אם ישראל אומנם תואיל בטובה להסכים להקפאת בנייה לשלשה חודשים בשטחים הכבושים (למעט בירושלים), ארה"ב תמטיר על ישראל שפע של טובין: מטוסי קרב מתקדמים, נשק מתוחכם, חיפוי מוחלט בזירה הדיפלומטית הבינלאומית ועוד. ישראל והפטרון האמריקאי שלה איבדו כל חוש של בושה והגינות, והם עומדים לסגור בינהם עיסקה, נגד הפלסטינים ועל חשבונם. ישראל מודיעה שהעסקה אינה תלויה בהסכמה פלסטינית, וארה"ב פשוט מתעלמת מהרשות הפלסטינית בראשות מחמוד אבאס וסלאם פיאד.
במשך שבועות וחודשים מתנהל מו"מ אמריקאי-ישראלי. על פי הנסיבות, ברור שאובמה-קלינטון משלמים לנתניהו במטבע פלסטיני – ומוותרים לביבי על חשבון אינטרסים פלסטיניים חיוניים. כמעט כולם הבינו שנרקמת מזימה נוספת נגד הפלסטינים. כמעט כולם, פרט "להנהגה" הפלסטינית – שמשום מה השלתה את עצמה שתוכל לצפות, על בסיס יחסיה החמים עם הממשל בוושינגטון – למידת הגינות מינימלית ולהתחשבות כלשהי בעניין הפלסטיני.
אילו ביקשה וושינגטון לחדש את השיחות הישירות היה עליה ללחוץ על שני הצדדים. אך אובמה אינו יכול ללחוץ על ישראל היות שהיא בת ברית חיונית בהכנות למלחמה נגד איראן. יתכן גם שהגענו למצב שהממשל, שנחלש בבחירות ומפחד מפני "הקואליציה" בין אייפאק ובין תנועת מסיבת התה החצי פשיסטית, אינו מסוגל ללחוץ על ישראל. אז מה עושים? מוותרים על אינטרסים פלסטיניים לטובת ממשלת הכיבוש והסיפוח של ביבי.
לישראל ברור שירושלים הינה מחוץ לתחום ההקפאה. הפלסטינים, שאינם בסוד העניינים, מנסים להביע הסתייגות מהקפאה שאינה חלה על ירושלים. אך ההערכה שפורסמה בניו-יורק טיימס ב-14 לנובמבר הייתה כי:
“Likewise, while the Palestinians have objected partly because the proposed construction freeze does not include East Jerusalem, which they want as the capital of their future state, that is not considered an issue likely to dissuade them from rejoining the talks. “
בכל מקרה, הילרי קלינטון וברק אובמה מאמינים שיוכלו לסחוב את אבו מאזן לשולחן הדיונים. ואם לא, יוכלו האמריקאים להאשים את הפלסטינים "העיקשים" באי חידוש השיחות.
רמה חדשה של פרברסיות
הרומן הלוהט בין וושינגטון לירושלים הגיע לרמה חדשה של פרברסיות. ישנה מעין "סקאלה ניידת"; ממש מחירון של "ימי הקפאה". ארה"ב, המעצמה האדירה שאין לה מתחרים, רוכשת "ימי הקפאה" אצל ביבי בעסקה מפוקפקת. "תן לי 3 חודשים של הקפאה ואני אתן לך 20 F-35,נשק מתוחכם נוסף, וחסינות מגינוי בכל הארגונים הבינלאומיים למיניהם. בנוסף אני מתחייב לא לבקש הקפאה נוספת…". אפשר רק לתהות מה אובמה היה נותן עבור שישה חודשים. מניין באה להם, לקלינטון ולאובמה, תשוקה מוזרה זו לסחורה הנדירה ששמה "ימי הקפאה"? הרי ידוע שלא לפני זמן רב הביעו שניהם את העמדה הרשמית של האימפריה כי הבנייה בשטחים הכבושים היא בלתי חוקית בעליל. איזה מחזה! ישראל, שאינה בעלים של השטח, מוכרת לארה"ב נכונות להימנע מבנייה על שטחים לא לה. אך לישראל אין זכות למכור נכונות להימנע מבנייה ברכוש שאינו שלה. קוראים לזה סחר בכוש גנוב.
