ב-27 באפריל 2010 הייתי בעצרת לציון יום האדמה בכפר איזבת טביב שליד קלקיליה. הקהל יצר פסיפס מרהיב של צבעים, סמלים וסיסמאות. כל תנועה באה על דגליה, וכולם התאחדו לעם אחד המגוייס כולו למאבק בכיבוש ובנישול. שבוע לאחר מכן הייתי בעצרת בכפר הלא מוכר אל-עראקיב שבנגב. גם שם המראה היה צבעוני, ורק דבר אחד היה חסר: הדגל האדום, המסמל בעולם כולו את המאבק לשוויון, שלום, צדק והתנגדות לאפליה, לדיכוי ולנישול.
הדגל האדום בלט בהפגנות יום האדמה מאז שהמפלגה הקומוניסטית הישראלית יזמה את השביתה הכללית נגד הפקעת האדמות ב-30 במרס 1976 – שביתה שמהלכה נרצחו שישה מפגינים באש המשטרה. בשנתיים האחרונות גם בסכנין וביפו לא הונפו דגלים אדומים, אף על פי שחד"ש הייתה אחד הגורמים החשובים והמובילים בהפגנות אלה.
לאחר בירור הבנתי שהדבר נובע מהחלטה אומללה שהתקבלה ברוב קולות במליאת ועדת המעקב, שלפיה "אסור להניף שום דגל מפלגתי בהפגנות של ועדת המעקב".
על החלטה זו יש לי כמה השגות:
1. ברור לכל מי שנכח באחת ההפגנות הללו שחד"ש היא היחידה שמכבדת החלטה זו, אף שהתנגדה לה, ואילו הגורמים שתמכו בה מתעלמים ממנה.
2. הדגל האדום מסמל, כאמור, רעיון חובק עולם וחוצה דורות, ואין כל בסיס לראות בו "דגל מפלגתי".
3. גם אם כל המשתתפים היו מכבדים את ההחלטה הנ"ל – הרי שהמציאות שהייתה מתקבלת מכך הייתה מציאות "מפלגתית" לחלוטין, שכן הפגנה שבה הדגל היחיד המונף הוא דגל פלסטין מתאימה ברוחה ובמִסרה העיקרי לרוחה ולמסריה של מפלגה אחת ששמה בל"ד.
4. כפי שבל"ד מוצאת את ביטויה המלא בדגל הפלסטיני הלאומי – הזרמים האיסלאמיים יכולים לבטא את זהותם בקריאות ברוח דתית, בתפילה המונית ובחזות חיצונית (זקן, רעלה וכד’). כך שהתוצאה היא שכל החלטה הרואה בדגלים את אויב האחדות נועדה למחוק מהנוף ומהמפה הפוליטית זרם אחד בלבד: הזרם השמאלי.
5. ברור שבלימת מתקפת נישול מצד כל כוחות ההון והשלטון הציוניים מחייבת חזית בין שונים. ניסיון להתעלם מן ההבדלים ולהעדיף אחידות על אחדות לא רק שאינו ניתן לאכיפה (כפי שפורט בסעיפים הקודמים), אלא שהוא פוגע בניראותו ובנחישותו של המאבק ומשחק לידי הריאקציה המשסה והמנשלת.
6. ספק אם לרוב כלשהו במוסד כלשהו ניתנת הזכות לדרוש מאדם לוותר על זהותו ועל סמליו. לטעמי הדבר דומה לדרישה מאנשים מאמינים לגלח את זקניהם, מתוך אותה חתירה לאחדות מופרזת ומזויפת.
לנוכח כל זאת אני סבור כי הגיעה העת לדרוש בוועדת המעקב את ביטול ההחלטה, או לבטלה בפועל, על ידי התעלמות מכוונת ממנה מצד חד"ש או מצד תומכיה, על דעת עצמם. על שאר הזרמים היא ממילא לא חלה.
בוקר טוב אליהו.
ומה לגבי היחס של הערבים לקהילה ההומו לסבית שנאבקת למענם.
אני לא מפחד בישראל להיות הומו ולעומת זאת מסכנים חבריי המוסלמים.
כך זועקת הכותרת בכתבת הוידאו שבאתר.
ומה לגבי הצנזורה המונהגת בגדה השמאלית? אני כבר כמה פעמים מנסה לכתוב על טבח קאטין, וכל פעם ההודעה שלי נמחקת. מקריות???
תדות לגנדי ועוד (עוד הרבה), משטר הקאסטות בהודו *לא* בוטל, אלא הפך נורמה אזורית לגיטימית עד עצם היום הזה.
מובן שמדובר על 27 במרס.
אציין שהדברים נשלחו גם כמכתב אישי לחבא איימן עודה, מזכיר חד"ש, והעתקים לאישים נוספים.
תודה רבה יובל על המאמר המעניין. לא ברור לי מדוע בחרת כותרת כה דרמטית וצעקנית למאמר בהיר, מנומק ולא צעקני, שאינו עוסק לא במקרתיזם וגם לא ממש ביום האדמה.
מניסיון, אני יכול לספר לך שזו רק ההתחלה. בהתחלה הם שוללים את הדגל שלך ומהר מאד זה יגמר בשלילה של עצם היותך. בכלל, תאר לך שהיית אישה? או איש דת נוצרי, יהודי, בודהיסט – הכל חוץ ממוסלמי.
צודק, עשיתי זאת והיה אחד שלא הורגש ועוד ספגתי בלבולי מוח. לכן פניתי לציבור…
ומה קשור עניין ההומואים הערבים ליום האדמה? למה להעלות נושאים המפלגים את האיסלם והתנועה האיסלאמית ופוגעים באחדות?
למען דגל בטח ובטח שלו מפרקים אחדות. אבל זו לא הבעיה, כי זה מאוד ברור. הבעיה מתחילה בכך שבשמאל מפרקים אותה בקלות אחרי שמבלבלים את הנושאים עד כדי כך שזה הופך בכלל לא ברור.
וגם ההודעה שלי צונזרה.
לאיריס:
בעצרות שאני הייתי היו כל הצבעים האפשריים חוץ מאחד. הדגל הכתום הוא של בל"ד והדגל האדום הוא לא של חד"ש. הוא היה קיים הרבה לפני חד"ש או מק"י ומונף ביבשות שלחד"ש אין סניף בהן. ביפו הונף הדגל הירוק בגאון בכניסה לרחבת העצרת.
מה גבול ה"מפלגתיות"?
שחור מותר כי אין מפלגה אנרכיסטית?
ליואב,
יש משהו בדבריך. יש לך הצעה אחרת לכותרת לפני שאשלח ל"אל איתיחאד"?
לטרמפיסטים:
יש בחברה הערבית הרבה צורות של דיכוי, אבל תמורה פנימית יכולה להתפתח רק תוך העצמת המאבק במנשל החיצוני. דוגמת המפתח היא שמשטר הקאסטות בהודו בוטל רק לאחר גירוש הבריטים. לשלטון קולוניאלי יש אינטרס ברור לשמר מבני כוח מסורתיים בחברה הנשלטת, גם אם לעתים זה נראה אחרת.
גם התנועה האסלאמית של היום עדיפה על האסלאם של המוכתרים ושל ראשי החמולות, ומי שחושב להחזיר מבחוץ את השאה ודומיו לאיראן ימצא אותי (בעניין זה) לצד "הרפובליקה האסלאמית".
טבח קאטין למאמר?
ולעניין – מציע ליובל – כולם מצפצפים על ההסכמה לא להניף דגלים? צפצף גם אתה.
הסר דאגה מליבך.
עוד מעט קט יפרסם כאן דרור בל"ד לינק להרצאה של ח"כ כלשהו מבל"ד שאמר שמותר להיות הומו.
תודה רבה באמת.
הנה תמו כל צרותיך, ומי אמר שקשה להיות הומו מוסלמי?
בטח שאתה לא יכול לכתוב על טבח שבוצע בהוראת הח’ סטאלין.
דברים נכונים וחשובים.
ביקורת נוקבת דומה שמעתי מצד פעילים מרכזיים של חד"ש בציבור הערבי.
מציע ליובל לשלוח דבריו לפרסום גם ביומון השמאל בערבית – אל איתיחד.
ליובל – אינך צודק בהערתך בנושא "המפלגתיות" לא רק מחד"ש נמנעה הנפת דגלה "המפלגתי" – גם בל"ד השאירה בבית את דגלה המפלגתי – הדגל הכתום… אך יותר מכך, התנועה האסלאמית (על שני פלגיה) שהיא התנועה הגדולה ביותר בקרב הערבים הפלסטינים בתוך הקו הירוק בכלל, וביפו בפרט, קבלה את ההחלטה ונמנעה מלהניף את דגלה הירוק (שגם הוא, כמו הדגל האדום, הינו למעשה דגל אידיאולוגי ולא דגל מפלגתי), אם כי יכלו להפוך את מקום האירוע לים של דגלים ירוקים לו רק רצו.
ההחלטה הזאת נובעת מהרצון בקרב מרבית הציבור הערבי – שאלו האירועים שלו, בסופו של דבר, להציג מצג של אחדות בימי המאבק והאחדות הגדולים של הציבור הפלסטיני בתוך הקו הירוק – יום האדמה, יום הזכרון לאוקטובר, יום הנכבה וכו’.
ולסיום – לשביתה הכללית ליום האדמה 1976 לא קראה "המפלגה הקומוניסטית" – אלא ועד ההגנה על האדמות (שהיה חזית רחבה בה לקחו חלק נציגים של הארגונים הפוליטיים והחברתיים השונים בקרב הערבים הפלסטינים בתוך הקו הירוק) והשביתה נתמכה ע"י ועד ראשי המועצות הערביות. וזוהי בדיוק הנקודה – המפלגה הקומוניסטית, חזקה ככל שתהיה (בבחירות 1977 קבלה המפלגה הקומוניסטית 50% מקולות הערבים שהצביעו) לא יכלה לקרוא לשביתה כללית, או להנהיג מאבק של כלל הציבור – בשביל זה היה צריך לייסד מוסדות לאומיים אחדותיים. וזה מה שעשתה המפלגה הקומוניסטית בשנים 1975 – 1977, כשהוקמו חזית נצרת הדמוקרטית וחד"ש הארצית, ושהיו, בתורן, אחד הגורמים הראשיים לבניית התאחדות הסטודנטים הערבים, ועד ראשי המועצות, ועד תלמידי התיכון הערבים, ומאוחר יותר "ועדת המאבק".
יום האדמה אינו יום כזה חשוב כי נהרגו בו 6 אנשים – מספר גדול יותר של אנשים נהרגו באירועים אחרים שאנו כמעט ולא מאזכרים היום (כדוגמת: הטבח בסברא ושתילא, או טבח כפר קאסם שמחוץ לכפר קאסם הינו אירוע ממש לא גדול) אלא כי הוא יום תחילת ההתארגנות של הציבור הערבי הפלסטיני בתוך הקו הירוק. כי זאת השביתה הכללית הראשונה מאז 1947 – אחרי 29 שנים שארית הפלסטינים שנותרה הצליחה לתפקד כקולקטיב – וזה מה שחשוב ביום האדמה, וזו הסיבה שמפלגות גדולות וחשובות מוכנות להסיר ליום זה את המפלג ביניהן ולהעלות על נס את האחדות.
זה ולא "מקרטיזם"
הבריטים פעלו נגד משטר הקאסטות ואף הצליחו לבטל חלק מהמנהגים שהיו קשורים בו. בין השאר, הצליחו הבריטים לצמצם מאוד את מנהג הסאטי (שריפת האלמנות). אולי זה לא היה ממניעים טהורים והיות מעורבים בזה הרבה מאוד רגשי עליונות תרבותית, אבל למי אכפת, העיקר שכמה נשים נשארו שלמות בגופן ובנפשן.
אחרי שהבריטים הסתלקו המנהג דווקא הפך לרווח מאוד, וזאת בעיקר בגלל אוזלת ידו של השלטון ההודי המרכזי.
מה לעשות, לפעמים הנייטיבז דפוקים.
הבאתי את הדוגמה של הודו כדוגמה חלקית ומינימאליסטית לכך ששוויון פנימי ומאבק בשלטון קולוניאלי כרוכים זה בזה.
ברור ששחרור לאומי אמיתי יכול לבוא בסוציאליזם ולא בחיקוי לדמוקרטיה הליברלית.
אי אפשר להתעלם מההבדל בין המדינות בהודו ששם שלטת המפלגה הקומוניסטית (למשל בנגל המערבית) לבין אחרות, ולדעתי אם סין הייתה נענית לעצות הליברליות שמחלקים לה היו שם הרבה יותר רעבים וחסרי בית מאשר היום.
מדוע מצנזרים הודעות על טבח קאטין?
תודה על תגובתך המפורטת והמשכילה.
הזכרת את התנועה האיסלמית שהיא התנועה הגדולה ביותר בקרב הערבים בישראל. האם זאת אותה איריס מהתגובות למאמר של עלי אבו-ניעמה, ואם כן האם תוכלי להרחיב את דבריך לגבי סורה 29 פסוק 9?
הקשר הוא הצנזורה: פה מתלוננים על צנזורה אבל מפעילים אותה נגד אחרים, למשל נגד כל מי שמנסה לכתוב על הטבח ההמוני הקומוניסטי בקאטין.
ההערה האחרונה שלי היא לא במקומה. בנוסף לכך היא שגויה. יחד עם זאת, תמיכה בקאסטות, שעדיין מונהגות אכזרית בהודו, הייתה אחת הפשעים החמורים של מהאטמה גנדי.
יום האדמה זה עניין ערבי, לאו דווקא מוסלמי.
הומוסקסואליות ערבית זה גם כן עניין ערבי, לאו דווקא מוסלמי.
יש להניח שגם לערבים נוצרים יש עמדה בשני העניינים.
באיסלאם יש פילוגים "קצת" יותר משמעותיים מאשר שאלת ההומוסקסואליות. למשל השסע בין הסונה לשיעה, או התהום המנטלית בין הסופיות לוואהאביות. ההומואים יצטרכו לקחת מספר ולחכות בקצה הרחוק של התור, הרבה אחרי כל גורמי הפיצול האחרים.
טבח קאטין הוא עניין בין פולנים לרוסים, או בין אליטה צבאית פולנית לסובייט הסטליניסטי.
מה קשור טבח קאטין לוויכוח על הנפת דגלים ביום האדמה?
למרות שגם אותי מצנזרים פה כל הזמן שלא לפי הכללים, במקרה הזה הצנזור צודק. איזכור טבח קאטין לא קשור בשום צורה ואופן לנושא הנדון בטור.
לעניין הדגל האדום – למען הדיוק, דגל זה אמנם הונף לפני שחד"ש היתה קיימת ולפני שהיו מפלגות קומוניסטיות בעולם, אבל מה לעשות שבמגזר הערבי הוא מזוהה בעיקר עם חד"ש ולא עם, נאמר, מרצ וההסתדרות.
לעניין משטר הקאסטות בהודו – מאז העצמאות יש שוויון פורמאלי לכל הקאסטות אבל לא שוויון מהותי, בדומה מצב הלשחורים בארה"ב מאז שנות ה-60.
ולתנועה האיסלאמית – הגדרתה כ"תנועה הגדולה ביותר בקרב ערביי ישראל" היא בעייתית. גם רוב אלה שמשתייכים לדת היהודית לא מצביעים ליהדות התורה או לש"ס.
ראית את תגובתי במאמר האחרון של ראובן קמינר?
כתבתי שם רק "לעופר", וזה בא עם הרבה תגובות אחרות ומיד נעלם מההפניות.
גם אותי מצנזרים כל הזמן, אבל אני מקבלת את זה באהבה, כי הצנזורים יודעים מה הם עושים. אני אפילו תורמת להם, למרות הצנזורה.
זה אולי לא המדור המתאים, אך רציתי להגיד תודה למערכת על הפירסומים הנהדרים. למשל היום הופיעו פירסומים על ימי הולדת, אטרקציות ליום הולדת, מתנות ליום הולדת,
יום הולדת בספא בחיפה, שירה בציבור עם איתן קלינסקי, ובדיוק הייתי צריכה את כל הדברים האלו גם יחד! ממש כאילו ניחשתם שנכנסתי לאתר בשביל המידעים האלו.
אז שוב תודה!