תל אביב ויפו הן שתי ערים שחוברו בשנות החמישים תחת עירייה אחת לאחר הגירוש ההמוני ב 48 וביטול עיריית יפו. חיבור זה הנציח את כפיפותה של יפו לתל אביב, ואת תלותו הנצחית של המיעוט הפלסטיני בחסדיה של העירייה החזקה בארץ. אחוז המצביעים הפלסטינים בעיר הוא כ 2-2.5 % מכך כל המצביעים.
כפיפות ותלות זו אפשרה לראשי העיר תל אביב לדורותיהם, ובטח לראש העיר הנוכחי, להנהיג מדיניות של הפרד ומשול- לחלק תפקידים ל "ערבים הטובים" קבלני הקולות, לנסות לתפור מנהיגות מקומית על פי צרכיהם וכו… זה כמובן נכון גם לגבי שכונות אחרות בעיר, אך כשמדובר ביפו, אנחנו לא מדברים רק על שכונות עניות ומקופחות, אלא גם על יחסו של הממסד הערוני היהודי לאוכלוסייה הפלסטינית הילידה, ובזה לא שונה הדבר מיחסה של המדינה וממשלות ישראל לדורותיהן למיעוט הפלסטיני היליד בארץ.
בשנים האחרונות מתנהל תהליך מאד אגרסיבי ומהיר של הפרטת העיר והפיכתה לעיר לעשירים בלבד. זהו תהליך שדוחק את האוכלוסיות העניות בעיר החוצה ואף מקשה על מעמד הביניים להמשיך לגור בה, ובך העיר הולכת בצעדי ענק לכיוון הפיכתה לעיר לעשירים בלבד. כמו בכלל העיר, תהליך זה בעיצומו גם ביפו, הוא בעיצומו במיוחד בשכונות הערביות בהם אין לדיירים בעלות פרטית על בתיהם, ויש סדרה של בעיות ופרצות משפטיות שניתן לעשות בהם שימוש כדי לזרוק אותם מהבית ולמכור את הנכסים ליזמים שיחליפו אותם. מצב זה נוצר כתוצאה מנישול התושבים מאדמותיהם ונכסיהם והכרזת כל יפו כנכסי נפקדים בסמוך ל 48, ובמקביל הכרזת אזורים נרחבים כמיועדים ל "פינוי בינוי" והקפאתם לתכנון ובנייה. צריך לזכור שמאבקם של תושבי יפו הפלסטינים דומה במישורים רבים למאבקם של שכונות אחרות בדרום העיר, אך בו זמנית כולל רובד נוסף של דיכוי לאומי, בבסיסו עומדת תפיסה ממסדית השואפת לצמצם עוד יותר את מספרם ולהפוך את המיעוט הפלסטיני לאוסף אינדיווידואלים חסרי כל זהות קוליקטיבית, דוברי ערבית שבורה, ששמות רחובותיהם בסגנון "שד’ חב"ד", ועל מגדל השעון, סמל עירם כתוב "לזכר חללים גיבורים שנפלו בשחרורה של יפו".
מה זה אומר לגבי הבחירות הקרובות, ולגבי מסגרות ההתארגנות?
כרגע פועלות במקביל שתי רשימות בעלות אג’נדה שמאלית (בעלות תפיסות עם רוחב ועומק חברתי פוליטי ושאינן מוגדרות כיהודיות-ציוניות), המתנגדות באופן מוצהר ומובהק למדיניות העירייה הנוכחית- "יאפא" ו "עיר לכולנו". בנוסף יש גם את רשימת "מרץ" שיכולה להיות שותפה לאופוזיציה לוחמת אחרי הבחירות ויש בה מועמד ערבי מיפו במקום השני, ואולי עוד רשימות סקטוריאליות ואחרות שיכולות להיות שותפות פוטינציאליות לגוש אלקטורלי לאחר הבחירות.
"עיר לכולנו" ו "יאפא" ניהלו משא ומתן על הליכה ברשימה משותפת ומסתמן ששתי הרשימו ילכו בסוף בנפרד. מקריאת הסיטואציה הפוליטית הנוכחית, הליכה בשתי רשימות נפרדות, המשתפות פעולה ולא מתחרות ביניהן נראית לי כצעד נכון לקראת בניית כוח פוליטי רציני בטווח הארוך. "עיר לכולנו" הנה יוזמה מעניינת בהקשר של יכולתה להגיע לקהלים תל אביביים חדשים שאינם "טבעיים" לנו, והובלת תהליך פוליטיזציה שמאלי-חברתי תוך כדי עשייה. יחד עם זאת, כרגע התנאים אינם בשלים לשותפות פוליטית במסגרת משותפת, וצריך לתת לתהליך זה זמן להבשיל בטווח הארוך.
רשימת "יאפא" מתחילה ללמוד כרגע קידום דרישה לעצמאות מוניציפלית של יאפא והיפרדות מתלות בעיריית תל אביב, ולכן היא רשימה יפואית ערבית יהודית המקדמת את דרישותיה של יאפא, לצד סולידריות עם מאבקים אחרים בעיר ושיתוף פעולה עם כוחות מתקדמים בתל אביב. האמירה היא- מדובר בשתי ערים שונות, למרות שהן מנוהלות כרגע ע"י עירייה אחת. רשימת "יאפא" תפעל לגיוס מצביעים יפואים בקרב הקהילה הפלסטינית והקהילה היהודית, לצד מאמצים ליצירת אחדות פנימית בציבור הפלסטיני היפואי, ובנוסף להשגת תמיכה של הציבור היהודי המתקדם בתל אביב. יחד עם זאת, רשימת יאפא רואה בתנועת עיר לכולנו שותף חשוב במאבק לשינוי אמיתי במדיניות העירייה הכוללת, ומברכת על מאמצי הרשימה לבנות כוח פוליטי עירוני בתל אביב. שתי הרשימות יבחנו אפשרות לחתימת הסכם עודפי קולות, ויפעלו יחד בעירייה לאחר הבחירות.
תקצר, מישהו צריך לקרוא את זה. בלי הפיסקה על הנרגילה, יש לך סיכוי לעבור
-המערכת
בובע-מייסע מוצלח הוא עירוב של מציאות ודמיון. החלק של הדמיון ממונה על הנחמה והתקווה, ויש לו תפקיד תרפוייטי, אבל כל אדם עם קצת שכל בקודקודו יודע לפלות את העובדות מהמעשיה, ולזהות את המרכיבים של הבידיון. אם יש לו עוד קצת שכל, הוא מבין שגם בני השיח שלו יודעים להבדיל, ושפנטסיה אפשר למכור רק לבעלי עניין (זאת אומרת, למי שרוצה לקנות כי יש לו שימוש בה) או לשוטים גמורים.
דוגמאות לאיבחון בובע מייסע בתרבות העברית –
בסרט "סוף העולם שמאלה" האם המרוקאית נוזפת בבבתה המרדנית "את לא מתביישת? כל המשפחה של אבא שלך למדו בסורבון!"
והבת עונה לה – "איך זה שכל היהודים במרוקו היו עשירים ומשכילים? מה, לא היה שם אף נגר, ספר, סנדלר? כווולם היו חברים של המלך? מה יש לדבר, זה מלך מאוד חברותי…"
"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי
שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור
על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד
שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות
ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא
היו פעם רק יתושים וביצות
אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר
יכול להיות שזה נגמר.
יכול להיות שזה נגמר.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי
פלמ"ח, פינג’אן, קפה שחור וכוכבים
אנגלים, מחתרת וילקוט הכזבים
שפם ובלורית, כאפיה על צוואר, ירון זהבי
אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים
היה להם בשביל מה לקום בבוקר
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת" – יהונתן גפן
לנו יש ס. יזהר הקאנוני עם "חירבת חיזעה" שנכנס לתוכנית הלימודים הרשמית, את דן בן-אמוץ עם "הגמל", את נתיבה בן-יהודה שעשתה שמות במיתוס הפלמ"חניקי. יש לנו את "ברקיע החמישי" של רחל איתן שמראה את הצד התחתי של "תל-אביב הקטנה". ויש לנו עוד אלף יצירות אמנות שמפרקות את הבובע-מייסע לרסיסים.
איפה ס. יזהר הפלסטיני? איפה שוברים שתיקה הפלסטיני? איפה מפרקי המיתוסים הפלסטיניים?
אין דבר כזה, כי במקום להתמודד עם האמת הכואבת, הפלסטינים בוחרים לנאפס נרגילה עם חשיש, אפופים בעשן מתוק, חולמים על עבר מפואר שלא היה ולא נברא, ועל עתיד מופלא שיתגשם יש מאין. כאילו יש בכוח האמונה לבד לחולל נסים.
מילא לחשש בשעות הפנאי, אבל 24/7, 365 יום בשנה?
ומי הגאון שעושה קמפיין שיווקי לסטלנות, ומנסה לשכנע אנשים להצטרף למעגל המכורים?
המלה "דביל" באה כמדומני גם היא מגרמנית, משמעה "מטורף".
יודע אותו אחד שיודע מה זה יום עסל יום בסל, נישט מיט גורנישט, וכול כלב ביג’י יומו.
בקיצור, כל מי שנולד וגדל בארץ הזו, נתקל בביטויים שהתאזרחו בה משפות זרות שדיברו בהן הדורות הקודמים.
נכון שידעת את זה?
נ.ב. "מייסע", הלא היא "מעשיה", באה ליידיש מעברית, וחזרה אליה בצליל אחר.
באמת שרק אהבל(ערבית), פוץ(גרמנית) או דביל(אנגלית) מושלם – ינסה לעשות את עצמו טמבל(ישראלית) שלא-מבין…
הקריאה להחזרת עירית יפו תיפול על אוזניים קשובות של מי?
קח בחשבון שהאוזניים יכולות להיות קשובות, אבל המוח שמפרש את משמעות הקריאה יכול לפרש בצורה שלילית.
למשל – "מסמכי החזון" נפלו על אוזניים מאוד מאוד קשובות. מהצד היהודי, אצל כמעט כל מי שהקשיב בתשומת לב למה שהוצהר במסמכים האלו, התמעטה האהדה לעניין הערבי/פלסטיני.
ואין מדובר ב"ימניים" – בכל אופן לא באנשים שתופסים את עצמם כבעלי דעות ימניות.
גם אם נקבל את הטענה ש"ורדרדים" הם ימניים בהכחשה, המשמעות היא שמסמכי החזון בשעתם, קריאות להפרדה והדגשת הזהות הערבית בערים מעורבות, מהומות והתפרעויות בסגנון אירועי אוקטובר 2000 ומה שקרה בערב כיפור האחרון בעכו, מחזקים מגמות ימניות בציבור היהודי ודוחפים אנשים ימינה.
עם כל הכבוד, מה שקובע את המודל החברתי הוא הציבור הרחב, עם אמונותיו השמרניות ודעותיו הקדומות, ולא שולי-שוליים זניחים מבחינה מספרית של תנועות רדיקאליות.
לקח שהמציאות סביבנו צריכה ללמד גם את השוטים והעיוורים – לקיצוניים אין כמעט יכולת לבנות משהו חיובי, אבל בהסתה, הרס וקילקול דווקא יש להם כוח רב.
במרקם היחסים העדין שבין מיעוט ורוב, כשהמיעוט חורג מדרישה לשוויון ושיתוף לכיוון של הכחשה, קריאת תגר ונסיון לעירעור ההגמוניה של תרבות וזהות הרוב, התוצאות תהיינה תחושת איום, הגברת העוינות וחוסר רצון של הרוב להתפשר אפילו על אצבע בפני מי שדורש את כל היד.
ובאווירה של לגיטימציה ואפולוגטיקה לאלימות מצד המיעוט ככלי בהשגת תביעותיו ומטרותיו, בל תרחצו בנקיון-כפיים כשהתוצאה היא לגיטימציה לאלימות מצד הרוב כלפי המיעוט בנסיון לדכא את אותן תביעות ומטרות.
יוסי:
כל מי שהיתה לו (או עדיין יש לו, כמובן) סבתא דוברת יידיש שמע בוודאי לא פעם את הביטוי "בובע מייסע" שמשמעותו "סיפורי מעשיות",
או כמו שסבתא היתה אומרת לאחר שניסו לספר לה איזה שקר לבן או תחזית עתידית מופרכת: "אל תספר לי בובע מייסעס" ("מייסעס" – רבים של "מייסע").
משום מה היתה זו תמיד סבתא, אני לא זוכר את סבי אומר זאת ולו פעם אחת, אבל זה סתם פרט שולי.
נ.ב. יוסי – מומלץ לך להמשיך לקרוא עד הסוף למרות שההמשך ממוען לכאורה רמי.
רמי:
גישת ה"תחזירו הכל בחזרה למה שהיה כאן קודם" מוכרת לנו היטב מפי תומכי "ייקוב הדין את ההר", דהיינו תומכי זכות השיבה המלאה עד אחרון הפליטים כולל הדור השני והשלישי, למרות שבאופן אירוני הדרישה כאן היא דווקא הפוכה – דרישה לפירוד ובידול, מה שמבלבל אותי לחלוטין.
נראה שיש אנשי שמאל הזוי שמאבדים את צלילות מחשבתם כאשר ציבור ערבי מעורב.
אני לא מצליח להבין איך מעיר בה יש שני שליש יהודים "יעלו לסדר היום הציבורי" דווקא הקשיים של אלו הערבים?
זו פשוט גישה מעוותת, הקשיים הם של כל תושבי יפו ותושבי כל השכונות הדרומיות, כפי שציין בצדק פאדי שביטה בעצמו.
צריך להודות בעובדות: במקרה של יפו כפי שבא לידי ביטוי בדיון כאן מדובר אך ורק בעניין לאומי בזעיר אנפין, הזדמנות ליצור "שתי ערים לשני עמים", ובא לשמאל גואל.
ושני שלישים מתושבי יפו שאיתרע מזלם והם בכלל יהודים, מה איתם?
לפי רמי הם שנראה יחיו כמיעוט אתני בתוך המיעוט הערבי שישלוט ביפו בגלל זכות אבות או משהו כזה. נכון שזה נשמע הזוי?
יוסי: הרי לך דוגמא מושלמת ל"בובע מייסעס"…
"גטאות על בסיס אתני הם אמצאה אורבאנית של יהודים באירופה"???
בידוד מגורי היהודים היה מדיניות מוצהרת של הכנסייה מאז המאה ה-12. במרבית המקרים היא לא הוגשמה, אלא רק במקומות שהייתה לכנסייה השפעה ישירה, כמו במרכז ובצפון איטליה.
גל הגטאות באיטליה החל בעקבות צו של האפיפיור פאולוס הרביעי ב-1555, שאותו אימצו רוב ראשי המדינות הקטנות וערי המדינה באיטליה.
לפני כן היה גטו רק בוונציה, שוב בצו של שלטונות עיר-המדינה ולא בגלל שום "אמצאה אורבאנית של יהודים".
מאז ועד התקופה הנאצית כמעט לא היו גטאות (במובן שכונה בעיר שבו מרוכזים כל היהודים) כמעט בשום מקום חוץ מבאיטליה.
המושג "עיירה יהודית" או "רובע יהודי" הוא עירוב של מיתוס ספרותי ושל תהליכים סוציולוגיים-היסטוריים (כמו יחסי חיתון, התנכלויות והדרה).
ברוב המקרים יהודים לא גרו רק במה שנקרא "רובע יהודי", והיו מקרים שבמקום שכונה "הרובע היהודי" או "רחוב היהודים" לא היה יהודי אחד במשך מאות שנים.
עכשיו תחזור לאזורי המגורים בערים המעורבות בישראל ותחשוב מחדש על תהליכי היווצרותם של גטאות המזוהים הן עם עוני והן עם קבוצות אתניות מופלות.
פאדי? אני איש שמאל שתומך בשותפות יהודית ערבית, למי להצביע אם יאפא היא בעלת אג’נדה ערבית ועיר לכולנו יאפית תל אביבית.
למה בעצם יאפא ועיר לכולנו לא יכולות לרוץ יחדיו ברשימה משותפת? איך זה שהן לא מתחרות אחת בשנייה אם שתיהן פונות לשמאל? או שעיר לכולנו לא פונה לשמאל אלא לקהל אחר?
כמה שנים פועלת יאפא ומנהיגיה בתחום הדיור, העוני והאבטלה ביפו? מה עשה עומר סיקסיק המועמד של יאפא לעירייה למען תושבי יפו בשנים האחרונות בנושאים חשובים אלו?
או שהכל כלאם פאדי?
גטאות על בסיס אתני הם אמצאה אורבנית של היהודים באירופה. האם ערביי יפו באמת ירוויחו משהו מהסתגרות ביחידה אתנית נפרדת? בכל מקרה יהודים הם הרוב גם ביפו כיום. ואילו תל אביב – כפי שכבר נכתב לא פעם – היא העיר המודרנית היחידה בעולם המערבי שאין בה בכלל נוכחות ערבית מוסלמית משמעותית. היה עדיף להשקיע את המאמצים והמשאבים בחיזוק הבסיס התרבותי והקהילתי של ערבים מצד אחד – לצד פעילות פוליטית פרקטית לשיפור חיי כל התושבים (כבישים, ביוב, חינוך, תשתיות לעסקים??) בלי הבדל דת גזע ומין במרחב העירוני של גוש דן. עיר לכולנו היא הבחירה שלי.
פאדי: צריך לפרסם מאמר זה בערבית ובאלאתחאד
עד עכשיו לא התקיים דיון רציני בנושא
למה דב חנין לא מצהיר שהוא מתכוון לנתק את יפו מתל אביב? הוא מתנגד?
אני מיצר על כך שהשותפות הפוליטית בין "עיר לכולנו" לבין "יאפא" לא "הבשילה" ולא קרמה עור וגידים וששתי התנועות לא הגיעו לידי הסכמה, עתה, לפני הבחירות, דבר שעלול, חלילה, לפגוע בשתיהן, על אף הסכם העודפים שהוסכם עליו, וחבל.
ראוי לחזור ולשנן את האימרה השגורה: "הייה חכם ולא רק צודק"!
מלים כדורבנות. תודה לפאדי.
לא הבנתי, אם אתם, יאפא, מסכימים עם עיר לכולנו, למה אתם לא הופכים להיות חלק ממנה? למה להנציח את החלוקה האתנית? גם ככה זה שתי רשימות של חד"ש, לא? אני מניח שזה עניין טקטי, אבל אסטרטגיית ההפרדה הזו, עוד מ48′ כאשר קומוניסטים מצד אחד נלחמו בקומוניסטים מהצד השני, אף פעם לא עבדה. הגיע הזמן לפעול ביחד, לא לפצל כוחות.
ועוד נקודה קטנה פאדי, הרעיון הזה של לאחד כוחות עם מרץ נשמע לי נורא. שכחת באיזה קואליציות המפלגה הציונית הזו ישבה, שכחת איך מרץ ישבו בקואליציה של חולדאי?
