אני רואה מחובתי לברך את המדינה הסינית העממית המארחת בביתה את האולימפיאדה בימים הקרובים.
זהו אירוע היסטורי המוכיח יותר מכל עד להיכן יכולה הנהגתה של סין ועד להיכן יכול עמה, להרים מאשפתות של דלות, דיכוי ובערות כמיליארד וחצי בני אדם, תוך כ-60 שנה בלבד, אל פסגת הישגים כלכליים-חברתיים ותרבותיים.
בברכתי זו אני מצטרף אל מאות מיליונים אנשים ישרים בכלל ואנשי שמאל בפרט אשר יהדפו את הגל הגואה הריאקציוני הבינלאומי שיצא כבר עתה, ועוד יגביר את יציאתו בימים הבאים, נגד סין העממית, במגמה למוטט את האולימפיאדה במידת יכולתו.
נציין לבסוף כי בימינו אין יותר קשר הכרחי בין הוקרה לפולחן, והוקרתה של המדינה הסינית לא מנעה בעבר ולא תמנע גם בעתיד לבקר משגים או עוולות שיהיו ראויים לביקורת.
אני מאחל למדינה הסינית לגבור על אויביה ולממש את האולימפיאדה בביתה, כראוי לה ולאולימפיאדה.
גם אני מצטרף לברכה להצלחה של המשחקים האולימפיים בסין המפוארת. רוצים פוליטיזציה של הספורט? בי, לא תמצאו כל התנגדות שהי. אומנם גדלתי על הספורטיביות של ימי פלה (PELÉ, אם בכלל מישהו יודע מה היא הספורטיביות שבשמחה מוחה כפיים על ביצועי המתחרה), אבל זה לא כל כך קשה להתמודד עם אנשים שעושים דה-פוליטיזציה של עניינים פוליטיים ופוליטיזציה של עניינים לא-פוליטיים.
חבר הקונגרס הרפובליקאני RON PAUL תיאר את החלטת בית הנבחרים של ארצות הברית (לפני שבוע) על מצב זכויות אדם בסין כ-"צבועה" ושמקורה ב-"חשיבה חולנית" (באנגלית: "ill-conceived" וגם "hypocritical"). הוא דחק בחקיקה האמריקאית לטפל בהתעללויות בבני אדם בתוך ארה"ב וגם באלה הנוצרות מחוצה לה תודות למדיניות החוץ האמריקאית. (http://news.xinhuanet.com/english/2008-08/04/content_8934651.htm).
חבר הקונגרס פול רון הוסיף ואמר: "קמתי מתנגד להחלטה הזו, שהיא שוב עוד אחת מן האשמות הנטולות משמעות אבל המתגרות בסין. זה בדיוק הסוג של לאומנות אשר הובילה בחוץ לארץ לדעת קהל כל כך נמוכה על ארה"ב". פול, שבזמנו רץ כמועמד של המפלגה הרפובליקאנית לנשיאות ארה"ב, אמר בהצהרתו (שהציב באתר האינטרנט הרשמי של בית הנבחרים, לפני שבית הנבחרים אימץ את ההחלטה נגד סין בתאריך 30 ביולי 2008):
"אנחנו לא דנים על הצעה לסגור את גואנטאנאמו, היכן ההתעללויות הן מתועדות. אנחנו לא דנים בהצעה לסגת מעיראק, היכן נרצחו, נפצעו וסבלו התעללויות הרבה חפים מפשע ישירות עקב המתקפה שלנו, בלי התגרות עיראקית, נגד אותה הארץ. אנחנו לא דנים על חוק FISA [Foreign Intelligence Surveillance Act] הכול כך שנוא …"
"במקום לטפל באלה ובעוד הרבה נושאים דחופים, עליהם יש לנו כן סמכות לטפל, אנחנו מעדיפים לבזבז את הזמן שלנו בביקורת על ממשלות זרות, עליהן אין לנו כל סמכות ולא גורמות לנו בעיות כל שהן, על נושאים אשר יש לנו מעט מאוד מידע מדויק עליהם."
אם לרודנות של ההון האמריקאי " מעט מאוד מידע מדויק", לידענים שלנו יש הרבה מידע רכלני. הידענים שלנו לקחו לפועלים את השמאל ולקחו לנו גם את התנועה הסוציאל-דמוקרטית וגם זו הסוציאליסטית. לקחו איתם את הפועלים השבעים ותועלתניים. והפכו הן את השמאל והן את הסוציאליזם לשוביניסטיים. עכשיו, הם רוצים גם את תנועה הקומוניסטית בשביל להמשיך ולנגח כל מה שהוא מהפכני.
אולי הם מתנגדים לרודנות של בעלי ההון, כלומר, של הדמוקרטיה הבורגנית. אבל הם לא רוצים אותנו לרודנים, כלומר, את הדמוקרטיה הפרולטרית. נותר הדמוקרטיה של מעמדות הביניים. הם רוצים לרדות בנו במקום בעלי ההון הגדול. רוצים להכניס אותנו לצ’ילה חדשה, או לנפאל של לפני שנה. אפילו את ההתדרדרות חורושצ’וביטית עד לסוף הגורבצ’וביטי הבטוח מספק אותם. בשביל זה, הם מספרים לנו שקרים ישנים שהופרכו מזמן, וגם מחדשים שקרים מצוצים מן האצבע. הם מסבירים לנו איך אנחנו חייבים להיות ולא שמים לב כי הם לא יותר מכובשים ערומים וחשופים. וזה למרות כל מאמציהם להסוות את מערומיהם עם משפטים "יפים". לא שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, הם פשוט מפחדים לאבד את ההגנה האמריקאית להישרדות מעמדם הניזון מהמדיניות הציונית.
אני גם מסכים עם הרבה מהכתובים כאן שזו צביעות לתמוך בסין רק ביגלל שהיא קומניסטית או מה שלא יהיה . כשהצנזורה , דרכי הפעולה האלימות והדיכוי שבמצב הפוך בו ישראל הייתה עושה את הדברים האלה (ואל תגידו שהיא כן – כי זה אפילו לא קרוב למה שהולך שם) אז הייתם עכשיו בחוץ עם שלטים .
אבל בכל זאת אני מבין שבסך הכל , זו לא סיבה להרוס לספורטאים ולצופים את האולמפיאדה ואת כל ההשקעה . כי בניגוד למקרה של הממשלה הנאצית (שהרבה מאוד אנשים משווים את המצב אליו) לא נראה לי שלסין יש איזה תוכניות זדוניות ענקיות . אלא בסך הכל גם אחריי שתסתיים האולימפיאדה המצב יישאר כמו שהוא .
אלא אם כן יש משהו שאני לא יודע .
רמי, ריאקציונר מנוול שכמותך! כמה שילם לך ה-CIA כדי שתכתוב את התגובה הזו!?!?
מספיק כבר עם השטויות שלך, לך תהיה סוציאליסט נחמד והגון עם לב חם ותקנה קוקה-קולה סוציאליסטית מהדורת בייג’ינג 2008 מוגבלת לקראת המשחקים….
גם אני מצטרף לברכה להצלחה של המשחקים האולימפיים. רק אתמול ראיתי בטלוויזיה סי. אנ. אנ. ראיון עם מומחית אמריקאית לסין. היא מסבירה לקהל האמריקאי שאחד מהישגיה הגדולים של סין הוא הצלת ארבע מאות מיליון אזרחים סינים מן העוני. לאחר מכן הראו תוצאת משאל: 61% אמריקאים הם בעד השתתפות הנשיא בטקס הפתיחה של האולימפיאדה – 31% נגד. כנראה שהתעמולה האנטי סינית באמריקה לא כל כך מצליחה. אפילו מסע אמנסטי לא הואיל.
אם אתה מתכוון לטוס לסין בקרוב אל תדבר שם על פאלון-גונג.אלא אם אתה רוצה להכיר צד נוסף של פסגת ההישגים הכלכליים החברתיים והתרבותיים של המפלגה הקומוניסטית הדגולה.בברכת חברים ואולימפיאדה מוצלחת שתיהיה.הכל באיחור של עשר שניות כמובן.כי אתה יודע פסגה של הישגים כלכליים חברתיים צריכה הרי עריכה.
אם התשבוחות האלו לא היו עצובות הן היו מצחיקות. מישהו אמר פלאש בק לעיוורון מול פשעי סטלין? העיקר שהתיאוריה מנוסחת היטב- והנה עוד שנייה הרי תבוא גם הדמוקרטיה…וגם אם לא- אז מה עדיף? אה?
צנזורה, מחנות, דיכוי, אפס חירויות הן הרי הבנייה מערבית! ובכלל, מי שאומר מילה מול משטר האימה הדיקטטורי הוא משת"פ של ארה"ב.
אמאל’ה…
תגובה ראוייה מלב חם והגון, היודע להוקיר מפעל אדירים נפלא, של שיחרור כוחות היצור תוך קידום האדם. וביטול עוני מחריד שנראה, בעקבות מורשת 2 מלחמות העולם בין המעצמות האימפריאליסטיות, כמעין גזירת גורל – במציאות של דרויניזם שרדני קפיטליסטי, ברוטליות קולוניאליסטית, ופאשיזם,
סין מצטיירת יותר ויותר כתקווה לאלטרנטיבה סוציאליסטית איתנה בכל רחבי הגלובוס. והאולימפיאדה המסמלת מהזמן העתיק את הרמוניית הגוף והרוח בניצחון רוח האדם החופשי ממחישה זאת. אכן כוחות הריאקצייה והקונטר רוולוציה המפחדים עד לשדם מתופעת הענקים הזאת עתידים עוד להלחם כאן מלחמת מאסף תעמולתית עכורה, ויש להערך לזאת.
רק אתמול ניסתה אשה שטופת תעמולת כזב אובססיבית מהפאלון גונג להחתים אותי על עצומה בלב תל אביב כנגד סין והאולימפיאדה, היא קצרה לאמתחתה לא מעט נפשות מורעלות תעמולת הבל, ולאחר שהעמדתיה בקצרה על כמה אמיתות יסוד היפטירה לעברי "אין טעם לדבר". הנקודה המעניינת היא הקלות בה ניתן בכמה מילים קולעות בשיחה ממשית להרוס את כל מגדל הכזבים הזה. האשה אגב הופתעה להדהים מתגובתי ה"לא צפוייה", כנראה שהם רגילים לקהל זומבים..
חשבתי לעצמי שהתמדת הקפיטליזם הכעור בתצורתו הנוכחית של עצימות הספקולנטיות המהמרת והמשביקה יצרנות ממשית של ההון הפיננסי מותנית בשלב זה בזומביזם מחשבתי, וזו אכן מגמתה של תקשורת ההמונים כיום – טימטום ההמון באופן מואץ.
איך יכול אדם התומך בזכויות אדם להלל את המשטר בסין? איך יכול אדם המתנגד לעריצות לשבח משטר המדכא בדיקטטורה כוחנית (ואף הולכת ונעשית קפיטלסטית) מעל מיליארד בני-אדם? איך יכול אדם המשתייך לשמאל הרדיקלי בישראל, קבוצה הרואה מעבר למסווה השקרים הציוני-ביטחוניסטי לתמוך בצורה עיוורת כל-כך במדינה המפעילה טרור אכזרי כלפי אזרחיה וכלפי עמים אחרים?..
אין זו הבעת תמיכה במערב הקפיטליסטי כאשר מבקרים את מדיניות סין, כשם שאין היתה הביקורת כלפי בריה"מ בשעתו הבעת תמיכה באותו מערב קפיטליסטי. אין לנו הזכות המוסרית להיות עיוורים לסבל ודיכוי רק בגלל שבראשם עומדת קבוצה הקוראת לעצמה "מתקדמת", "דמוקרטית" או אף "מרקסיסטית". ואין לנו החובה המוסרית לראות את העולם דרך משקפיים דיכוטומיות, אשר פעם אחר פעם מפילות בפח אנשים טובים.
חבל שבשמאל הישראלי עדין יש אנשים שלא למדו מטעויות העבר כמו חיבוק סטלין ובריה"מ – שהמרחק ביניהם לבין אידיאה שמאלית אמיתית כלשהי היה גדול מאד.
רון פול הוא באמת לא דוגמא טובה. ראשית, הוא מתעב כל דבר שקשור במרקסיזם, סוציאליזם, התערבות ממשלתית, איגודי עובדים וכדומה. הוא אפילו קיצוני בכך יותר מרוב הפוליטיקאים האמריקאים. שנית, הוא אדם הזוי ומשונה.
ליוסי אלמגור, לא, ה-סי.אי. איי. לא משלם לרמי. אבל הקונגרס האמריקאי מקציב מדי שנה סכומים רציניים לכוחות אנטי סיניים שונים.זה כולל כמובן גם תעמולה. כל זאת אפשר למצוא בקלות בפרסומים אמריקאים. במקום להיות רציני אתה מחבר בדיחות תפלות..
אבי.ד.
אבי (דיכטר?) היקר, נכון שה CIA לא משלם לרמי. אבל הכנסת הישראלית מקציבה מדי שנה סכומים רציניים לכוחות אנטי ערביים שונים. זה כולל כמובן גם תעמולה. כל זאת אפשר למצוא בקלות בפרסומים ישראלים. האם זה אומר שעלי לתמוך במעללי השלטונות הערביים בלא פוצה פה?
נו באמת, הרי זה ברור שארה"ב פועלת למען האינטרסים שלה, וכנגד סין. אז מה? זה כשלעצמו מכשיר כל שרץ שבעולמנו? התגובה שלי הייתה צינית מכיוון שמחליאה אותי הדרך הפבלובית שבה פולטים מהפכנים מטעם עצמם, את תירוץ ה-CIA, תוך כדי ניפוף אצבע מאשימה, כל אימת שהם מנסים להדוף ביקורת מוצדקת על מעלליהם האנטי-אנושיים של יקיריהם האידאולוגיים.
במקום לבקר בדיחות שלא לטעמך, ולדרוש מאחרים להיות רציניים, נסה להיות קצת יותר רגיש לסבלם של אחרים.
ארה"ב לא פועלת כמעט בכלל נגד סין, ביחס לעוצמתה הפוליטית והכלכלית ולעוולות שהיא גורמת. אם סין היתה איראן, היו כבר מנופפים תמונות מדארפור 24 שעות ביממה ונשבעים בשמם של שמותיהם של מנהיגי המרד הטיבטי.
האמת היא שסין וארה"ב קשורות בקשר סימביוטי האחת עם משנתה. סין מייצרת, ארה"ב מבזבזת. סין מספקת את כוח העבודה הזול ואת הממשלה שמוכנה לשבור כל זכר לאיגודי עובדים, וארה"ב מספקת מלחמה הרסנית ובזבזנית ותרבות צרכנית חסרת אחריות.
מישהו באמת יכול לדמיין את האולימפיאדה מתקיימת בקאראקס או בטהראן?
אני חושב שזו הדרך הכי טובה לנסח את זה , למרות שטכנית הממשלה הסינית ממנת את האולמפיאדה אז צריך לתת להם קרדיט חיובי לפחות על זה .
לקראת האולימפיאדה ובעקבות ההתפרעויות הנגד-מהפכניות בטיבט, בחודש מרץ השנה, הדלאי למה, שריד פיאודאלי ועריץ תיאוקרטי לשעבר באזור מאוכלס יותר מ-90% עבדים ושרתים, סייר בין הארצות האימפריאליסטיות והגיע גם לישראל. כל זה הגיע לנקודת שיא אתמול, ערב המשחקים האולימפיים, במערכה קפיטליסטית חובקת עולם. ביחד עם המערכה הזו, אתמול, בכיכר דיזנגוף בתל אביב, השמאל הציוני התלהב להתחבר לאויבי הטיבטים, וידידים של טיבט תחת שליטתו הריאקציונית של הדלאי למה.
זה בהחלט טבעי שהכוחות הימניים ישתתפו לחגיגות השקרים הנתמכות על-ידי מדינות חסידות למען השליטה המונופוליסטית על חומרי הגלם בכל ארצות העולם. כן, אין בכך כל הפתעה. זה בהחלט מתאים גם לצביעות השמאל הרודף הצדק בין החיבורים הנחלשים של הקולוניזציה הישראלית. אבל מעל הכול, זה הולם את הכוחות המדכאות את מעמד הפועלים. כוחות אלה פוגעות ופוצעות אותנו בכל הזדמנות. לפיזור מלח לפצעים שלנו, עיתון הארץ מפרסם מאמר של איזה אדוארד וונג ב-’ניו יורק טיימס’ עם "תגיות: פיגוע, סין, אולימפיאדה". אבל אנחנו כבר יודעים כי על הכוונת האימפריאליסטית נמצאת האולימפיאדה בארץ סוציאליסטית.
המאמר מדבר על "גוף המקורב ל-ETIM, המפלגה האיסלאמית של טורקסטאן, הודיע בסוף יולי כי אנשיה אחראים לפיגועים הקטלניים שהתרחשו בחודש שעבר באוטובוסים בשנגחאי ובקונמינג. לדברי רוהאן גונראטנה, מומחה לטרור מסינגפור, ל-ETIM כ-40 אנשי שטח הנמצאים בעיקר בדרום מערב פקיסטאן. הוא הוסיף כי התנועה אימצה לעצמה את אידאולוגיית אל-קאעדה הקוראת למלחמת קודש (ג’יהאד) עולמית."
עיתון הארץ מסכם את המאמר ‘מי אחראי לפיגוע בסין – טרוריסטים מוסלמים או אזרחים ממורמרים?’ במילים האלה:
"פרופ’ יצחק שיחור מאוניברסיטת חיפה, החוקר אף הוא את הארגון, טוען כי ETIM עשוי להיות בכלל קבוצה דמיונית המופעלת על ידי הממשל: "למיטב ידיעתי, אם הארגון בכלל קיים, הרי שאין לו נשק, כוח אדם או ניסיון שיאפשרו ביצוע מתקפה מסוג זה"." לפי דעתה של הריאקציה, משפט מסכם כזה לבדו מספיק בכדי לזרוע חשד רכלני לביסוסו של סיפורים על "אזרחים ממורמרים" בסין.
כביכול מדעית, עיתון הארץ מסכם ככה את המאמר למרות ש-"לדברי מזכיר המפלגה הקומוניסטית בקשגאר, כלי הנשק שנמצאו אצל התוקפים היו דומים לאלה שנתפסו בפשיטה על מחנה של ETIM בהרי פאמיר, בינואר 2007."
מול "לדברי מזכיר המפלגה הקומוניסטית", לשקרנים המתרפסים להון הגדול אין ברירה אלא להציב את המדע החיפאי שלהם … ושתחשבו על זה … או שתספרו את זה לחברה. ככה נולדות ה-*עובדות* של השמאל הציוני, גם הגלוי וגם החסוי של השמאל ה-לא-ציוני-ולא-אנטי-ציוני ושוט’.
האם זה מפתיע? היה מפתיע אילו היה אחרת. החשוב הוא לחשוף ולחשוף את הפסולת המרעילה הזו.
אנג’לו איידן
מעניין אם גם אלפי הסינים שנעקרו מבתיהם בשביל לסלול מקום לאצטריונים ומתקנים אולימפיים לוקחים חלק ב"רוח הספורטיבית". או שאולי היא יותר נחלתם של צופי טלוויזיה מערביים וקומץ תאגידים שיודעים להתעשר מהארוע.
אני מציע לקרוא שוב דוחות אמנסטי על סין:
— קישור —
לא שמואל אמיר ולא אחרים (שאולי כוללים את דני פתר, קשה לדעת לאור דבריו הקצרים) יכולים לקעקע דוחות יסודיים מאד על רצח ועינויים בסין.
וכותב שורות אלה רחוק מלקנות כל דבר שמגיע מחוגי הפאלון גונג. גם אמנסטי לא קונה כל האשמה.
אגב, קשה להוכיח שסין של ימינו קפיטליסטית פחות מארה"ב.
כמה עצוב לראות את השמאל.
אז מה אם הסינים נגד האמריקאים. זה אומר שאנחנו בעד הסינים? אז מה אם הממשל הסיני הציל מעוני 400 מיליון. זה אומר שממשל אחר דמוקרטי או פחות אכזרי היה מציל פחות?
האם לא סין שווה כן אמריקה?
איזה ניתוח לא מרקסיסטי.
מדינה שמממנת נשק למדינות כמו סודאן או איראן אינה מדינה שראוי לשבח ולהעריץ.
ולגבי הכותרת – סין עממית? אין קפיטליסטית ממנה. אל תיסע לבקר כי תתאכזב.
יש לברך את *אזרחי סין*, השותפים לרוח האולימפית החיובית, ולמאמצם הרב למפעל היפה הזה.
יש להוקיע, לגנות בכל פה, את מעשיה הלא הומאניים של *סין המדינה*, כלפי המיעוט הטיבטי ומעוטים אחרים.
אין מה להשוות לישראל, היא בכלל לא קנה מידה למתחולל בסין.
סין כלל לא "נגד" ארה"ב. היא מתחרה בה. זה לא אותו דבר.
כמו שמישהו פה כתב, מתקיים שיתוף פעולה כלכלי נרחב בין שתי המעצמות, שחיוני כנראה לשתיהן.
הסימביוזה הזו גוררת גם "הבנות" פוליטיות, לא לחרוג מפעולות הצהרתיות (גינויים) לפעולות מעשיות (כלכליות, צבאיות) בתגובה להתנהגות שנתפשת שלילית אצל אחת מהן ע"י השניה.
לגבי המשטר בסין – כמו בבריה"מ, זהו משטר טוטליטרי. היה שם מעבר מפיאודליזם לקומוניזם, ועכשיו לסוג של פלוטוקרטיה.
בניגוד לתורת השלבים של מרקס, כל המדינות הקומוניסטיות נולדו במדינות אגראריות, שלא עברו לשלב הקפיטליזם התעשיתי. זה השפיע על סוג הקומוניזם שיושם בהן, כמו גם על אורך הנשימה שלו.
להבדיל מהדמוקרטיות המערביות, במשטרים טוטליטריים מכל הסוגים אין חשיבות לפרט כשלעצמו, ולכן נגזר מכך חוסר רלוונטיות או חשיבות, שלא לדבר על קדימות, לזכויות הפרט.
על פניו נראה שלמשטרים עם אוריינטציה "קולקטיביסטית" קל יותר לישם פרוייקטים "לאומיים" בזמן קצר, כמו חיסול הבערות ושיפור רמת ההשכלה לכל, העברת מים לאזורים שחונים, פיתוח נתיבי תעבורה, בינוי המוני לצורך דיור, יצור חשמל, התמודדות עם אסונות המוניים שמשפיעים על אוכלוסיות גדולות, אספקת תזונה בסיסית לכל,וכו’.
משתי סיבות –
1. היכולת להקצות משאבים עצומים לביצוע פרוייקטים שהרווחיות שלהם לטווח הקצר לא קיימת או נמוכה, או שאיננה ניתנת לכימות מיידי (כמו במקרה של השקעה בהשכלה). או שאין בהם רווחיות ישירה ליזם עצמו.
2. יכולת לגייס כוח אדם בהיקפים גדולים, בהתראה קצרה, בכפיה, ובעלות נמוכה (צורכי קיום) לביצוע הפרוייקטים האלו.
3. יכולת להפקיע משאבים (קרקע, אמצעי יצור) מפרטים או קבוצות קטנות לטובת הכלל (הלאמה).
בסעיפים 2+3 יש פגיעה חמורה וכמעט בלתי נסבלת במושגים שלנו בחירות הפרט ובזכות הקניין.
בחברות דמוקרטיות יש אמנם מנגנונים לטיפול בפרוייקטים כאלו, אבל או שהם מסתמכים על וולונטריזם (ארגונים לא ממשלתיים) או על חקיקה מיוחדת שדורשת זמן.
האם התועלת שווה את המחיר? התשובה המערבית היא היבריד – סוציאל-דמוקרטיה שהיא יציר-כלאיים בעל מגרעות משל עצמו.
כבר ידוע לכל כי, בתקופה לפנינו, סין וסודאן הן המטרות העדכניות של USA. בלי לדבר על הביקורת העצמית, כידוע לפרולטאריים, כפי שאמנסטי ישראל מזעירה בפשעים אמריקאים, גם Amnesty USA ממעיטה בפשעים ישראליים. אנחנו גם יודעים שאין ולא התרחשו פשעים נגד האנושות המתקרבים לממדים הישראליים והאמריקאים. בעוד שפשעי הכיבוש של כל המדינות המערביות האחרות (אחרי התמוטטות האימפריה, בריטניה הפכה נושא ייחודי ללימודים סביב המזדנבים אחרי הפושעים בחירויות דמוקרטיות) נכנעו במידות שונות לחירויות של העמים הזרים להן, ישראל ו-USA נשארו היחידות בעקשנותן לרמוס את ,ולהשתלט על, זולתן.
אבל, גם אם במידות שונות, כל זה ידוע היטב. ידוע גם שהאימפריאליזם והקולוניאליזם נוהגים להפריד בין העמים והטריטוריות שלהם. אין כאן מקום להמחיש את הסיבות לכך, אולם ניתן כבר לקבוע כי ההפרדה הזו בכלל לא נוגדת את מגמות האלה. אדרבא ואדרבא, הפרדת העם הסובייטי וזה היוגוסלבי, לדוגמה, לחלוטין שירתו את ההון המונופוליסטי של המשקיעים הגדולים. זה לא דבר חדש. גם הפרדת האומה הערבית בקביעת גבולות טריטוריאליים של לבנון, קטאר, קווייט ועוד לא הייתה ההפרדה הראשונה שבוצעה על-ידי ההשתלטות של ייצוא הסחורות (קודם) וייצוא ההון (שגם הוא הפך לסחורה, אחר כך).
כאמור, כל זה ידוע כפי שידוע שהדת היא לא גורם המוליד עם; והטיבטים, כמו הסינים המוסלמים, תושבי הונג-קונג ותאילנד, הם חלק של העם הסיני; והתרבות, וההיסטוריה, והטריטוריה, הסיניות הן העתיקות ביותר. הכלכלה היא לא: היא חדשה ובולמת את ההשתלטות הכלכלית הזרה. גם בסודאן, בה כל השבטים הם סודאניים, בולמת את אותה ההשתלטות הכלכלית. כלומר שההפרדה בתוך העמים הסיני והסודאני, היא גם המצאה כלכלית-חברתית לתועלת מונופוליסטית. כפי שעם ישראל, הנטול אפילו קשר דתי עם עם-ישראל הנמחק לפני אלפיים שנה, המתהווה היום עקב גורל שניכפה עליו על-ידי תכתיבים אימפריאליסטיים, אנחנו עדים להתערבות של מעצמות כלכליות למען מיגון נתיבי ההשתלטות הקטלנית וההרסנית שלהן.
מה שלא ידוע כל כך הוא שאמנסטי מעוניינת להמעיט בחשיבות השאלות המרכזיות האלה. עם המנטרה של "זכויות הדם", אמנסטי מתיפייפת עם משפטים מסכמים כגוון "הרג האזרחים משני הצדדים חייב להיפסק".
אדוני אמנסטי! אדוני הדו"ח חדש על סין בשם ‘הספירה לאחור לקראת האולימפיאדה’! אדונים "לרפורמות הנחוצות בסין"!!!! "הפרת זכויות אדם על בסיס יומיומי" של ישראל התחילה מתמיד. היא חלק אינטגראלי מהותי של המשטר הישראלי ושל זה האמריקאי. מצד השני, היא זרה למשטר הסוציאליסטי. איזה רפורמות נחוצות לכם בסין? על כך בהמשך.
אנג’לו איידן
לאנג’לו איידן
כמה נוח לפטור את כל בעיות העולם בכך שהן באשמת ישראל, ארה"ב,והקפיטליזם "הדורסני". יש במכתב שלך כ"כ הרבה אי דיוקים הסטוריים, וחצאי אמיתות שהיו גורמות למורה שלך להסטוריה בתיכון למרוט את שערותיה אחת אחת.
רק על קצה המזלג, היהודים שישבו בארץ לפני אלפיים שנה, הם, מבחינה גנטית, אבותיהם של היהודים ששוכנים היום בארץ. לא מאמין לגנטיקה ? חושב שהיא בשירות האימפריאליזם ? סע לפקיעין, שם תראה משפחות יהודיות שחיות שם ברציפות מאז ימי בית שני. השורה התחתונה היא, שיהודים חיו בארץ ברציפות מאז ימי בית שני, ואילו הפלסטינאים לעומת זאת…פה יש כמה גרסאות סותרות: במפקד אוכלוסין שערכו הבריטים עם הגיעם לארץ, נתגלה תוצאה מפתיעה: רוב תושבי הארץ כלל לא נולדו בה. אולי זה התיעוש שזה עתה החל להתפתח באימפריה העותומנית, שגרם להמוני להמוני פועלים מהמדבר לעבור לאיזור הארץ, אולי…סיבה אחרת. אפילו מארק טווין, הסופר האמריקני המפורסם היה בארץ בשנות ה-60 של המאה ה-19, וטרח לציין ברישמיו כי הארץ היתה ריקה. יתכן מאוד שהערבים אכן שוכנים בארץ מדורי דורות, אך בכל מקרה הם אינם שוכנים בארץ טרם היהודים.
