הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 באוגוסט, 2010 אין תגובות

ביום ראשון, 1 באוגוסט, נכנסה האמנה הבינלאומית האוסרת על ייצור, צבירה, מכירה, העברה ושימוש בפצצות מצרר לתוקף רשמי. קואליציית הארגונים הבלתי ממשלתיים, והמדינות שקידמו את היוזמה של "אמנת אוסלו" של פצצות המצרר, יכולות להתגאות בהישג המשמעותי ביותר בעשור האחרון בתחום פירוק הנשק . שלא במפתיע, ממשלת ישראל לא פירסמה הודעת ברכה מטעמה לרגל האירוע, אף כי לה ולצבאה יש חלק נכבד, גם אם לא מן הסיבות הנכונות, ביוזמת האמנה. פצצות המצרר שצה"ל שיגר לדרום לבנון בשלושת ימי הלחימה האחרונים למלחמת לבנון השניה, אחרי שכבר הושגה הפסקת אש, היו הגורם שהניע את התהליך שהשלים החודש את מסלולו הארוך. 108 המדינות שחתמו על האמנה ו-38 המדינות שאשררו אותה, מכירות בה החל מעתה כחוק בינלאומי המחייב אותן.

צה"ל לא היה הצבא הראשון ואף לא האחרון שעשה שימוש בפצצות מצרר באזורי לחימה המיושבים באוכלוסיה אזרחית. רק לפני שנתיים, באוגוסט 2008, נורו פצצות מצרר הן מן הצד הרוסי והן מן הצד הגיאורגי במהלך הסכסוך המזויין שפרץ ביניהם על דרום אוסטיה. שמה של ישראל הוזכר גם בהקשר הזה. על פי דו"ח ארגון Human Rights Watch, שאנשיו ביקרו באזור הלחימה, פצצות המצרר של גיאורגיה היו מתוצרת ישראל ובאיכות פגומה . אולם מה שהניע את ממשלת נורווגיה ליזום, בנובמבר 2006, את המסע להשגת הסכמה בינלאומית להוצאת פצצות מצרר אל מחוץ לחוק הבינלאומי, היתה אותה מתקפה על דרום לבנון. ארגון Human Rights Watch, שהיה מיוזמי האמנה ומשמש כיום כיושב ראש משותף של הקואליציה, בחר לתאר את מתקפת המצרר, בתחקיר שפורסם מטעמו בפברואר 2008, במילים: "הצפת דרום לבנון" . לפי התחקיר, השימוש שנעשה במתקפה הזאת בפצצות מצרר היה הרחב ביותר מאז מלחמת המפרץ ב-1991. כמליון פצצות משנה שלא התפוצצו נשארו בשטח מוגדר בדרום לבנון, ומאות אלפים עדיין לא פונו. מאז תום המלחמה עד תחילת 2010 נהרגו מהתפוצצויות נפלים 46 בני אדם ועוד כ-300 נפצעו או הפכו לנכים . כמעט כל הנפגעים הם אזרחים, בהם עשרות ילדים שטעו לחשוב שהפצצות הזעירות הן פחיות משקה או כדורים צבעוניים והתפתו לשחק בהם.


"קואליציית הארגונים בנושא פצצות מצרר" בחרה להתקדם בנתיב שסלל מאמץ אוטווה לאיסור על פיתוח, ייצור ושימוש במוקשים נגד אדם. אמנת אוסלו, שקיבלה מהחודש תוקף רשמי, אוסרת על ייצור ושימוש בתחמושות מצרר וקוראת לחיסול מאגרי המלאי ב- 8 השנים הבאות, לטיהור שטחים נגועים בתוך 10 שנים ולסיוע לקרבנות הפצצות ולקהילות שנפגעו מהן. בנובמבר הבא צפוי להתקיים בלאוס הכינוס הראשון של המדינות החתומות על האמנה. לאוס נפגעה יותר מכל מדינה אחרת מהפצצות מצרר, ו כ-13 אלף מאזרחיה סובלים מנכויות שונות עקב מגע עם פצצות נפל.


גדולה מסך כל מרכיביה


אמנת אוסלו אמנם אינה מחייבת מדינות שלא חתמו עליה, אך גם אלו שהתנגדו לה, ובראשן יצרניות הנשק – ארצות הברית, רוסיה, סין וישראל – וכל כ-75 המדינות המחזיקות מצבורים של פצצות מצרר, ייאלצו להתחשב בה מעתה ואילך. מבחינה זו השלכותיה חורגות מעבר לחוג המדינות השותפות בה. ושוב מתברר, שחברה אזרחית מאורגנת הממוקדת במטרה מוסרית וצודקת מסוגלת להשפיע על שינוי המציאות, ולהצליח במשימתה גם כנגד כוחות רבי עוצמה כמו גופים צבאיים ותעשיות הנשק. ארצות הברית מסתייגת מו האמנה. אך לפני כשנתיים הודיע הפנטגון שהוא מאמץ מדיניות חדשה במטרה להפסיק, לא יאוחר מ-2018, את השימוש בתחמושת מצרר ששיעור הנפל שלה עולה על אחוז אחד. משמעות ההחלטה היא, שרוב פצצות המצרר הצבורות כיום במאגרי הצבא האמריקאי תהיינה אסורות לשימוש. עיתונאי הג’רוזלם פוסט, יעקב כ"ץ, כתב ביוני השנה כי צה"ל מעריך מחדש את השימוש בפצצות מצרר, וכי לאחרונה נערכו ניסויים בפצצה זעירה מתוצרת תע"ש המכילה מנגנון להשמדה עצמית שמפחית במידה גדולה את שיעור נפל הפצצות . אף זאת תגובה לביקורת שהוטחה בישראל עקב השימוש בפצצות מצרר במלחמת לבנון השניה.  


החוק ההומניטרי הבינלאומי אינו אוסר על שימוש בפצצות מצרר, אלא על ירי ללא הבחנה שאינו מכוון למטרות צבאיות מובהקות. תפוצתן הרחבה של הפצצות הללו, ופגיעתן הקשה והמתמשכת באזורים מיושבים, חושפות את האבסורד שבעצם הצבת תנאים הומניטריים לשימוש בנשק. כל סוגי הנשק, אך בעיקר זה שממשיך להרוג ולפצוע בלי הבחנה גם לאחר שהתותחים דוממים והתושבים מנסים להחזיר לעצמם את שגרת חייהם. יחסה של ישראל לאמנות הומניטריות בינלאומיות מדגים היטב את האבסורד הזה. מצד אחד ישראל נמנעת מהשתתפות ביוזמות מן הסוג הזה בגלל האו"ם-שמום, או מחמת האיום הביטחוני הקבוע, או מפני שהפורום לא נאה בעינינו וגם בשל הדריכה בתלם האמריקאי. מצד אחר, ישראל מכריזה תמיד על תמיכתה ב"עקרונות ההומניטריים" שעליהם מושתתות אמנות האו"ם וארגוניו. לפי הגישה הישראלית,   המובן מאליו הוא הניגוד הקיים לכאורה בין "צרכים ביטחוניים" ובין אנושיות, הנתפסת כעיקרון נעלה כשלעצמו כל עוד אפשר להסתדר בלעדיה. כך למשל, נמנעה ישראל מהצטרפות לאמנת אוטווה, האוסרת על השימוש במוקשים נגד בני אדם, בטענה שחובתה להגן על גבולות ישראל . טענה מוזרה אף יותר השמיע "גורם בכיר" באזני כתב "הארץ" בעניין התנגדותה של המדינה לאמנה לאיסור על השימוש בפצצות מצרר. העובדה, אמר אותו "גורם", שארבע מדינות המייצרות פצצות מצרר ומשתמשות בהן לא חתמו על האמנה היא עדות לחוסר הלגיטימיות של האמנה. ישראל, המשיך הדובר, מעדיפה להתמקד באמנה שעליה שוקדת כיום הוועידה לנשק קונבנציונלי של האו"ם בז’נווה. ועידה זו אמורה להתחשב בצרכי הביטחון של מדינות במצב מלחמה כלומר, היא לא תאסור באופן גורף על שימוש בפצצות מצרר.  כלל לא ברור שהאמנה הצפויה תספק את קובעי המדיניות שלנו, אך לפי שעה אפשר להסתתר מאחוריה, להחליט בשביל העולם מה לגיטימי ומה לא ולהרגיש צודקים. 


מצרר, זרחן ועופרת יצוקה 


שיעור חשוב על מגבלות הכוח הצבאי קיבלה ישראל בעקבות מלחמת לבנון השניה ומתקפת "עופרת יצוקה" על עזה בחורף 2009. אחרי סדרת הכחשות, שהופרכו על ידי תצלומים מן השטח ועדויות מוצקות, הודה הצבא בשימוש בפצצות זרחן במהלך המתקפה בעזה. לפי דו"ח גולדסטון, לפחות 20 מהן נחתו בריכוזי אוכלוסיה (האחרות נפלו בשדות ובמטעים שמהם שוגרו קסאמים לנגב). גולדסטון עדיין מואשם על ידי המדינה בשנאת ישראל ובשנאה עצמית, אך תגובתה הרשמית לממצאי הדו"ח שלו מתייחסת ברצינות למקרים מסויימים המעוררים חשד לפשעי מלחמה. מסמך התגובה, שהועבר למזכ"ל האו"ם בסוף יולי השנה, מציין 47 חקירות פליליות שנפתחו עד כה, ומדווח על תחקיר מטכ"לי יעודי בנוגע לפצצות הזרחן . המסמך מדגיש כי מדיניות השימוש של הצבא בתחמושת זרחן "עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות של ישראל על פי דיני העימות המזויין", יחד עם זאת מדווח בו על תחילתו של תהליך שבו ייקבעו בצבא  מגבלות על השימוש בתחמושת המכילה זרחן באזורים בנויים. במסגרת השינויים בתורת הלחימה, שהצבא כבר החל לבצע על פי הודעתו למזכ"ל האו"ם, תהיה מעתה ההגנה על אזרחים "חלק אינטגרלי מהמשימה העומדת לנגד עיני מפקדי הצבא", וקצין לעניינים הומניטריים ישובץ מעתה בכל יחידה קרבית. ואף שבשום מקום אין התייחסות ברורה לאחראים על ירי פצצות זרחן לעבר מטרות שהיו בתוך ריכוזי אוכלוסיה, יש מקום להשערה ששני הקצינים בדרגות תת אלוף ואלוף משנה, שנגדם ננקטו צעדים משמעתיים לאחר שאישרו "שימוש בפגזי ארטילריה נפיצים תוך חריגה מטווח הבטיחות הנדרשים באזורים בנויים", קשורים בירי זרחן למתחם אונר"א בעזה.


יתכן שהמניע האמיתי למה שנראה כתפנית ביחסה של המדינה לביקורת הבינלאומית הוא האיום בהגשת תביעות נגד האחראים לביצוע פשעי מלחמה בבית הדין הפלילי בהאג. אולם ביסוד השינוי בעמדות הצבא והמדינה בנוגע לממצאים רבים בדו"ח גולדסטון עומדת פעילותם העקבית וחסרת הפשרות של ארגוני זכויות אדם בישראל ושל החברה האזרחית הבינלאומית, שהצליחו להשפיע, ולו במעט, אפילו על תורת הלחימה הקדושה של צה"ל. אי אפשר להגזים בחשיבותו של שיתוף הפעולה הזה, המעורר נגדו שיסוי פוליטי מתלהם בתקשורת הימנית המזלזלת בזכויות אדם. לפחות שתי הצעות חוק, שכוונתן לפגוע במקורות המימון של ארגונים בלתי ממשלתיים ובחופש הביטוי והפעולה של אקטיביסטים נגד הכיבוש, ממתינות כיום לסוף פגרת הקיץ של הכנסת. לכן, הודעתו הלקונית משהו של היועץ הממשלתי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בתחילת החודש, על החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד הקרן החדשה לישראל ונגד 16 הארגונים שהיו מעורבים במתן עדויות לוועדת גולדסטון, היתה בגדר בריזה קלה אך מרעננת באוגוסט הלוהט והמהביל הזה. במשטר דמוקרטי, הוסיף המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, הארגונים יכולים לשתף פעולה בחופשיות עם כל גוף בינלאומי, גם אם זה באופן שאינו תואם את  מדיניות הממשלה . וזה בדיוק מה שצריך להמשיך ולעשות. 


                                              *


אתר הקמפיין הבינלאומי להפסקת השימוש בפצצות מצרר: www.stopclustermunition.org


מלמן יוסי. "דו"ח: גיאורגיה השתמשה בפצצות מצרר ישראליות שגרמו למות אזרחיה"; "הארץ", 5 בנובמבר 2008.


"הצפת דרום לבנון". דו"ח ארגון Human Rights Watch; 16 בפברואר 2008: www.hrw.org/en/reports/2008/02/16/flooding-south-lebanon-0


נתונים שמסר הקולונל מאהר פארס, הממונה על תוכנית הסיוע לנפגעי מוקשים בצבא לבנון, לסוכנות הידיעות הצרפתית. עקיבא אלדר, "הארץ", 7 באפריל 2010.


:Yaakov Katz. “IDF testing ‘safer’ cluster bombs”; The Jerusalem Post, June 5 2010 www.mineaction.org/overview


Landmine & Cluster Munition Monitor: www.the-monitor.org/index.php/cp/display/region_profiles/theme/250


רביד ברק. "ישראל לא תחתום על אמנה לא לגיטימית"; "הארץ", 4 בדצמבר 2008.


חקירות מבצע "עופרת יצוקה": עדכון שני; יולי 2010. אתר משרד החוץ:


"הוחלט: לא תיפתח חקירה נגד "הקרן החדשה". חדשות נענע 10; 2 באוגוסט 2010.


לקריאה נוספת:


פצצות המצרר לא שמעו על הפסקת האש: https://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=5531


הסכם אוסלו של פצצות המצרר: https://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=5943

תגובות
נושאים: מאמרים

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים