הוראת חוק שנכנסה לתוקף השנה מחייבת מעסיקים המשתמשים בשירותי עובדי כוח אדם, לקלוט לעבודה כל עובד כוח אדם שהועסק אצלם למעלה מ-9 חודשי עבודה. במסגרת ניסיונן של חברות כוח האדם להילחם בהוראה זו, העלולה לגדוע את מקור פרנסתן, טענו החברות כי מרבית העובדים יאבדו את מקום עבודתם, והמעסיקים יבחרו שלא לקלוט אותם בפועל. על פי השאלות המגיעות אלינו ל"קו לעובד", הנבואות השחורות לא התגשמו. מהשאלות עולה כי חלק גדול מאוד מהעובדים אכן נקלט לעבודה כעובדים ישירים, וזאת לאחר תקופות ארוכות של עבודה כעובדים מ"סוג ב’", עובדי קבלן.
בעיה מהותית בה נתקלים עובדים הנקלטים לעבודה אצל המעסיק, היא סירוב המעסיק להכיר ברצף שצברו כעובדי כוח אדם. סירוב זה אינו חוקי, משהוא מנוגד להוראות סעיף 12א (ד) לחוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם, הקובע מפורשות כי עובד כוח אדם שייקלט כעובד ישיר של המעסיק בפועל, תיחשב לו התקופה בה הועסק כעובד כוח אדם חלק מתקופת העבודה אצל המעסיק בפועל לעניין רצף הזכויות. בעיה נוספת המועלה על ידי עובדים היא שינוי כלשהו בתנאי העבודה, כאשר הם שואלים אם שינוי כזה הוא חוקי. התשובה היא כי השינויים חוקיים, משנחתם חוזה חדש, והמעסיק בפועל אינו מחויב לקלוט העובדים בדיוק באותם תנאים. חשוב לומר כי התלונות של העובדים קשורות לרוב בירידה בשכר הנטו, הנובעת דווקא מהטבות להן הם זוכים כעובדים ישירים של מקום העבודה, כמו למשל הפרשות לקרן השתלמות.
* עו"ד מיכל תג’ר היא פעילה בעמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד"
לא לשכוח להגיד תודה לעמיר פרץ, שבשנת 99 חוקק את החוק, וב2006 דאג להוציא אותו מהקפאה.
וכמובן תודה לעמיר פרץ על זה שהסכים בכלל לתופעה הזו של עובדי קבלן ולא ניסה למנוע אותה
ותודה להסתדרות שבכלל הקימה את חברת כוח האדם הראשונה.
אפשר לקבל הסבר לטענה המוזרה הזו?
נכון, פרץ לא הודיע שכל יש עובדי קבלן – הוא לא משתתף במשחק. הוא נכנס למשחק, ופעל כמיטב יכולתו לצמצם את היקף התופעה.
הרבה פחות קדוש, הרבה יותר עוזר לעובדי קבלן.
ותודה נוספת לעמיר פרץ שלא ניסה, חרף דרישות חברי חד"ש בהנהגת ההסתדרות, לפעול לארגון מקומות עבודה. התארגנות עובדים מונעת ניצול. זאת ח"כ עמיר פרץ (העבודה) יודע היטב ולכן הוא לא עשה דבר כדי לקדמה.
באוניברסיטת ת"א (לדוגמא) יש מעמד שלם של "עובדים ישירים" – עובדים לפי שעות המתשכרים כ-20 ש"ח לשעה ללא כל תנאים סוציאליים (פרט לזכות להפריש "דמי טיפול" להסתדרות…). להבנתי, אין בצורת העסקה זו שום יתרון על פני העסקה עקיפה. עובדים אלו הם החלשים ביותר, ויחד עם ההפרדה והמידור בין יחידות האוניברסיטה השונות איגודם נדמה כחלום.
וזו "רק" שיטת ההעסקה הישירה הפוגענית ביותר מבין שלל צורות ההעסקה – הישירות, העקיפות, או אלו שביניהן – שהמציאה האוניברסיטה כדי לפורר את כושר המיקוח של עובדיה.
האם באמת המצב שונה אצל שאר המעסיקים הגדולים?
אתה מוכן לתת עוד פרטים? האם הכוונה לסגל אקדמי, או לסגל המכונה "מנהלי"? האם הם מועסקים בחוזים זמניים?
תודה עמיר פרץ, בנוסף לחוק הפנסיה חובה שבזכותו קשישי העתיד לא ירעבו ללחם .
עמיר תודה –<*
אוניברסיטת ת"א מעסיקה חלקים גדלים והולכים מן הסגל ה"מנהלי" לפי כתבי מינוי זמניים (לא חוזים אישיים). חלקם הגדול, כאמור, כעובדים לפי שעות בשכר נמוך ללא זכויות, וחלק בתנאים דומים לשל הסגל המנהלי המתוקנן – אך ארעיים לנצח וללא שקיפות בקביעת תנאי העבודה.
בחוזים אישיים מעסיקה האוניברסיטה את הכוכבים האורחים שמתפקידם "לייעל" אותה…
אני מקווה שאתה יודע שעמיר פרץ דחף את צו ההרחבה (ולא חוק) של הפנסיה כדי למנוע חקיקה אחרת, מתקדמת יותר, שהיתה משאירה את ההסתדרות מחוץ לתמונה.