אמילי עמרוסי, דוברת מועצת יש"ע לשעבר, נאלצה ערב תשעה באב להגיש תלונה במשטרה על איומים שקיבלה על חייה. באחת וחצי בלילה התקשר לביתה אלמוני והודיע לה שבעיניו היא נאצית ובוגדת. המטלפן, שהציג את עצמו כפטריוט, הבהיר לאמילי עמרוסי שהוא ידאג לא לאפשר לה להרוס את המדינה, והשתמש במלים עבריות המאיימות על חייה.

ערב תשעה באב אני לא בא לדרוש את עלבון תבוסתה של השפה העברית, כשבעברית מובסת אדם מאיים על חייה של אישה, תושבת התנחלות בשומרון, שהגיעה למסקנה שיש לחשוב על מתן זכויות אזרח לכל הפלסטינים החיים בגדה המערבית. הגם שאני חולק על דעותיה של אמילי עמרוסי כי, לדעתי, יש להם זכות למדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, מדאיגים אותי האיום במוות והשימוש הזול במילים –  בוגדת ומוות לבוגדת.

בשבוע שעבר השתמשו במילה בוגדים לכתובתם של כל חברי הכנסת הערבים. הגדילו לעשות זאת שלוש חברות כנסת: יוליה ברקוביץ’, אנסטסיה מיכאלי ומירי רגב, בתיגבור מרקיע שחקים שוביניסטי של ח"כ פלסנר. לא פלא , שאם בארזי הכנסת המילה בוגדים הפכה תחליף לדיאלוג, מה יגידו אזובי הקיר המצלצלים בשעת לילה מאוחרת לביתה של אמיליה עמרוסי ומרעילים את אפרכסת הטלפון במילים – בוגדת, מוות לבוגדת?

אמנם יד המקרה היתה בכך שהאיום על חייה של אמילי עמרוסי היה בערב צום תשעה באב כתגובה לדעות שהשמיעה בפני כתב "הארץ", נועם שיזף, ב-16 ביולי.

במקורו של הסיפור המקראי על חורבן בית ראשון עומדת דמותו של הנביא ירמיהו, נביא זעם, שלא היסס לצאת בגלוי נגד שכרון הכוח של המלך צדקיהו, שרי צבא וכהונה בכירה, שגזרו על ישראל מלחמה שסופה היה חורבן הבית הלאומי. הנביא ירמיהו לא היסס לצאת נגד צמרת השלטון שרמסה את זכויות היסוד של העבד העברי לצאת לחופשי , "וְשָׁבוּ לִכְבּוֹשׁ אוֹתָם לִהְיוֹת לָהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת"(ירמיהו, ל"ד, 11).

הצירוף של נביא היוצא חוצץ נגד השררה במישוריות המדינית ובמישוריות הסוציאלית הניעה את חוגי השלטון להכריז עליו כעל "בּוֹגֵד. וַיִּקְצְפוּ הַשָּׁרִים עַל יִרְמִיָהוּ וְהִכּוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ אֶל בֵּית הָאָסוּר, בֵּית יְהוֹנָתָן הַסּוֹפֵר כִּי אוֹתוֹ עָשׁוּ לְבֵית הַכֶּלֶא. כִּי בָּא יִרְמִיָהוּ אֶל הַבּוֹר וַיֵּשֵׁב שָׁם יָמִים רַבִּים"(ירמיהו, ל"ו, 16).

ערב תשעה באב אני שואל את עצמי האם לא נלמד הלקח של תשעה באב? האם אמילי עמרוסי צריכה לחיות בצילם של איומים? שהיא תשלם בחייה על בגידה במולדת כי העזה לומר לעיתון "הארץ" את מה שעל ליבה – "הסטטוס קוו באמת לא מוסרי. אי אפשר להמשיך ככה, כשהשכנים הפלסטינים שלי צריכים לעבור שלושה מחסומים כדי לנוע מכפר אחד לשני. יש כאן עיוות."

אמילי עמרוסי מצרה על המצב שאליו נקלעה ישראל: "כל המצב הזה אינו נכון, שגינו הגענו למקום לא נכון". לצערי, היא אינה מסיקה את המסקנה שאני הסקתי כי חייבים להפסיק מיד את הכיבוש ולאפשר לעם הפלסטיני להקים את מדינתו לצד מדינת ישראל. היא אינה מקבלת את הפתרון של שתי בירות בירושלים. אבל ערב תשעה באב החברה הישראלית חייבת לקבל בדאגה את העובדה שיש איום על חייה של אישה המבקרת את המציאות הקיימת כיום בגדה המערבית.

השימוש ההיסטרי במילה בוגדים, שהיינו עדים לו בשבוע שעבר בכנסת בניצוחם של חברי כנסת מהימין, עבר השבוע לעברה של אשה יהודיה תושבת התנחלות שנשאה בתפקידים בכירים בהנהגת יש"ע.

Share on Facebook