בטיעון נוסף, אתה קובע כי ישראל וארה"ב הן הן הפושעות הגדולות ביותר בעולם.כאילו עיראק היתה מדינה שוחרת שלום, ומשגשגת לפני פלישת "אימפריית הרשע" האמריקנית. הרי לפי הגדרות של כיבוש, התקיים בעיראק כיבוש גם לפני בוא האמריקנים, כיבוש הרוב השיעי בידי המיעוט הסוני, ויצירת משטר בוא לאף שיעי אין סיכוי לקבל משרה ציבורית כלשהי. ומה עם הכיבוש העלוואי על הרוב המכריע הסוני בסוריה, והכורדים בטורקיה, ורגע..גם בעיראק, כן שוב פעם עיראק, בה יש לשיעים ולכורדים אוטונומיה תרבותית סוף סוף אחרי שנים של שלטון אימים. וסודאן ?, האם חלוקה כלכלית לתועלת מונופליסטית ( נניח…) הופכת רצח עם לחמור פחות ?
אם תבדוק בסטטיסטיקה תראה שישראל היא הורגת הערבים הקטנה ביותר מבין המדינות שסובבות אותה ( מלבד אולי ירדן). עיראק ? שם ערבים הורגים ערבים, מה זה הורגים ? שוחטים, בכמויות ולמה ? כי הסונים שפעם שלטו בכוח על השיעים קצת ממורמרים על העובדה שעכשיו הם רק שווים לשיעים, ולא עליונים עליהם. מצרים ? מדינה נפלאה, כ"כ נפלאה ש-97 % מהנשים שם עברו ברית מילה, אותה ברית מילה שאם היתה מבוצעת בכפייה לאישה אחת בארץ, היה כבודו קופץ ומזמר כי ישראל "גרועה מהנאצים" ודברי הבל אחרים.
אולי הסיבה לדמוניזציה המוטרפת הזו שאתה עושה לישראל וארה"ב נובעת מנצחון ברור לקפיטליזם המערבי על- פני הקומוניזם הסובייטי. אתה פשוט מנסה להסביר בצורה הגיונית ( ושקרית) מדוע האידיאולוגיה שאתה תומך בה פשטה את הרגל כבר מזמן. תתפכח, הקומוניזם שייך למוזיאון בדיוק כמו המלוכה האבסולוטית, או הדמוקרטיה הישירה בערי יוון…
כמה אנשים הוציאו מבתיהם בשביל כל ההישגים האדריכליים לאולמפיאדה ואני באמת רוצה לדעת – האם האנשים שפונו קיבלו פיצויים? נתנו להם מקום אחר לגור בו?
הניהול הסוציאליסטי שמתבצע בסין הוא בחירה של העם הסיני ובניגוד לשאיפות לשעבד אותו לרווחים טפילים. בכדי שתוצאות הבחירה הזו תהיינה לטובתם של עמוני העמלים הסינים, היא מגבילה את המעמדות למען שיקום הקפיטליזם בתוך סין כפי שהתממש ברוסיה, למשל. אם כל רצונם "לסייע לה לשפר את דרכיה" של בחירת העם הסיני, לאף אחד מאנשי אמנסטי יעלה על הדעת לדרוש את ביטול אזורי "הסחר החופשי" בסין. הסיבות לכך הן רחוקות משביעות רצון מן העובדה שעל האזורים האלה ובתוכם מוטלות מגבלות המרסנות את הישגיות ההון על חשבונם של העמלים. לנוכח עובדה זו, גם למרקסיסט/ית, כפי שמרקסיסט/ית כנה יודע/ת לנהוג, לא יעלה על דעתה/ו לדרוש ביטול מדיניות שפורצת את בידוד סין. הרי, פרולטאר/ית יודע/ת לנוע שני צעדים אחורה על מנת לצעוד צעד אחד קדימה לפי הוראות התנאים לטובתם של הצרכים של המוני העמלים. בכל מקרה, היא או הוא חופשית או חופשי מכל צורך בשיקולים כפופים לצורכי ההון. להיפך, מול ונגד האחרונים, היא או הוא יציעו רפורמות לטובת זכויות, לא של כל אדם באשר הוא, אלא של כל עמל ועמלה, לא רק סיני/ת, בעולם כולו. הסיוע למען קשר אחווה הסיני עם עמי אפריקה, למשל, ממחיש באופן ברור את הקביעה הזו. זאת אומרת שהמרקסיזם, במקום להציע רפורמות המתנגשות להתפתחותם של התנאים הממשיים להם הסינים כפופים, מציע צעדים הנעזרים בכלים של תנאי המציאות בכדי להפוך תנאים של בידוד לתנאים נוחים להתחברות סינית עם כל עמי העולם.
התחברות זו משבשת את תוכניות השתלטות ההון הגדול על סין הריבונית. התמוטטותו של הגוש הסוציאליסטי של אירופה המזרחית הבליטו לעיני כל את נכונות ההבחנה המרקסיסטית אשר חושפת את השקר המטיף להחלשת המאבק המעמדי בתנאים סוציאליסטיים: לא זו בלבד שהמאבק המעמדי מחריף, אלא גם משתכלל יותר. לצד הביקורות לטובתם של המוני הסינים, בסין ומחוצה לה, מתחוללת מלחמה מעמדית ממומנת בשפע של ממון. כוחות ההון השדוד על חשבונן של הארצות המשועבדות מתלהבים מניצחונותיהם על עמי ברה"מ ויוגוסלביה לשעבר ונוקטים באותן השיטות אשר הביאו לניצחונות אלה. האולימפיאדה הסינית ממחישה לכל פועלי העולם את הנכונות להקרבות של העם הסיני לניעור הבידוד הכפוי מעליו. כל המאמצים למען האולימפיאדה מכוונים לחמם את הקשר הסיני עם כל עמי העולם ולטובתה של העזרה ההדדית ביניהם. מצד השני, כל המאמצים של הממון האימפריאליסטי נועדים להכשיל את החיבור הזה או לנצל את הצורך הזה בכדי לכפות על סין את מעורבותו הבלתי מוגבלת בעניינים הפנימיים שלה.
בחברה קפיטליסטית, השמירה על הזכויות (שהן אינטרס בסיסי, של כל אדם, עובד או מעביד, אישה או גבר, ממוצא כזה או אחר, מובטל או בעל נכסים) היא השמירה הזולה ביותר כי היא לא מחייבת ולא מגבילה את החזקים מבחינות כלכליות. השמירה על האינטרסים של האחרונים היא-היא היקרה ביותר לאזרחים של החברה הקפיטליסטית. וזה גם בגלל, ובעיקר, צורכי ההון הפיננסי הנועד לייצוא. בעלי ההון הזה זוכים למימוש גמור, מההלכה למעשה, של כל הזכויות שלהם, שהן אינטרס מורחב ולא רק בסיסי, הרשומות ואת אלה העתידות להירשם בחוק שנקבע בדיוק בכוח עוצמת הונם. זה כוח שקובע ומכריע גם בארצות משעבדות וגם בארצות המשועבדות. אומנם המצב מראה שכוח זה לא נמצא נטול השפעות בחברות הסוציאליסטיות (גם הסינית הנדונה כאן), אומנם הישגיות עוצמתו נגד החברות האלה נשענת על אמצעי בידוד והתערבות עוינים (לריבונות הסינית במקרה שלנו), אבל המנהיגות הסינית מונעת ממנו בהצלחה לפצל את החברה, אשר על ניהולה היא מופקדת.
לאומת זאת, בחברה הסוציאליסטית (הכוונה כאן ממשיכה להתייחס לחברה הסינית), גם השמירה על זכויותיהם של ההמונים וגם השמירה על האינטרסים שלהם היא אותה השמירה, כלומר שהיא שמירה אחת והיא נטולה ניגודים. שמירה זו היא יקרה ביותר, תרתי משמע, למשטר העממי של הסוציאליזם או, שזה הינו הך, להמוני העמלים. הפרק הבא יעסוק בשמירה הכול כך מותקפת (ראה למעלה) הזו בסין.
אנג’לו איידן
לא תצטרך לבחור. המשטר בסין הוא מזמן ניאו-ליברלי למהדרין.
קטונתי מלבקר את דני פטר אולם לעניות דעתי לא צריך לעשות הנחות למדינות ומשטרים רק בגלל שהם מתכסים בחזות סוציאליסטית. אמנם הסינים נוקטים ברטוריקה סוציאליסטית ומנופפים בדגל אדום אך צריך תמיד לבחון את המדיניות בשטח. משטר המטיב עם אליטה מצומצמת ע"י ניצול 95% מהאוכלוסייה יכול להיות מסווג רק כמשטר קפיטליסטי. לדעתי הקפיטליזם בסין מסוכן אף יותר ממדינות קפיטליסטיות אחרות (כמו ארה"ב) שכן בסין אין אפילו את החזות הליברלית הפסאדו-דמוקרטית שבכל זאת מגבילה את כוחו של השלטון. כך נוצר בסין משטר טוטליטרי המקדם אג’נדה קפיטליסטית תוך רמיסה גסה של זכויות אדם ושימוש באזרחים כחומר גלם. המשטר הסיני עוד מעיז לכנות זאת "סוציאליזם". אז אולי אני רריאקציוני אבל אם נגזר עליי לבחור בין השניים אעדיף את הקפיטליזם הניאו-ליברלי על פני ה"סוציאליזם" הסיני בכל יום בשנה.
ישנן זכויות, שנשמרות בסין שמירה אדוקה, המתקיימות אצלנו, ב-"מערב" הניאו-ליברלי, רק בדמיון. הכוונה היא לא רק לשירותים, שאצלנו מתממשים מכוח תשלומים, אפילו יקרים מאוד, כמו הזכות לקנות לימודים, בריאות, תרבות, מגורים ולכל הקשור לזכויות דומות (למשל, מים, חשמל, גינון, הסקה, ספרים, כלי נגינה, תרופות, תחבורה, ניהול, ארגון, ניקיון, בטיחות, ועוד), אלא גם הזכות לעבוד, הזכות לבחור בחיי זוגיות בעלת מוצא מעורב, הזכויות תרבותיות נוספות, איחוד משפחות ועוד זכויות "חינם" גם אצלנו שתי דוגמאות, אחת מדומה ואחת לא, יפורטו בפעם הבאה. אצלנו, ב-"מערב", כל הזכויות האלה, גם תמורת תשלום וגם בלי, מסוננות אפליות. הסינון מפלה לא רק לאומית או מינית אלא אפילו עדתית (ראה: ‘מחברות למחקר ולביקורת של שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין). לאומת זאת, מדינת סין שומרת על הזכויות האלה ללא התניה של מין, מוצא וכן הלאה. וגם, תוך תלות בשום כוח קנייה שהו, זאת אומרת שהסינים לא קונים את הזכויות שלהם.
עכשיו, האם בסין זה כל כך חלק, ללא עיוותים או הפרות? נו באמת, אנחנו מדברים על סוציאליזם ולא על הקומוניזם הסיני. יותר מכך, אנחנו מדברים על סוציאליזם שנאלץ, בגלל תנאים מאוד מסוימים, "לסגת שני צעדים אחורה". אומנם הסוציאליזם הסיני נסוג אחורה בכדי לבצע את צעידה שלו קדימה, כי אין לו דרך אחרת לצעוד קדימה. אבל, כל השלבים של מעבר מפיאודליזם ומקפיטליזם לקראת החברה המפותחת ביותר כרוכים במאמצי שחרור לא פשוטים כלל וכלל. בקיצור, ניתן לשפר.
גם אצלנו ישנם כאלה (והרבה) הבטוחים כי ניתן לשפר את הקפיטליזם. הם עדיין לא יודעים שהמצב גרוע מכך: בקפיטליזם קיימים תנאים להתדרדרותם של זכויות ההמונים. בעוד שתנאי הסוציאליזם יכולים להגביל או לקדם את המאמצים השיפור זכויות ההמונים, תנאי הקפיטליזם מחייבים גידול של רווחים על חשבון זכויותיהם של ההמונים. העליות בהוצאות החינוך, מגורים והבריאות, מצד אחד, וההנמכות של הסבסוד לתרבות, לתחבורה ולמזון, מצד השני, חושפות את נכונות הקביעה הזו. אנחנו עמלים לבלימה (לפחות בלימה) של ההתדרדרות הזו, בזמן שבסין עמלים לפתח תנאים המאפשרים הגנה מושלמת ומקיפה יותר על זכויות ההמונים. רוצים לעזור? צריכים לא פחות מאשר לגור ביחד עם העמלים הנ"ל.
אנג’לו איידן
כמה שטויות.
רשת הבטחון החברתית בסין נקרעה מזמן לגזרים על ידי הממשל, שמעוניין בכוח עבודה זול ככל האפשר לתאגידים הבינלאומיים. אין בסין של העשורים האחרונים שום דבר שמזכיר אפילו מערכת רווחה, או איגודי עובדים עצמאיים.
חוץ מזה, למה הפקידים הסינים נזכרו רק עכשיו שאי אפשר לבנות סוציאליזם מתוך פיאודליזם? מה היו ה-60 שנה האחרונות? טעות בחישוב של ההנהגה? אם ככה, אולי כדאי לפתוח קצת מקום לדמוקרטיה, רק בשביל לאפשר ביקורת פוליטית ולהמנע משגיאות המסוג הזה? מפה לשם, הן הרי עולות בחייהם של עשרות מליונים.
היום נודע שהזמרת שהיתה אמורה לשיר בטקס הפתיחה אובחנה כ"לא יפה מספיק" והוחלפה ע"י ילדה אחרת שתפברק שירה על בסיס הקלטה של הראשונה.
"זהו אינטרס לאומי" אומר בכיר סיני המתבטא בנושא.
נפלא, לא?
עלי לדחות את המשך דברי, יותר מאשר להגנתה של סין, שיודעת להגן על עצמה, להתקפה נגד המתרפסים לאימפריאליזם במערכה להנחיל את הדמוקרטיה הבורגנית שלו על העולם כולו, ולא רק על סין העממית, למועד שהוא לא ידוע לי עדיין.
רשת הבטחון החברתית אמנם נפגעה בצורה קריטית, אבל נשמרת בחיים הודות לפעילות ענפה של ציבור העובדים, הפועל נגד המשטר שמנסה לרמוס אותו טוטאלית. כך למשל הצליחו העובדים הסינים להשיג לאחרונה ביטוח בריאות ממלכתי (שבעידן של מאו הנאור כנראה לא נראה חשוב כל כך) והקטנה של התשלומים הפרטיים במערכת החינוך.
גם השביתות נגד מעסיקים פוגעניים כגון וול מארט (שכמובן לא זכו לסיקור כלשהו בתקשורת הדמוקרטית הסינית) הביאו לתוצאות חשובות, על אפו ועל חמתו של ההון-שלטון הסיני.
לזה שהגיב לאנג’לו:
הסינים לא נזכרו "רק עכשיו" במה שאמרת. זו הייתה האסטרטגיה מראשית ימי המהפכה: הגשמת הסוציאליזם ככל שהתנאים האובייקטיבים בסין מאפשרים זאת.
עוד מ"המסע הארוך", יותר מעשור לפני המהפכה, בכל כפר שבו עברו הקומוניסטים בהנהגת מאו הופקעו רק האחוזות הגדולות, וצורת ניהול המשק התבססה על איכרים חופשיים המתקיימים מיגע כפיהם ולא מנצלים ומנשלים אחרים, אך לא על ריכוזיות ממלכתית של החקלאות.
אפשר לתרגם עיקרון זה גם לתעשייה, אבל בתעשייה הוא הרבה יותר מורכב והרבה פחות "חלק".
בדגל של סין העממית, שנקבע ב-1949 ולא עכשיו, יש כוכב אחד גדול וארבעה קטנים.
הגדול הוא סין, והקטנים:
הפרוליטריון, האיכרות, הבורגנות הקטנה והבורגנות הבינונית
זה הסוציאליזם הסיני, ועל כל מגרעותיו הוא סוציאליזם והוא המשטר הטוב ביותר למיליארד ושליש בני אדם, שכל ליברליזציה פוליטית של המשטר נוסח מזרח אירופה תביא להידרדרות מצבו הכלכלי, החברתי והתרבותי.
(אגב, את עניין הדגל כבר הזכרתי, וכל מיני "שורפי דגלים" שסובלים מהרעלת חנוך לוין התייחסו לכך בלעג, כי הם ממש לוקחים ברצינות את דימוי ה"סמרטוט בקצה של מקל חה-חה-חה"; אבל מבחינתי דגל מייצג מהות לא פחות ממצע פוליטי או מטבלאות סטטיסטיות, התלויות באין-סוף גורמים).