הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 באוקטובר, 2009 31 תגובות

בשעה שתיים בלילה, לאחר שעות רבות של דיונים, החלה סוף סוף ההצבעה.


בפלאזה קונגרסו עמדו עשרות אלפי סטודנטים, פעילים חברתיים וסתם עמך ארגנטינה מאינספור תנועות פוליטיות שונות (קומוניסטים עד פרוניסטים), הצמידו ידיים, שילבו אצבעות, והתפללו מול המסכים ששידרו בשידור ישיר את התוצאות. 44 קולות בעד, 24 נגד – שאגת יש…שששששששש! שטפה את הכיכר והחגיגה החלה:


Ole ole ole, ole ole ole ola


Ole ole ole y cada dia te quiero mas
Soy argentino
Es un sentimiento
Que no puedo parar…

ובתרגום חופשי: אולה אולה אולה, כל יום אני אוהב אותך יותר, אני ארגנטינאי, זהו רגש שאינני יכול לעצור…


המנחה מעל לדוכן הנואמים ניגש למיקרופון: חברים, חברים, קומפניירוס, אני מבקש.. ננמיך עכשיו כולנו את הדגלים ונשאיר את הדגל האחד, הדגל של כולנו… נשיר את ההמנון לכבוד נצחונו של העם…


הדגלים מונמכים מעט, ובמרכז ההפגנה זזים אחורה הצעירים ויוצרים מעגל ריק:


Oid, mortales, el grito sagrado


(שמעו, בני תמותה, את הזעקה הקדושה)


אני מתבונן בצעיר המזוקן בחולצת צ’ה גווארה שממולי והוא מסתכל עלי.


אנחנו קופצים באקסטזה ושרים את השורה הבאה: חירות! חירות! חירות!


הצעיר המזוקן הוא במקרה גם דוד שלי (למרבה השמחה נולדה אימי בארגנטינה לפני שעלתה לארץ, מה שמספק משפחה גדולה ומשוגעת בבואנוס איירס), ואני יכול להעיד שאין בו גרם אחד של ימניות.


עבור ישראלי מדובר באירוע קצת מבלבל. להניף את הדגל? לשיר את ההמנון? בהפגנת שמאל?


ולא סתם הפגנת שמאל, ולא סתם ההתלהבות הגדולה. "חוק אמצעי התקשורת" (בספרדית:Ley De Medios) אשר עבר לפני מספר ימים בפרלמנט הוא אחד הנצחונות הגדולים ביותר של הכוחות המתקדמים בארגנטינה מאז סיימה את חייה הדיקטטורה הידועה לשמצה במדינה.


החוק מפרק למעשה את המונופולים התקשורתיים הגדולים ובראשם קלארין (CLARIN) אשר שולט בארבעה עיתונים ובשלל ערוצי רדיו וטלוויזיה, וכן מחזיק בבעלותו חברות נוספות – וכך מרכז בידיו כוח השפעה (ויש הטוענים: סחיטה) עצום. את החוק ניסו להעביר פעמים רבות עוד מימי אלפונסין ז"ל (נשיאה הראשון של ארגנטינה לאחר הדיקטטורה) ובכל פעם הפילו המחלוקות הפוליטיות ותמרוניו של קלארין את ההצעה. הפעם, כתוצאה של התארגנות אזרחית רחבה וקונסטלציה פוליטית מורכבת, שאין מעניינו של מאמר זה לדון בה, התאפשרה העברת החוק. העם ניצח, קלארין הפסיד ובקיצור, כמאמר שיר פופולרי מן ההפגנה, מי שלא קופץ קלארין.


נושא שירת ההמנון והנפת הדגל, העובדה השקופה שכל המשתתפים, סוציאליסטים מושבעים עד האחרון שבהם (כולל הפרוניסטים), ראו ורואים עצמם כפטריוטים ארגנטינאים (במקרה של הפרוניסטים עד כדי לאומנות ממש), ואת דגלה של המדינה כדגלו של העם הנאבק כנגד הקפיטל, הם נקודת הפתיחה לדיון האמיתי, מבחינתי. הציר הבסיסי שעליו בנויה הפרמידה קרוי פרוניזם. בלי להיכנס לניתוח פועלו ואישיותו של חואן דומינגו פרון (עשיתי את הטעות/הברקה הזאת מספר פעמים באוניברסיטאות בארגנטינה והתוצאה היא, בדרך כלל, ויכוח בטמפרטורה של פיצוץ גרעיני שיכול להימשך שעות ולמשוך אליו עוד ועוד אנשים מהסביבה), העובדה היא שעבור מיליונים רבים בארגנטינה השם הזה הוא קוד-גיוס: צו 8.


מי שהלאים שורה ארוכה של תשתיות לאומיות בארגנטינה, הקים כפרי נופש לפועלים, נתן זכות בחירה לנשים (וגם לשם האיזון: רדף את האופוזיציה, נתן מקלט לפושעי מלחמה נאצים, אסר על שביתות…) הוא גם סמל לאומני מובהק. של העם, למען העם.


"לו הייתי ארגנטינאי, הייתי פרוניסט", טענתי פעם מול ידידה קומוניסטית, סטודנטית למשפטים, בסנטה-פה. אתה טועה, היא השיבה לי, האיש היה פאצ’ו דה מיירדה (פאשיסט מחורבן), צבוע, הפכפך.


זה לא איכפת לי ולא מעניין אותי – עניתי לה. אתם כולכם משוגעים לגמרי, יושבים פה באוניברסיטה עשרה סוציאליסטים בעשרה שולחנות מעשר מפלגות, כל אחד עם הפליירים שלו, ומתווכחים על זכרו של מנהיג שמת לפי שלושים שנה. האם לא כולנו כאן סוציאליסטים? כן, הדהדה התשובה הרפה מכל הצדדים.


נו אז מה פה העניין בדיוק? יש רק הבדל אחד מהותי: הם (הצבעתי על השולחן שבו ישבו הפרוניסטים כשהם קורנים ומרוצים) תכלת-לבן ואת – אדומה; הם מפלגה של מיליונים ואת מפלגה של חמישה וחצי אנשים. ופרון?


Peron en mi culo, no me importa peron (פרון בתחת שלי, לא מעניין אותי פרון).


אויש גרינגו, אתה לא מבין כלום וחזרו להמשיך להתווכח.
 
אפשרות קיומה של צורה לאומית/לאומנית כזו – שיש מילה יפה בעברית שמתארת אותה: "עממית" – התחוורה לי רק בארגנטינה, ומאז היא נראית לי רגילה יותר ויותר. עד כדי כך שכבר קשה לי לזכור שאי פעם חשבתי אחרת. שהרי מדובר בברית טבעית. הדגל מייצג את המדינה והעם, השמאל מייצג את האינטרסים של העם, טובת הרבים כנגד האינטרסים של הקפיטל – טובת המעטים. אז מי צריך להניף פה את הדגל? אנחנו או הם? מי פה באמת לאומי?


המחשבה על חזרה להפגנות שמאל בישראל, שבהן להוציא את הנוער העובד וקצת מר"צ, הגאווה הלאומית והפטריוטיזם הן בגדר טומאה והדגל הוא שיקוץ – עושה לי צמרמורת.


איך איבדנו את העם? איפה שכחנו אותו בדרך? איך נגייס מיליוני צעירים לשורותינו כשאנחנו נתפסים כסוכני האויב? הרי אפילו במאבק כל כך טבעי כמו הפרטת הקרקעות נכשלנו בגיוס תמיכת ההמונים. ומה יותר עממי ולאומי מאשר מאבק כזה? הרי מולדת לא מוכרים, הרי האדמה שייכת לעם – ארץ ישראל לעם ישראל (ושכל אחד יפרש כרצונו, עבורי כמובן הכוונה "לעם היושב בישראל" יהודים ערבים מהגרים פיליפינים וכו’), לא לבעלי ההון…! ביום שבו נפנים שאין פטיש ומגל ללא מגן דוד לצידם, גם החברה הישראלית תתחיל להקשיב לנו.


בסביבות חמש בבוקר עזבנו את ההפגנה (שהתדרדרה בינתיים למסיבה פרועה). בדרך למכונית עצר אותנו שיכור וביקש סיגריה. בזמן שמרקוס הדליק לו אחת הוא זיהה את החולצה הכחולה שלי (שקיבלתי במתנה מידיד פרוניסט), שעליה התנוססו ראשי התיבות של MUI – התנועה האוניברסיטאית הפרוניסטית.


זה מה שאני אוהב! הוא התפרץ עלינו ברגשנות, ויוה לה פאטריה קאראחו! ויוה פרון! (תחי המולדת! יחי פרון!).


נשיקות, חיבוקים (ארגנטינאים, ובעיקר בבואנוס איירס, לא מפסיקים להתנשק) ונפרדנו.


בדרך, בזמן שהמכונית קרטעה, חשבתי על האיש הזה. בישראל הוא היה צועק היידה ביבי, כאן הוא היה לצידנו. זה כל ההבדל.

תגובות
נושאים: מאמרים

31 תגובות

  1. דרור בל"ד הגיב:

    תישאר בארגנטינה!
    פה בהפגנות השמאל מניפים את דגל פלשתין.
    לא נאה לך?לך תשתה ממימי ים המלח

  2. איזה דגל? הגיב:

    כאן זה פשוט – תלך עם דגלי ישראל וכולם יאהבו אותך,תניף את דגל פלסטין אז יכעסו עליך. אם אתה רוצה שילכו אחריך הברירה היא פשוטה, לא כן?.

  3. חוני למגיבים הגיב:

    ראובן קמינר –
    קודם כל, עניינית, השמאל בארגנטינה אכן מפוצל ומחולק מאוד. עשרות שבבי-מפלגות ותנועות (טרוצקיסטים, לניניסטים, מאואיסטים, קומוניסטים, קומוניסטים-מהפכניים, וכו’ וכו’ וכו’) השונות אחת מהשניה לעיתים בפרשנותן לאירועים שקרו לפני 90 שנה ברוסיה הסובייטית. מה שללא ספק הוא אקוטי ומשמעותי מאוד לדרום אמריקה של ימינו.
    אינני "מעריץ" את הפרוניזם (וודאי שאינני מעריץ את פרון) אך העובדה היא שהנוסחא הזו עובדת בשני מישורים:
    1. היא מושכת את תמיכת ההמונים. עד היום האיגודים המקצועיים בארגנטינה הם פרוניסטים מושבעים. אולי משום שתקופת כהונתו של האיש שיפרה את מעמדם באופן שאף אחד אחר לא התקרב אליו מאז.
    2. היא משלבת, בברית טבעית, עממיות ולאומיות ויוצרת זהות בינן לבין השמאל הפוליטי.
    האם זה לא מה שחסר לנו?
    "גושלום" ואבנרי (עוד סוג של מודל עבורי בהקשר זה, על אף שאבנרי אינו איש שמאל חברתי) הצהירו לא פעם שהם "ציונים", בפרשנותם הפרטית: כלומר, פטריוטים ישראלים.

    ליובל הלפרין –
    כל אחד יכול לתת לדגל את פרשנותו שלו וליצוק אליו את תכניו שלו. הדבר היחיד שהדגל מסמל בוודאות הוא את "המדינה", "העם".
    תניף אותו! תגיד בפה מלא שאתה פטריוט, שאתה אוהב את המקום שאתה גר בו, שהוא יקר לך, שהעם הזה יקר לך – ותהיה לך הזכות המלאה להמשיך את המשפט ולהגיד: "לכן אני מנסה לתקן אותו".
    (אגב, זה מה שעושים, כפי שנכתב מעלי: אינדיאנים בארגנטינה, בוליביה, פרו, ברזיל, אורוגוואי…)
    כמדומני שדב חנין אמר דברים מסוג זה כשהחל מסע ההשמצות כלפיו בקמפיין "עיר לכולנו".

  4. איתן לרנר הגיב:

    חוני שלום

    בגבולות המוסכמים של הויכוח,היינו שבהן הנפת דגל כלשהוא נחשבת למעשה נכון או לא נכון רק בגלל שאינך מצדד/כן מצדד בעומד מאחוריו – בגבולות אלו אני יכול להסכים עם דברייך.
    לי אישית יש בעיה עמוקה יותר עם עצם ההתלהבות והליכה אחר סמל חיצוני כלשהוא .יהא זה הימנון או דגל. בעיניי האוירה הכרוכה בהזדהות מסוג זה עם דגלים כלשהם היא אוירה פשיסטית שאינה עולה בקנה אחד עם חשיבה ליברלית חופשית אמיתית.
    אולי אני אנרכיסט מבלי שידעתי אבל בכל הפגנה של השמאל כשמניפים דגל פלסטין או ישראל וצועקים סיסמאות אני מרגיש שלא בנוח זה מעורר בי את התחושה שאנשים מאפסנים את ביקורתם ומחשבתם החופשית והביקורתית והופכים לחלק מחגיגת חושים מתלהמת ההולכת שבי אחר סמלים

  5. תשובה לעופר: הקומוניסטים של פעם… היו זמנים… הגיב:

    — קישור —

    לגבי משפט קול העם – בן גוריון כדאי שתשאל את חברי המפלגה הוותיקים כדי שיתקנו אותך. עוד יותר טוב ללכת לארכיון המפלגה ולקרוא את החוברת שמק"י הוציאה אז על המשפט ובה מובאות עדויות מנהיגי המפלגה במשפט שניסו להוכיח את ‘בגידתו הלאומית’ של בן גוריון ואת כניעתו למעצמות האימפריאליסטיות בכך שהסיג את צה"ל מסיני ב-1948 אחרי אולטימטום בריטי.

  6. חבר ותיק הגיב:

    חוני היקר,
    אני זוכר שדיברנו לפני הרבה שנים בנוגע לפעילות קומוניסטית בדרום.
    בכל מקרה, אני מסכים איתך לחלוטין, אבל אני לא חושב שנוכל לשכנע אחרים.

  7. YB הגיב:

    אכן,צודק הכותב, יש דמיון רב בין תנועות קומינסטיות/סוציאליסטיות/פאשיסטיות ושילובים שלהן, כולן פונות אל הקולקטיב ואל הרגשות החיתיים של האספסוף להבדיל מהליברליזם (במובנו המקורי והאמיתי, לא הפסוודו ליברליזם שמתהדר בשם זה בארה"ב) שפונה אל האינדבדואל ודורש ממנו לקחת אחריות על מעשיו.

  8. פעם הקומוניסטים היו מניפים את דגל המדינה ושרים את התקווה הגיב:

    היום הם מניפים את דגל פלסטין ושרים את בילאדי בילאדי.

    פעם הם האשימו את בן גוריון בבגידה על שוויתר על כיבוש ירושלים העתיקה ונסוג מסיני בלחץ מעצמות המערב (משפט קול העם – בן גוריון), היום הם מארגנים תהלוכות זיכרון לקבריהם של פורעי תרפ"ט, רוצחי יהודי חברון וצפת.

    כך משתנים העיתים.

  9. יובל הלפרין הגיב:

    שמאל יכול להניף דגל לאומי כשהוא מייצג את העם אל מול בעלי ההון המקומיים והזרים.

    שמאל לא יכול להניף דגל לאומי כשהוא מייצג את "כיבוש עבודה" את "גאולת הקרקע" את "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ", את "הגנה על אדמות המדינה מפני הבדואים", את "חומת אירופה בלב הברבריזם האסיאתי", "את "הווילה המערבית בג’ונגל המזרחי", את "הברית הנצחית עם מנהיגת העולם החופשי",
    ואת שאר הססמאות והפרויקטים, שהיום אקטואלים יותר מתמיד, של האחדות המעמדית של גזע מנשל (גם אם מכנים אותו "עם") אל מול תנועת השחרור של המנושלים, ואת הישענותם של הנמשלים על המעצמה האימפריאליסטית מספר 1 בעולם.

    המקביל לדגל ארגנטינה של השמאל מניף שם הוא הדגל הפלסטיני כאן, או לפחות דגל לאומי ישראלי שיסמל לאומיות נטולת ציונות.

    שמאל שיניף כאן את הדגל הכחול-לבן, זה כאילו השמאל בארגנטינה יניף את דגל ספדד, למשל.

    הכותב לא סיפר אם ראה שם אנשי שמאל המניפים את דגל ארגנטינה לצד דגל ארצות הברית ותומכים ב-99% ממדיניות החוץ של ארצות הברית.
    בישראל ראיתי כמה (בלשון המעטה) "אנשי שמאל" כאלה.

  10. TIBERIVS GRACCVS הגיב:

    צודק לחלוטין, מעמד הפועלים היהודי דבק בזהותו היהודית-עברית (אין לבלבל את הזהות הזאת עם ציונות!) וכל עוד הקומוניסטים ימשיכו להתנכר לה הם לעולם לא יוכלו לגדול ברחוב היהודי (שהוא אחרי הכל הרוב בארץ וצריך לגייסו אם באמת רוצים להשפיע) אלא רק בשכבה מצומצמת של קוסמופוליטים בני המעמד הבינוני שמזמן איבדו את זהותם התרבותית לאומית.

    וגרוע מכך, רק"ח-חד"ש חזרה לימים שבה המפלגה הקומוניסטית (אז פק"פ) הייתה משועבדת כולה ללאומנות הערבית. פעם לאנשי רק"ח לא היה כל בעיה להניף את דגלי ישראל ולשיר את התקווה מתוך הבנה שסוציאליסטים לא יכולים להתנכר לסמלי של העם מכיוון שזה יהפוך אותם לגורם נפרד ממנו. אבל היום בגלל הנאמנות העיוורת ללאומנות הערבית גישה כזאת לא אפשרית (מיותר לציין שהחברים הערבים לא רואים קושי בהנפת דגלי פלסטין למרות כל פיגועי הזוועה הקניבליסטים של ארגוני הטרור).

    אני ממליץ לקרוא שני חיבורים קצרים ששמואל מיקוניס, שהיה מזכ"ל מק"י, כתב בסוף שנות השבעים ("על: 1) סתירות ומסקנות (פ.ק.פ. – מק"י) 2) על זהות לאומית יהודית והמאבק על העיקר" ו"על מה נטוש המאבק") שמנתחים בצורה בהירה ביותר את הכשלים של הקומוניסטים הישראלים להפוך לכוח מרכזי בישראל – כשלי יסוד שנראה שרק מתגברים עם הזמן.

  11. Reuven Kaminer הגיב:

    אני מומחה מאד קטן בכל הנוגע לפוליטיקה הארגנטינית. אך ההתרפסות של הכותב לפני הפרוניזם מריח מאד לא טוב. הוא לועג לשמאל בארגנטינה שהוא "קטן ומושתן" ומאשים אותו בכיתתיות חולנית. האקסטזה שלו להיות "עם העם" וללכת אחרי דגל אחד "של העם" היא מרשם בטוח להתפרקות ולהתדרדרות נוסח השמאל הציוני.
    אך החמור מכל, הנו הניסיון הילדותי של חוני קבלו להציע לשמאל הישראלי הלוחם להעתיק את האסטרטגיה והטקטיקה "הפרוניסטית" הלאומנית לארצנו – חיש מהר, לפני שנאחר את הרכבת אחדות העם (היהודי, כמובן).
    מצער הדבר אך האופנה של קבורת השמאל הגיעה לאתר הגדה השמאלית. זהו כנראה מחיר הפלורליזם והדמוקרטיה. כמה טוב לגדה שאפשר לסמוך על הקוראים שלה ואין אחד מתוך מאה שלא יבין שזה מסוכן וגם טיפשי להשוות בין ארגנטינה ובין ישראל הכובשת.

  12. אורי זקהם הגיב:

    כאן המציאות שונה מבארגנטינה. בארגנטינה הדגל וההימנון הוא של כולם. בארץ, המציאות היא קולוניאלית ופוסט קולוניאלית. הדגל הוא הדגל של הקולוניאלים. לדעתי אנחנו פטריוטים אבל לרובנו אין גאווה לאומית.

  13. אבי הגיב:

    הלאומנות היא אולי הסיבה שבארגנטינה אין מדינת רווחה וחוקי עבודה טובים ומתקדמים כמו במדינות כגון שבדיה, נורבגיה, פינלנד, דנמרק, צרפת, הולנד וכו’ בהן השמאל הוא לא לאומני.

  14. "פעם הקומוניסטים.." הגיב:

    ב-48 המפלגה הקומוניסטית לא תמכה בהתפשטות ישראל מעבר לגבולות החלוקה, ולכל היותר קיבלה את גבולות הפסקת האש כעובדה קיימת. ומובן שמפלגה זו לא תמכה מעולם בכיבוש סיני; פרשת "קול העם" בכלל היתה בראשית שנות ה-50 ונגעה להתנגדות הקומוניסטים להעמדת הצבא הישראלי לרשות ארה"ב במקרה של מלחמה בינה לבין ברה"מ.

    עופר

  15. יובל הלפרין לשואל הגיב:

    הדגל של ארגנטינה הוא קודם כל של האינדיאנים. במרכזו מתנוסס אחד הסמלים החשובים של תרבות האינקה אשר הושמדה על ידי פרנסיסקו פיזארו ואנשיו.
    תנועות השחרור באמריקה ה"לטינית" ראו עצמם קודם כל ממשיכי האינדיאנים ואויבי הקולוניאליזם הספרדי. בארגנטינה זה הדגל, במקסיקו למשל זה השם (מקסיקו הוא שם אצטקי. בימי השלטון הספרדי הארץ נקראה רק "ספרד החדשה").
    באמריקה הלטינית יש אחוז ניכר של "מסטיצים", בני תערובת ספרדים-אינדיאנים. בארגנטינה הם אמנם לא רוב, אך בעיקר בגלל ההגירה הגדולה מאירופה בין שתי מלחמות העולם.
    כך שהארגנטינים, ודאי מהשמאל, מניפים את הדגל בשם המנושלים ובשם צאצאי המנשלים שחברו למחנה שלהם.
    אצל השמאל הארגנטיני הדגל מסמל גם התנגדות לנישול האינדיאנים, בעוד הדגל הכחול-לבן כאן, כפי שאמרתי קודם, כמוהו כדגל ספרד בארגנטינה.

  16. שאלה ליובל הלפרין: ומה עם האינדיאנים בארחנטינה? הגיב:

    האם גם האינדיאנים במה שנקרא היום ארחנטינה (‘ארץ הכסף’ בספרדית) צריכים להניף את הדגל הארחנטיני הלאומי שהוא שם ‘הדגל של כולם’, בניגוד ליישות הציונית הכובשת והדגל הקולוניאליסטי שלה? או אולי עדיף מבחינה מהפכנית שיניפו את דגלם הלאומי מלפני הכיבוש האיברו-ארחנטיני – ואז השמאל מכל הגוונים יצטרף אליהם בשירת ההימנון שלהם בשפתם? ולמה מגיעה למהגרים הקולוניאליסטים הארחנטינים מדינה על אדמות האינדיאנים שהם כבשו, נישלו ורצחו, ולכובשים הציונים שנראים כאימא תרזה לעומתם, לא?

  17. נועם תירוש הגיב:

    חוני היקר, אחלה רשימה. מעניין מאוד.

    כרגיל, בשמאל הישראלי העיקבי, נבהלים כל פעם כשעולה השאלה- איפה איבדנו את העם- אפשר לשאול איפה איבדנו את שני העמים שחיים על הארץ הזו וזה עדיין יהיה מדוייק.

    בכל מקרה, אני לא מכיר מספיק בשביל להביע דעה לגבי המשטר הפרוניסטי אבל ממה שאני יודע אני לא בטוח כי פרוניזם זה התשובה.

    בכל מקרה, השאלה שהעלית היא המרכזית- איך לעזאזל חוזרים להיות רלבנטיים.

  18. איך חוזרים להיות רלוונטים? הגיב:

    מצטרפים לליכוד

  19. אור ליובל הגיב:

    שלום יובל. שתי הערות לי אליך:
    1) יש היסטוריה. היא אמנם שנויה במחלוקת, וכל צד נוטה להציג את האמת הנוחה לו, אולם נדרשת רדידות אינטלקטואלית מאוד גדולה כדי לאמץ באופן מלא נראטיב אחד ולשלול לחלוטין את האחר. זאת במיוחד לנוכח מצאי העובדות הידועות, שבשום פנים ואופן לא מתיישב עם תיאורך השטחי והמגמתי. השיפוט ההיסטורי שלך (וזאת אני מכיר מדיונים קודמים) הוא נטול הקשר, ומתעלם לגמרי מהמרחב הערבי שבו פעלה הציונות. עולם הערכים הערבי הוא בעיניך כקליפת השום. משהו שלא ראוי להקדיש לו ולו בדל של התייחסות. כשתבין שהערבים הם לא ילידים מפגרים ללא כל אחריות למעשיהם, אז יהיה על מה לדבר.

    2) תגובתך היא תשובה מוחצת לשאלתו של קבילו-"איך איבדנו את העם"?
    הוא תמה תמיהה, ואתה הבהרת בדוגמה.
    העם כך-יובל אחרת, העם אחרת-יובל כך.
    למה?
    צדקהומניזמנאורותליברליזממוסראמת…..
    אבל בעיקר בעיקר- דווקא.

  20. מיכאל ט הגיב:

    לשואל את יובל הלפרין: אתה מנסה להשוות כיום בין ארגנטינה ,בה הפשעים שנעשו לילידים הם חלק מהיסטוריה של לפני 100 שנים וישראל שבה הפשעים נגד הילידים הם חלק בלתי נפרד מההוויה של קיום מדינה "יהודית ודמוקרטית" בפלסטין.

    לפחות בארגנטינה הנישול הקולקטיבי של הילידים הוא היסטוריה ,אם תרצה ללמוד על הנושא אתה תצטרך ללכת לסיפריה או מוזאון. בארץ אתה פשוט הולך למילואים.

  21. למיכאל ט: נו, נחכה עוד 40 שנה עד שאתה תשיר בגרון ניחר את התקווה הגיב:

    כמו שהחברים שלך בארחנטינה סוגדים לפאשיסט הפופוליסטי ואוהד הנאצים חואן דומינגו פרון…

    עוד 40 שנה לפי התיאורייה שלך ושל דומיך ‘פשעי הציונות’ יתיישנו ואנחנו נהפוך ללאומיים-מתקדמים ואנטי-אימפריאליסטיים כמו הקולוניאליסטים בארחנטינה, ‘ארץ הכסף’ (בספרדית)…

    וגם הדגל שלנו הנושא את הסמל האימפריאליסטי-קולוניאליסטי ‘מגן דוד’, ששימש את הכובשים הציוניים עוד לפני שמישהו חשב על ארחנטינה, יעלה לדרגת הדגל הארחנטיני המתקדם עם השמש של מאי לזכר התקוממות המתנחלים בארחנטינה נגד ספרד בשנת 1810…

    ולגבי זכויות הילידים בארחנטינה, שארית הפליטה המונה אחרי הג’נוסייד שעשו בהם הקולוניאליסטים המתקדמים בקושי חצי מיליון איש, כדאי לקרוא באתרים המתאימים.

    וכמובן סעיף 25 של החוקה הארחנטינית המציב כ’משימה לאומית’ את עידוד ההגירה ה’אירופית’:

    White-European racism in Argentina has a history of government participation. The ideology even has a legal foundation that was set forth in Article 25 of the National Constitution sponsored by Juan Bautista Alberdi. The article establishes a difference between European immigration (which should be encouraged) and non-European immigration.

    Article 25: The Federal Government will encourage European immigration; and will not restrict, limit, nor tax the entry of any foreigner into the territory of Argentina who comes with the goal of working the land, bettering industry, or introducing or teaching sciences or the arts.

    Alberdi, the article’s sponsor and the father of the Argentine Constitution of 1853, explained in his own words the basis for White-European discrimination:

    If you were to put the roto (literally "broken"), the gaucho, the cholo, the basic element of our popular masses, through the finest educational system; in one hundred years you would not make him an English worker who works, consumes, and lives comfortably and in a dignified manner[26]

    The discrimination between European and non-European immigration established by Article 25 of the Constitution has survived all subsequent constitutional reforms (1860, 1868, 1898, 1949, 1957, 1972 and 1994).

    — קישור —

    SORRY, את סיפוריך על ארחנטינה תצטרך למכור במקום אחר.

  22. למיכאל ט: בתור איש שמאל אתה צריך להיות מעוניין בעשיית צדק ובהחזרת זכויות הגיב:

    ואילו אתה מדבר על ‘התיישנות’ של פשעים שהופכת לאומנות קולוניאליסטית למתקדמת.

    תמהני מה יגידו אנשי ‘השמאל האמיתי’ על תיאוריית ההתיישנות של פשעי הקולוניאליזם בשם ה’מהפכה’.

  23. אין יובל הלפרין המציא מיתולוגיה ‘מהפכנית’ לדגל הקולוניאליסטים בארחנטינה הגיב:

    תמהני מאיזו ‘אכסניה’ שאבת את ה’מידע’ על ה’סמל של תרבות האינקה’ בדגל הארחנטיני, כאשר כל המקורות מייחסים אותו לארוע שאמור להתרחש ב-1810. כניראה הברון מינכהאוזן עדיין חי ב’השמאל הרדיקלי’.

    — קישור —

    On July 9, 1816, Argentina, then part of the United Provinces of the Río de la Plata, the remnants of the old Viceroyalty of the Rio del la Plata, proclaimed its independence from Spain after the conference of Tucuman. However, it was not until February 25, 1818, that the golden ‘Sun of May’ was added to the center of the flag in reference to the events of 10 May 1810, when the sun supposedly broke through black clouds casting an amazing light on Buenos Aires as the porteños exiled the Spanish Viceroy who had shown unprecedented cowardice in fleeing two British invasions with his garrison.

    — קישור —

  24. יובל הלפרין הגיב:

    אפשר לצייר שמש בכל מיני צורות.
    זה לא סתם שמש, זה גם האל אינטי

    — קישור —

  25. כליל החורש נאורי הגיב:

    עצוב לראות שוב את אותה התבנית: ארגוני שמאל מנסים להתחרות בשדה קרב בו החוקים מוטים לטובת בעלי ההון.
    מה קרה למאבק המעמדי, כנגד אשליות הלאום? מה קרה לסולידריות החוצה גבולות לאומיים מזוייפים, במקום לחזק אותם? לו הייתה לכם מרכולת אמיתית כזו לשווק, במקום לזלוג אל ה"שחרור" הלאומי ולנביאי השקר הגדולים של הסוציאליזם כגון סין וקובה, אולי הייתם רלוונטים למעמד העובדים. כפי שאתם, אנשים יעדיפו תמיד את הדבר האמיתי: ליברמן, פייגלין ומרזל, המייצגים האמיתיים של הזהות הלאומית.

  26. מיכאל ט הגיב:

    לללמיכאל ט: תשאל אותי בתור איש שמאל ואני אשאל מיהו השואל? האם זהו הבן אדם אשר מעדיף להטיף צדקה אל אופקים מרוחקים כאשר לא ירים קול על הפשעים שמתבצעים אצלו בבית.
    בסדר ,אז אנו נקרא לארגנטינאים לארוז מזוודות ולחזור ל"מולדות מוצאם" באירופה בגלל פשעים שבצעו יותר ממאה שנים אחורה ,זה לא מספיק בשבילך שיש למיעוט הילידי זכויות של ילידים בארגנטינה ,והם גם מיוצגים במרכז דגל המדינה ,לדגל המדינה אין שום סממן ספרדי אם לא שמת לב.
    המצב שלנו גרוע ביותר ידידי ,אנו רק בני 60 שנה והפשעים של הציונות מוכתבים כגבורה וספרי ההיסטוריה של אותה גבורה הם לא היסטוריה כלל ,אלא הווה שלא פוסק או נח לרגע.

  27. El Descamisado הגיב:

    יובל הלפרין צודק.

    הגירסה המקורית והארוכה של ההימנון הארגנטינאי כללה בית כזה:

    Se conmueven del Inca las tumbas,
    y en sus huesos revive el ardor,
    lo que va renovando a sus hijos
    de la Patria el antiguo esplendor.

    בתרגום חופשי:

    האינקה מתעורר בקברו
    ובעצמותיו העוז קם לתחייה
    ובניו מחזירים למולדת
    את עברה המפואר

    נכון שיותר מאוחר ובהשפעת הקולוניאליזם התרבותי שאומץ על ידי האוליגרכיה הארגנטינאית הבית הזה ובתים אחרים הוצאו מההימנון אבל גם ההימנון המקוצר אינו דומה ל"התקווה".

  28. El Descamisado הגיב:

    ושוב, יובל הלפרין צודק.

    השמש הוא סמל האינקה:
    — קישור —

    הפרשנות המייחסת את השמש לשמש שזרחה ב- 25 במאי 1810 היא מאוחרת וגם היא אינה שוללת את ייחוס השמש המיוחדת שבדגל לאינקה. במילים אחרות, השמש של האינקה היא שזרחה במאי 1810.

  29. El Descamisado הגיב:

    באשר לסעיף 25 של חוקת ארגנטינה.

    Alberdi היה איש שהאמין שצריך להביא טכנולוגיה אירופית כדי לפתח את ארגנטינה ופועלים אירופים כדי להפעיל טכנולוגיה זאת.

    לכן הוכנס בחוקה של 1853 , כ- 40 שנה אחרי מהפכת 25 במאי, הסעיף המעודד "הגירה אירופית".

    יש לשים לב כי הסעיף הוא ענייני, "המהגר" הוא
    who comes with the goal of working the land, bettering industry, or introducing or teaching sciences or the arts.

    אין כאן כל דימוי לחוק השבות שלנו !

    ועכשיו לעצם המונח "מהגר" בארגטינה. "מהגר" אינו יליד אחת מארצות דרום אמריקה כי אלה נכנסים ויוצאים מארגטינה כאוות נפשם, הגבולות פתוחים. "המהגר" במושגים ארגנטינאים הוא "מעבר לים" כלומר אירופה.

  30. עופר הגיב:

    אולי הספרדים עשו מעשים איומים בדרום אמריקה. אבל הם לא היו גרועים יותר מאלה שקדמו להם:
    — קישור —

    וגם פרון היה בסוף כהונתו לא יותר מאשר דיקטטור פאשיסט, שאנמר: אמור לי מי ידידיך, ואומר לך מי אתה.

    — קישור —)

  31. שאלה ל-El Descamisado: האם חוקי ההגירה המתקדמים של ארחנטינה כוללים גם את אפריקה? הגיב:

    ומהגרי עבודה חרוצים מפקיסטאן ובנגלדש שעשויים לתרום בעבודתם לעושרם של הקריאולס האנטי-אימפריאליסטיים בארחנטינה?

    אם כן, צריך להודיע על כך מייד לכל המעוניינים.

    אודה לך על תשובה עניינית.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים