אנחנו הכותבים נהנים במיוחד מהמחשב, מהאינטרנט, מהנגישות למידע ומהיכולת לכתוב לכל מקום בעולם ולהגיע לעורכים בתוך שניות. לבני דורי לא היה קל להסתגל לתהליך הזה, ואני אישית התייחסתי בחשדנות רבה למכשירים החדשים ולא האמנתי ביעילותם. בחודשים הראשונים נהגתי לטלפן למערכת כדי לוודא שהכתבות והטורים שלי אכן הגיעו ליעדם עד שחציתי איזה גבול והבנתי, שלא תהיה תפארתי על הדרך הזאת.
גם עכשיו יש תקלות פה ושם, אבל קשה לי להפנים את המחשבה שרק לפני שנים אחדות תיקנתי שגיאות בטקסט באמצעות טיפקס לבן ומכוער, ושלחתי למערכת צרור ניירות בתהליך ידני ממושך ומסורבל. כאשר הגיעו המחשבים האישיים הראשונים למערכת כל העיר לפני 17 שנה, הודיעו לנו שאנחנו חייבים ללמוד להשתמש בהם במהירות, ושכתב יד רגיל לא יתקבל בעתיד. כמה מאיתנו קיבלו את הבשורה בחשש גלוי, וחשו שזמנם בעצם עבר. למדתי לכתוב במכונת כתיבה כמה שנים לפני עידן המחשב במערכת באיזה מכון מהוה אבל מוצלח ברחוב המלך ג’ורג’ 5, והפחד מהמורות האמריקאיות הקשוחות האפיל אפילו על הבעתה שעוררה בי הכתיבה במכונה. אבל עד שלמדתי להעריץ את המיומנות החדשה שלי, שביטלה את התלות בכתבניות מרירות וקצרות רוח, הפכה הכתיבה במכונה ללא רלוונטית.
בני גדעון היה אז בן 17, וכבר איש מחשבים די מנוסה. הוא קלט בחושיו החדים, שנושא המחשב מעיק עלי עד מאוד. לא רציתי לסחוב את שלושת חלקיו הכבדים במדרגות המערכת הישנה ברחוב יפו, והמחשבה שעלי עוד להרכיב אותו בבית הזכירה לי את חיל ההנדסה, הסיוט הקבוע של חיי מגיל 18 ועד עצם היום הזה. אז הוא פשוט גרר אותי למערכת, הניף את המחשב בקלילות, והרכיב בבית את החלקים בתוך חמש דקות. מאז נסתתמו טענותיי. חברי עמוס נוי, מומחה מחשבים ידוע-שם, לימד אותי להשתמש בתוכנה הקרויה איינשטיין, שמאז נעלמה מנופו של העולם הטכנולוגי. היכולת שלו ללמד בורים כמוני בשפה נגישה, ממש שווה לכל נפש, הפליאה אותי. אבל מאז לא כתבתי אפילו מלה אחת בעט או בסתם מכונת כתיבה. הגעתי לשלהי המאה ה-20 והייתי כאחד האדם.
בעידן המודם ואובדן תחושת הזמן והמקום, צריכים הכותבים לאזן בתוככי תודעתם את הגלובלי עם הלוקאלי, ולהתגבר על הניכור עם המוצר שנובע מאיסוף החומרים, מעיבודם וממסירתם לעורכים בעיר אחרת, לעתים גם בארץ אחרת. קרל מארקס הצעיר הזהיר אותנו מפני התופעה הזאת, עוד לפני שכתב את המניפסט הקומוניסטי. אבל דווקא בשנים האחרונות הואץ התהליך המנכר, והוגי דעות שטענו שמארקס הפך למיושן לחלוטין, חוזרים בהם ומוצאים שהיו לו תחזיות נבואיות ממש, בצד כמה הנחות יסוד שהתבדו בינתיים. עיתונאים רבים חשים צורך להסתובב ברחובות, לנסוע במוניות, לשבת בבתי קפה או ביציעי מגרשי הכדורגל, כדי שלא לאבד את המגע הפשוט, הראשוני, עם בני אדם שהם בעצם גם קהל הקוראים, או המאזינים או הצופים שלהם. תמיד הייתי עירוני מובהק, וכבר בילדותי ברחוב המלך ג’ורג’ נהגתי לשוחח עם עוברים ושבים ובסופו של דבר הכרתי מאות בני אדם בשמותיהם. ירושלמי יכול להיות אדום מכל הבחינות, ולא לאבד דבר מהאותנטיות שלו. כל מה שהוא צריך לעשות הוא לא להסתפק בשיחות עם בני חוגו ואנשי קבוצת ההתייחסות שלו, ולמצוא עניין גם באזרחים מן השורה.
לקצב המהיר בתקשורת שנובע מן האמצעים הטכנולוגיים החדשים יש גם חסרונות גדולים, שהשפיעו מאוד על המשבר הכלכלי הגלובלי שפקד אותנו בעת האחרונה. ספטמבר השחור בשוקי ההון זכה לא רק לכיסוי מסיבי, גלובלי ומהיר מאוד. יותר מזה: התקשורת הערה סביב המשבר לא הייתה רק תוצאה מההתמוטטות הדרמטית, אלא גם אחת הסיבות לתופעות ההתרוששות המהירה, הפאניקה ואובדן מקום העבודה של מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם. על השפעת תהליכים פסיכולוגיים בכלכלה כבר כתבו מומחים רבים בעבר, וגם הדיוטות מסוגלים להבין שאם מיליוני משקיעים ומפקידים יחליטו בבת אחת למשוך את כספם תקרוס כל המערכת הפיננסית העולמית. אבל כיום הפסיכולוגיה היא גם אסטרטגיה תקשורתית וחלק מהמלחמה שבעלי ההון מנהלים נגד בני אדם רגילים. אם ראשי הבורסה עומדים על בימה קטנה קבל העולם כולו, ומוחאים כפיים בהתלהבות קצת מלאכותית אחרי כל עליית שערים קטנה שבאה בדרך כלל בעקבות ירידות חדות, אז אנחנו יודעים שהיחצנים עובדים שעות נוספות ומשווקים את ההתנהגות התמוהה הזאת באמצעות התקשורת, כדי ליצור אפקט פסיכולוגי שיתאים לצרכים של אלה שיכולים לממן מערכת משומנת של יחסי ציבור.
כאשר יצאו הבריטים למלחמת קרים נגד רוסיה בשנת 1854, נאלצה הממשלה בלונדון להמתין זמן רב בטרם למדה על ההתפתחויות בשדה הקרב. כיום כל בדל של ידיעה מגיע לכל מקום בתוך שניות אחדות. המידע זורם לא רק בתקשורת הקונבנציונאלית, אלא גם באינטרנט. האינטרנט משמש גם ככלי תקשורת בזכות עצמו וגם כמכשיר של העיתונים, הרדיו והטלוויזיה להעביר מידע מפורט ולעתים אף מנותח לפרטי פרטיו לעורכים ובאמצעותם לציבור הרחב. המהירות העצומה הזאת איננה רק נתון טכני אלא גם מרכיב בעוצמה האסטרטגית של בעלי ההון מצד אחד, ושל אלה המבקשים להגביל את כוחם מן הצד האחר. בזמן שלקח לנו בעבר לתקן משפטים בטיפקס ולהעביר את הדיווחים, את התגובות ואת הפרשנות למערכת, ניתן כיום למוטט מערכת בנקאית שלמה.
יש להניח שאותה תסמונת משפיעה גם על המערכות הביטחוניות והפוליטיות. בשנת 1959 אסרו עלינו בגדוד חה"ן 601 לגלות את מקומו של המחנה שלנו להורים ולשאר בני המשפחה, ואיימו על הפטפטנים בביטחון שדה, במשפטים ובעונשי מאסר. כיום כל הורה מכיר את שמות המפקדים והאויב יודע בלאו הכי הכול מהלוויינים ומשאר אמצעי החישה המודרניים. האם העובדה הזאת מזרזת מלחמות או שמא יוצרת הרתעה בריאה שמונעת שפיכות דמים מיותרת? קשה להשיב על השאלה הזאת, אבל ברור שהמידע הזמין מעודד לא רק אלימות ממוסדת, אלא גם את פעולות המחאה והמניעה נגד מעשי טירוף צבאיים. בשבוע שעבר הבאתי כאן דוגמה מההצבעה של אנשי קדימה בתל-אביב נגד שאול מופז כדי למנוע התקפה מטורפת נגד איראן. בעתיד עוד נמנע מלחמות רבות בשימוש המהיר והיעיל בתקשורת מודרנית.
אבל הכלכלה העולמית ממשיכה להיות מוקד למניפולציות מתוחכמות של אלה שיש להם נגד אלה שאין להם. בעלי ההון מבינים היטב את חשיבות התקשורת, ועיתונאים רבים נכנעו בפני שטיפת המוח האידיאולוגית של הניאו-ליברלים. המהירות מן השטן, ולשטן יש ככל הנראה הרבה מאוד כסף.
*התפרסם ב"כל העיר"
אכן מאמר טוב שמדגים עד כמה העולם מתקדם מהר מחד ולמרות זאת יש דברים שהם עדיין נכונים כמו קרל מרקס מאידך. הייתי רוצה חיים לשאול אותך האם אתהי ודע משהו על הסוציאליזם הסקנדינבי ואם כן האאם היית יכול לפרט?