פתפותי סרק על הגבולות
ככל הנראה, גאון תורן בוושינגטון המציא פתרון לשאלת איתור שטחי הבנייה המותרים לישראל. חשב וחשב ולחש לממונים עליו, שאם יקבעו את הגבולות של המדינה הפלסטינית, יהיה ברור לכול מהם תחומי הבנייה המותרת לישראל. קו ההסברה האמריקאית הוא שתהיה אפשרות להתקדם בעניין סימון הגבולות תוך שלושה חודשים. לוושינגטון חשוב לומר שהצדדים מתדיינים. אך אם אי אפשר להכריח את ישראל להקפיא את הבנייה, איך יוכלו להכריח אותה לוותר על הסיפוחים ועל ההתנחלויות? אף נציג פלסטיני לגיטימי לא יוכל להסכים לדרישות הישראליות. כיצד סדר יום חדש שיתרכז בשאלת הגבולות יוכל לשנות את המציאות?
הפלסטינים נכנסו למבואי סתום
ככל הנראה יש אצל ההנהגה של אבו מאזן ואנשיו אשליות מפליגות לגבי התפקיד של ארה"ב באזור ולגבי יכולתה לתרום תרומה ממשית לשלום ישראלי-פלסטיני. לארה"ב אין הצלחות בפתרון מוצלח של סכסוכים בינלאומיים. לעומת זאת, יש לה הצלחה גדולה בחתירה נגד הנהגות לאומיות שונות. חתירה זו מתבצעת באמצעות הושטת סיוע חומרי (כסף) ושיתוף פעולה צבאי (משטרה ויחידות מיוחדות). אלה אמורים לשמש תחליף לתמיכה פוליטית ודיפלומטית. הזמן עובר וההנהגות הלאומיות מתרגלות למצב ומתנחמות בכך שאין לארה"ב שום תחליף ובכך שממילא אין היא גרועה מן השחקנים האחרים בזירה הבינלאומית. אבל במרוצת הזמן מסתבר כי הסיוע שנועד להעמיק את המאבק לעצמאות אמיתית מנוצל למעשה על מנת להדוף אופוזיציה פנימית. הממשל נעשה פחות מיליטנטי, מאבד יוקרה וכושר תמרון. אין אופציה פרט לפעולה במסגרת הדיפלומטיה של ארה"ב. אפילו אם יש לממשל אוטונומיה חלקית בלבד, הוא חייב להתמודד עם גירעונות והוצאות מינהל של מדינה ריבונית. צריכים לשלם משכורות.
התומכים הנאמנים ביותר של העניין הפלסטיני אינם יכולים להתעלם מהתלות המסוכנת של הרשות הפלסטינית בארה"ב. לא די בכך שארה"ב אינה מתנהגת כ"מתווך הוגן", אלא שבינתיים הרשות נעשית לאחת מאותה קבוצה מפוקפקת, הנקראת "מדינות ערב המתונות",שנוצרה כאילו על מנת לגייס את תמיכתן של מדינות ערב במו"מ עם ישראל. חברות הקבוצה, מצידן, שואפות יותר מכל להשתלב בציר התוקפנות הישראלי-ארה"ב נגד איראן. מבחינה זו, מצרים ממלאת תפקיד מכוער ביותר. הדיפלומטים המצרים מרשים לעצמם בגלוי לנסות "למתן" עמדות פלסטיניות במו"מ. עם ידידים כמו מצרים של מוברק מי זקוק לאויבים.
ההצגה הגרועה ביותר
הימין הקיצוני בממשלתו הימנית הקיצונית של ביבי יוצא למלחמה. יריביו של ביבי בימין מריחים דם ומנצלים את "ותרנות" המנהיג הרכרוכי. הקפאה של שלושה חודשים מתוארת כקץ הציונות וכבגידה בערכיה. הרי ידוע כי כל אחד "יכול" על אובמה, אך ביבי חסר האומץ אינו יודע כיצד להגיד "לא" לנשיא האמריקאי.
המדיניות האמריקאית היא דו-פרצופית. היא מבקשת לגלות רגישות כלשהי כלפי העולם הערבי אך אינה מסוגלת לרסן את ההשתוללות השוביניסטית בישראל. ישראל חסינה מביקורת כיוון שהמטרה המרכזית של ארה"ב היא להגביר את חימושה ואת מחוייבותה לביטחונה. אחרי שארה"ב חוזרת ומדגישה שמחוייבות זו היא אבן פינה במדיניותה, וכי תמיכתה בישראל הינה מוחלטת וללא תנאי, האם נופתע מכך שישנם גייסות של עסקנים זולים וגסי רוח שיכולים לשכנע את הציבור בישראל שאין כל קושי לסרב לבקשות הממשל האמריקאי? הציניקנים המקומיים צודקים למדי כאשר הם קובעים שמדובר בכלב נובח שאינו נושך. זו הרי קומדיה, אך קומדיה עצובה ומכוערת.
כותב המאמר מתנצל
הבעיה שלנו היא שביבי יודע מה הוא רוצה, אך ספק רב אם האמריקאים יודעים מה הם רוצים. התנהגותם אינה עומדת בשום קנה מידה של מנהל תקין, אך חשוב מזה: הם ממשיכים בניסיון החוזר ונשנה לנוע בשני כיוונים מנוגדים בד בבד.
אני יודע שביבי הוא נוכל, אבל לא יכולתי לתאר לעצמי שראש ממשלה עשוי להצהיר על עיסקה סופית "הזקוקה רק לליטוש סופי", כשאין שום בסיס להצהרה הזאת. ביבי וחבריו מחכים למכתב, אך איש אינו יודע מתי יגיע ואם תוכנו יהיה קביל בעיני קבינט המלחמה. דבר אחד ברור – מישהו משקר. יכול להיות שביבי משקר; יכול להיות שהגברת קלינטון ואנשיה משקרים; יכול להיות ששניהם משקרים.
יש המדווחים מוושינגטון שממשל אובמה נמצא בהלם. האנדרלמוסיה סביב הטיפול בסוגיה הפלסטינית-ישראלית מאשרת את החשש הזה. הקומדיה העצובה והמכוערת הפכה בינתיים לפארסה.
מאמר מצויין. אני חושב שאובמה נחוש לנסות להביא לפיתרון, בהיותו נשיא דמוקרט יחסית אנטי מלחמתי (אך לא לגמרי). פיתרון לסיכסוך הארוך הזה ירשם כהישג חשוב בקרב תומכיו. כמובן שזה לא קל במציאות שבה הרפובליקאים שולטים בקונגרס, אבל יש דברים שהוא עדיין יכול לעשות, כמו שניתן לראות.
ראובן יקירי !
מאמריך מענינים ונכונים אך אתה עוסק במהלכים טקטיים כאשר אתה יודע היטב שהבעיה היא איננה האם ביבי נוכל או רמאי מצוי איננה העיקר גם לפניו כולם עסקו במהלכים שאיש כולל מציעיהם לא האמינו בהם.
הבעיה היא אסטרטגית עקרונית מה אנו אנשי השמאל האמיתי חושבים ורוצים שיוצר בארץ אומללה זאת , האם לעקוב אחרי תימרוניהם של כל גווני הציונות שמטרתם "לרשת את הארץ" כדבריהם משמע , מלחמת אין סוף . להביא שלום על תושבי הארץ ניתן להגיע רק באם תקום כאן מדינת כל אזרחיה זה הפתרון ואין בלעדו , לא מפני שזה רצוני אלא , שהדברים והמציאות משני צידי המתרס הביאו את המצב לטרוף קנאי . אלה, בגלל שחצנותם ואלה, בגלל סבלם המתמשך . ישועה לא תבוא מעמי הארץ, דעתם נטרפה . ההצלה תבוא רק מכוחות זרים מבחוץ כאשר יבינו שהאינטרסים של כל העולם בסכנה כפי שהבינו בשעתואת הבעיה המקומית לגבי בוסניה הרצוגובינה ובאם לא פתרו את הבעיה פתרו לפחות את שפיכת הדמים .
מקווה שהפעם העורכים,הטכנאיים, לא יסרסו את הכתוב כמו בהערותי הקצרות אתמול .
לא קצת הגזמנו עם "ההשתוללות השוביניסטיות הישראלית"?
הרי שמדינות ערב האחירות באיזור לא בדיוק מהוות דוגמא לפמיניזם נאור.
נכון שהסרבנות הימנית וההתעקשות הפרובוקטיבית על התנחלויות מעצבן במיוחד, אבל הרי ברור לכל שאבו מאזן מסונדל מימין ע"י חמאס/ג'יהאד/איראן/חיזבאללה/יתרת גורמי הסירוב.
ולכן, הוא מתעקש על דברים לא רלוונטיים – הרי ברור שאם הגבולות יהיו בנפח של 67', אין משמעות לבניה.
ואם מחפשים צדק ללא ישראל, הרי שלא נעשה צדק בכלל – ולא, מדינת כל אזרחיה אינה צדק.
היא צדק פלסטיני ע"ח צדק ישראלי, וברור שאין דבר כזה מדינת כל אזרחיה. זו פיקציה רדיקלית שסופה יהיה מר – קרי, מדינה פלסטינית ללא נוכחות יהודית (נחשו איפה היהודים יהיו…. – קרוב יותר לכוכב הלכת צדק…).
ארה"ב והמערב יכולים לעטוף את המדינה הפלסטינית בסיוע… – אבל בסופו של דבר, אם הפלסטינים ימשיכו בהשתוללות האמיתית, קרי, רצון כנה ואמיתי לאחד אותנו עם אבותינו, בחסות איראנית ושאר ג'יהאדים ומטעמים למיניהם, הרי שסופה של מדינה כזו לקרוס לתוך מערבולת של מלחמה, ולסחוף את האיזור כולו לתהום.
ומי שמצא צדק היסטורי אנטי קולוניאליסטי בג'יהאד, ובכן, מה לעשות, זה לא מסתדר.
אז כנראה שתהיה מלחמה גדולה נוספת.
כמה הערות (מהסוף להתחלה):
לסמלוני1: פמניזם (קידום מעמד האישה),אננו ההיפוך של שובינזם,הוא אפילו אננו ההיפוך של שובינזם גברי.שובינזם (ע"ש שובן,חייל של נפוליאון) הוא אהדה עיוורת ושרופה לדבר אחד (כלשהו) ושינאה מוחלטת ועיוורת,לכל מה שנוגד דבר זה.למשל: קנאות מדינית ,לאומניות חשוכה,העמדת המדינה כערך עליון ושנאת מדינות ולאומים זרים-הינן (ביחד) שובינזם לאומני (לדוגמא איווטיזם ליברמניסטי).
לאמנון: אתה כותב: "…האם לעקוב אחרי תימרוניהם של כל גווני הציונות שמטרתם "לרשת את הארץ" כדבריהם משמע , מלחמת אין סוף.". ובכן תמהני עליך שאינך מודע לעובדה שהציונות האמיתית שהיא הזיקה לארץ ציון ולחזון ההומניסטי של נביאי התנ"ך.אין לה קשר הכרחי ויחיד,לדת כזו או אחרת (משום שכאשר נהגתה אף אחת מהדתות של היום,כולל היהדות לא היו קימות),כלומר אפשר להיות גם ציונים גם אם הדת היא נוצרית,מוסלמית,דרוזית,בהאיית ועוד.כמו כן יש בציונות היהודית חלקים נרחבים שמאמינים בגבולות החלוקה של 1947 בין שני העמים וגם ציונים המאמינים (כפי שאתה גורס) במדינה אזרחית אחת לכל יושביה והם עדיין כאמור,ציונים נאמנים.מדוע להוציא קבוצה הומניסטית זו מתוך המשוואה הציונית? מדוע לנכס את הציונות לידי כידונאות קולוניאליסטית פאגנית ועברינית,שאין לה דבר וחצי דבר עם הציונות האמיתית? מה ההגיון בכך?
לאיל הרצוג: מסכים איתך.המאמר של קמינר מצוין.
לקמינר:ראשית,נא לקחת בחשבון שאספקת המטוסים המתקדמים היא לעשר השנים הבאות ולא למחר.כמו כן שישראל די מגמגמת בהתארגנותה הצבאית וגם בהתחמשותה כנגד הצעדים הדרסטיים ביותר שנוקטים האירנים גם בסוריה ובעיקר בלבנון.החיזבאללה עתיד להשתלט על לבנון בכל רגע,אם עדיין לא עשה זאת.גם החאמאס לא שוקט על שמריו (ראה טילי השיוט שלו למרחקים העולים על 60 ק"מ כדוגמאת ה silkworm האירני,אותו ניסה רק לפני שבועות אחדים).לעומת זאת הקולות בארה"ב,משדרים על כך שדווקא הסנקציות ולא האיומים המלחמתיים,הן אלה שנושאות פרי.משום שהן מיצרות בקיעי חוסר אמון בין חמינאי לאחמידינגאד (האחרון אינו מדווח אמת לראשון בקשר לסבך הבעיות הכלכליות בהן נתונה אירן).אנחנו גם יכולים "לחשוד" שביבי מסר התחיבויות נוספות לאובמה,זאת משום שברור לכל שהפסקת הבניה בשטחים (ל 3 חודשים בלבד) היא רק מראית העין.בזמן זה אפשרי מאד מאד,שתגיע הנחתה אמריקנית,ביחס לגבולות בין ישראל ופלסטין למשל ועוד כמה גזירות בהקשר.כלומר הרגליים האחוריות עליהן עומד עכשיו תאגיד הקצאלאך והימין הקיצוני על נביחותיהם הרמות,אננו רק למען הגברת יכולות ההתמקחות של ביבי בבואו לאובמה (מבחינת תראה איזו אופוזיציה מבית יש לי וכמה קשה לעבוד) כי אם מידיעה ברורה שביבי לא מספר הכל.כלומר על זה שנתן הסכמתו ל"בומבה מאובמה" שהולכת לרדת ולהתגלגל על ראשם.
לא סתם פונו הכוחות האמריקנים מעירק והיא הוגשה למעשה על מגש לאירן.לא סתם נבחרה האופציה של הסנקציות וכנראה שלא סתם נדרשת ישראל לשלושת החודשים הללו.עם כל הכבוד לנתוח המבריק,צריך להביט קצת יותר פנימה.
כאשר אובמה בחר בכמה ציונים מהימין הכלכלי, ומאייפאק, להיות עמודי התווך הצוות שהקים בבית הלבן זה היה רמז ראשון שהבית הזה לא ינסה אפילו לבקש שלום, וודאי לא לכפות שלום על ישראל.
ראובן קמינר מנתח את המצב נכון. הוא צודק כאשר הוא קובע ש"הרומן הלוהט בין וושינגטון לירושלים הגיע לרמה חדשה של פרברסיות… יש ממש מחירון של "ימי הקפאה". ארה"ב, המעצמה האדירה שאין לה מתחרים, רוכשת "ימי הקפאה" אצל ביבי בעסקה מפוקפקת. "תן לי 3 חודשים של הקפאה ואני אתן לך 20 F-35,נשק מתוחכם נוסף, וחסינות מגינוי בכל הארגונים הבינלאומיים למיניהם. בנוסף אני מתחייב לא לבקש הקפאה נוספת…" וחבל שחייבים להזהיר, כי מאוד ייתכן שאובמה רוצה במלחמה משלו – באיראן. הרי דיק צ'ייני וג'ורג' וו בוש [בעזרת ריצ'רד פרל ופול וולפוביץ' ודאג פיית' — ידידיו של ביבי וד"ר דורי גולד] הם שדחפו את ארה"ב למלחמת עיראק… וידוע שביברק ושות' רוצים שארה"ב תסתבך גם באיראן. ואתם? כמה טילים מוכן העורף הישראלי לחטוף הפעם?
לכולבויניק . ציפיתי לידע רחב יותר של הציונות מתחילתה מצידך, אך לא אכביר מילים על ההיסטוריה של מקימי הציונות רק אנא קרא את יומניו המקוריים של הרצל לא המקוטעים בעברית אלא, בלשון אמו.
ראה למה הגענו תוך 60 שנה ממייסדי המדינה הנאמנים לכאורה לחזון ההומניסטי של נביאי התנך , למדינה הגולשת לפאשיזים קליריקלי עם כל הבטויים הבזויים ביותר של גזענות דתית שהייתה מושרשת גם בחינוכי כילד בבית ספר לילדי עובדים בצורה סמוייה, לכן אין בכוח ממשיכי דרך זו לכאורה להתמודד עם האוירה השוררת בארץ כיום. אנא, הראיני כיום ציונים הומניסטים המסוגלים להתייחס למדינת כל אזרחיה שזה הפתרון היחיד הצודק בקונסטלציה הפוליטית שהביאנו מנהיגינו עד הלום. אתה שואל "מדוע להוציא את ההומניסטים הציונים מתוך המשואה " חביבי הם כבר הוצאו מזמן ולא על ידי אנשים כמוני , אתה נאחז בקרנות המזבח להצדקת הציונות ההומניסטית שכמעט לא היתה קיימת מעולם כפי שהחנוך לסוציאליזם בשעתו היו רק הפיגומים של התנועה הציונית להקמת המדינה .
מכל המאמרים, הדעות ,והנתוחים, המתפרסמים כאן אין כמעט אחד המתווה דרך להוציא את העמים האומללים מהאסון המתקרב .כולם, עוסקים כפי שהערתי כבר לראובן בהסברים טקטיים אקטואליים כולל הסמולן שאינו מבין כראוי מהי מדינת כל אזרחיה נוסח ארה"ב , אני איש שמאל ברמ"ח ושס"ה אומר זאת . אך אפס כוחי. היה שלום אמנון.
לאמנון:
דבריך נגעו מאד ללבי וכמוך כמוני,אני חש ומרגיש עזוב,בודד במערכה וזנוח….נו אז מה? זו רק סיבה לקום ולהתנער לשנס מתניים ולהמשיך הלאה,יש לי את כל הנצח לשכב בקבר ע"מ שאבזבז את מעט הזמן שנותר על תחושות יאוש.ואם אשתי,משפחתי הקטנטונת וחברי המעטים,נושאים עיניהם אלי ומחזקים ידי וגם הולכים בדרכי,דרכיהם,שהרי מהם קבלתי ויותר ממה שנתתי,אשרי וטוב לי.
ובכלל מי אמר שהעולם התחיל מהרצל? מי אמר שהציונות בכלל התחילה לפני מאתיים שנה? הזיקה לציון פעמה בקרב לב נביאנו לפני אלפיים שנות והתנ"ך נכתב הרבה לפני פרוץ היהדות (ושאר הדתות אחיותיה).את הציונות אתה יוצר ואני ושאר המאמינים בה וברגע זה ממש.
זה שאנו בתרבות הסוגדת לסלבריטיס,"מורמים מעם" ו"חשובים" (כן כן,הרצל הוא האייקון הראשי,סלבריטי מס' אחד),או סתם עבדים לתנועות המונים המסודרות לפי הרייטינג,עדיין לא אומר שזו חזות הכל.
הא ראיה,הציונות שלך,שלי וגם של (תתפלא לדעת) עוד הרבה אחרים,קיימת ועומדת:
כולנו מהווים קבוצה איתנה,שקצה נפשה בנפנוף הפטריוטי שוביניסטי בדגלי הכחול לבן,שבא לכסות על כל פשע מדיני,כלכלי,חברתי ותרבותי.קצנו גם בהשענות על הרצל ודומיו ומשנתם הקולוניאלית (תן לי קרדיט שאני כן יודע דבר מה או שניים עליו,אלא שהוא,אבוי לבזיון,אננו נחשב בעיני,מה אעשה,ענין של טעם),שלא לדבר על חזונם החשוך של עובדי אלילים המשתחווים לקיר של אבן והקוראים לעצמם יהודים וכל שאר מסרסי התנ"ך על משנאותיהם ו"סידוריהם".
אנחנו רבים מאד,ואנו ניכרים בעשייתנו ולא בבירבורינו.אין אנו צריכים מנהיגים משיחיים ושופרות תעמולה.יש לנו את התנ"ך ויש לנו את הסוציאליזם.כך היינו כאשר בנינו כאן את המדינה עוד בטרם הוכרזה עצמאותה מראשית המאה הקודמת וכך נמשיך להיות.
ותמיד נהווה כאן את הגרעין הקשה,העיקש והדומם הזה,ששום זיבורית שופכין הזורמת לה בקול שאון וסרחון לא תסיט ולבטח לא תשחוק.
סבי היה מייסדה של חברת הביטוח של ההסתדרות – "הסנה", ונמנה גם על חבר המייסדים של "בנק הפועלים", שנמצא היום בבעלות משפחה ניו-יורקית של רמאים. כשהשתתף בועידת ההקמה של "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל" הוא לא הבין את מה שידע אפילו בן גוריון – וכך הוא ניסח את דבריו שנתיים אחרי הועידה, ב- 1922, בדבריו בפני באי הוועידה השלישית של מפלגת "אחדות העבודה" פרס את האידאולוגיה שעתידה הייתה להנחותו לאורך כל חייו :"לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית-כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו. הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא-כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות … אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו". וברל כצנלסון כתב גם הוא ללא בושה: "המפעל הציוני" הוא "מפעל כיבוש". מייסדי הלייבור הציוני לא נשאו את עיניהם לשוויון. לא זו הייתה מטרתם. הם לא שללו שום שיטה כלכלית ובלבד שתשרת את המטרה של "בנין האומה". לדעתם "בניית האומה" דרשה שיתוף פעולה בין-מעמדי. הסוציאליזם לא היה אלא מיתוס מגייס, והמושג "שלטון הפועלים" היה רק מילה נרדפת לשלטון הביורוקראטיה ההסתדרותית. על בסיס זה נסגרה העסקה ההיסטורית שבין מפלגות ההסתדרות לבורגנות הארץ-ישראלית: ה"שמאל הציוני" מעולם לא תבע את שינוי הסדר החברתי. 15 שנה אח"כ הבין בן גוריון עוד דבר: לא צריך "ליישב את ארץ ישראל"! פלסטין כבר מיושבת, וגם לא היתה מידבר, כטענת הציונים. וכך אמר ב-29.7.1937: "הערבים יושבים בארץ יותר שנים מאשר האנגלים באנגליה. לא פשוט להשיב לאנגלי שאינו יהודי על טענת עם שיושב בארצו ומתקומם כי רוצים להושיב על ראשו אחרים"! חבל רק שאחר-כך נסתתרה בינתו של בן-גוריון, ונתנה מקומה ל"ציונות הכובשת". [המשך]
היום מתפרסם מאמרו של עודה בשאראת "זכות הווטו". עודה הוא אדם עיקבי, כפי שמעידה פעילותו בחד"ש, וכעיתונאי ב"אל אתיאחאד". עודה מזכיר לקוראי "הארץ" שישראל אינה דמוקרטיה. אפילו לא לכאורה. ומה יש כאן? – יש קבוצות שמתהדרות בתואר "עם יהודי" וגם "יהודים-חילוניים". לא אדון הפעם בשאלת ההגדרה של עם, בזה עוסקים טובים ממני. אבל הבעיה היא שהציונים [המייסדים, וגם הזרם שבא בעקבותיהם] הם קבוצה חדשה באיזור, רק מקרוב באו ונכנסו כאילו היו היורשים החוקיים של העברים העתיקים. הם נכנסו לאחר שנציגיהם התרפסו בפני מעצמה-אימפריאלית – בריטניה הגדולה – ומשזו הצטמקה הם מתפרסים ומוגנים עכשיו בפני האימפריאליזם האמריקאי — וזאת במקום לבנות את עתידם ותקוותם להתקיים כאן על אחוות עמים, על סולידריות ושיוויון, ו… אופס, שכחתי להזכיר… גם על שלום צודק. הם גם מסרבים להבין שגזענות היא בומרנג, ושבגזענותם וכיבושיהם והתנשאותם טמון הצידוק לדה-לגיטימציה של "הרוב היהודי".
אוסף החוקים הגזענים מצטבר, ויחד עימו נצברת גם הדה-לגיטימציה שממנה "נהנית" ישראל לאחרונה בעולם. התבטאויות נציגי הימין המתנחל ואנשי כ"ך וליברמן עוד מוסיפות שמן על המדורה. לדוגמה: בתגובה למאמרו של צבי בראל "הכבוד האבוד של ארה"ב", כתב הד"ר מ"נגוהות" שבגדה, גדעון ארליך "את כבודו יכול אובמה להציל ע"י הטלת איסור בניה על כל הכושים בארה"ב". עכשיו צריך רק לתרגם זאת לאנגלית. "איסור בניה על כל הכושים בארה"ב".
A Settler, Dr Gidon Ehrlich, responded to the U.S. demand to Freeze Building in the Illegal Settlement by writing, in HAARETZ: "Obama ought to save his self-respect by banning construction byAmerican Negroes
לכן צודק מי שאומר שהסכסוך- הוא עם כל העולם! כי העולם חדל מזמן להכיר ב"חוקי האדם הלבן".
"נכד וגו'",כותב את דעתו ואני מקבל אותה כמות שהיא.לדעתי היא מענינת פוקחת עיניים ופורשת יריעת היסטוריה שלמה גם ממבט אישי.
אך על פסקה אחת אני מוכרח להתעכב,להגיב גם לנסות להבהיר:
"נכד וגו'" כותב:
"…הסוציאליזם לא היה אלא מיתוס מגייס, והמושג "שלטון הפועלים" היה רק מילה נרדפת לשלטון הביורוקראטיה ההסתדרותית. על בסיס זה נסגרה העסקה ההיסטורית שבין מפלגות ההסתדרות לבורגנות הארץ-ישראלית: ה"שמאל הציוני" מעולם לא תבע את שינוי הסדר החברתי.".סוף ציטוט.
מה אנו למדים מכך:
שלא היה סוציאליזם (אלא רק "מיתוס מגייס") מחד,וש"השמאל הציוני" לא תבע את עלבונו כמתבקש,בשל "העסקה ההיסטורית" עם ה"שטן" הבורגני,מאידך…
מעבר לעובדה שיש כאן חשד לסתירה,היה או לא היה סוציאליזם? היה או לא היה שמאל ציוני? עולה וצפה הבעיה,עליה "נכד וגו'" מצביע בברור:
כן היה סוציאליזם טהור שממנו נבט "השמאל הציוני".והוא כן היה קים,על פסי היצור במפעלים, בקבוצות,בקומונות ובקיבוצים,בקרב נותני השירותים בערים ובעוד שדרות ותחומים שונים.משמע,כבר אז כשל הסוציאליזם בישראל,במה שמאפין את רצף כשלונותיו לאורך כל ההיסטוריה בעולם כולו: מישהו (במדינה כלשהי),מצליח לנכס לעצמו את הדגל הסוציאליסטי ואיתו ובשמו,ליצר עיוות ממאיר שמוליך את כל מעמד הפועלים באותה מדינה לעבר מדיניות שגויה והרת אסון ואין מי שיעמוד מולו.ואם כבר יש,אחד דינו,להמחק מהמפה. כלומר העובדה שלא נשמעה ביקורת על בן גוריון בזמנו אננה מעידה על כך שלא הייתה לו אופזיציה,כי אם על כך שהיא לא נשמעה,שני דברים שונים בתכלית.אך למרות כל זאת,מעמד הפועלים ממשיך להיות קיים,משום שהמדינה אינה יכולה לתפקד בלעדיו.
מילים אחרות: גם עשרה בן גוריונים המככבים כסוציאליסטים מתחזים חוטאים ומחטיאים,לא יכלו למחוק את מעמד הפועלים הציוני בישראל."הסוציאליזם הציוני","השמאל הציוני",היה קים לפני בן גוריון וישאר קיים גם אחרי פרס.
האחווה היהודית ערבית של עמלי א"י מעידה על הסוציאליזם הציוני,משום שהיא סוציאליזם המתקים בישראל=ציון ולמען כולם.
לכן,"נכד וגו'",צודק בדבריו ואין בהם סתירה,למעט אי דיוק קל:
מאז ומתמיד נשמעו קולות דקים ביחס לסדר החברתי ועכשיו הם אף הולכים ומתגברים. הבעיה הייתה ונשארה ביחס להנהגה הסוציאליסטית: (או שיש מתחזה שתופס את השלטון לפרק זמן,או שאין אף אחד).