ראש ממשלת אוקראינה, יוליה טימושנקו, מתכננת לערער בבתי המשפט על תוצאות הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, שבהן ניצח מועמד האופוזיציה ויקטור ינוקוביץ’, כך הודיע השבוע מטה הבחירות שלה. מאז סגירת הקלפיות ביום ראשון האחרון בלילה, טימושנקו ביטלה שתי הופעות פומביות שהיו מתוכננות לה. אנשיה אומרים שהיא לא תוותר עד שתמצה את כל ההליכים המשפטיים, ועד שהקולות ייספרו מחדש בחלק מהקלפיות.
אחד הסופרים הבולטים באוקראינה, אנדריי קורקוב, הכריז לפני הבחירות שאין הוא מתכוון לקחת חלק בהן. קורקוב שנולד בלנינגרד ב-1961 כותב ברוסית. ספריו זוכים להצלחה בכל אירופה ובעולם כולו ותורגמו ל– 25 שפות. הוא החל את קריירת הכתיבה שלו בגיל צעיר מאוד, אך רק בעת שירותו הצבאי באודסה התיישב לכתוב את סיפורי הילדים הראשונים שלו.
סיפורים ומאמרים רבים של קורקוב התפרסמו בכתבי עת ברחבי העולם. הוא מחברם של שלוש-עשרה נובלות וחמישה ספרי ילדים. הסופר ובת זוגתו האנגלייה מתגוררים בכפר קטן ליד קייב. הוא דובר תשע שפות בנוסף לאנגלית ויפנית. קורקוב מגדיר את עצמו סופר אוקראיני, ובכך הוא משייך את עצמו לקבוצה גדולה של כותבים רוסים קלאסיים ילידי אוקראינה כמו גוגול, למשל.
בעברית ראו אור שניים מספריו בהוצאת כנרת: "המוות והפינגווין" (2001), סאטירה מבריקה על החיים באוקראינה, שבה גיבור הספר, סופר כושל, מאמץ לעצמו פינגווין קיסרי כשנסגר גן החיות העירוני בשל קיצוץ בתקציב. ו"חברו של המנוח" (2005), המתאר את קייב שלאחר קריסת ברית המועצות, עיר חצי-אפוקליפטית ומנוכרת, המסיימת את תקופתה
ההרואית ומקדמת את עלייתם של האנטי-גיבורים. בספרו הראשון שתורגם לעברית, "המוות והפינגווין", היה זה ויקטור, כותב בינוני ומתוסכל, אהוב ננטש, המקיים מערכת יחסים חברית עם פינגווין ומוצא מזל וביש מזל בתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול. "המוות והפינגווין", שהפך להצלחה בינלאומית מסחררת וכיכב שבועות ארוכים ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס", הוגדר כסאטירה חריפה על מאפיה, תקשורת ופוליטיקה, הכתובה כמיטב המסורת של ספרות הסאטירה הרוסית. גם גיבור ספרו "חברו של המנוח" הוא אדם דהוי, נטול תכונות, נטול פרנסה וחסר מטרות מוגדרות. הפתרון הדרמטי לחוסר התכלית שממלא את חייו הוא בהפיכתו לקורבן של רצח בהזמנה. כנרצח, הוא סבור, ימשוך יותר עניין מכפי שמשך אי פעם בחייו. לאחר הבחירות בארצו, שוחח קורקוב עם כתב העיתון הצרפתי "הומניטה", ואדים קמנקה.
ש. שוחד, סחר בסמים, אוליגרכים; אלה החומרים מהם עשויים הספרים שלך. מה הסיבה לכך?
ת. באוקראינה החיים מתנהלים בשני מישורים. יש מישור אחד, של רוב התושבים, שבספרים שלי היו לאיש מכס או לאם חד-הורית. יש מישור שני, של האליטות הפוליטיות והחברתיות. שני הרבדים האלה דרים בכפיפה אחת בחברה ללא מוסר וללא עקרונות. אבל כולם הם חלק מאותה חברה. בספרים שלי ניתן להבחין בשני המישורים וגם בחתול הנוקם השב לחיים המייצג את העם שהפוליטיקאים מנסים להמית אותו, אבל הוא מתעקש להמשיך ולחיות.
ש. האם אתה נמנה עם מאוכזבי המהפכה הכתומה?
ת. לרומן האחרון שכתבתי יש אכן זיקה חלקית, לפחות, לאכזבה שאני חש בעקבות המהפכה הכתומה. אני מבין שהיה צורך להתקדם כדי לפתור את הבעיות הרבות שהיו תולדה מהתפוררות ברית המועצות. אבל התוצאות הן קשות. לצערי, כעת הדור הצעיר הולך ומתרחק מן הפוליטיקה. ייתכן שנאלץ להמתין שנים רבות עד להיווצרותם של כוחות פוליטיים חדשים. באוקראינה פועלות 170 מפלגות שקיבלו הכרה רשמית, אבל מפלגות אלו אינן מייצגות שום אידיאולוגיה. הן הוקמו כדי להגן את האינטרסים של קבוצות ההון הפיננסי והתעשיינים, וכל מה שמעניין אותן הוא לחוקק חוקים לטובת אותם האינטרסים.
ש. מדוע טרם מוגר השוחד?
ת. השוחד והשחיתות רק גדלו בשנים האחרונות. תופעות שליליות אלה הן באוקראינה, וגם ברוסיה, אחת מהבעיות היסוד של החברה. אם בשנות ה-90 השתולל הרצח ברחובות הערים, עתה השחיתות משתוללת בכל הדרגות. כמו כן, המשבר הכלכלי פוגע בצורה שונה בחלקי המדינה. המערב ומרכז אוקראינה כמעט ולא נפגעו. אך המזרח והדרום, שבהם הרוב דובר רוסית, נפגעו קשות. אלה הם אזורי התעשייה שבהם האבטלה גדלה בקצב מהיר. אך לא ברור האם מתוך המשבר והאבטלה תפתח המחאה החברתית, כי במזרח המבנה חברתי הוא הייררכי מאוד ואילו במערב האזרח הוא אנוכי יותר.
… ובהמשך לכתבה על אירופה המזרחית הרחוקה: כל המפלגות בישראל (פרט לחד"ש למק"י) משרתות את ההון…