לכבוד
פרופ’ רבקה כרמי
נשיאת אונ’ בן גוריון
ת"ד 653
באר שבע 84105 president@bgu.ac.il
גברתי הנשיאה,
צפיתי בראיון שקיימו איתך העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן בתכניתם "ערב חדש" בערוץ הראשון (23.8.2009) בעקבות מאמרו של ד"ר ניב גורדון ב"לוס אנג’לס טיימס", שמתח ביקורת חריפה על מדיניות הכיבוש והפרת זכויות האדם שישראל מבצעת בשטחים הכבושים.
שני העיתונאים, דן מרגלית במיוחד, לא הסתירו את עוינותם לד"ר גורדון. קיוויתי שתתייצבי מולם כצוק נאור ותגני כלביאה על זכותו של ד"ר ניב גורדון, עמיתך לסגל האקדמי, להביע את עמדותיו, תהיינה ביקורתיות, חורגות ומקוממות את ציפור נפשו של הממסד, ככל שתהיינה, שהרי זו נשמת אפה של האקדמיה הדמוקרטית, לאפשר לאנשי הסגל ולסטודנטים לומר את דעתם ללא מורא.
קל לשער מה רבה הייתה אכזבתי כאשר נוכחתי שהמראיינים גררו אותך לחבלי הישימון והשממה, שאין בהם צמח ושאר רוח, רק גידופים והכפשות.
מה טעם ראית לחזור על מנטרות שדופות בנוסח המתנחל השר ליברמן "שיש גבולות לחופש הביטוי"? וכמה מצער היה לשמוע מפיך שמאמרו של ניב גורדון מעורר "שאט נפש" וכי הוא "משרת מטרות לא ראויות ולא מוסריות".
אמירות אלו מחייבות אותך להסבר. מה לא מוסרי במאבק למען זכויות אדם? מה לא מוסרי במאבק לסיום הכיבוש ולחיסול כל מכונת הדיכוי שישראל הקימה ב-43 שנות כיבוש? מה לא מוסרי במאבק נגד הרג אלף ומעלה ילדים פלסטינים על ידי כוחות הכיבוש? מה לא מוסרי במאבק להפסקת הפוגרומים וההתנכלויות של המתנחלים כלפי הפלסטינים? מה לא מוסרי במאבק נגד ענישה קולקטיבית? מה לא מוסרי במאבק נגד שוד קרקעות הפלסטינים על ידי מערכת הכיבוש הישראלית? את רופאה, ואני שואל אותך גם כחבר עמותת רופאים לזכויות אדם, מה לא מוסרי במאבק למען זכות הפלסטינים לטיפול רפואי? מה לא מוסרי במאבק נגד הסגר והמצור על מיליון וחצי פלסטינים בעזה? מה לא מוסרי במאבק נגד אורגיית ההרס וההרג במלחמת עזה? מה לא מוסרי במאבק נגד השפלת פלסטינים במחסומים? מה לא מוסרי במאבק נגד עינויים? מה לא מוסרי במאבק נגד בתי משפט צבאיים ההופכים משפט למשפח? מה לא מוסרי במאבק נגד מעצרים מנהליים ומחנות מעצר בהם כלואים אלפי פלסטינים שכל פשעם התנגדות לא אלימה לכיבוש? מה לא מוסרי במי שמדבר שפה אחת, שפה אוניברסלית של הגנה על זכויות אדם, בכל מקום לשם ישאו אותו רגליו או עטו? מה לא מוסרי במאבק נגד מערכת חוקים המעניקה זכויות יתר למתנחלים ומערכת חוקים מקבילה, באותה טריטוריה, של חקיקה צבאית דכאנית ומפלה לפלסטינים? מה לא מוסרי במאבק נגד כבישים טובים ורחבים ליהודים, וכבישים משובשים לפלסטינים? אפרטהייד במלה אחת. האם אפרטהייד הוא מוסרי בעיניך? האם החרם על דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד היה בלתי מוסרי, או שמא שיתוף הפעולה של ישראל עם דרום אפריקה, שעה שהעולם הטיל עליה חרם, הוא שהיה בלתי מוסרי?
מה לא מוסרי בקריאתו של ד"ר ניב גורדון להטיל סנקציות על מדינה שמקיימת משטר אפרטהייד? משלחת מדרום אפריקה שביקרה לא מכבר בישראל ובשטחים הכבושים, קבעה שבהיבטים לא מעטים המציאות בשטחים הכבושים חמורה מהאפרטהייד ששרר בדרום אפריקה. האם לדעתך האפרטהייד הישראלי זכאי ליחס מועדף בגלל שיהודים אחראים לו?
אם יש משהו שמעורר שאט נפש, הוא המוסר הכפול, אחד מחמיר כשמדובר בגילויי אנטישמיות בעולם, ושני, מקל ראש, כשמדובר בגזענות תוצרת ישראל.
הצהרת בראיון הנ"ל כי אוניברסיטת בן גוריון היא אוניברסיטה ציונית. אינני יודע אם כך היא מוגדרת באמנת היסוד ובחוקתה, אבל נניח לצד הפורמלי. ציונית לפי איזה דגם? זה של רבני השטחים הכבושים, תומכי כהנא בחברון, נוער הגבעות של המתנחלים? חברי הכנסת בן ארי, חוטובלי , ברק ויעלון? ציונות מפלה וגזענית, או ציונית לפי משנתם של פרופ’ מרטין בובר וברית שלום? על פי התבטאויותיך, בובר מושלך לאשפתות ורבני השטחים זוכים לעדנה.
תיתכן עוד גרסה, לפיה המתקפה החריפה על ד"ר גורדון, לא נובעת מהשקפת עולמך הפוליטית אלא נעוצה כולה בכסף, בפחד שכתוצאה מהמאמר, יפסיקו יהודים לתרום לאוניברסיטה. כפי שאמרת לשני העיתונאים: "הוא (ניב גורדון) גרם לנו נזק עצום, זה יפגע בתרומות".
האם זו האוניברסיטה שאת מבקשת להנהיג, שבוחרת את מרציה לפי הנחיות והשקפות התורמים? במקרה כזה תהיה לך אוניברסיטה עם היכלי פאר, אבל חלולה לחלוטין מבחינת משקלה האקדמי והמוסרי. אוניברסיטה מזן חדש – שילוב של בולשביזם וקפיטליזם. ההון והשלטון יכתיבו את הסגל האקדמי. אם זו האלטרנטיבה, עדיפה אוניברסיטה הבנויה מצריפים עם גגות דולפים, בה שורר חופש אקדמי, סובלנות, חופש ביטוי, מעודדת חשיבה ביקורתית. אנשי סגל אקדמי כמו ניב גורדון שמגרים לחשיבה ביקורתית ונושאים את לפיד החרות וזכויות האדם, הם הנשמה היתרה, הלוז והשלד סביבם נבנית אוניברסיטה ראויה לשמה.
חזרי בך מההשתלחות נגד ד"ר ניב גורדון.
בברכה,
גדעון ספירו
המאפיה הגדולה בישראל
הגזענות והאלימות הישראלים בשטחים הכבושים, זלגו מזמן גם לתחומי ישראל והפירות הרעילים מורגשים מדי יום. חרדים בירושלים ביצעו לינץ’ בנהג מונית ערבי, תלמידים מאתיופיה נותרים ללא בית ספר משום שהמנהלים מסרבים לקלוט אותם. ילד מאתיופיה בן 10 שרואיין בטלוויזיה, אמר כי אינו מבין למה לא מקבלים אותו, שהרי הוא יתגייס לצבא. הנה לכם הטרגדיה והאירוניה בקליפת אגוז: מוחו של הילד הדחוי כבר נשטף, והוא יודע כי הצבא הינו מכשיר הכשרות לקבלה לחברה הישראלית. הוא עוד ילמד כי גם זה לא יעזור. האתיופים המשרתים היום בשטחים הכבושים ולוקחים חלק במימוש הגזענות והאלימות נגד פלסטינים, לומדים לאחר שירותם הצבאי, כי הם ממשיכים להיות דחויים. יש כאן תופעה מוכרת של קורבנות גזענות שמוציאים את חמתם על קורבנות אחרים שנחשבים לנחותים יותר במדרג הגזענות. יחד עם זאת יש כבר ניצנים ראשונים של יהודים אתיופים שמבינים את השימוש הציני שהמדינה עושה בהם והם מצטרפים לנאבקים בכיבוש ובגזענות.
שליחי פשעי הכיבוש משולבים בכל מערכות החברה בישראל. המתנחלים ממלאים תפקידים בכירים בצבא, במערכת המשפט, בעיתונות, בעסקים. מתנחל הוא יו"ר רשות השידור הממלכתית, הרב הצבאי הראשי הוא מתנחל, מתנחל אחר, טרוריסט מורשע, הוא בעל טור בעיתון הנפוץ בישראל ובנו הוא פרשן מדיני בערוץ הטלוויזיה הפופולרי ביותר, מתנחל נוסף, שופט מחוזי, הוא עתה מועמד מרכזי להיות היועץ המשפטי הבא של ממשלת ישראל. משטרת ישראל מנהלת עתה מאבק נגד משפחות הפשע, אולם משפחת הפשע הגדולה ביותר, נאמני הכיבוש, שולטת בישראל ללא מצרים, בסיוע המשטרה וזרועות שלטון אחרות.
לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר קבע שר החינוך קריטריונים חדשים למתן תמיכות לבתי הספר, שאחד מהם, מספר הבוגרים שיתגייסו ליחידות קרביות. ספרטה היא עתה המודל למצוינות. הרוג בערבים ותציל את ישראל.
הקו הירוק כבר מזמן לא מצוין במפות, ומרבית הצעירים כלל לא יודעים את משמעותו. ההבדלים בין שני צדי הקו הולכים ומטשטשים. שיטות הדיכוי נגד הפלסטינים מתאזרחות אט אט גם בתחומי הקו הירוק, וסדרת חוקי האפרטהייד שנמצאת בצנרת החקיקה בכנסת, הם עדות לכך.
במציאות זו צריך להריע לממשלת נורבגיה שהודיעה על משיכת תמיכתה בחברת אלביט הישראלית, משום שלקחה חלק בבניית גדר האפרטהייד.
אלה הם גיבורינו
בימים האחרונים התקיימו טקסים למתן אותות הצטיינות מטעם הצבא לחיילים "שגילו גבורה" במלחמת עזה. התקשורת הישראלי התגייסה לרוממם, אלא שכל זה לא יוכל לכסות על הפארסה. צבא שמצויד בנשק המתוחכם בעולם, פתח במלחמה נגד מיליון וחצי אזרחים נצורים, בהם מאות אלפי ילדים, נשים וזקנים, הרג והרס בהם ללא רחמים, מבלי שנתקל בהתנגדות חמושה של ממש, מחלק עתה מדליות על הגבורה הזו. מנהיגים של מאפיות מעולם לא הצטיינו בגילויי בושה. כך בעולם, כך גם המאפיה הצבאית בישראל. מקומם של מתכנני ומבצעי המלחמה הזו בבית המשפט הבינלאומי לפושעי מלחמה.
הגביר והטייקון
לב לבייב הוא הבעלים של חברת האחזקות "אפריקה ישראל". עד לפני מספר ימים הוא נחשב לאיש העשיר בישראל. מיליארדר בקנה מידה עולמי. בנוסף לעסקיו הרבים בישראל, פרש האיש את כנפיו על פני כל כדור הארץ. כרה יהלומים באפריקה, קנה בניינים בניו יורק, רכש אדמות ברוסיה ובמזרח אירופה. רק לפני שנה קנה את הבית היקר ביותר בלונדון. יש לו מטוס מנהלים מפואר.
לבייב הוא יהודי חרדי, ורבים סבורים שגם מלמעלה שולח לו הקב"ה את ברכתו ודואג שחס ושלום לא יחסר לו מאומה ועסקיו רק ילכו ויאדירו. כולם שיחרו לפתחו. אישי ממשל שמבקשים את קרבתו ותמיכתו ורבנים שזקוקים לתרומות. הוא ניסה לרצות את כולם.
השמועות מספרות כי לבייב עשה גם כמה שירותים בחשאי למערכת הצבאית הישראלית, ואיש לא יופתע מכך שחברות הבנייה שלו משתתפות ושותפות בבניית התנחלויות בשטחים הכבושים. הפטריוטיזם של עשירים מעולם לא הזיק לעסקים. הכורים באפריקה אמנם לא מקבלים את חלקם בעושר, אבל ככה זה בכלכלה הקפיטליסטית, יש מי שמזיעים ויש מי שחוגגים על עמלם.
לבייב נחשב לאיש עסקים אמין ורציני והמניות של אפריקה ישראל בבורסה עלו ופרחו.
עד לפני מספר ימים.
לבייב כינס מסיבת עיתונאים, והודיע כי חברתו בקשיים, כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. הקב"ה, יצור מוזר, הסיר את ברכתו, ופתאום מתברר כי לבייב הוא לא איש עסקים אחראי ונבון, אלא הרפתקן בעל תאבון שאינו יודע שובע שחגג על כספי חוסכים בישראל, קנה ורכש בלי חשבון ולא על חשבונו. הוא חייב למעלה מ-7 מיליארד שקלים בגין אגרות חוב שהנפיק. מנהלי קרנות הפנסיה והחיסכון בישראל, שחייבים לשמור על כספי החוסכים, גילו הפקרות כאשר קנו במיליארדים אג"ח של לבייב, ועתה הם שוברים את הראש כיצד ממזערים את ההפסדים.
האחראי על החיסכון במשרד האוצר, נרדם אף הוא בשמירה.
לבייב הצהיר בתמימות "לא גנבתי". זה אולי נכון בהקשר המשפטי פורמלי של כלכלה קפיטליסטית, אולם בחיי היומיום, כאשר אדם לא מחזיר הלוואה שלקח מחברו, הוא מכונה גנב. הגיון בריא ופשוט.
שלטון שדואג לאזרחיו ולא רק לעשיריו היה מתערב זה מכבר ועוצר את התפרעותם של הטייקונים ומנהלי קרנות הפנסיה. גם אם לבייב יוכרז כפושט רגל, עדיין יישארו בחשבונו הפרטי מיליונים לא מעטים. כי ככה זה בכלכלה הקפיטליסטית. את חשבון הקריסה משלמים בסופו של דבר מי שקרויים "האזרח הקטן".

אני קורא על המוסר הכפול של נשיאת בן גוריון
, חש את הלהט שבכתיבתך,ושואל את עצמי ומה עם המוסר הכפול שלך
למה דיכויי הפלסטינים חורה לך כל כך,ודיכויי המזרחים כמעט ואינו מעינינך,נכון שאתה משלם מס שפתיים פה ושם, אבל בגדול זה הרי לא המאבק שלך
טעויות קרדינליות בחשיבה של ספירו
1 הכיבוש של 42 שנים אינו שקול כנגד מזימת
השמדת עם שנמשכת 100 שנה ומנוהלת ומזהמת
את כל תחומי החיים של הפלסטינים
2 המבצע בעזה אינו טבח
במבצע הזה חוסלו יותר מ-700 אנשי חמס
להתעלם מהמלחמה והפגיעה בחמס היא פשע
3 ניב גורדון קרא לחרם טוטלי על ישראל
וגם הדביק לישראל את תוית האפרטהייד ומשום כך אינו ראוי לשמש בהוראה
4 כל זמן שקיים מצב לוחמה ולא שלום
פגיעה בישראל הוא עזרה לפאשיזים והגזענות ואינו מלחמה למען זכויות אדם
בעקר לאחר שהחמס הגיהאד נבחרו ברוב גדול
והריאקציה והגזענות נשענות על אירן כמושיעה
בניגוד לרושם שמנסה ספירו ליצור, מסתבר שאלימות כוחות הביטחון בגדה היא תלויית-מצב ואינה נובעת מיצר הרג כלשהו הטבוע בגנים של הישראלי המצוי. לאחר תקופה ארוכה יחסית של שקט מטרור פלסטיני ושיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני במניעת טרור, נהנית כעת הגדה המערבית משגשוג יחסי. מרבית המחסומים הוסרו, נפתחים קניונים חדשים ברמה אירופאית, רוב רובם של הפלסטינים חיים ברווחה יחסית ואינם סובלים סבל יומיומי ישיר מן הכיבוש. זאת בניגוד לעזה, שם המצור (המוצדק) נותן את אותותיו באוכלוסיה הפלסטינית, אך עדיין לא במידה כזו שתשכנע את שלטון החמאס להפסיק את נסיונות הרצח של אוכלוסיה אזרחית ולשחרר את גלעד שליט.
הדבר אינו ממעיט אמנם כהוא זה מן העובדה שהכיבוש רע וממאיר, להם ובעיקר לנו, אבל מפריך את הטענה כי היהודים רוצחים פלסטינים מטעמים גזעניים או מטעמי אלימות גנטית כלשהי, שזה מה שמנסה ספירו לרמוז. כמות ההרוגים הפלסטיניים היא פונקציה של רמת האלימות הפלסטינית – גם אם ספירו מצדיק את האלימות הזו – ועובדה זו לבדה די בה כדי להפריך את הקשקוש על רצח-עם, טיהור אתני ושאר תעמולת זוועה.
דווקא השוואת המצב ברצועת עזה עם זה שבגדה מבליטה את השקר שבקמפיין הזוועה הבינלאומי נגד ישראל, שספירו שותף לו.
בקשר לניב גורדון, תנוח דעתו של ספירו. לו היה מרצה כלשהו בכל אחת ממדינות ערב קורא להחרים את מדינתו עד שתאפשר זכויות אדם לאזרחיה, הוא היה לא רק עף מיד ממקום עבודתו אלא גם, ברוב המקרים, מאבד את ראשו. לא שזה היה מפריע במשהו לספירו, אבל מן הראוי להזכיר לו שהכל יחסי.
כמה הערות אגב ליעקב בן דוד:
1. "אלימות תלויית-מצב"
מילה מעניינת: מצב (סיטואציה, מציאות)
אם ישמעו בקולינו נהרוג ביחידים או בעשרות.
ואם ירימו ראש נחסל במאות?
זה "תלוית-המצב" שלך? כנראה שכן.
מצב של הכנעה מול האדון השולט אינו מקובל עליהם. אבוי מה לעשות, כמה מרושע מצדם.
2."רוב הפלסטינים אינם סובלים סבל יומיומי ישיר"…
מזה סבל ישיר? שיש לך קליע תקוע ברגל או בראש? אז זה באמת סבל ישיר למוח. כאב פיזי.
כל השאר זה סבל עקיף? אהה אם ככה זה לא חשוב.
3. "בעזה המצור מוצדק".
לפי איזה צדק? צדקו של השולט בכח מן הסתם.
4. "היהודים אינם רוצחים פלסטינים מטעמים גזעניים"
כלומר לרצוח זה בסדר העיקר לא מטעמים של גזע?
לו היה זה מטעמי גזע אז היה בזה פגם? למה?
אההה זה מזכיר את השואה. טוב לא ניגע בשואה.
5. "האשמה היא באלימות הפלסטינית"
כלומר מכל הסיטואציה בה שרוי העם הפלסטיני מזה עשרות שנים לא מתחייב ממנה שנאה לישראל? הם היו צריכים לאהוב אותנו! והנה הם מחזירים לנו בשנאה ואלימות – ממש כפויי טובה.
6. "השקר שבקמפיין הזוועה הבינלאומי נגד ישראל"
אצלך הקמפיין הוא זוועה.
אבל בעצמך אמרת שהכיבוש ממאיר – אולי תחליט?!
כלומר הוא ממאיר אבל נחוץ ובריא..??
רק בריאות!
7. "מרצה במדינות ערב היה מאבד את ראשו"
למה אתה מצמיד את עצמך לקצה המשוגע של סרגל המדידה?
זה שתמיד יהיו יותר משוגעים ממך נותן לך להרגיש טוב? כלומר הצידוק להשתוללות נמצא כי משהו אחר כבר השתולל יותר בעבר.
8. "הכל יחסי"
עוד אישור להתפרעות הלאומית?
תשמע אתה מקבל הכל בנחת.
היש מצב בו תצא משלוותך או שתמיד תגיד שהכל יחסי. איפה הגבול שלך? מי יודע…
9. תהיה בריא.
10. רגע בריאות זה דבר יחסי.
11. תהיה בריא יותר ממתושלח!
" צבא שמצויד בנשק המתוחכם בעולם, פתח במלחמה נגד מיליון וחצי אזרחים נצורים, בהם מאות אלפי ילדים, נשים וזקנים, הרג והרס בהם ללא רחמים"
גדעון, שקרים אפשר למכור לזרים שאינם מכירים את העובדות ולפעמים אינם רוצים לדעת את העובדות.
כשאתה כותב לישראלים, רצוי להתיחס למציאות ולא לפנטסיות.
זכותך לכתוב שהטרור הארטילרי מעזה לא הצדיק את עוצמת התגובה. אבל להתעלם ממנו לחלוטין כאילו הוא לא היה קיים?
זכותך לכתוב שחטיפת חיילים ישראלים ע"י האוייב היא מוצדקת, אבל להתעלם מההשפעה שלה על פעולות ישראל?
זכותך לכתוב שהלוחמים הפלסטינים בחרו בטקטיקות של גרילה (המנעות מעימות ישיר עם כוחות עדיפים, הטמעות בין אזרחים, מילכוד ומיקוש כאסטרטגית הגנה אלטרנטיבית על קרב פנים אל פנים.
אבל לטעון שאין בעזה כוחות לוחמים?
בעזה יש אזרחים כמו שבישראל יש אזרחים, מספרם היחסי של הלוחמים מתוך האוכלוסיה הכללית בצד הישראלי וודאי יותר נמוך מהמספר היחסי בצד הפלסטיני, מסיבות ברורות.
נראטיב שמצייר "צבא ישראלי" מול "אזרחים פלסטינים" הוא שקרי לחלוטין, ואתה יודע את זה.
מה שלא מובן הוא איך לא נופל לך האסימון ששקר כל כך בולט לעין יכול לבסס טענה משכנעת.
קראתי בהנאה – כמו כל פעם – את הטור השבועי.
יחד עם זאת, הרשה לי להעיר לך: כתבת מעט מדי על התוכנית המפלצתית של שר החינוך לתת פרסים כספים לבתי ספר שמהם מתגייסים הכי הרבה ילדים לשרות קרבי. מי שיכול לתאר באופן הבהיר והחד ביותר את העיוולת הזאת – זה אתה.
הרי מעבר לרעיון המטורף [שזה דבר שאתה חש אינטואיטבית] – זאת "עליית מדרגה" בסיפוח מערכת החינוך למכונת המלחמה. אם עד עכשיו היינו ברמת הפרופגנדה המופצת על ידי מורים על הצבא המדהים והמוסרי ביותר בעולם, ואם עד כה בתי הספר ניהלו את התאטרון הגדול של טקסי הזכרון הפאגנים אפופי תשוקת מוות ונקרופליות לחיילים הצעירים שמתו במלחמה [ באחרון שבהם בבית ספרה של ביתי – הראו תמונה גדולה של הטייס שמת במלחמת לבנון והילדים דיקלמו ושרו לו שירי הערצה ואחר כל התלמידים הפריחו לזכרו בלונים שחורים. ה"שאהידים" האמיתיים הם בכלל החיילים שמתו].
אבל עכשיו זאת רמה אחרת לגמרי. השלטון מכריז בקול ברור וגדול לבתי הספר: זכות הקיום שלכם תלויה באספקת הבשר הצעיר לגדודי המלחמה שלנו. תדע כל מורה ומנהלת: פטריוטיות בלבד אינה טובה מספיק; רק ציונות מעט מדי. טקסי זכרון לא הם לא העיקר. המדינה רוצה את הדבר האמיתי: את הבשר. הבשר הוא מה שחשוב תביאו אותו ותזכו לרווחה כלכלית. תפוארו בכסף ובמנעמים שהשלטון יודע להרעיף על בניו האהובים. אבל קודם צריך לספור ולמדוד את הבשר. ובאחוזים, ומה המגמה, והצפי לעתיד.
ואז בתי הספר מהם הגיעו יותר נופלים, יזכו לתקציבים מיוחדים. אולם ספורט חדש לכל עשרה חללים. כיתות מחשבים מפוארות – הנה פולחן המוות מתגבש גם הוא לעסק כלכלי, לחלק מהשיטה הקפיטליסטית. כבר יש תקנות מיוחדות שהתקינו שרי החינוך והבטחון וסולמות פיצוי: מיליון ש"ח לבית הספר ממנו מתו לפחות שלושה חילים קרביים ואם יש טייס שנפל בשבי ולא הסגיר סודות אז עוד מענק מיוחד של מיליון ש"ח וסוףשבוע של טיסות וטיולי טנקים ביהודה ושומרון.
ובגלל שבקפיטליזם אם מישהו מרוויח יותר אז צריך מישהו להפסיד יותר. הכסף צריך להילקח מבתי הספר מהם אחוז החולים והשתמטות הוא הרב ביותר. ומבתי הספר ששלחו חיילים רבים לתזמורת צה"ל ולגלי צה"ל גם ילקח אבל פחות. בתי ספר שבהם אין נופלים אמיתיים במלחמה יקבלו התראה על כך שהם יסגרו תוך שנתיים אלא אם יצליחו לתקן את הליקוי שנמצא.
גדעון, אתה מבין מה קורה כאן? זה דבר גדול הרבה יותר מאלפיים שקל לבית ספר באיזה קיבוץ. אנו עוברים לרמה השלישית של ניצול הבשר – המודל הכלכלי. כעת עם הירידה בתפוקת הבשר, תדע כל מורה ומחנכת, משכורתך ועתידך המקצועי תלויים באספקת הבשר למכונת המלחמה. אתם המורים הפכתם לאנשי השיווק של המוות ואתם עובדים על עמלות בלבד. אין הצלחה אין פרנסה. קדימה מהרו לעבודה: הביאו את הבשר אלינו כשהוא צעיר ורך ונאיווי וצר מחשבה.
אחת לאחת:
1. הנקודה שבויכוח איננה האם האלימות הפלסטינית מוצדקת או לא. הויכוח הוא האם הישראלים הורגים פלסטינים משום שהם גזענים או משום שהחליטו להשמיד אותם או משום שיש להם (לישראלים) בעיה של ד.נ.א. אלים – כטענתו המרומזת תדיר של גדעון ספירו. זכותך לטעון שהאלימות הפלסטינית מוצדקת ומבורכת ורצח של ילדים יהודים ראוי לעידוד, אבל זה לא נותן לך זכות לשקר ולאמר שהישראלים הורגים פלסטינים מטעמי גזענות.
2. רוב הפלסטינים בגדה אינם סובלים סבל ישיר מן הכיבוש. נכון שההגדרה היא יחסית, וזאת גם אמרתי בתגובתי, אבל זה אומר משהו בכל זאת. להזכירך – ספירו טען לפני זמן מה שהכיבוש הנאצי של דנמרק היה יותר הומאני מהכיבוש הישראלי. האומנם?
3. המצור בעזה מוצדק משום שהפלסטינים חטפו חייל ישראלי בפעולה מלחמתית יזומה שלא קדמה לא כל התגרות, וגם יורים על אוכלוסיה אזרחית. כל מדינה נורמלית בעולם היתה מגיבה בצורה הרבה יותר קשה ממצור (שגם הוא מצור דה-לוקס).
4. מעולם לא טענתי שלרצוח זה בסדר. אתה מכניס לפי דברים שלא אמרתי. זה אמנם לא קשור לשואה, אבל רק להזכירך, בשואה נרצחו יהודים (כאשר ההנהגה הפלסטינית נרתמה בשמחה לעזרה).
5. ראה סעיף 1.
6. הקמפיין נגד ישראל הוא קמפיין זוועה שקרי, המצייר את היהודים כשטן ואת הפלסטינים כקרבן תמים, דבר שאינו נכון. מטרת הקמפיין היא דה-לגיטימציה של ישראל כהכנה לג’נוסייד העתידי המתוכנן.
7. בוא נסתפק במה שהיה קורה למרצה באוניברסיטת ביר זית. משכנע?
8. את זה לא בדיוק הבנתי.
יעקב בן דוד
למכלוף,
אתה עושה עוול לספירו. במאבק למען מזרחיים, הוא היה בזירה עוד מימי הפנתרים ואולי גם קודם לכן (צריך לשאול אותו).הוא נמנה עם תומכיו המעטים והמתמידים של מרדכי ואנונו, וככל שזכור לי הוא פנה לקשת המזרחית וביקש את תמיכתה באיש הדגול הזה ונענה בשלילה. וכך גם באשר לטלי פחימה.
דומה שאתה חי עדיין בשנות ה-50, והגם שההשלכות מאז עדיין קיימות, המזרחיים הם לא היום הקבוצה המופלית ביותר. באופן טבעי אדם לא יכול להתפרס לאלף זירות, ולכן הוא מתמקד באותן זירות בהן האפלייה, הדיכוי, והגזענות הם החמורים ביותר.
אין מחלוקת על כך, בוודאי לא בין שוחרי זכויות אדם, כי הפלסטינים בשטחים הכבושים הם היום הקבוצה הסובלת ביותר מגזענות, דיכוי והפרת זכויות אדום. אחר כך באים הבדואים בישראל, שהיו שמחים אילו קיבלו את התנאים שיש לילדי שדרות, נתיבות ודימונה, המופלים ביחס למרכז. אחרי הבדואים באים מהגרי עבודה, ולאחריהם פליטים מבקשי מקלט, ולאחריהם האתיופים, ואחריהם קשישים ערירים ששרדו את השואה ונמצאים על סף רעב. וטרם הזכרתי את הנשים המוכות והרשימה עוד לא מלאה.
המזרחים כקולקטיב, הם לא הציבור הדפוק ביותר.
אתה לא הפנמת את העובדה שחלקים נכבדים מהציבור המזרחי השתלבו היטב במרקם השלטוני והצבאי. הם היום חלק מישראל המדכאת והגזענית. אינני מדבר על מזרחים באשדוד שסרבו לקבל אתיופים לבניני המגורים שלהם מפני שיורידו את ערך הדירות. אני מדבר על כך שתמצא מזרחים בצמרת בעלי ההון,הממשלה (שרים בכירים), הצבא, מרב אלוף (שניים עד כה), עבור לאלופים ומטה. הם חלק מהממשל הגזעני, הם נטועים היטב בש"ס, במפד"ל, בליכוד, בעבודה. תמצא אותם בין ראשי המתנחלים.
אם כל ההנ"ל לא נוגע לך, וכל עולמך מרוכז בציבור המזרחי בלבד, עשה שם את העבודה שספירו ודומיו עושים בזירות היותר דחופות כרגע.
ממתי צינורות חלולים שאף פעם לא פוגעים וגם הם נורים על ידי מזי רעב כתגובה לטבח ומצור – ממתי זה "טרור ארטילרי"? אולמרט אמר את זה וכולם יודעים את זה. זה לא נרטיב, זה נארישקעייט (שטויות ביידיש).
מוזר שחופש ביטוי הוא רק עבור דעות של השמאל בעוד שהבעת דעה ימנית זה הסתה מעניין מה היה אומר גדעון אם איזה שהוא מרצה היה מביע דעה שכול הערבים הוא טרורטסים ושיש להטיל חרם ומצור על עזה? האם גם אז גדעון היה מגן על חופש ביטוי אקדמי.
מאמר מעולה ומצויין, חותמת על כל מלה ומלה. יישר-כח, גדעון!! כל השפויים במדינה הזאת – איתך.
חברי הכנסת דני דנון ציפי חוטובלי והשר משה כחלון, שלושה מזרחים, נמנים עם השדולה הגזענית הקולנית ביותר של חברי ליכוד המתנגדים לכל פשרה והסכם שלום עם הפלסטינים. אם יש לך כמזרחי מהלכים באזורים האלה, למה שלא תקים שדולה מזרחית נגדית הדורשת הפסקת הבנייה בהתנחלויות כצעד ראשון לפירוקן, והפניית הכספים שיתפנו לרווחת שכבות המצוקה?
"צינורות" "חלולים" ש"אף-פעם" "לא-פוגעים".
והרי לך נראטיב שקרי לתפארת.
שהרי קסאם, קטיושה, פאג’ר וכיוב הם צינורות בדיוק כמו שטיל אטלס הוא צינור. הצורה הגלילית לא הופכת אותם לחפץ ביתי בלתי מזיק".
הם אינם "חלולים" אלא מלאים בחומר נפץ ובכדוריות שעושות עבודה כמו פגז פלשט.
הם פגעו פעמים רבות, גרמו הרס רב למבנים ואף פצעו והרגו בני אדם בעיקר במקומות פתוחים אבל גם באזורים מוגנים.
וכמובן נוח לך להתעלם מהפגיעה הקשה ביותר שהיא פגיעה אנושה בשגרת החיים שנובעת מפחד, והרי זה בדיוק משמעותו של טרור.
פצצה באוטובוס או בקניון הורגת ופוצעת רק את מי שהיה בטווח הקרוב, אבל גורמת לעשרות אלפי אנשים אחרים להמנע מלהשתמש בתחבורת המונים, או לשהות במקומות ציבוריים.
בנאדם חכם שהיה מנסה לשמר משהו מהנראטיב בלי לצאת פוץ גמור היה כותב: "רקטות פרימיטיביות בעלות טווח קצר, אשר אינן ניתנות לכיוון, וגורמות נזק מועט".
אבל כמו הנראטיב הפלסטיני כולו, גם כאן חוסר היכולת להתאפק והצורך להגזים בכדי בכדי לייצר אפקט קשה יותר, גורם בעצם לחוסר אמינות של הסיפור מלכתחילה.
האמפטיה המופלגת לסבל, לעלבון, לפחדים, לרצונות ולתקוות בצד הפלסטיני, בצד זילזול תהומי עד כדי התעלמות או הכחשה גמורה במקבילים שלהם בצד הישראלי, הם הגורם לחוסר היכולת שלכם לתקשר עם הציבור הישראלי.
לא בגלל שהציבור הישראלי הוא אטום ואכזר. בגלל שאתם כאלה.
אם ד"ר ניב גורדון היה ימני ומעודד הגירה של ערבים מחוץ לישראל ותומך בטרנספר כמו ליברמן היו כל תומכי המשאל מבקשים להחרים את הקורס שלו והיו מבקשים לפטר אותו. אבל רק לשמאלנים מותר להביע דעה שנויה במחלוקת!!
אם הקריאה של ד"ר ניב גורדון להחרים את ישראל בגלל זוועות הכיבוש היא לגיטימית אז מדוע הקריאה לפטר אותו כי הוא פוגע באינטרסים של המדינה בה הוא חיי ובאוניברסיטה (שהיא מקום עבודתו) איננה לגיטימית? , רק לשמאל מותר להביע דעות וכל שאר הדעות אינן לגיטימיות!!!
כל חברה מגייסת את הצעירים לכל מיני מטרות
זו הזדמנות לצעירים להחזיר לחברה על ההשקעה
שמשקיעים בהם 18 שנה
כך אני הרגשתי וזהו הרגש הטבעי ביותר
ההחלטה אם להתגייס נופלת בתוך המשפחה
ובתוך החבורה בה מצוי הצעיר
בית הספר אינו סמכות משפיעה על הצעיר
בדרך כלל בית הספר נתפס כמוסד מדכא
ימי זכרון קימים בכל הארצות
מגדילה לעשות בריטניה שעורכת טקסי זכרון בכל מקום על פני כדור הארץ בו נפלו חילים בריטיים
בנוסף משקיעה הממשלה הבריטית עשרות מליוני
ליש"ט בטיפוח בתי קברות צבאיים מחוץ לבריטניה
גזילת הנשמות של המשטר הסוביטי והסיני
אשר בו אדם מקריב את חייו למען מטרות נשגבות
שהסיכוי לממש אותן אפסי הוא אחד
הפשעים הגדולים ביותר שנעשו כנגד מאות מליוני אנשים
נראה לי שאתה היית אחד מאותם קורבנות
בית הספר אינו סמכות כשלעצמו, אבל החברה בבית הספר משפיעה בהחלט.
כמו כן, יש בתי ספר שבהם הדגש על הגשמת הפוטנציאל האישי וטיפוח אינדיווידואליזם חזק יותר מאשר בבתי ספר אחרים. סביר להניח שלבתי הספר האלה נשאבים מראש ילדים של אליטות כלכליות וחברתיות שהתרגלו שמגיע להם הכל מצד אחד, ולמילה "חובה" אין משמעות מצד שני.
ילד מישוב חקלאי יודע שפרה לא נותנת חלב אם לא מאכילים אותה קודם.
ילד בעיר יודע שחלב "נמצא" תמיד במדף בסופרמרקט, וכסף בכדי לקנות חלב "נמצא" בארנק של ההורים. שרשרת היצור והאספקה נהייתה ארוכה כל כך שמנטלית חלק מהאנשים מאבדים את הקשר בין סיבה למסובב.
אנשים בעולם המערבי המודרני מקבלים את "המערכת" כמובן מאליו. היא "נמצאת" שם בכדי לשרת אותם, להבטיח להם קיום, קורת גג, ביטחון אישי, השכלה, "מיצוי הפוטנציאל האישי" וכו’. הם יודעים שיש להם המון "זכויות".
רק קשה להם להבין את הקשר בין זכות לחובה.
הם לא מצליחים להפנים שהמערכת זה הם בעצמם. שהם חייבים לתחזק את המערכת בכדי שהיא תוכל "לתת חלב".
אם לאדם יש זכות, לאדם אחר יש חובה ליצור תנאים בהם מימוש הזכות יהיה אפשרי.
אלא אם כן אנחנו רוצים עולם שבו לחלק מבני האדם יש רק זכויות ולחלק אחר יש רק חובות, יהיו לאדם פרקים בחייו שבהם הוא יהיה בעל החובה, ופרקים אחרים שהוא יהיה בעל הזכות.
למשל, כילד יש לו זכויות שהוריו חייבים במימושן, וכהורה יש לו חובות להורים זקנים וגם לילדיו.
מגיל שמונה עשרה עד עשרים או עשרים ואחת הוא משרת את הביטחון של אחרים, לפני כן ואחר כך מישהו אחר משרת את הביטחון שלו.
אין דבר כזה רק "מגיע לי".
אבל לך ספר את זה לילד בתיכון לאומנויות, או בבית הספר לטבע בת"א. כל החיים שלו חינכו אותו להאמין שהוא נזר הבריאה, ושכל היקום נוצר לשרתו. איך אפשר פתאום לדרוש ממנו להכנס ל"תורנות חובות"? פלא שיש התמרמרות?
זה ממש לא הוגן לקבוע כללים חדשים ככה פתאום. אכן.
אני חושבת שהבעיה המהותית פה בארץ, כולל זו של הנשיאה היא קושי פסיכולוגי להכיל שתי עובדות: היותנו יהודים (מי שוראה את עצמו שייך לעם עם שורשים ארוכים לעבר) והיותנו לא מוסריים כבר הרבה מאוד זמן, ומבצעים עוולות שהולכות ומעמיקות.
אני חושבת שאם לא היה חשוב כ"כ ל"עם היהודי" לקשור לעצמו כתרים של מוסר, צדק, הוגנות ו"נשמה אלוקית", היה יותר קל גם לאנשי אקדמיה שמוחם בראשם, להתמודד עם הזוועה.
נראה שקודם כל כדי לבצע שינוי היהודים צריכים לוותר על היחודיות שבה הם מאמינים. להאמין שאין בהם שום דבר יוצא דופן וזה שהם היו קורבנות בעבר, לא נותן להם פטור נצחי מביצוע מעשי שטנה.
כדי לראות את האמת ולהצטער על העבר (ולא רק לסגור דילים של אחוזי שטח והסכמים) צריך לוותר על הכתרים שהיום אין להם דבר עם המציאות. זה לא יקח מאיתנו את זכרון השואה, זה לא יקח מאיתנו את העובדה שגם נגד היהודים התבצעו פשעים.
כשנבין שאנחנו יכולים להיות מרושעים או טובים כמו כל בני האדם, שהשואה לא נתנה פה לאנשים חסינות מרוע, שכדי להיות טוב צריך לעבוד על זה, ולעבוד קשה, אולי גם פרופ’ רבקה כרמי תוכל להגיד דברים שיהלמו יותר את מעמדה האקדמי.
אבל אין לצפות מאקדמיה שתייצג את האמת כי האמת היא נחלתו של מי שמעז לפתוח את העיניים ולדעת ולא חשוב מה מעמדו האקדמי. זה לא קל.אבל לאנשי אקדמיה זה אמור להיות יותר קל.
כרמי, שמעולם לא משעתי את שמה, יכולה עם זאת, להתהדר בהשתייכות לחברה מכובדת יותר מדן מרגלית ורונן ברגמן. 60 שנה קודם דיבר פרופ’ מרטין היידגר ברוח דומה. האמת, כנראה, שייכת לא למשכילים אלא לאמיצי הלב.
עוד על האלימות בחברה הישראלית.
מה עם החברה שביצעו את הרצח של אריק קרפ בתל ברוך ?
האם זה גם בגלל הכיבוש והמחסומים?
מקווה לשמוע הסבר טוב לזה.
שמעתי למשל את אביגדור ליברמן אומר שהם לא היו מעזים להטפל לאב מוסלמי או בדואי אם 2 בנותיו.
מקוה שזה נכון.
ממליצה לך לקרוא מאמר, שכתבתי בנושא זה בדצמבר שעבר: — קישור —
לדעתי, יהודי הוא, קודם-כל, אדם נאור, הומניסט, מוסרי, סוציאליסט….וזאת, עם קשר מועט מאד, לשאלת-מוצאו – ובלא שום קשר לשאלה, האם הוא חובש-כיפה…
לפיכך, אנחנו כאן בשמאל, היהודים האמיתיים!! בעוד שקפיטליסטים, מגרשי-זרים ועוד, אינם רשאים, לדעתי, להגדיר עצמם כיהודים, כלל וכלל…
מספיק לי שאת הומניסטית, מוסרית וסוציאליסטית גם בלי להיות יהודיה.
אני למשל לא רואה ב"יהודיה" חלק מהזהויות שלי. אני די מנותקת מזה, עד כמה שאפשר במשינה מהסוג הזה.
אגב, התיאורים שלך על מה זה יהודי במאמר מתאימים יותר לנצרות מאשר ליהדות.
שירה
אכן ספירו אתה צודק,בקשר לתכתיבי תורמים, לכמה כנסים ברחבי העולם אתה הוזמנת, כאשר המימון כולו היה על חשבון המזמין,זה לא מפריע להביע דעה חופשית,שם בטח היה חופש ביטוי חד כיווני, הרי תמיד כדאי לחשוב על המימון/ תורם הבא.