כולם מתכנסים. בשבוע שעבר נפגשו מנהיגי האיחוד האירופי וצידדו בהקצבת זמן של מאה יום למשקים הקפיטליסטים המרכזיים בעולם כדי לקבל החלטות "בנוגע לרפורמות פיננסיות גלובליות דחופות". כך אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בתום המפגש. באותו יום התכנסו גם ראשי מדינות אמריקה הדרומית ודנו על הדרכים ליציאה מן המשבר. לפני שבועיים נפגשו נציגי מדינות במזרח אסיה. כולם מתכנסים, כולם מפחדים ולאיש אין תשובה איך יוצאים מהמשבר הקפיטליסטי המוגדר כ"הקשה ביותר" מאז המשבר הגדול הקודם – בשנות השלושים של המאה שעברה.
סרקוזי, שעמד בראש פגישה מיוחדת של מדינות האיחוד, אמר כי המשבר הפיננסי וההאטה הכלכלית דורשים להגיע לעסקה מהירה לרפורמה כללית בפסגה שתתקיים ב-15 בנובמבר בוושינגטון, בה ייפגשו מנהיגי 20 המדינות הקפיטליסטיות הגדולות בעולם.
לכאורה זהו הזמן לאחדות גלובלית ולעשייה משותפת. "אנחנו נמצאים במשבר כלכלי. צריך להתייחס לזה. אנחנו חייבים להגיב ואין לנו זמן לאבד", אמר סרקוזי לעיתונאים. לדבריו, "אני לא מתכוון להשתתף בפסגה שבה רק מדברים בשביל לדבר. אנחנו רוצים לשנות את כללי המשחק בעולם הפיננסי". אבל סרקוזי הדגיש "אנו לא מחפשים אשמים. אבל ברור לנו איפה החלה המפולת ומה חלקה של כל מדינה בהתדרדרות הכלכלית הכללית של החודשים האחרונים". זהו רמז עבה לעבר ארה"ב, אשר אינה מקבלת את הגישה של האיחוד האירופי המעוניין לקיים פסגה גלובלית נוספת באביב הבא שתפרט ותבהיר "את השינויים שיש לעשות באופן שבו מנוהלת הכלכלה העולמית". מנהיגי האיחוד מעוניינים בהגדלת הפיקוח על חברות פיננסיות גדולות, ודוחקים בממשלות לבצע בקרה ופיקוח משותפים על חברות אלו – שברובן הן פירמות אמריקאיות.
לכאורה קיימת אחדות אירופאית במסרים, אבל בתוך החזית הלכאורה מאוחדת של אירופה קיימים חילוקי דעות חריפים. הפאניקה משותפת לכל הממשלות וכולן סבורות שיש לחזק את השוקים הפיננסיים על ידי הזרמת כספים מסיבית מתקציב המדינה. מה שכמובן יפגע ברמת השירותים והזכויות החברתיות של אזרחי אירופה. חשוב לכל ממשלה אירופאית לשמור על שיעורי הרווח, ככל האפשר, של המעסיקים. אבל איך לעשות זאת? לאן בדיוק להזרים את המיליארדים? ממשלת בריטניה הלאימה חלק לא מבוטל של המערכת הבנקאית. ממשלת גרמניה בה שותפים שמרנים וסוציאל-דמוקרטים הזרימה כספים אל המערכת הבנקאית בשיטת "מתן בסתר" – הממשלה נותנת את הכסף אבל לא דורשת בעלות על המוסדות הפיננסיים. בצרפת, סרקוזי מציע להקים קרנות ממלכתיות לביצור הכלכלה הלאומנית ולמניעת רכישת תאגידים צרפתיים על ידי קרנות ממלכתיות במדינות המפרץ או של סין עממית. לעומתם ראשי מדינות דרום אמריקה שבפריפריה מדברים על מהלך כפול: פתיחת השווקים המקומיים במסגרת ה"מרקוסור" – השוק המשותף של מדינות דרום היבשת; יחד עם סגירת גבולות כלפי ה"יבוא המתחרה".
מנהיגי האיחוד צפויים לקרוא בפסגה ב-15 בנובמבר להסכמה מיידית על חמישה עקרונות: פיקוח על סוכנויות דירוג אשראי; תיאום תקני חשבונאות; סגירת פרצות; קביעת קוד התנהגות למגזר הבנקאי; ופנייה לקרן המטבע בבקשה להציע דרכים להרגיע את הסערה. ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון אמר כי השיחות בוושינגטון צריכות להיות "רגע מכונן עבור כלכלת העולם". לדברי בראון, הגדלת הפיקוח על 30 המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם "יכולה להתבצע במהירות רבה".
עד כה הקצו ממשלות באירופה כ-2 טריליון אירו להזרמת כספים לבנקים, מתן ערבויות להלוואות ופיקדונות, כיסוי הלוואות בין בנקאיות והלאמה מלאה או חלקית של מוסדות. הנזק שהמשבר הקפיטליסטי גורם ברחבי העולם מחזק את הדרישה האירופאית להסכמי ברטון וודס חדשים – התייחסות להסכמים שנחתמו ב-1944 ובהם עוצבה המערכת הפיננסית הבינלאומית תחת הגמוניה אמריקאית הקיימת עד היום. כי זהו שם המשחק: חל כרסום בהגמוניה האמריקאית במשק הקפיטליסטי הגלובלי וכדי לאפשר למעצמות קפיטליסטיות חדשות להתחזק בעקבות כרסום ההגמוניה האמריקאית יש צורך ביצירת מסגרות חלופיות – "הסכמי ברטון וודס חדשים". או כדברי סרקוזי כפי שפורסמו בעיתון "לה מונד" הצרפתי: "ב-18 בספטמבר בא לקצו העידן שבו היה לנו מטבע אחד ודרך פעולה אחת. העידן הזה הסתיים כאשר נלקחה אחריות מבלי שנשאלה דעתנו – עם קריסתו של מוסד בנקאי גדול ועל ההשלכות של הכישלון הזה על כולנו". בתרגום לשפה פחות דיפלומטית: נשיא צרפת אמר שכאשר נפל הבנק ליהמן ברדרס ב-18 בספטמבר האחרון הממשל האמריקאי נקט בצעדים מרחיקי לכת "מבלי נשאלנו על כך". לבנק הזה היו סניפים גם במדינות אירופה. המהלך היה "כה דרמטי שחייב אותנו לקנוט בצעדים מהירים. כך שגמר עידן מטבע האחד והיחיד, הדולר, ואין דרך פעולה אחת – זו של הממשל האמריקאי".
