בשבועיים האחרונים מסתמנת תחילתו של שינוי בהנהגת חד"ש (להוציא מן הכלל את דב חנין, שניצב איתן במשך שנים רבות לצד מאבקי הלהט"ב) בהתייחסות לקהילת הלהט"ב. יתכן שהאווירה הציבורית שלאחר הרצח הנפשע שהתרחש בבית האגודה, יתכן שהלחץ של פורום אדום וורוד בתוך חד"ש ואולי המאמר הנוקב שכתבתי לפני כשבועיים, אשר עורר הדים רבים חוללו את תהליך השינוי. אך מה שחשוב הוא שיש התקדמות טובה בזמן קצר ביותר.
בעצרת בכיכר רבין דווקא חבר הכנסת לשעבר עיסאם מח’ול הוא זה אשר ביקש לנאום אך מארגני העצרת העדיפו שלא לתת ייצוג פוליטי לאחד הקולות המרכזיים של האוכלוסייה הפלסטינית אזרחי ישראל. במקום זאת הם נתנו לבחור צעיר סמאי זיבק לנאום בשם הלהט"בים הפלסטינים. ולמרות שסאמי הצעיר בן ה-19 עדיין אינו אחד ממנהיגי הציבור הערבי בישראל הוא בהחלט ייצג אותנו בכבוד מעל הבמה.
סאמי הוא חד"שניק משלנו, ולפני כמה שנים אף היה פעיל בבנק"י. צעירים כמוהו צריך לקרב ולחבק. יום אחרי הנאום בכיכר סיפר לי סאמי ש"מישהו חשוב" התקשר אליו והעיר אותו בשיחת ‘בוקר טוב’ לבבית, שחיזקה וריגשה את הנער הפלסטיני הגאה מיפו. המתקשר לסאמי היה לא אחר מאיימן עודה, מזכיר חד"ש, ששיבח את אומץ ליבו לצאת מהארון הפוליטי ולנאום בכיכר רבין .
אך השינוי החשוב מבחינתי היה הצעד האמיץ של חבר הכנסת שלנו עפו אגבריה. הד"ר אגבריה מאום אל פחם נחשב עד לצעד האמיץ כסמן השמרני בחד"ש ביחס לקהילת הלהט"ב. בכל זאת, וכנגד הרבה מהסיכויים הפוליטיים, התקשרתי אליו אישית וביקשתי ממנו שיגיע לביקור היכרות עם קהילת ההומואים, הלסביות, הבי והטראנס. ידוע לי, שסביב הביקור לחצו גורמים שונים, ולאו דווקא דוברי ערבית כשפת אם, על ד"ר עפו אגבריה שלא לבקר את הקהילה מחשש ל’נזק אלקטוראלי’. ייאמר לשבחו שהוא לא נכנע ללחצים, עשה צעד מנהיגותי אמיץ ובא לבקר את הקאדר של פורום אדום ורוד בחד"ש ושוחח בבית אגודת הלהט"ב ברחוב נחמני עם הפעילים והנפגעים בפיגוע השנאה. וחשוב אף יותר מזה, שהוא נפגש עם נציגי ארגוני הלהט"ב הפלסטינים. זאת היתה הפעם הראשונה שהארגונים הפלסטינים-ישראלים – אלקאוס (הקשת) ואסוואת (קולות) הלסבית – נפגשים עם חבר כנסת כלשהו ובמיוחד עם חבר כנסת מרכזי בציבור הערבי ישראלי.
גם בקרב הארגונים האלה החל תהליך של שינוי חשיבתי שמאמץ גם את השיח הפוליטי עם חברי הכנסת והמנהיגות של הציבור הערבי פלסטיני.
במהלך המפגש עם עפו הרגשתי משהו היסטורי באוויר. כן, אני יודע שיש בזה משהו נאיבי או חולמני. וכן, פעילים פוליטיים, במיוחד אלה שמפעילים רק את השכל, הביטו בי בתמיהה כאשר שיתפתי אותם ברגשותיי. אכן, אני אדם חולם ואני גאה בזה. במיוחד ריגש אותי הדיאלוג בערבית בין הנציגים של הארגונים הפלסטינים לח"כ אגבריה. דוברי העברית שבינינו שנכחו בחדר התאמצו להבין או הסתייעו בתרגום מול הדיאלוג הפנים פלסטיני. סוכם שגם הדיאלוג הזה יימשך .
המפגש עם ד"ר עפו אגברייה היה מפגש של היכרות, בעיקר צגת עמדות והקשבה הדדית. לשני הצדדים היה ברור שלפנינו עומד תהליך ארוך לשינוי בחד"ש ובחברה הישראלית בכלל.
השינוי צריך להתחיל מלמטה, מדיון בסניפים, בוועידות המחוזיות של המפלגה, בהרצאות בבנק"י ובפרסום חומרי הסברה בעברית ובערבית בחד"ש ובקרב הציבור הערבי. כמו כן, מתבקשת תמיכה של הח"כים שלנו בהצבעות לטובת הקהילה בכנסת ובסופו של התהליך גם דיון במועצת חד"ש. ואולי אולי – וזה החלום הקטן שלי – חברת כנסת מן הציבור הפלסטיני הגאה בישראל. אני ממשיך לחלום.
לסטודנט להיסטוריה:
בהפגנה אתמול היו די הרבה פעילות ופעילים טרנסים שאינם חברי מרצ, ועד כמה שאני יודע חלק נכבד מהן אם הם מצביעות, אז לחד"ש. היו גם די הרבה אנרכיסטים, שח"כים של מרצ לרוב מזמינים נגדם משטרה והיו גם כמה פעילים של פורום אדום ורוד. חוצמזה היה את מוסי רז שבא לומר שלום, וזה היה באמת מאוד נחמד מצדו, אבל אם מה שמרצ יכולה לגייס בת"א זה 4 פעילים וח"כ לשעבר אחד, אז ברור לי למה הומואים אשכנזים גזעניים מוכנים היום להתחבק עם לימור לבנת ולזנוח אפילו את טיפת חוסר הנוחות שהיה להם משלטון האפרטהייד הציוני. יותר משתלם להיות ימני, מאשר שמאלני לייט עם רגשות אשם.
מה אמר ח"כ ד"ר עפו אגבריה במפגשו "ההיסטורי"
עם קהילת הלהט"ב ?
יהודים, למה להרדף ולהסתבך במעשי פשע, טבח, שחיתות ושוד איברים בפלשתין? חיו חיים יהודים טובים ושלמים בבירוביג’אן
יש אפשרויות רבות בבירוביג’אן, בפרט עכשו.
יהודים, בואו למדינתכם, בירוביג’אן, והשאירו להומואים היהודים את פלשתין.
בירוביג’אן היום
— קישור —
חנות פרחים בבירוביג’אן
— קישור —
עוד על בירוביג’אן
— קישור —
המפלגה שפועלת באמת למען להט"בים זאת מרצ. אתמול כרגיל רק כמה פעילים יהודים של חד"ש באו להפגנה של הטרנסים מול בית ידיעות אחרונות, וכמובן כל הצמרת של חד"ש הערבית שוב הדירה את רגליה. כלומר אין שום שינוי.
יישר-כח וכל הכבוד והייקר לך ליאור קיי ידידי הצעיר, על דבריך היוצאים מן הלב ונכנסים ללב. אני תקווה שחלומותיך ותקוותיך אכן יתגשמו במהרה בימינו, שציבור המצביעים של חד"ש ישכיל להתנער מדעות קדומות ושמרניות שהושרשו ונצרבו בתודעתם – דעות פסולות שאבד עליהן הכלח שמקומן לא יכירן עוד בעולמנו ובתקופתנו.
שח"כים של חד"ש, כולם, בלי יוצא מן הכלל, גם ייזמו הצעות חוק לטובת הקהילה הלהט"בית, כיאה וכיאות לח"כים נאורים ומתקדמים בכל התחומים ולא רק יצטרפו לאות הזדהות, בהצבעות על הצעות חוק של סיעות נאורות אחרות בכנסת, כהבטחתו של ח"כ ד"ר עפו אגבריה, בפגישתנו עמו.
ברכת חזק ואמץ ויישר-כח שלוחה גם לנציגי ‘אלקוואס’ ו’אסוואת’ האמיצים והאמיצות, על פעילותם החשובה, האמיצה שלא תסולא בפז, בקרב הציבור הערבי.
ושוב, למי שלא רא(ת)ה:
— קישור —
"קיים קושי ביחס של הציבור הערבי ללהט"בים, אבל אני לא מפחד מהתמודדות", אמר אגבריה במפגש. "נטייה מינית אינה גורעת מזכותו של אדם להיות אדם שווה ערך לכל דבר, כשם שזהותו הלאומית או העדתית אינה גורעת."
מלים כדורבנות.
מעניין, כמה ח"כים ממרצ נכחו בהפגנה אתמול? כמה אנשים "מההנהגה" של מרצ נכחו? האם ג’ומס שלח את ברכתו, או זהבה? אולי ניצן התכוון להגיע, אבל בדיוק נגמרה לו הבטריה במכונית ההיברידית?
בפועל היו כמה חברים וחברות ממרצ, לא מעט, אבל באופן פרופורציונלי למדי ביחס לתמיכה שהם מקבלים בקהילה. באותו אופן היו כמה חברים מפורום אדום-ורוד בחד"ש, פחות מהמרצניקים, אבל שוב, באופן פרופורציונלי ליצוגם בחלק הפוליטי של הקהילה. הרוב המוחץ של הסמלים הפוליטיים היה בכלל הדגל הירוק של הטראנסים\ות, שבפעם האחרונה שבדקתי לא רשום בטאבו על שם רצ מפם שינוי.
ההפגנה היתה משותפת לאדום ורוד, מרצ וגופים אחרים. כולם הפגינו בצורה הרמונית, לא היו מכות ולא היו ריבים. השלטים האדומים חיו בשלום לצד החולצות הירוקות. אבל המרצניקים חייבים להגן על הקרדיט האבוד שלהם ולהזכיר לכולם מי בעל הבית, במיוחד אחרי שהקהילה התגלצ’ה להם מבין האצבעות בבחירות האחרונות ועברה לציפי ולקומוניסטים. אז מה עושים? משמיצים בצורה חסרת בסיס. בלועזית זה נקרא פאניקה. בעברית צחה זה נקרא חנטריש.
סליחה, עכשיו נודע לי שמוסי רז קפץ לשאול מה נשמע.
דברי על המרמור ועל אובדן ההגמוניה עדיין עומדים בעינם.
יפה מ אוד. משמח לשמוע.
אני שמח שאתה נהנה להסתכל על החורים בגבינה השוויצרית.
בהפגנה שהתקיימה בת"א בנושא הטראנסופוביה השתתפו נציגי פורום אדום ורוד ,צריך להפסיק להסתכל בקטנות האלה , ואם אתה רוצה שגם אני אהיה קטנוני אומר שגם הח"כים של מרצ לא הגיעו ושלחו "רק" את מוסי רז ולא את ניצן הורוביץ או זהבה גלאון או שאדום ורוד שלחו "רק" את יניב רוזנר ואור שי רכז הפורום .
אני מקווה שגם אתה לא מתפנקס גם איתי, לצערי בשלישי האחרון "נאלצתי" ללמוד לתואר הראשון שלי במכללה הדרומית שאני לומד, אז יאללה חלאס עם הפנקסנות הזאת.
יש חיים מעבר לבועה התל אביבית ואם אנחנו רוצים לבצע שינויי בשדרות או באום אל פחם חד"ש היא הכתובת האמיצה.
אמהל’ה, ג’וק.
ליאור, אני שותף לשמחה והגאווה שאתה חש. אתה אישית הצלחת לחולל התחלה של שינוי ותזוזה, ומגיע לך שאפו רציני. ואולי טוב שהתחלת דווקא בחוליה השמרנית יותר בחד"ש. עפו עשה צעד מרשים מבחינתו, אני מקווה שיהיה לדיאלוג הזה המשך.
ולא, אין שו דבר חולמני או נאיבי בכך שהרגשת משהו היסטורי באוויר. מי שלא חש זאת הוא לא "יותר ריאלי" ממך- הוא פשוט חי בבועה היהודית (שלא לומר התל אביבית), ושופט כל התרחשות בפרמטרים שלה. מה שקרה שם היה אכן ללא תקדים היסטורי. ולדעתי האישית, יש הרבה יותר חשיבות לתזוזה של מגזר שמרני קדימה (אפילו רק 100 מטר), מאשר לעוד הישג חקיקתי, שהשפעתו מראש היא בעיקר על בני המזל החזקים שם שלמעלה. ההתפתחות הנורמלית שמאבק חברתי להט"בי צריך לשאוף אליה, היא קודם כל מיגור ההומופוביה בחברה. ואז על הבסיס החברתי הזה כבר יהיה ממילא קל יותר להשיג השגי חקיקה כמו נישואין והורות. ואני מוסיף לחלום ומקווה, שהתזוזה תורגש גם מעבר לחד"ש: אחמד טיבי כבר הראה נכונות (בנאומו האמיץ בכנסת בדיון המיוחד אחרי הטבח), ואולי נזכה גם לראות התפתחות חיובית בבל"ד, לפחות מצד הגורמים הפמיניסטים שם. אמנם סביר להניח שהם לא היו מתקשרים לסאמי זיבק לברך אותו על השתתפות בעצרת שכללה גם את פרס (זה סוג של פרגמטיות והבנה בניהול מאבקים משותפים שיש כנראה רק אצלנו בחד"ש) אבל אני בטוח שהם ימצאו את הדרך שלהם, אם ירצו.
לא היו מרצניקים באופן פרופורציונלי ליצוגם בקהילה, אלא הרבה פחות. אפשר היה לספור את המרצניקים בהפגנה על אצבעות יד אחת ועוד היו נשארות מספיק בשביל שבועת צופה.
מאז שנות ה-90 מרצ לא מצליחים להביא את ההמונים, בין אם בהפגנות נגד כפיה דתית, נגד הומופוביה או כמובן נגד הכיבוש. איפה מרצ של היום ואיפה ימי המערכה על רחוב בר אילן, שגם היא בעצמה היתה סוג של מפגן התנשאות חילוני-יאפי, אבל לפחות היא הביאה את הקולות. הטיקט הזה לא מעניין יותר אף אחד. היה את שינוי, שהבטיחו להכנס בדוסים בלי מס שפתיים של סיום הכיבוש וחברה נאורה, והיום יש את קדימה, שמבטיחים…אההה… לא להיות ביבי, או משהו כזה. מה שנשאר למרצ של היום זה לחלק פיתות ביום כיפור בירושלים ולבוא עם מגאפונים על סופרמרקטים שסגורים בשבת, כי הזכות לצרוך היא זכות יסוד. יערי מתהפך בקברו.
מרצ היא לא סוס מת, אלא אבותיו הפרהיסטוריים של הסוס שהשלד שלו נמצא במוזיאון המדע. העובדה שלמרצ יש בכלל מנדטים בכנסת היא תוצאה של בלבול של כמה פרופסורים אשכנזים שעוד לא גילו את קדימה. אני מאחל למרצ מוות מהיר ונטול כאבים, בשביל ששאריות התומכים שלה (אלה ששווה לדבר עליהם לפחות) יעברו לארגון שמאל אמיתי, בין אם לחד"ש, או לפרויקט החדש של פורשי העבודה, שאפילו הוא נראה מבטיח יותר מהפרצוף החבובתי המריר של ג’ומס.
לאנרכיסט/ית ההומופוביה והגזענות נטופים מדבריך: רוב ההומואים האשכנזים לידעתך הם לא גזענים ולא עשירים. דבר שני, במצב הנוכחי המפלגה שעושה הכי הרבה למען הלהט"בים היא מרצ ולא חד"ש שפוזלת גם לאלקטורט השמרן שלה.
הימין הוא הומו לסבי וקצת טרנסי. זיכרו שאיש הפירסומת שלי היה פינקלשטיין – הומו מוצהר. הימין מכבד הומואים, ה-ס.א. של ה-NSDAP
בראשות ארנסט רהם היו כולם הומואים וטרנסים, היטלר עצמו אימץ יסודות הומואים נרקיסיסטים מובהקים. ובעיקר, מהצד שלנו מרוחה החמאה. אם תהיו הומואים סוררים, נישלח אתכם למחנות חינוך מחדש, כמו ששלחנו כמה הומואים סוצ’ים (סוציאל דמוקרטים) שכמה עשרות מהם היגיעו אפילו לאושוויץ, אם כי נהנו מיחס מועדף שם. הרי לנין שנא הומואים.
אנרכיסטים מצביעים בבחירות.
כמעט משעשע כמו טבעוני כותב ביקורת מסעדות על טעמם של המבורגרים במקדונלד’ס.
האם נכון מה ששמעתי שבסוציאליזם השמאלני – כמו בקובה אחרי ה’מהפכה’ – הומואים נשלחו למחנות ריכוז-עבודת כפייה-חינוך מחדש, ורבים מהם נרצחו?
אשמח על תשובתך המחכימה.
בבקשה לא להטיל בוץ ורפץ במהפכה הסוציאליסטית. בכל מקום בו היא ניצחה, היה שחרור מלא של הנשים מהדיכוי הגברי, והלהט"בים זכו לחנינה ולחינוך מחדש ברוח עקרונות הסוציאליזם.