בימים אלה הלכה מאתנו חנה שם-טוב (1927–2008), עיתונאית קומוניסטית בעברה, פעילה חברתית מסורה כל חייה, אשה אהובה על רבים שזכו להכיר אותה. חנה נמנתה עם אותם אנשים, יהודים וערבים, שניסו לאחות את קרעי הארץ השסועה הזו, על עוולותיה ויופיה, בחייהם שלהם, ונקרעו לעתים בעצמם בתוך כך. לזכרה אני מבקש להביא לדפוס את המסמך הבא, שמסרה לידי ימים ספורים לפני מותה.
המסמך הוא תמצית דרישותיהם הפוליטיות של מורדי ואדי סאליב, המרד החברתי המזרחי שזעזע את ישראל, את "ארץ בן-גוריון" של 1959. המהומות שפרצו בחיפה ביולי 1959 עוררו גל הזדהות ומחאה גם במקומות רבים אחרים. על דיכוין האלים בידי המימסד של מפא"י נכתב רבות; גם על הדרך שבה ניסו עושי-דברו להפוך את המחאה החברתית שהתבטאה בהפגנות ובעימותים ל"אירועים" או "מהומות", ואת מנהיגי המורדים – דוד בן הרוש, יוסף שם-טוב, חיים ממן ונפתלי סבג – לפושעים ולהשתיק את קולם נכתב לא מעט. דו"ח הוועדה הממלכתית לבדיקת טענותיהם בדבר הפליה עדתית זכה לניתוח ביקורתי, וגם על תפקידם כמי שהקדימו בעשור את מחאת הפנתרים השחורים נכתבו חיבורים חשובים (אציין כאן במיוחד את מחקריהן של דבורה ברנשטיין, הנרייט דהאן-כלב וחנה הרצוג ואת ספרו החשוב של סמי שלום שטרית).
עם זאת, נדמה שתביעותיהם הפוליטיות של המורדים נשכחו מלב. בלעדיהן יכולה המחאה להצטייר כהתפרצות עיוורת, חסרת-תכלית. תפקיד מפתח מילא במרד ארגון "ליכוד עולי-צפון אפריקה", אותו הקימו בן הרוש וחבריו כבר ב-1958, עוד לפני האירועים שהציתו את גל המחאה. בבחירות לכנסת של נובמבר 1959 השתתף ליכוד עולי צפון אפריקה בבחירות, כשהעומד בראש הרשימה, דוד בן-הרוש, נמצא עדיין בכלא בעקבות ההתנגשות עם המשטרה (שלושת חבריו הצליחו בערעור למוטט חלק ניכר מפסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק נגדם) והגיע קרוב לאחוז החסימה.
המסמך שלפנינו חובר ככל הנראה בחודשים שלאחר העימותים ולפני גיבוש המצע לבחירות, אולי בסביבות ספטמבר 1959. אין זה מצע הבחירות, אלא תמצית הדרישות הפוליטיות של ליכוד עולי צפון אפריקה. שני נוסחים שלו נמצאים כאן. האחד הוא טיוטה בכתב יד, אותו הבריחה חנה לפי דבריה מן הכלא, שם נכתב, אולי על-ידי דוד בן-הרוש עצמו ("אני מקווה שיתקבל על דעת חברי", מוסיף הכותב). הוא נמצא בעזבונה יחד עם כתב אישום נגד בן-הרוש, ממן, שם-טוב, וסבג מ-6 באוגוסט 1959. הנוסח השני הוא טיוטה מתוקנת, שחנה הדפיסה במכונת כתיבה, ובו כמה שינויים ותיקונים נוספים. זהו מסמך קולקטיבי, שנכתב כאשר ראשי הרשימה נמצאו עדיין בכלא.
לא כאן המקום לנתח את המסמך; לשם כך צריך היה להציבו בהקשר רחב. ובכל זאת: אי אפשר לא להבחין בדרך שבה הוא ממקם את הדרישות החברתיות והכלכליות במסגרת תביעה עקרונית להרחבת החרויות הדמוקרטיות. התביעות החברתיות נשארו רלבנטיות גם חמשים שנה כמעט לאחר ניסוחן: שירותי בריאות, חינוך, שיכון ודת שאינם מותנים בנאמנות פוליטית ובתיווכם של פטרונים מפלגתיים. התביעות לשירותים חברתיים שווים לכל נפש מזכירות, כי אין דבר עדתי יותר מן השלטון המאשים את יריביו ב"עדתיות" (או, בגלגול המודרני, ב"הוצאת השד העדתי מהבקבוק"). ההכרזה המסיימת, המטעה בפשטותה, שנציגי ליכוד יוצאי צפון אפריקה יתמכו בכנסת בהצעות "בלי להתחשב בהשקפותיו הפוליטיות של המציע" היא קריאת קרב מטעה בפשטותה, המודיעה, כי נציגי המדוכאים אינם מתחייבים להתנהג באופן "אחראי", מתכוננים לייצג את האינטרסים של שולחיהם בלי להתחשב בקריאות להישאר נאמנים או באזהרות מפני בני-ברית "מסוכנים". הדי מנגנוני השליטה של התקופה – החל בחלוקת מישרות למקורבים וכלה בהקצאת הרכוש הגזול של הפליטים הפלסטינים (המסתתר כאן תחת "רשות הפיתוח" המנהלת אותו) – נשמעים בו היטב, ובתביעה לביטול הממשל הצבאי, לשוויון זכויות ול"שיפור רמת חייהם של בני הכפרים" ניתן גם לשמוע את הערבית המתנגנת בתוך העברית.
כמה מן המחקרים על מרד ואדי סאליב מזכירים, כי לעומת הדיווחים המנוכרים והעוינים למרד ואדי סאליב בעתונות הממוסדת של התקופה, בלטו הכתבות יוצאות הדופן שפירסמה חנה שם-טוב (אז חנה שטרן) מעל דפי "קול העם", בטאון המפלגה הקומוניסטית. אך המסמך הצנוע שלפנינו מזכיר לנו, כי עשתה הרבה יותר מכך. הדפים הנשכחים מזכירים לנו, כי עתונאים קומוניסטים ידעו לא רק לדווח על המרי החברתי אלא להשתלב בו ולתרום לו בצניעות תרומה חשובה.
המסמך מובא להלן ללא כל תיקונים. בנוסחו המתוקן סומנו תוספות, מחיקות והעברת חלקי טקסט מחלק אחד לאחר.
נוסח ראשון [בכתב יד]
זהו המצע שלנו בערך לפי דעתי ואני מקוה שיתקבל על דעת חברי.
א> קודם כל החשוב מכל חופש הכלל והפרט, חופש העתונות, חופש הדת
ב> חיסול ההפליה, חיסול הקיפוח והפרוטקציה
ג> חינוך תיכון חינם לכל מוכשר.
ד> הבטחת קיום מנימלי לכל אדם, חיסול משרות כפולות לאדם אחד
ה> דיור אנושי לכל משפחה, חיסולן המיידי של כל המעברות, חיסול משכנות העוני, בניית רווקיה לחילים משוחררים ולרוקים מחוסרי בית.
ו> ביטוח בריאות ממלכתי
ז> הגדלת קצבת זקנים על ידי ביטוח לאומי.
ח> תיכון חוק "דמי המפתח 1958″ למבנים השייכים לרשות הפיתוח.
ט> איחוד כל המוסדות הסוציאליים למיניהם ולרכזם במשרד הסעד כדי להבטיח טיפול מתאים לאנשים נחשלים.
י> בחירת שר הדתות על ידי ציבור הדתי ללא כל קשר מפלגתי. בחירת רב ראשי <"ראשון לציון"> אחד לישראל ללא כל קשר עדתי
י"א> טיפוח לשלום וידידות עם שכנינו הערבים, פתרון מתאים לחיסול הממשל הצבאי עם כוננות מתמדת לבטחון המדינה, זכויות שוות לכל אזרח ללא הבדל של דת או מין, שיפור רמת חייהם של בני הכפרים.
י"ב> לקצר תקופת השירות בצה"ל לנשים 18 חודשים, ולגברים 24 חודשים
י"ג> הקמת ועדה ציבורית מורכבת מכל הגופים לבירור תלונות האזרח במקרה ונפגע על ידי מוסדות ממשלתיים וציבוריים עם סמכות מחייבת. בראש הוועדה יעמוד מבקר המדינה שיבחר על ידי הכנסת.
נוסף על הנ"ל, חברינו בכנסת יתמכו בכל הצעה קונסטרוקטיבית מבלי להתחשב עם השקפותיו הפוליטיות של המציע, לחברינו בכנסת תנתן זכות מלאה להצביע לפי ראות עיניהם ולפי מצפונם.
נוסח מתוקן, במכונת כתיבה, עם תיקונים [בכתב-ידה של חנה שם-טוב כנראה]
הננו מביאים בזה לדעת הציבור את עיקרי הדברים עליהם יעמדו נציגינו בכל מקום ומקום. פרטים נוספים בקשר לעמדותיה של רשימתנו נביא לדעת הציבור כאשר ראשי רשימתנו [בכתב יד, מחוק: (בן הרוש, חיים ממן ויוסף שמטוב)] ישוחררו ממעצרם.
א) קודם כל וחשוב מכל חופש הכלל והפרט, חופש העתונות, חופש הדת
ב) חיסול ההפלייה, חיסול הקיפוח והפרוטקציה
[חץ בכתב יד: להעביר את סעיף החינוך לאחר סעיף בריאות]
ד) הבטחת קיום מינימאלי לכל אדם, [מחוק: ביטול משרות כפולות לאדם אחד] [תוספת בכתב יד:] ביטול שכר-הדחק ומתן עבודות קבועות לבעלי משפחות מרובות ילדים ולחיילים המשוחררים. הקצבות למחוסרי עבודה. פיתוח מושבי העולים, תוספת שכר לעובדים החקלאיים, תוספת שכר לעובדי "המשקם".
ה) דיור אנושי לכל משפחה, חיסולן המיידי של כל המעברות, חיסול משכנות העוני, בניית רווקיות לחיילים משוחררים ולרווקים חסרי בית. [תוספת בכתב יד:] מסירת שיכונים בשכ"ד מתאים ליכולת המועמדים. [חץ מורה להעביר לכאן את הדרישה:] תיקון חוק "דמי המפתח 1958″ למבנים השייכים לרשות הפיתוח.
ו) [מחוק: ביטוח] שירות בריאות ממלכתי.
[חץ מורה להעביר לכאן את הדרישה:] [חינוך תיכון חינם לכל מוכשר. [תוספת בכתב יד:] חינוך חובה חינם. ביטול הארנונות ודמי השירות בראש ובראשונה למשפחות מרובות ילדים, למחוסרי-עבודה או לעובדים לסירוגין. לימוד מקצועי לפי בחירת המועמד והתאמתו למקצוע, עם הבטחת תעסוקה לאחר גמר הלימודים. הקמת קרן סטיפנדיות למוכשרים בקרב בני העדה, ללימודים באקדמיות שונות. השתתפות בקורסים של צה"ל ללא אפליה עדתית.
ז) הגדלת קצבת זקנים ע"י ביטוח לאומי, [תוספת בכתב יד:] הגדלת קצבות הסעד לנצרכים. מתן אפשרות לנכים, זקנים או חולים לעסוק במסחר זעיר ללא קשיים מטעם המוסדות השונים.
ח) איחוד כל המוסדות הסוציאליים למיניהם וריכוזם במשרד הסעד כדי להבטיח טיפול מתאים לאנשים נחשלים. [תוספת בכתב יד:] שחרור ממסים עירוניים וממשלתיים לבעלי משפחות מרובות ילדים ולמחוסרי יכולת.
ט) בחירת שר הדתות ע"י הציבור הדתי ללא כל קשר מפלגתי. בחירת רב ראשי (ראשון לציון) אחד לישראל ללא כל קשר עדתי
י) טיפוח לשלום וידידות עם שכנינו הערביים, פתרון מתאים לחיסול הממשל הצבאי עם כוננות מתמדת לבטחון המדינה. זכויות שוות לכל אזרח ללא הבדל של דת או מין, שיפור רמת חייהם של בני הכפרים.
י"א) לקצר תקופת השירות בצה"ל לנשים 18 חודשים, ולגברים 24 חודשים.
י"ב) הקמת ועדה ציבורית מורכבת מכל הגופים לבירור תלונות האזרח במקרה ונפגע ע"י מוסדות ממשלתיים וציבוריים עם סמכות מחייבת. בראש הוועדה יעמוד מבקר המדינה שייבחר ע"י הכנסת. [בכתב יד, מחוק:] הקמת ועדה שתדון ותבקר ענייני הפיטורים.
נוסף על הנ"ל, חברינו בכנסת יתמכו בכל הצעה קונסטרוקטיבית מבלי להתחשב עם השקפותיו הפוליטיות של המציע. לחברינו בכנסת תנתן זכות מלאה להצביע לפי ראות עיניהם ולפי מצפונם.
מסמך מרתק, שמראה שגם בלי ספרים של מרקס ולנין אפשר להגיע לתובנות פוליטיות סופר-מתקדמות.
החברה המנוחה תרמה רבות לקידום מאבקי העובדים. אבל בלי ספרים? פעיל או פעילה במפלגה הקומוניסטית בשנות החמישים לא קרא/ה ספרים? החברות והחברים פעלו אז ללא תיאוריה? קצת מוגזם. ניתן להגיע לעמדות מתקדמות ללא מרקס ולנין. אבל לא ניתן לשנות את העולם ללא מרקס ולנין.
שהכוונה לפעילי השכונות בואדי סאליב, שרובם (בלי להתנשא) לא היו בקיאים ברזי המתודה המרקסיסטית-לניניסטית.