דני
הדגל שאתם הולכים עליו – הפרדת יפו מתל-אביב, שלילי בכמה רמות –
1. מבחינה כלכלית, תל-אביב חזקה בהרבה מיפו. "עצמאות" יפואית עתיד להפוך את יפו לעיר נחשלת ופושטת רגל בסגנון בני-ברק (כדי לא להעליב את הרשויות הערביות ולא להיות מואשם ב"גזענות"). בעית גבית ארנונה במגזר מוכרת לאדוני? אוכלוסיות חלשות שלא יכולות לשלם מיסי עיריה, אבל זקוקות לשירותי רווחה בהיקף נרחב – מכיר?
מאיפה תביאו כסף? מנסיכויות הנפט? מה מפריע לכם לעשות את זה כבר היום?
2. למה שתושבי יפו היהודיים (רוב מוחלט גם ביפו עצמה) ירצו להיפרד מתל-אביב? מה יש לכם להציע להם? את הנראטיב הפלסטיני השקרי הרי אין להם שום אינטרס לקנות… "כלת-פלסטין" – מי ישמע. עזה שתיים – יש למה לשאוף.
3. מה כל כך אטרקטיבי מבחינה הומניסטית- אוניברסלית באג’נדה של סגרגציה (תל-אביב ליהודים, יפו לערבים, זה המסר הלא כל כך סמוי בדברים שאתה כותב)?
4. השנה עכשיו היא 2008. אולי הגיע הזמן שתתעורר, חביבי. מה שהיה ב 48 ולפניה יפה לשיעורי היסטוריה (באמת, הגיע הזמן שתתחילו ללמוד היסטוריה, לא לשכתב אותה, ולא להעלים את מה שלא נוח לכם ממנה. ל"ציונים" יש קוראי תיגר על נראטיב מהיום הראשון שאחרי המלחמה. מה אתכם? אין אומץ?), אבל חסר כל רלוונטיות להווה. ומה שלא רלוונטי להווה, לא רלוונטי לעתיד. יפו השתנתה, האוכלוסיה שלה השתנתה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
גם תל אביב כבר לא "אחוזת-בית". (ואם תבדוק, תגלה שגם אום-אל-פאחם מזמן לא כפר ערבי פסטורלי בסגנון תמונות קיטש אוריינטליסטיות, עם עדרי צאן הגולשות מכרי המרעה, עלק).
לנוסטלגיה יש מקום, אבל לא כשהיא מפריעה לך להתמודד עם המציאות הנוכחת.
המציאות הנוכחת היא התפוצצות אוכלוסיה, אורבניזציה, מודרניזציה, גלובליזציה.
בובע-מייסע על 48 לא נותנים שום תשובה מעשית לאתגרים האלה.
5. מיעוט בעל זהות אמיתית לא "מתפורר". מי כמו העם היהודי יודע. ומי כמונו יודע שלא צריך להלחם ברוב ו/או לשלול את זהותו, בכדי לשמור על הזהות העצמית.
הסכם עודפים נשמע פתרון טוב מאוד, וחשוב שיבוצע.
כל הכבוד
זהר
מי שקורא את זה הפונה לפאדי צריך להבין שאם הוא יצביע עבור עיר לכולנו הוא עושה זאת על אחריותו ומצפונו – בל יבוא אחר כך ויקונן ש"לא ידעתי מי הם אנשי עיר לכולנו".
לכותב שפנה אלי. תגובה קצרה משתי נקודות:
1. כשתהיה עיריית יפו, יוכלו להמשיך לגור בעיר ערבים ויהודים ומצבה הכלכלי יהיה די טוב כשהיא תגבה ארנונה מכל העסקים, מלונות הבוטיק שהעירייה מעודדת ומניהול יפו העתיקה כאתר תיירותי. מקווה שזה מרגיע אצלך את החשש לעתיד תושבי יפו הפלסטינים.
2. חבל להגיב בכזו התנשאות והטפה לטובתנו שאיננו ערים לה. הממסד עושה את זה כבר המון שנים, חבל להצטרף.
מרצ לא רק יכולה להיות שותפה, מרצ כבר שותפה והיתה שותפה בקדנציה האחרונה.
הנה דוגמה סימלית: אחמד משהרוואי, מס’ 3 במרצ, מקדם את נושא שמות הרחובות על שם אישים ערביים:
— קישור —
נכון, יפו יותר "חלשה" מבחינה כלכלית וגם יותר קטנה מבחינת מספר התושבים.
לכן כשהיא מסופחת לתל אביב היא קורבן לעוד ניצול ולעוד אפליה שמרחיב את הפער הקיים.
כעיר עצמאית היא תוכל לדרוש תקציבי השוואה והיטלי איזון מהשלטון המרכזי. רשויות חלשות זכאיות להטבות כגון אלו, ויש להן כלים והתארגנויות לפעול מול השלטון המרכזי. אבל יפו לא יכולה, כי היא כאילו חלק מרשות "חזקה", ויוצא שהיא למעשה עיר ענייה שאפילו "פה" אין לה.
העירייה מרשה לעצמה לקדם את פרויקטי הגירוש והנישול וצווי ההריסה בין השאר כי משקלם האלקטוראלי של הנפגעים קטנטן.
לסך כל תושבי עג’מי, למשל, שכמעט כולם מצויים בסכנה זו או אחרת של נישול וגירוש, יהיה יותר משקל אלקטוראלי ביפו מאשר בתל אביב-יפו.
ברור שמדובר במאבק לתווך ארוך ולא לקדנציה הזאת. יאפא דורשת כרגע "הרחבת סמכויות המשלמה והפיכתה למיני-עירייה". יש ערים בעולם שיש "עירייה רבתי" ובתוכה כמה "עיריות משנה". זה דווקא תסריט ריאלי.
הקמת המשלמה היא כל כולה תוצאה של לחץ חיצוני על העירייה. היא לא צעד שהעירייה נקטה בו מרצון כדי להגביר את לחצה על יפו, אלא להפך:
נסיגה שנבעה מלחצים מצד תושבי יפו, חוקרים ומוחים התומכים בשוויון וגורמים אחרים, שביקשו להציב בלם בפני מדיניותה של העירייה כלפי יפו.
הקמת המישלמה התאפשרה בין השאר עקב קיומו של נציג מסיעת "כולנו למען יפו" (שמה הקודם של יאפא) במועצת העיר, וברגע שלא היה נציג כזה נבלמה התפתחותה של המישלמה ןכרגע היא בגדר פיקציה.
חידוש הנציגות היפואית, תמיכה ציבורית ולחץ עממי ופוליטי בכל הרמות והדרגים עשויים להביא לשינוי מגמה.
שרשימת דע"ם תסיר מועמדות לראשות העיר, זה מגוחך לגמרי..
אם תהיה עירית יפו (מה שלא יהיה), לא יהיו מלונות בוטיק, וכל העסקים יברחו או לא ישלמו מסים, כמו שקורה בדרך כלל ברשויות ערביות, כי מי שיכול לשלם הוא מהחמולה של ראש העיר, ולכן הוא פטור, ומי שלא יכול לשלם, במילא לא משלם…
(ליובל – בתיאוריה רשויות חלשות יכולות לבקש מהמדינה, אבל בפועל אתם הרי כל הזמן מתלוננים שהמדינה מפלה את הערבים בכל מקום שאפשר לבודד אותם כערבים, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? כמו שטייבה לא מקבלת, גם יפו לא תקבל)
העיריה שמעודדת את התיירות וגם דואגת לתשתית תיירותית ואחרת ביפו היא עירית תל-אביב השנואה עליך.
יש לך תפיסת עולם מאוד נאיבית שמתעלמת מהתרבות הפוליטית הערבית המוכרת לנו גם בארץ וגם מחוץ לה.
אין פה התנשאות אל ראיית דברים כהווייתם. כמו שאנחנו מכירים את החוליים אצלנו של תרבות השטעטל, גם ערבים מסוגלים לראות את הפגמים אצלם שגורמים לנחשלות, ואפילו לדסקס בינם לבין עצמם מה צריך לעשות בכדי לתקן, אבל חס וחלילה להודות בזה בשיח פתוח. נכון?
בכל מקרה, לא ענית לי מה הערך המוסף של התנתקות מתל-אביב עבור תושבי יפו היהודים.
אני לא מצליח להבין את המניעים מאחורי הדרישה להיפרדות יפו מתל-אביב, זה פשוט לא מוסבר במאמר של פאדי שביטה.
דבר ידוע הוא שכאשר ישנה אינטגרציה בין חזק לחלש תמיד ירצה החזק להתנתק שכן הוא חש שהחלש הוא עול על צווארו.
זה נכון באיטליה שם רוצה הצפון העשיר להתנתק מהדרום, בבלגיה רוצים הפלמים הגדרה עצמית וגם אצלנו התנגדו תושבי קיסריה לאיחוד הרשות המקומית עם אור עקיבא.
והנה דווקא במקרה של יפו מציג שביטה דעה הפוכה ועם זאת לא מעלה ולו טיעון אחד כדי לחזק את הרצון לניתוק.
ביפו יש כמעט פי שניים יהודים מאשר ערבים ולכן כל הטיעונים הדמוגרפים אינם רלוונטים. גם אם היה ביפו רוב ערבי עדיין אני לא מבין מדוע ניתוק נותן תשובה לכל אחת מהבעיות שמעלה הכותב.
כמו שמצויין במאמר, כל הבעיות הנ"ל נכונות לגבי שכונות חלשות נוספות בת"א ולא ברור היכן בא הפן "הפלסטיני" לידי ביטוי באותו קיפוח.
הבעיה היחידה שבאמת קשורה ספציפית לעניין הערבי היא שרחובות בהם גרים ערבים נקראים בשמות "יהודים", זה באמת מגוחך לא צריך אבל בגלל זה לנתק את יפו מתל-אביב.
ובאותה עת בירושלים: מרצ מתכתשת עם ה"התחרדות" ואנשי השמאל ובראשם חד"ש מונעים את תמיכתם בהפנתרים השחורים החדשים בראשות איילה סבאג-מרציאנו, וגורמים לך שהתנועה לא תרוץ עקב מחסור ב 23000 ש"ח. בושה וחרפה לחד"ש ולשמאל
מי יודע מה זה בובע מייסע?
מאיזו שפה זה בא?
מי מדבר שפה זו?
הביטול של עיריית יפו וסיפוחה לתל אביב היה מעשה נבלה חסר כל הצדקה. ביטול שמות הרחובות וקריאתן בשמות יהודיים הוסיפה חטא לפשע. יש לקרוא בקול רם להחזרת עיריית יפו. קריאה כזו תיפול על אוזניים קשובות ותאפשר להעלות לסדר היום הציבורי את הקשיים של ערביי יפו, הנובעים כולם מהתנכלות מכוונת ומתואמת של העיריה והשלטון המרכזי. אם רמת גן יכולה להיות עירייה נפרדת מתל אביב וגבעתיים מרמת גן, מדוע תושכח מן הלב יפו, עיר בת אלפי שנים? תוחזר עטרת יפו ליושנה!
אני לא חושב שאף אחד מתווכח שהמצב הנוכחי בת"א צריך להשתנות.
מצד שני, הייתי מציע לפאדי לדבר גם עם יתר הרשימות והמועמדים, שמעתי דווקא מספר רעיונות מעניינים ממועמדים שאינם מופיעים ברשימה הקצרה שלך וחבל לפסול את הרעיונות שלהם עוד לפני שנתנו להם צאנס