בקהילה האתיופית ישנן לא מעט טענות כלפי משטרת ישראל אשר מצד אחד לא מעניקה ייצוג הולם בקרב שוטריה וקציניה ומצד שני מפעילה אלימות (גזעית) רבה יותר כלפי כהי-העור בחברה הישראלית. לאחרונה התקיים דיון מיוחד בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא בנוכחות חברי הועדה הכוללים בין השאר את יו"ר הועדה ח"כ אופיר פינס-פז, ח"כ דב חנין ובהשתתפות ארגונים אזרחיים שונים, כגון האגודה לזכויות האזרח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עמותת פידל, עמותת טבקה ועוד.
גם משטרת ישראל שלחה מנציגיה לוועדה בדמות נצ"מ אהרון ויסקופ – יחידה כלכלית, המשרד לביטחון פנים, ישראל, עמיחי שי – ראש אגף משאבי אנוש, משטרת ישראל, יעל איטמן – רמ"ח משמעת, אמ"ש ועוד.
במשטרת ישראל כיום ישנם 543 שוטרים מתוך הקהילה האתיופית וזאת מתוך ס"ה מצבת כוח אדם של 28,000 שוטרים. מתוך מאות קציני משטרה רק 9 קצינים באים מתוך הקהילה האתיופית. חוסר הייצוג הוא לא בעיה מקרית, אלא היא חלק ממדיניות חברתית של הסללה כלומר שיש כאלו הנמצאים במסלול שונה מאלה של קהילות שונות בחברה הישראלית.
יוצאי הקהילה האתיופית מפנים טענות קשות כנגד משטרת ישראל, אשר מפעילה אלימות גזעית כנגד בניה ובנותיה. בנוסף, המשטרה גם לא בודקת את התלונות נגד השוטרים שמגיעות למח"ש. לפי הערכה גסה של הארגון המשפטי "טבקה" (צדק באמהרית) 85% מהפניות שמוגשות כתלונות למח"ש נסגרות. ולעיתים "השתקה" זו מתבצעת קרוב לזמן האירוע, בטענה של חוסר אשמה וחוסר ראיות, כשברור על פניו שהתלונה הזאת לא נחקרה כמו שצריך. ולמרות שנציגי הארגון המשפטי – עורכי-הדין, מוסרים ראיות ברורות, שישנם עדים וכו’. האוכלוסייה העיקרית שנפגעת מידי השוטרים הם צעירי וצעירות הקהילה בעיקר בגיל ההתבגרות (14-18). אלו מתגוררים בשכונות מוחלשות, במצב סוציו-אקונומי נמוך, ושם יש מגע יום יומי בין המשטרה לביניהם. מדובר גם בערים הגדולות כגון נתניה, באר-שבע, אשקלון, רחובות, קריית מלאכי וגם בתל-אביב בתחנה המרכזית ובאיזורי הבילוי של רחוב המסגר. כלומר יש פה מצב של דינמיקה אלימה של עשרות מקרים שחוזרת על עצמה. נושא צבע העור גורם לעיתים לשוטרים אף לבדוק אישורי שהייה אצל צעירי הקהילה כאילו היו חלק מהפליטים האפריקאים. ח"כ חנין הסביר כי יש המון תהליכים חברתיים שקיימים במשטרה שיוצרים בסופו של דבר את התוצאה הבעייתית שאותה מבקשים למנוע. הוא ביקש ממשטרת ישראל להתמודד עם הבעיה של יחס אחר שניתן לאזרחים לפי צבע והשתייכותם החברתית.
הבעיה של אלימות של משטרת ישראל כלפי בני הנוער הופכת לסבוכה יותר משום שבמהלכה נפתחים תיקים לכאלו שלא החזיקו בעבר פלילי. אותם שוטרים שאמורים להיות מודל לקהילה מקבעים אותם בתוך מסלול ללא מוצא. התשובה לבעיה לפי נציגי העמותות הינה גיבוש של מדיניות בהתייעצות עם אנשי מקצוע מתחומי ידע שונים. צריך לבחון מחדש את המפגש עם נוער עולה, שיש לו קושי במעבר התרבותית, בשפה וכו’. ועל המשטרה להיות מעורבת בתוך הקהילה בתוכה היא פועלת ולחשוב מחדש על מיקומה כסוכן של שינוי חברתי ולא של דיכוי.
סליחה, אבל האם מספר השוטרים האתיופים לא דומה לשיעורם הכללי באוכלוסיה? העולים מאתיופיה מונים רק כמה עשרות אלפים.
לגבי שאר הטענות על האפליה, אתה צודק בהחלט.
הם האמינו שישראל היא גן-עדן…