, בבית המשפט בסאלם. בשל טעות מצד מזכירות בית המשפט, לא זומנו העדים והישיבה הפכה לישיבת סרק. השופטת הזמנית, רס"ן דליה קאופמן, הציעה מועד מאוחר, ונימקה זאת בכך ש"אנחנו לא מוגבלים בזמן כי בתיק הזה הנאשם איננו עצור". משהזכיר לה עו"ד עאבד את עובדת המעצר המנהלי, היא טענה שהדבר אינו רלבנטי לקביעת המועד לדיון בתיק שלפניה. לבסוף נקבע מועד הדיון הבא ל- 25 באוגוסט, בשעה 13:00. כרגע מוחזק ד"ר ר’סאן חאלד בכלא מגידו. המעצר המנהלי תקף, כאמור, עד אוקטובר.


מקרה בעל אופי דומה מאד לזה של ד"ר חאלד הוא זה של מוסא אבו-מריה מבית-עומאר: מוסא הוא פעיל שלום, ממקימי "פרוייקט הסולידריות עם פלסטין" וממארגני המחאות הלא-אלימות בכפרי הגדה אשר אדמותיהם נגזלו עם בניית גדר ההפרדה. אבו-מריה נשלח למעצר מנהלי לתקופה של ששה חודשים כ"פעיל בכיר בג’האד האסלאמי" לאחר שהשב"כ הודה בכתב כי הוא הושם במעצר זה משום שאין די חומר לשם העמדתו לדין. הערעור על מעצרו נדחה והוא מערער עתה בפני בית המשפט העליון. עו"ד גבי לסקי, המייצגת את אבו-מריה, טוענת שאין זה סביר שלא נמצאה שום עדות גלויה ל"בכירותו" האמורה של אבו-מריה, וכן כי תדירותם הגבוהה של המעצרים המנהליים מעלה ספקות ביחס לביקורת השיפוטית על המעצרים הללו.


אוניברסיטת ביר-זית פתחה אף היא בקמפיין נגד המעצרים המנהליים המופעלים תדיר נגד הסטודנטים שלה, ובפרט זה של הסטודנט עומר קסיס, שהושם במעצר מנהלי במרץ האחרון לתקופה של שלושה חודשים. ראו:


http://right2edu.birzeit.edu/news/article546


העמותה למען האסירים הפלסטיניים מבקשת להפיץ ברבים את מקרהו של ד"ר ר’סאן חאלד, כמו גם את אלה של מוסא אבו-מאריה ועומר קסיס, כדי להסב את תשומת-הלב הציבורית, דרך המקרים הפרטיים הללו, לזוועת המעצרים המנהליים בכללה.


אנא כתבו מכתבי מחאה לשר הביטחון וליועץ המשפטי לממשלה:


אהוד ברק, שר הביטחון, רח’ קפלן 37 תל-אביב 61909 ; pniot@mod.gov.il


מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, רח’ צלאח א-דין 29, ירושלים 91010 ; פקס 02-6467001


* ד"ר ענת מטר היא פעילה בעמותה למען האסירים הפלסטיניים.

תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. אדמוני הגיב:

    מן הראוי שתכתוב גם על עצורי הימין, כול סוגי הקיצונים שאינם מסכימים עים הממסד סובלים מסוג המעצר נ"ל.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים