הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באוגוסט, 2010 13 תגובות

אני חנין זועבי. אני האדם העומד נפעם אל מול ההתדרדרות הבלתי פוסקת של אמות המידה הדמוקרטיות של מערכת השלטון הישראלית. אני האדם שיאבד את אזרחותו מפני שהתריע בפני חבריו בני האדם על  ההתעללות השיטתית שעוברים אחיהם שמעבר להרי החושך הקרויים רצועת עזה; התעללות המתבצעת בשמם. אני האדם שנולד כחלק ממיעוט בחברה שבה הרוב לא מסוגל להכיל את קיומו של המיעוט, ובוודאי שלא לקבל אותו כשווה לו. אני הקורא בקול כנגד חוסר הצדק המשווע הזה, ובתמורה זוכה לניסיון לסתום את פי על ידי שלילת הזכויות המעטות המוענקות לי – כי זה פשעי: העזתי לצאת כנגד החברה שבה אני חי, בעודי נמצא בעמדת חולשה – ועל כך אין החברה מסוגלת לסלוח.

העזתי לומר בריש גלי שגם לי מגיע כוח, שגם אני מחזיק בו, ותעוזתי זו חלחלה עמוק לתוך עיניהם וליבם של השונאים אותי ומפחדים ממני, והעירה בהם את היצר הקדום מכל – יצר השבטיות, שיבהיר לי את מקומי: אתה החלש ואנחנו החזקים, אומר לי היועץ המשפטי. אתה האומלל ולי הכוח, אומר אלי ישי. אתה ערבי וזו מדינת היהודים, אומרים לי הטוקבקים. ובמדינת היהודים יש מקום רק לעם אחד, לדת אחת, לדעה אחת. אוי לו למי שיעז לומר אחרת. הם כל כך פוחדים, לא מקיומה של אלטרנטיבה – מדינה שבה זכויותיו של כל אחד מאזרחיה שוות, אלא מהיותה של אותה האלטרנטיבה הפיתרון הנכון יותר והמוצלח יותר. אם לא היו רועדים בתאים החשוכים בתוכם הם סגרו את עצמם, לא היו נזעקים בכזה זעם ברגע שהתקרבתי ופתחתי לרגע אחד חלון שהציג להם אור אחר מהחושך שאליו התרגלו.


אני ענת קם. אני הגונב מסמכים "מסווגים" בהם נמצאות פקודות בלתי חוקיות של כמה מראשי הצבא, על מנת שידע הציבור כי הזרוע המבצעת שלו, לכאורה, קמה על יוצרה ומתעלמת מחוקי המדינה שאמורים להגן עליו ולייצג אותו. אני האדם המביט בעיניים לא מאמינות באנשים שיוצאים נגד מי שניסה להגן על חוקי היסוד המוסריים שבהם מחזיק כל אדם הגדל בחברה דמוקרטית, ומתעלמים באופן סלקטיבי לחלוטין מהפשעים שנעשו כנגדם, בעוד ראשי הצבא ונציגיהם בתקשורת (הקרויים כתבים צבאיים) אינם טורחים כלל לתת את הדין על פשעיהם. הם יודעים שאין אדם אחד שחזק דיו כדי להתייצב מולם, מלבד אותה פקידה בלשכת האלוף, שפשעה "האמיתי" דומה מאוד, למעשה, לפשעה של חנין זועבי – היא לא ידעה את מקומה וסרבה לשחק את המשחק. היא לא אפשרה לכוחם של מפקדיה וכפיפותה אליהם להוות מחסום וכיסוי לעיניה ולמצפונה. ועל כך מענישים אותך בישראל של היום בעלי הכוח האמיתיים (משמע, צבא ההגנה לישראל) בחומרה.


אני אורי בלאו. אני הכתב הנאמן לפרסום האמת גם כשמסביבי האמת היחידה לה נאמנים חבריי הם דיווחי דובר צה"ל. אני הבורח מפני אחיזתה של מדינה שפשעי היחיד כנגדה היה פרסום פשעיה באישורה המלא. לביתי יפרצו בחסות החשיכה ויבזזו את רכושי ללא צידוק, בשם ההגנה על החוק. בי ישסו את המילה בוגד, כשאפעל למען החברה בה אני חי. לעבודתי הטובה יתנכלו, את עבודתם הגרועה של אחרים שהפסיקו לפני שנים רבות להיות עיתונאים והפכו להיות דוברים מטעם יהללו.
אני ישראל.


לא עוד.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    מעולה! כדאי לתרגם לכמה שפות!

  2. ק’ הגיב:

    חוששני שהפרשנות הזו להתנהגותה של ענת קם עלולה לפגוע בה. הכותב המלומד ומערכת הגדה השמאלית אינם עומדים לדין ואינם עלולים לשלם מחיר. הצגתם את קם כאנרכיסטית ועוברת בזדון על פקודות הצבא נקראת על ידי התובעים והשופטים ובוודאי אינם מחזקים את מצבה במשפט המתקיים. בהנחה שהמערכת אינה חפצה להזיק לגב’ קם, אליה להסיר מיד את הכתבה מהרשת.

  3. יובל הלפרין הגיב:

    נפלא.

    אפשר להרחיב את
    לכל סרבני הגיוס,
    לכל חושפי הסודות אשר מכסים על ערווה,
    לכל השובתים שהפרו צווי מניעה,
    לכל המפגינים שצפצפו על "צווי אלוף",
    לחללי יום האדמה ואירועי אוקטובר,
    לכל מסתירי המועמדים לגירוש,
    לידידי ליאור קיי אשר סולק מגימנסיה הרצלייה כשכינה את האורח אריאל שרון "פושע מלחמה",
    ולעוד רבים שנחשבים עבריינים בארץ שבה הפשע הוא הוא הנורמה הזוכה למחיאות כפיים ולאותות הוקרה.

  4. משחק בתפוחים (ק.א.) הגיב:

    אכן יש מקום רק לאחד.
    אבל האם זהו ה"עם היהודי"?

    הורדתי ממדף הספרים את "יהדות, עם יהודי, ומדינת ישראל" ובעמוד 430 אני קורא את השורות הבאות ממאמר של י.ליבוביץ מ 1974 :

    "הולך ומתגבש כאן עם חדש, סינתטי, ללא תוכן מקורי ספציפי – עם שיחודו הלאומי אינו אלא מסגרתו המדינית: לא העם היהודי הבונה מדינה לעצמו אלא מדינה היוצרת עם לעצמה"

    "בהעדר תכנים רעיוניים ונפשיים אחרים מתלכד העם הזה מסביב לדגל, לצבא, לעצמה המדינית, לגבורת המלחמה והכיבוש – הערכים הפאשיסטיים"’

    "זהו ההסבר לקו המדיני שנקטה מדינת החברה הזאת ולאורח חייה של החברה הזאת מיום יסוד המדינה ועד היום".

    וכיום הצמחים שגדלים בחממה הזו כלל לא מבינים מה לא בסדר:

    — קישור —

    יש שממשיכים להשלות את עצמם שאילו הם בסה"כ רק כמה תפוחים רקובים. אבל לא רק התפוחים נרקבו אלא גם וביחוד ה"ארגז" העוטף אותם – גם הוא רקוב. הארגז הזה הוא המקור לזהום הרקבוני. ככה זה כשבראש עומדים פושעים מגלומניאקים. הם משחקים באנשים כאילו היו תפוחים. מן שעשוע שכזה.

  5. חנן אביב הגיב:

    אני בספק רב אם למשהו שייכתב כאן תהיה השפעה על משפטה של ענת קם. אני כמובן לא מכיר אותה אישית והמידע שהשתמשתי בו הוא מידע שנגיש לכל אחד אם ירצה בכך, כך שאין בו חידוש לאף צד המעוניין בטובתה או ברעתה.

  6. שאלה שנותרת ללא מענה כאן הגיב:

    למה ללאומנות מבית מדרשם של ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי אין סליחה כאן וללאומנות מסוגה של בל"ד כן? בל"ד אינה חלק ממחנה השלום ולא זכור לי שנציג שלהם דיבר פעם בזכות דו-קיום בין יהודים לערבים.זו נבלה וליברמן כצה’לה ושו’ת טרפה.

  7. אמיר הגיב:

    אורי בלאו? אני לא הייתי רוצה להיות.
    בגלל הרשלנות של אורי בלאו ענת קם יושבת במעצר בית ומי יודע כמה שנים היא עוד תשב בכלא.
    אם אורי בלאו לא היה מפרסם את צילומי המסמכים אז לא היו מגיעים לענת קם.
    אורי בלאו יושב לבטח בלונדון וענת קם קבורה בבית כרגע.
    אולי צריך ללמוד מהציונים שלא מפקירים פצועים בשטח?

  8. ק’ הגיב:

    אני רואה שתגובתי פורסמה ודבר לא קרה. אני שואל אתכם, כותב ועורך נכבדים: אתם יודעים מהו קו ההגנה של קם? אתם מבינים שהוא קו של התנצלות ולא של התרסה? וכי מה זכותכם לסתור את קו ההגנה שלה? הרי חיים ומוות ביד הלשון. אביב כותב והעורך מפרסם ושניהם אינם לוקחים בחשבון את התוצאה. ענת קם היא לא אנרכיסטית ולא שמאל רדיקלי אלא נערה שמעדה ומבקשת להתעורר מהסיוט, ואנחנו לא צריכים לגייס אותה כמו הגיוס לשטרן גאנג ("משורה ישחרר רק המוות").

  9. אנג’לו איידן הגיב:

    אני חנין זועבי. אבל, לעומת זאת, עמדתי "נפעם" בכל פעם שכמה "אמות המידה הדמוקרטיות" השתקפו מהעשייה של "מערכת השלטון הישראלית" אל תוך המוח שלי. אחר כך הבנתי כי במקרים אלה השתלם לפשיזם לנהוג באורח דמוקרטי.

  10. ל-ק’ הגיב:

    אני לא חבר מערכת, אך לא נראה לי שמה שאדם כותב לתומו לגבי ענת קם מהווה ראיה במשפטה.
    אביב כתב מה הוא היה מוכן לעשות בהשראת ענת קם, כך שהדבר יכול להשפיע על משפטו שלו, אם יתרחש, ולא על משפטה של ענת קם.

  11. חנן אביב הגיב:

    לשאלה שנותרה ללא מענה:
    אני שב ומדגיש, אין לי שום קשר אישי לענת קם, כך שאם התביעה במשפט תזדקק לדברים שלי בשביל להוכיח את טענותיה כנראה שמצבה יהיה קשה. המעשים שלה ראויים להערכה וכבוד בעיניי, ולא להסתרה מפני מערכת המשפט המהוללת בישראל. יתרה מכך, לדעתי, דווקא אם נדגיש את המוסריות ואת החשיבות במעשיה יקשה עליהם לפסוק כנגדה.

  12. דמוקרט הגיב:

    מזדהה

  13. שאלה שעדיין לא ענית לי עליה הגיב:

    למה ללאומנות נוסח ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי אין סליחה ולאומנות נוסח בל"ד לגיטימית לגמרי?אתה באמת ובתמים מאמין שאין דבר כזה לאומנות ערבית או פונדמנטליזם איסלאמי?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים