אני חייב להתוודות – מעולם לא הייתי בבילעין. קצת כבד עלי לצאת ביום שישי מוקדם בבוקר, ביום החופשי היחיד שלי, ולהטריד את מנוחתי בעניינים של חיפוש הצדק וזעקת האמת.
אני עצלן, ונהנתן. מודה בזה. אני נורא אוהב לזעוק השמיימה, כל עוד מדובר בעולם הווירטואלי המוגן שלי. למרות זאת, ואולי גם בגלל זה, אני כועס, מתבייש ומרגיש רע מאוד עם עצמי בכל הנוגע לאירועי השישי האחרונים בבילעין.
המצב בבילעין, עקב תוואי גדר ההפרדה שנבנה בה הינו אבסורדי. כ-40% משטחו של הכפר נמצא בצד הפלסטיני וכ-60%, בעיקר שטחי החקלאות נמצאים בצד הישראלי ולמעשה אין גישה פלסטינית אליהם. בג"ץ ב2007 קבע שיש לשנות את תוואי הגדר אולם עד היום, כמעט שנתיים לאחר הפסיקה התוואי נשאר עומד בעינו. So it Goes כמו שאומר וונגוט בספרו בית מטבחיים 5. האדמות מופקעות, הכיבוש ממשיך, ושום דבר לא משתנה. ככה זה.
בגלל המצב האבסורדי הזה, ובגלל הכיבוש בכלל, נוצרה תחושה חריפה של אי צדק כלפי אנשי הכפר בילעין, אשר לא ידועים בשנאתם העזה ליהודים, לא מלמדים שלישראלים יש זנבות וקרניים, ובסף הכל רוצים לפרנס את המשפחה ולהביא אוכל הביתה. מוגזם. לגמרי.
כמו בכל יום שישי, בגלל תחושת האי צדק, בגלל אי אכיפת הבג"ץ ע"י המדינה עצמה, בגלל היחס המגעיל כלפי התושבים, הגיעו קבוצה של צדיקים, בבוקר, במקום לשתות את הקפה ולעשות קניות לשבת לאזור הכפר כדי למחות. יש שם יהודים, גם ערבים ונתינים זרים. ערב רב של תרבויות ושפות, המאוחדות סביב תחושת האי צדק הכל כך חריפה שמתפרצת במקום.
ההפגנות, יש לציין אינן אלימות. חשוב לציין זאת. המפגינים לא נושאים נשק, לא מתעמתים עם החיילים, אלא מקיימים את זכותם הדמוקרטית- להפגין.בצעקות, עם שלטים, בצורה יצירתית, אבל בשום פנים ואופן לא בצורה שמסכנת גרגר על עיינו של אף חייל.
הצבא בתגובה, כמו כל שבוע, מכריז על האיזור כשטח צבאי סגור- משמע הדמוקרטיה פה לא מתקיימת, כי ככה זה. ככה החליט המח"ט. כדי להפוך את המצב ליותר מעניין, הצבא משתמש לעיתים ביחידת העלית שלו- היס"מ, המשטרה הסמויה, המיידים אבנים על החיילים עצמם מקרב המפגינים, על מנת לחמם את הזירה וליצור עימות.
בשישי האחרון, הריטואל חזר, השטח הוכרז כצבאי, המפגינים נשארו באיזור, והצבא החל להשתמש בנשק. חייל ירה פגז של גז מטווח יחסית קצר לתוך החזה שלך באסם, והרג אותך. ככה. בטלוויזיה ראינו אותך צועק, מתפתל ונאנק מכאבים עקב הפגיעה החזקה בגופך. מעניין אם החייל סימן X על הנשק. אולי גם זכה לקבל איזו רגילה בבית? בכל זאת, לא הורגים ערבי כל יום.
הבנאליות של הרוע ושל זילות חיי האדם. דם המפגינים לא שווה יותר ממים, זכותם להפגין לא מעניינת אף אחד. החייל שירה ילך לישון בשקט כי הוא פעל על פי נהלים מחמירים, והרי הוא חייל מוסרי בצבא הכי מוסרי במדינה הכי מוסרית מאז סין של כיכר טיאנאנמן.
האם החיילים הרגישו מאוימים מבאסם? הם חששו לחייהם? הם ראו את השניות האחרונות חולפות? הדופק פעם בליבם מהר? אני לא חושב. לפחות כך רואים בסרט. החיילים נראו די מחויכים ובטוחים בעמדותיהם. המפגינים לא טיפסו על הגדרות, לא זרקו אבנים. אני חושב שאולי הם פשוט שונאים אותך באסם, כי אתה נלחמת, כמו אבות אבותיהם של החיילים האלו על עקרונות של צדק והפגנת ונרצחת על זכותך הבנאלית לעבד את השדה כפי שעשתה משפחתך מזה 180 שנה. אולי נרצחת כי אתה פלסטיני, וכל ערבי טוב הוא ערבי מת. אז מה זה משנה, אחד יותר אחד פחות, ואם יש ילדים, או הורים לטפל בהם? זה לא רלוונטי. באסם, תבין, אתה מהווה סיכון בטחוני, ודמוגרפי גם, כמעט כמו אירן, כמעט כמו החיזבאללה. אתה לא נחשב, אתה לא נספר, אתה לא מעניין. כל כך עצוב כל כך אמיתי.
העם היהודי, שרד את השואה, הקים מדינה בצילה של הגבורה , מתי דם אדם הפך להיות מצרך כל כך זול בעיניו? האם זה רק בגלל שסוג הדם זר לו? מפחיד אותו? מתי חיי אדם היו זולים כל כך? רעועים ולא בטוחים.
לפעמים אדם מרגיש מוזר, הוא מרגיש שכול המערכת שבה הוא חיי, השכנים שלו, הממשל שבו הוא בחר, כולם שוגים. כולם הולכים כנגד האינסטינקט הטבעי והאנושי של צדק, מוסר, ועשיית הטוב, אבל משום מה רק מעטים זוכים לראות זאת. כך חשו (אני מניח) חסידי אומות העולם, שגוננו תוך חירוף נפשם על ילדים נשים, וטף בזמן מלחמת העולם השנייה למרות השנאה שמבחוץ, וכך, רגע….יש מישהו שמרגיש כך היום בישראל? רגע רגע, אנחנו בסדר, לא? אהוד אמר שאנחנו הכי הכי מוסריים!….נרגעתי..כנראה שזה הכל תעמולה זולה של יפי נפש צדקניים.
התנצלות כנה ואמיתית
באסם- אני מצטער. אני מתבייש. אני אזרח ישראל, ואני אחראי ישירות למוות המיותר שלך, כמו כל אזרחי המדינה. כולנו חייבים כעת למשפחתך, לילדיך. אתה נרצחת ע"י חייל האמון על הגנת מדינתי, אשר במקום להגן עליה, הוא שיתף פעולה עם הגנת הכיבוש ודיכוי כפרך. אני מניח שמה שאתה רצית משותף למה שאני רוצה- חיים טובים וכיפיים, הנאה מהדברים הטריוויאליים, לקום בבוקר, לבחור כיוון, להתחיל ללכת, ולא להיעצר ע"י גדר מבטון. אתה עשית בדיוק מה שאני הייתי עושה, ונרצחת בגלל זה, בגלל הרצון שלך לחיות חיים נורמאלים.
קצת על המוסר
אם היה ספק כיצד הכיבוש משחית, חוסר הזעקה והעניין הציבורי בקרב אזרחי ישראל הדגים זאת בצורה הכי טובה. בקרב כלי התקשורת זכית בסאם לידיעה קטנה, מעל יעל בר זוהר ומשחקי השבת, ובקרב מנהיגינו האוהבים בשגרה לברבר ולמלמל הבטחות ריקות ואיומי סרק, הפעם נשמעה דום שתיקה מכיוונם. במדינה מתוקנת האזרחים היו עושים חושבים, מבינים שנחצו כל הקווים האדומים במותך, מנהלים דיון על האירוע. אצלנו, באסם, צר לי לאכזב, מחר כבר יתעסקו במודח הבא, ולא בכמה מיותר וטראגי היה מותך. אין סימפטיה פה, לאף אחד חוץ מלעצמנו.
"את הציטוט "עבודת אלילים וקידוש עצים ואבנים" יש ליחס למוחך הקודח, בחלום או בהקיץ. אני מעולם לא אמרתי אותו, לא בכתב ולא בעל פה."
"אז אאבל על זיו העלומים אשר בטרם פרח ועשה פרי, הוקרב למולך ארץ ישראל"
ארץ ישראל = פלסטין
מולך=אליל
אתה לא ממש חזק בלוגיקה, נכון?
למה כשאבו רחמה מקריב את חייו למולך (לפי טענתך), זה נקרא בפיך "קידוש השם" ו"סיבת הסיבות", עוד לא הבנתי.
אם לא מדובר בסתם פיסת אדמה חסרת משמעות, אלא ב"מולדת" שעליה שווה להקריב חיים, למה כשהפלסטינים מקריבים את חייהם על מה שבעיניהם הוא "מולדת" או "חירות" זה נאצל, ואילו כשישראלים עושים את זה, זה בזוי?
הם נלחמים להשיג מולדת וחירות שאין להם, ואנחנו נלחמים לשמור על המולדת ועל החירות שיש לנו.
המטרה שלנו פחות חשובה?
אתה מבלבל בין רמי יובל ליובל הלפרין.
הייתי אומר עוד משהו, אבל אימת הצנזור עלי…
למגיב המסתתר תחת הכינוי: בן פ.:
מעניין לדעת האם לא נחנקת ולא השתנקת אתה עצמך בעת שהעלית את הדברים הנאלחים והנתעבים עד לזרא בתגובתך המעוררת קבס והאם לא רעדו אצבעותיך על המקלדת בעת הקלדתם.
האם עד כדי כך נאטמת?
נראה לי שהוא סומן בגלל החולצה הצהובה שלו.
מטרה בולטת. קל לכוון.קל לצוד.
רצח מבחיל (על עונש אין מה לדבר).
אין שפל נמוך מזה.
קשה למצא מילים.
תיקון טעות. זריקת אבנים, על אף שבהחלט אינה מסכנת את חייהם של החיילים, מסכנת את שלמות גופם. על כן, היא ראויה להקרא "אלימות". לקבוע כי ההפגנה איננה אלימה זה שקר גס. אם ההפגנה איננה אלימה, ממה נפצעו 80 חיילים בחודשים האחרונים ? מאי אלימות
אני לא מצדיק את הריגתו של המפגין, אבל חשוב שנדייק בעובדות. מה גם שהאתר הזה נוטה לערוך סלקציה לעובדות באופן די קבוע.
באופן די נדיר, אני נוטה להסכים עם כותב מאמר באתר זה, מכיוון שלדעתי נעשה עוול ברור לתושבי כפר. מה שכן, אני מקפיד להבדיל בין בילעין, שהוא אכן כפר שליו למדי, לבין ניעלין, שהוא חממת חמאס, וכפר שהוציא מפגעים רבים מתוכו.תושבי ניעלין יכולים מצידי להחנק מהתבשיל אותו בישלו לעצמם. המאבק של תושבי ביליעין הוא מוצדק למדי, אך את עיקר טענותיהם ראוי שיכוונו אל שכניהם בניעלין, ויסבירו להם את השפעת מעשיהם.
כמובן שאת "השמאל האוטומטי" זה לא ממש מעניין, הוא בעד ערבים. תמיד. ויהי מה. לא משנה מיהם, ומה מעשיהם.
אשד, תחזור לבית הקפה. עגנון אמר פעם בחכמה: "יפה תורתם של סוציאליסטים בפיהם של עשירים"
א. שמי הוא עופרי ולא עופר.
ב. אני מסכים שיש המצדיקים אלימות ופיגועים באצטלת השמאל. אלה אינם שמאלנים, הם פשוט ימנים של הצד השני, שמבחינתי לפחות, הם אותו הדבר בדיוק – מאמינים כי אלימות היא פתרון למשהו.
מצד שני, חשוב לזכור, כי אם נציב את עוצמת התגובה התקשורתית והציבורית לאלימות אל מול מספר הקורבנות מאותה האלימות, אז נראה כי התגובה כנגד האלימות היהודית היא עלובה מאוד, אל מול הקונצנזוס העצום כנגד האלימות הערבית. אם נתייחס גם לתגובה הצבאית, בכלל אין מה לדבר.
אם אתם לרגע חושבים אחרת, תסתכלו על תוצאות הבחירות האחרונות – מרבית תושבי ישראל מאמינים כי אלימות קיצונית תפתור את הסכסוך.
בסופו של יום, מאז 1948, ובעיקר מאז תחילת האינתיפאדה, נרצחו כל כך הרבה יותר פלסטינאים מאשר יהודים, וכל מחאה כנגד רצח ערבים נתקלת בתירוץ בטחוני, מהממשלה ואמצעי התקשורת כאחד, כך שהסיבה שאנשי השמאל לא מפגינים כנגד רצח יהודים היא פשוטה: הם לא צריכים, כל מדינת ישראל מפגינה כנגד זה, ואף מגיבה באלימות עצומה וחסרת פרופורציות.
ובעניין התפיסה המשונה שהתקשורת בארץ שמאלנית. זו תפיסה עתיקה, משוללת כל יסוד מציאותי. התקשורת בארץ, למעט מספר מצומצם של כותבי טורים, מגוייסת לחלוטין למטרות הכיבוש והאלימות.
הקונצנזוס הימני בישראל כל כך חזק, שכשאיזה כתב שטח "מדווח" על ההתקפה בעזה, אנחנו אשכרה מאמינים לו כי מאות פגזים של חיל האוויר יודעים לפגוע רק בפעילי חמאס…
עשו לי טובה, תתעוררו. המדינה שלכם שולחת את הילדים שלכם ואותכם לרצוח בשמה, ועוד מכניסה לכם לראש שאתם מגינים על מישהו.
ההגנה היחידה על מדינת ישראל היא הפסקת האלימות, משני הצדדים, ובשביל זה יהיה עלינו לוותר על הרעיון של מדינת ישראל לעם ישראל בלבד.
חיים כאן שני עמים, ואף אף-16 או פגז בבטן של מפגין לא ישנה את זה.
בלי אזרחות – אין נאמנות.
דוד זרק אבן על גוליית, והרגו. בכל זאת היה צדק בעשהו זה, כי היתה בו הגנה עצמית.
תושבי בילעין ונעלין אמנם שונים אלו מאלו בתגבותיהם, אך הם צודקים באותה מידה, כי הם לוחמים לעצמאות.
אם היית צודק, היינו צריכים להאשים בהאשמה דומה את חברי האצ"ל, הלח"י וההגנה. או שאתה מסכים עם הציונות, הטוענת שליהודים מותר הכל וללא יהודים מותר רק להסתכל בשתיקה על הרס כל חלק מחייהם, כולל רצח – ואף טבח, במקרים רבים כמו בחברון לפני זמן לא רב, כמו בעזה בממדים מפלצתיים לפני זמן קצר מאד, כמו כל תוכן דו"חות בצלם מאז ומעולם…
והנה,להפתעתנו, מכבסת מילים שמאלנית בעיצומה.
כקצין שהשתתף במספר הפגנות ליד בילעין אני רוצה להעיד ממקור ראשון, ולא מבית הקפה בתל
אביב, כי ההפגנות והמפגינים הם אלימים ביותר.
זריקת אבנים היא בפירוש סכנה לחיי החיילים,
וכמו שיודע כל מי שנכח במקום – המפגינים מנסים להגיע לגדר ההפרדה וכשהם מצליחים הם מנענעים ושוברים אותה. בכך הם לא רק גורמים לנזקים כלכליים אדירים, אלא גם מסכנים את חיי יושבי בתי הקפה בתל אביב, שיהיו מטרה לפיגועים שיצאו דרך הגדר המנוטרלת.
אחרי שכל זה נאמר, כמובן שאין שום הצדקה לפגיעה קטלנית במפגין, על אף שהוא פורע חוק ואלים ביותר.
מה שאתה, ורבים מאזרחי ישראל לא מבינים, הוא ש"השמאל האוטומטי", הוא לא בעד ערבים תמיד, הוא בעד אנשים תמיד, ויותר מזה, הוא בעד חיים. לא תשמע אף איש שמאל מצדיק פיגוע והרג של אנשים אחרים, בין אם זה פעיל חמאס ההורג יהודים, או פעיל צה"ל ההורג ערבים. התפיסה הזו, של "בעד ערבים" ו-"בעד יהודים", היא בדיוק התפיסה שמעודד השלטון בישראל, בכדי לשמר את תחושת האיבה והסכסוך. כל כלי התקשורת, והדיון הציבורי בכלל, משמרים את ההפרדה הזו, בדיוק בכדי שכל אדם הקורא להפסקת ההרג יוקצה כ"אוהב ערבים". דבר שאגב מזכיר לי, את אותם "אוהבי יהודים", שנרדפו במדינות שונות בעבר, כאשר כל מה שהם עשו, היה לנסות לשמור על ערכי מוסר בסיסיים בחברה בה הם חיים.
הגיע הזמן להזכר בהם, באותם חסידי אומות עולם, ולזכור כי כל טענתם היתה שהרג חפים מפשע אינו מוצדק, גם אם הם בנים לעם אחר.
נתקעה לך המקלדת?
למה אתה מצפה שנזיל דמעה על מה שאתה כותב עכשיו?
חייבים לציין שאלימות המפגינים הערבים היא יוצאת דופן ויחד עם התבערה של האנרכיסטים זה ממש סכנת נפשות.מי שמשחק משחקים אלימים צריך לדעת שבסופו להפגע .למען המאבק חייבים המפגינים לנקוט בקו פחות אנרכיסטי אלים .
עייני שוב בתנ"ך. זו לא היתה הגנה עצמית. זו היתה מלחמה. דויד וגוליית נלחמו שניהם כנציגים של שני הצבאות, על מנת לחסוך הרוגים בשני הצדדים.
לעופר: "השמאל האוטומטי" אכן טוען יפה כי הוא לא בעד ערבים תמיד. אבל זו המציאות בפועל. 8 שנים יורים על שדרות ? המקסימום שיעשו אנשי השמאל האוטומטי הוא גינויים רפים בצורת מילים מכובסות כדוגמת "אנו שוללים כל פעולה נגד אזרחים". יום אחרי הפעולה בעזה ? הפגנות "המונים" כמו שאתם אוהבים לקרוא להן, מלאות בכרזות מסיתות נגד חיילי צה"ל, ושרי הממשלה. גם הרטוריקה שלכם מצביעה על הכיוון הברור שאליו אתם נוטים. הקריאה הדומיננטית יותר להפסקת ההרג תמיד תהיה כאשר מתים ערבים. אתה מתיימר לשמור על ערכי מוסר בסיסיים, אך אין בך כל מוסר. אתה לא מוסרי בעליל. אתה מציע פתרונות מפה ועד הודעה חדשה. בפועל, אתה לא תהיה זה שיישא בנטל הלחימה במידה ויכשלו.אתה צבוע. זאת הסיבה המרכזית שאתה נכשל בשכנוע הציבור בדעותיך, למרות נוכחות מאסיבית ( ביחס לכמותך באוכלוסייה) באמצעי התקשורת ובאקדמיה.
לניצן אביב- שמי האמיתי הוא בן פרנקל. אתה יכול לברר על קיומי המוחשי עם חברך ספירו.
כאן בישראל, אין לנו היהודים צורך עוד להתחבא ולהסתתר מאחורי שמות בדויים. מה תעשה, תפנה למשטרת המחשבות ? אולי כך זה עובד באוטופיית השמאל שבדית לך בראשך, אך במציאות, כמו תמיד, זה אחרת.
אני יודע שאתה איש מבוגר, ואני בחור צעיר. אתה חושב שהמצב היום נוגד את תפיסתך ? אני מציע לך להסתכל עליי, ולראות תמונה די בהירה של העתיד.
ולא, שום אצבע לא זזה,שום יד לא רעדה. זה אולי נראה מוזר, אבל ככה זה כשעומדים על הראש.
כשאתה כותב "לא תשמע" אתה מתכוון מילולית?
כי לקרוא אנחנו דווקא קוראים הרבה מאוד אנשים שמגדירים את עצמם כ"שמאל רדיקאלי/עקבי/אמיתי" שמצדיקים פיגועים והרג של "אנשים אחרים", בתנאי שמי שהרג מסווג על ידם כ"מדוכא".
תן דעתך על העיקרון הגאוני:
אם מי ש*לשיטתי* נחשב "מדוכא" רצח מישהו (גם אם הנרצח איננו דווקא "מדכא" אלא יכול להיות "מדוכא" אחר, או נייטראלי), אזי הרצח נזקף לחובתו של ה"מדכא" ורהוצח בפועל נחשב "כלי" בלבד שאינו נושא באחריות כלשהי למעשיו.
בגדה השמאלית הופיעו אינספור מאמרים ותגובות עם הטיעון הזה בדיוק.
אז או שהטוענים, למרות שהם מגדירים את עצמם כ"שמאל" ,אינם באמת שמאל, או שאתה לא מקשיב למה שטוענים האנשים האלה.
בכל מקרה, טעית. מי שטוען לשאת את דגל השמאל כיום, אינו בעד אנשים סתם, ואינו בעד חיים בכלל.
הוא בעד מי שמוחזק בעיניו מדוכא ונגד כל האחרים, ובמקרים רבים הוא בעד מוות, כי הוא תומך ומצדיק טרור, אלימות, ומלחמה שמוגדרת על ידו כ"מלחמת שחרור" לאומית או מעמדית.
נכון שיש גם שמאל פציפיסטי, אבל יש הרבה מאוד שמאל מיליטנטי שאינו מאמין שניתן להשיג מטרות בלי אלימות, גם אלימות קשה מאוד.
חבל שהכותב במקום להתייחס לצער, מצא במה להוצאת קיתונות של בוז וזילזול כלפי הצבא, כלפי המדינה….
כלומר לכותב ברור מאוד מה שלא ברור לאף אחד אחר בעולם, מי צודק ומי לא.
אם אתה כלכך רודף צדק, אז מדוע אינך מגנה התקהלות בלתי חוקית במקום שהוכרז כשטח צבאי סגור ?
אם אותו אזרח ערבי היה שומר ומכבד את החוק ונמנע מלהגיע למקום, ולהתגרות בחיילים, היום הוא היה חי.
השמאל כאן הוא ועוד איך "בעד ערבים" הם מצדיקים את כל הפיגועים , הגזענות , של הערבים כנגדנו בתור "לוחמי חופש" . בקיצור – הם לוקחים צד , ועל פיו הם בעצם קובעים שאנחנו "רע" הם "טוב" ולכן כל מעשה שהם עושים הוא "מוצדק" . אתה לא תרצאה כאן כתבות על הפיגועים שנעשו כנגד יהודים (השוטרים שנרצחו לא מזמן , גלעד שליט שלא מקבל את הזכויות שלו , הילד שנרצח עם גרזן , הטרקטורים…) . כי בעצם , אנחנו "לא בני אדם" מבחינת השמאל . אין לנו גם זכויות להתקיים במדינה הזאת לדעתם . ומצטער אבל זה בדיוק מה שאומרים במקום הזה
בסאם אבו רחמה נפל על קידוש השם. בסאם נאבק, מאבק לא אלים, לחירות עמו ונרצח בידי רוצחים שפלים שטועים לחשוב שהם בני העם הנבחר וטובים יותר מאשר שכניהם הפלסטינים. הטעות הזדונית של אתה בחרתנו וכו’ כבר הורידה עמים גדולים ומפוארים לשפל המדרגה של רוצחים חסרי רגשות וחסרי מצפון. היום, יום השואה, עלינו לזכור זאת ולהזכיר לאחרים ולעצמנו. לא הכרתי את בסאם אבו רחמה זכרונו לברכה (למרות שפניו זכורים לי מהתקופה הקצרה שזכיתי להשתתף בהפגנות בבלעין נגד הגדר הגנבת), אבל בוודאי הוא השאיר אחריו משפחה, אלמנה ויתומים והורים שכולים. הייתי מבקש שאחד ממדליקי המשאות בטכס הדלקת המשואות האלטרנטיבי ביום העצמאות יזכיר את החלל שנפל על הגנת גבולות מולדתו (פשוטו כמשמעו).
לקצין במיל’
אילו פלשו חיילים פלסטינים לחצרך, הרשה לי להניח שלא היית מסתפק בהשלכת אבנים אלא היית יורה בהם. וחוק דרומי היה עומד לצדך, כי הוא נועד רק ליהודים. אתה וחבריך פולשים לאדמות של בילעין כדי "להגן" על גזלנים אלימים מפני קורבנותיהם. אתם מפירי הסדר: הכיבוש לא חוקי, גם הגדר (אפילו לדעת בג"ץ, שסוגד למנטרה "ביטחון"). כקצין שמכיר את תוואי הגדר, ודאי אתה יודע שהיא מפרידה לא בין ישראל לפלסטין, אלא בין פלסטינים לבין בני משפחותיהם, בית הספר, בית החולים והעיר הקרובה, על כן היא לא תורמת כלום לביטחון (חשבת פעם שגם פלסטינים ראויים לביטחון מפני אלימות של ישראלים כגון מתנחלים וחיילים? ידעתי שלא). להפך.
זה מצחיק שאתה דורש הקמת מוזיאון לזכר הדיכוי הפלסטיני כאשר כל אמן או "יוצר" עורכים תערוכה או מביימים איזשהו סרט בדבר הדיכוי הפלסטיני כל שני וחמישי. שלא לדבר על סרטי תעמולה דוגמת ג’נין ג’נין אשר מוקרנים על חשבון משלם המיסים הישראלי.
מוזיאון השואה זה יפה, וזה דרך טובה (בלי ציניות), אבל אל תשווה את זה לסכסוך היהודי פלסטיני. כאשר הפלסטינים יקימו מוזיאון בדבר העוול שגרמו לאזרחי ישראל בתקופת הפיגועים הגדולה, ובשנים רבות של טרור, ועוד טרור, אז נוכל לומר "דיינו". אז נגיע אל הנחלה. כמובן שאז יהיה חובה להקים מוזיאון בדבר דיכוי הפלסטינים. לא לפני.
אם אוכל לחזור רגע למוזיאון השואה, זו אכן התחלה יפה, אך כאשר ראש הכפר ניעלין מגיע מתנועה שמשווה אותי לקוף או חזיר, אז מדובר בטיפה בים.
לעדי: רק בחודש מרץ 2002 נהרגו למעלה מ- 100 ישראלים בפיגועי טרור. בכל שנת 2008 לא נהרגו אפילו רבע מכמות האנשים הללו בפיגועי טרור. מדוע השינוי הזה ? הפלסטינים הפכו פתאום לפציפיסטים ? לא ולא. השילוב של גדר פלוס סיכולים ממוקדים פלוס אינספור מעצרים ופשיטות ליליות עצרה את הטרור. לפי הנתון של מרץ 02, היו צריכים למות עד היום אלפי ישראלים. הם חיים. שום דבר, אבל ממש שום דבר, לא ישנה את העובדה הזו, ולא ישנה את המנטרה לפיה "הסיכולים הממוקדים" יוצרים טרור כפי שטענתם. "אין פתרון לטרור" זעקתם. אז זהו, שיש. המציאות הוכיחה שיש.
רצח קורע לב, ונראה שיש עוד הרבה כאלה, שפשוט לא שמענו עליהם.
הביטוי "מוות על קידוש השם" מתאר מי שמבכר למות ולא לעבור על מצוות שבין אדם לאלוהים – למשל אכילת חזיר, חילול שבת, וכיו"ב.
(דגש על המצוות שאין להן שום הקשר "כלל אנושי – אוניברסלי" אלא יהודי-פרטיקולרי בלבד). זאת אומרת – אדם שמבכר למות ולא לוותר על "סמן-זהות" שאין לו שום משמעות מעבר להיותו "סמן-זהות". הביטוי מבקש לציין אנשים שדבקו בזהות היהודית שלהם גם בתנאים של סכנת מוות וודאית. אחד המודלים הידועים והמוכרים ביותר למוות על קידוש השם הוא האגדה על ר’ אמנון ממגנצא, שבהשראתה (כנראה) נכתב הפיוט "ונתנה תוקף".
השימוש שלך בביטוי הזה בהקשר של מאבקו של מר אבו-רחמה להחזיק ברכושו, מעיד על בורות תהומית במקרה הטוב, ויותר מזה, על ניתוק מושלם מהתרבות היהודית.
במקרה הרע, אם אתה כן מבין את משמעות הביטוי ובכל זאת משתמש בו בהקשר זר, כי נדמה לך שזה אפקטיבי מבחינה תעמולתית, מדובר ברמיה מניפולטיבית.
אם דווקא דחוף לך להשתמש בביטויים דתיים, היה עדיף להגדיר את מר אבו-רחמה כשהיד.
הרבה יותר מתאים בקונטקסט, למרות שלפי מה שידוע על המאבק של אנשי בלעין, זהו מאבק חילוני עם הקשר אוניברסלי לזכות הקניין, ולאו דווקא קשור למעמד הוואקף (הקדש) האיסלאמי של הארץ באידאולוגיה החמאסית, למשל.
לבן פרנקל:
אם כדבריך, אתה מייצג את "העתיד" – אזי "עתיד" זה הוא עגום ומדכא עד אימה, עתיד שלא הייתי רוצה לראותו ולחוותו!
העובדה שרגישותך שואפת לאפס כאשר מדובר בשכנינו הפלסטינאים, בני-אדם כמותך וכמוני, השואפים לחיות בשלום ובשלווה על אדמתם ובמדינתם החופשית והעצמאית, משוחררים מהכיבוש הנורא, מהדיכוי האכזרי מהעושק, הנישול והניצול המחפירים אותם כופה עליהם מדינת-ישראל – מעידה על אישיותך הרופסת והרדודה ובעיקר על לאומניותך, גזענותך ונימת הפשיזם הנתעבת הנלווית לדבריך האוויליים ומעוררי הקבס.
גם העובדה שמצאת לנכון להפיץ את תעמולת הזוועה הלאומנית-גזענית הנתעבת שלך באתר שמאלני מעידה שאינך בוחל באמצעים להפיץ את תעמולת השקר הלאומנית-גזענית-פשיסטית מבית מדרשם של הפשיסטים הנפשעים, שונאי האנושות וההומניות!
בוש והיכלם!
זה שנהרגו יותר פלסטינים מישראלים לא אומר שהם צודקים יותר. בשתי המלחמות שבהן הרחיבה ישראל את גבולותיה – 47 ו-67 – היו אלה הערבים שהכריזו מלחמה, כאשר חשבו שינצחו וישמידו את המדינה היהודית.
זה שאתה מתאר כל הריגה של פלסטיני כ"רצח" מלהיב אולי אנשים מסוימים, אבל לא הופך את זה לעובדה. עדיין החלק הגדול יותר של פלסטינים שנהרגו היו חמושים, שמבחינת דיני המלחמה הם לוחמים לכל דבר, וגם הלא מעורבים שנהרגו, פרט למקרים בודדים, לא "נרצחו" אלא נהרגו כתוצאות לוואי של פעילות מלחמתית. לעומת זאת כל הישראלים החפים מפשע שנהרגו בידי הפלסטינים, נרצחו בכוונה תחילה.
"ההגנה הטובה ביותר היא הפסקת האלימות" וכו’ – אתה מוזמן לומר זאת לידידיך הפלסטינים. הפסקת האלימות מצדם היא ההגנה הטובה ביותר, וגם תקדם מאד את הפסקת הכיבוש, מאחר שרוב קבוע של 65% מהציבור היהודי בארץ תומך כמעט ללא תנאי בהפסקת הכיבוש.
משעשע שמי שמייחס לאבו-רחמה "קידוש השם", בגלל "סיבת הסיבות", קורא לאותה התנהגות אצל יהודים "עבודת אלילים וקידוש עצים ואבנים".
פתטי כבר אמרנו?
דרך אגב, למה זכות הקניין (הפרטי) ניקלית בעיניך יותר מ"מאבק להגנת המולדת"?
האוניברסליסטים הקוסמופוליטים שכאן דווקא מאוד מזלזלים בערך המושג "מולדת", לא?
"לאום","מולדת", מה זה אם לא הבניית-מציאות? פבריקציה והמצאה שטנית שעיקרה ניכור בני האדם זה מזה, הפרדתם המלאכותית לעדות ועמים, והנחת התשתית למלחמות על כלום?
חשבתי שרק פרימיטיבים נדבקים לחתיכת אדמה חסרת משמעות. אנשים נאורים מסתפקים בזכות להיות "אזרחי העולם". לא ככה?
אולי "סיבת הסיבות" שעליה הקריב אבו-רחמה את חייו, היא סיבת-הסיבות לכל מה שמקולקל בהיסטוריה ובתרבות האנושית?
דרך, אגב, אם אתה רואה בהגנה על המולדת ערך נאצל כל כך, האם גם אתה מוכן להקריב את חייך להגנת מולדתך?
בשבוע הבא חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מאוד יפתיע אותי לראות את רמי יובל מזדהה עם מה שהיום הזה מסמל.
מרוב הקפדה על "מודלים לקידוש השם" שלצרכיה אתה מגייס את האגדה על אמנון ממגנצא, אני מציע לך להתרכז בעיקר: בסאם אבו רחמה ז"ל נפל למען אידיאל נשגב והוא הגנת מולדתו מפני מי שמבקשים להגלותו ממנה. אתה מדבר על "רכוש" ועל "זכות הקנין" וזה סילוף מדעת בנסיון להפחית מצדקתו של מאבקם של אנשי בלעין ולהורידו לרמה של מחלוקת שכנים. רכוש נקנה ונמכר (לעתים בבורסא) וזכות הקנין נוהגת במשפט הפרטי, ואילו כאן מדובר במולדת וחירות.לכן הביטוי קידוש (=העלאה לדרגה שמעל לחיים) השם (=סיבת הסיבות) מבטא נכונה את נסיבות מותו של בסאם. עד שאתה מאשים אותי "בבורות תהומית", אני מאשים אותך בזריית חול בעיניים ובנסיון מתוחכם וכלל לא תמים לסנגר על מעשה רצח.רמי יובל
שלוש הערות לדבריך:
את הציטוט "עבודת אלילים וקידוש עצים ואבנים" יש ליחס למוחך הקודח, בחלום או בהקיץ. אני מעולם לא אמרתי אותו, לא בכתב ולא בעל פה. אדרבא, סיפורו של יל"פ שלוש מתנות תמיד ריגש אותי, אבל ספק אם אתה מכיר את הסופר היהודי שכתב: "אלע מענטשען זיינען ברידער".
ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל אני אזכור את חללי המלחמות והפיגועים והעופרת היצוקה, הן חללינו אנו והן חללי העם הפלסטיני, הנלחם לחירות, ולא "לחתיכת אדמה חסרת משמעות" כלשונך התמוהה. אז אאבל על זיו העלומים אשר בטרם פרח ועשה פרי, הוקרב למולך ארץ ישראל השלמה בידי מי שמעולם לא הבינו את הדיבר "לא תחמוד", למרות שקראו ושנו והתפלפלו בו פעמים לאינספור.
במחשבה שניה, דבריך על זכות הקנין ו"הבניית מציאות" אינם מגיעים אפילו לדרגה של "פלפול" ואינם ראויים לתגובה
רמי יובל בוודאי לא יזדהה עם הערכים של יום הזיכרון. אתה יכול לקרוא בתגובה שלו למאמר אחר כאן (מאמר שלו) שלקומוניסטים (ושות’) מותר הכל, כולל פשעים נגד האנושות, טרנספר ורצח עם, ולאמריקאים ולמי שנחשבים בעלי בריתם אסור להילחם בשום מקרה ובשום תנאי, גם (ובמיוחד) אם ה"טובים" מנסים לחסל אותם. פשוט מאד. מה יש פה לא להבין?
בזמנו, כשהחל המאבק בבילעין ובנעלין, כנגד מעבר גדר ההפרדה דרך שדותיהם החקלאיים, התכוונתי להצטרף למאבק. מארגני המאבק הישראלים החליטו, בהתייעצות איתי, שנכים לא ישתתפו במאבקים מסוג זה.
כלומר – אני, כנכה, אינני יכולה להיות חלק ממנו – כי כאשר נאלצים המפגינים לרוץ כחלק מהמאבק, כדי לגרום לחיילי צק"ל (צבא קלקול לעולם, כמו כל צבא) לרוץ אחריהם ולאפשר למפגינים הפלסטיניים להגיע לכפריהם – למשקיהם ולמשפחותיהם.
כיום אני מתעניינת בדאגה אם אין נכים פלסטיניים בין המפגינים. אם יש, האם אין הם מקשים על חבריהם, כמו שהייתי אני מקשה על חברי אם הייתי משתתפת? – ואם אין, האם אין נכים מבני תושבי שני הכפרים, אשר רב מאד רצונם להשתתף בהפגנות?
מאד מעניין אותי לדעת, אפילו באופן היפוטתי – ואם היה תושב אחד הכפרים, נכה, האם הוא היה יכול להשתתף בהפגנות?
אם המוסלמים יניחו את נשקיהם – יהיה שלום.
אם ישראל תניח את נשקה- לא תהיה ישראל.
עד כדי כך פשוט. עד כדי כך נכון.
זו ההבחנה הדיכוטומית בין בני אור לבני חושך. וכל יתר המתוסבכים? נו..לסטלין מיוחסת אמירה צינית ומשעשעת אודותיהם: "אידיוטים שימושיים" בשירות האויב.