עו"ד רדיה נסראווי, אחת המתנגדות הבולטות למשטרו של הנשיא הנמלט בן עלי, דורשת את התפטרות הממשלה שהוקמה לאחר בריחתו והקמת אסיפה מכוננת. כמו כן היא דורשת להעמיד את בן עלי לדין. בשיחה עם שליחת העיתון הצרפתי ל'אומניטה בתוניס, רוזה מוסאווי, היא שבה ודורשת לעשות עם צדק קורבנות המשטר הרודני הממושך. המשפטנית הקומוניסטית סבלה במשך שנים רבות מהתנכלויות, מעצרים, מעשי בריונות ותקיפות, אך המשיכה להגן על חירויות האזרח ועל האסירים והעצירים הפוליטיים, ביניהם בן זוגה, מנהיג המפלגה הקומוניסטית של העובדים, חמא חממי.
ש. איך את מסכמת את נפילתו של בן עלי?
ת. סוף-כל-סוף הצלחנו להיפטר מהאיש שסימל יותר מכל את הדיכוי, את השחיתות וחוסר הצדק החברתי. התפטרנו מהרודן, אבל משטרו חיי וקיים.
ש. ומה עושים עם משטרו של בן עלי?
ת. קודם כל יש לפרק את מפלגתו של בן עלי. מאז ומתמיד, מפלגה זו, שהוקמה בתום עידן בורגיבה, מנהלת מדיניות אנטי-עממית והיא חלק ממנגנוני הדיכוי. הממשלה שהוקמה סביב יד ימינו של בן עלי, מוחמד רנושי, איננה ממשלת אחדות לאומית אלא ממשלת המשך – בתוספות כמה שרים מן החוץ. לאחר התפטרותם של כמה שרים שמקורם באיגודים המקצועיים, אין לתלות ציפיות בממשלה זו.
ש. המשטר שלט הן בחברה והן בכלכלה…
ת. … נכון מאוד. משפחת הנשיא שלטה בכל – גם במשק. כוחה הכלכלי של המשפחה גם התעצם רבות עם המדיניות הניאו-ליברלית וההפרטות הרבות. תאגידים ממלכתיים נדחקו אל פשיטות רגל כדי שיזמים פרטיים (לרוב אנשי משפחת הנשיא) יוכלו לרכוש אותם במחיר אפסי. עם העמקת המדיניות הניאו-ליברלית, מצבם הכלכלי של שכבות העם רק הלך והחמיר: בייחוד נרשמה עלייה באבטלה וביוקר המחיה שנעשה עבור רבים לבלתי נסבל. זהו ה"דגם הכלכלי התוניסאי" שזכה לשבחים כה רבים מפיהם של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ומנכ"ל קרן המטבע הבינלאומי, ה"סוציאליסט" דומיניק סטראוס-קהאן.
ש. האם בכוחו של העם התוניסאי להתנער מהמשטר?
ת. העם התוניסאי לא הגיב למדיניות בן עלי במשך שנים רבות כי היה נתן למשטר של טרור. האזרחים חששו לגורל ילדיהם. כל התנגדות זכתה למענה מצד המשטר: שלילת דרכון, פיטורים מהעבודה, בתי כלא ומעצרים ממושכים. צירוף חתימה למנשר או גילוי דעת יכול היה לגרור עונשי מאסר כבדים. הטרור הממלכתי השתיק את המחאה במשך שנים. זאת, עד להתקוממות העממית שהחלה לפני כחודש ושהתחוללה חרף הפחד שהיה קיים.
ש. האם יש להעמיד את בן עלי לדין?
ת. כמובן! הוא צריך לתת את הדין על פשעיו. רק בחודש האחרון מאה תוניסאים נפלו קרבן לדיכוי מבית מדרשו של בן עלי. אנו לא שוכחים ואנו לא סולחים על המאות שנרצחו במשך השנים במתקני העינויים שבמשרד הפנים או בבתי הכלא. בן עלי צריך להתייצב בפני בית דין תוניסאי ולהשיב לאלה שיתבעו אותו. אנו נדרוש משפט צדק, כפי שבמהלך משטרו דרשנו משפט צדק כלפי הפעילים והאסירים הפוליטיים. אנו דורשים גם משפט צדק כלפי אלה שעינו ורצחו את העם.
ש. איך את רואה את עתידה הפוליטי של ההתקוממות?
ת. בחודש האחרון היתה התקדמות רבה. וזאת ללא סיוע של מעצמות המערב – בייחוד ארה"ב וצרפת. ההיפך הוא הנכון: ניקולא סרקוזי תמך בבן עלי עד הרגע האחרון. אבל התוניסאים ממשיכים להיאבק. לא יהיה אפשר להפסיק את המחאה ההמונית עד לכינונה של ממשלת אחדות לאומית אמיתית, שבסמכותה כינוס אסיפה מכוננת וחקיקת חוקה חדשה שתבטיח דמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות חברתיות ואת עצמאותה של מערכת המשפט.
ש. יש הסבורים שבעקבות הדיכוי של בן עלי, אין בנמצא כוחות פוליטיים המסוגלים להתמודד עם אתגרי ההווה…
ת. זה לא נכון. מנסים לשכנע את האזרחים שאין אופוזיציה בתוניסיה. נכון הוא שהאופוזיציה דוכאה ושלא ניתנה לה דריסת רגל באמצעי התקשורת, אבל כעת הכל השתנה. עכשיו רבבות יוצאים לרחובות. טוענים עוד, שהמחאה היא ספונטנית. חלקית זה נכון. אבל השמאל העקבי הכשיר את הקרקע, נמצא בכל המחאות ואף מסוגל לחולל את השינוי המיוחל.
ש. הייתכן שהכוחות האיסלמיים יהיו, בסופו של דבר, אלה שיתחזקו מנפילת בן עלי?
ת. במערב רואים "סכנה איסלמית" מאחורי כל אבן. זה היה בדיוק השיח של בן עלי כדי לזכות בתמיכה פוליטית, כלכלית ואף ביטחונית מן המערב. המערב סירב להכיר בהפרה השיטתית של זכויות האדם תחת משטרו של בן עלי בתירוץ שהוא נאבק בטרור ובאיסלם הפוליטי. אבל זהו שקר גס. אם יהיו מעשי טרור בתוניסיה, וייתכן שיהיו, מי שיעמוד מאחוריהם הם אנשי הביטחון הנאמנים לבן עלי.
הריאיון עם עו"ד נסראווי פורסם במקורו ב-22 בינואר בעיתון ל'אומניטה.
לא רק בטוניסיה כי אם בכל מקום בעולם-ע"מ לממש מהפיכה צודקת,אנושית ויעילה,כזו שתאפשר לאזרחי המדינה להתארגן באמת ולשתף פעולה בינם לבין עצמם ולהוליד מתוכם את ההנהגה המובחרת (ולא את השלטון המדכא שרק מתחלף לו),זו שתוכל גם ליצר למען התושבים חוקה הולמת-מהפיכה אלימה עם בחירות במתכונת הדמוקרטית המקובלת אחריה,לא תעזרנה במאום.
זו אקסיומה.
נכון,יש כמובן אפשרות לשפור יחסי (עדיין ישאר גרוע באופן מוחלט) במצב שאחרי המהפיכה,זאת אם המצב שלפניה היה חמור מאין כמוהו.אך האפשרות שמצבם של ההמונים רק יחמיר,היא יותר מסבירה.
כלומר שוב יהיה העם קורבן של אמונותיו הנאיביות ושאיפותיו חסרות השחר.שוב תכה המציאות בפני האנשים,שוב יווכחו הם ש"השלטון משחית" ולא חשוב מי נבחר.שוב רק למקורבים לצלחת יהיה הכל ואף יותר מזה ושוב טייקונים ושאר מושחתים מבחוץ יבחשו בקדירה הפנימית.בקצור עולם כמנהגו נוהג.
לכן אנני חוזה כל טובות להמהפיכה האחרונה בטוניסיה,כשם שלא חזיתי גדולות ונצורות כמעט לכל מהפיכה שראו עיני בארבעים השנים האחרונות.נכון אם טוניסיה תדמה לטורקיה נניח,אזי אשריה וטוב לה כביכול,כנ"ל אם תדמה לישראל אפילו.אך תרשו לי להזכירכם שגם בטורקיה וגם בישראל עדיין קיימים המוני בני אדם מדוכאים עד עפר,שההבדל בינם לבין ההמונים בטוניסיה ברגע זה,הוא שאינם מסוגלים לסלק את השלטון המושחת והמדכא ולהסירו מעול צוארם.
כלומר חיבת להווצר דרך אחרת,חדשה ומהפכנית להתארגנות אמת.כזו שתוכל לפעול במקביל לשלטון הקים ומבלי להתחכך בו או לרקוד לפי חלילו ובדיעבד להפוך לקורבנו.דרך שתדע לנצל את האפיק הדמוקרטי והסוציאליסטי הקיימים בצורה הנכונה.דרך שאפילו תפתח להמוני הדתיים את העינים.
אנחנו האנרכיסטים מציעים את הדרך הזו כבר שנים רבות והיא עוסקת בשדרוג הסוציאליזם על בסיס שדרוג הדמוקרטיה שבו.
כלומר חייבים להבין שכל עוד החברה האנושית כולה ובכלל זה החברה הטוניסית,לא תשכיל ליצר מתוך עצמה את "שורשי העשב" ובתוכם ליצר דמוקרטיה של:"הפרדת רשויות מוחלטת" ומשם להתחבר לשאר העולם ב"אינטרנציונל",בלתי היררכי.,דבר לא יקרה !!
מה שמדהים הוא שאת השיטה הזו כבר יצר באופן חלקי בנרטיב התנ"כי,משה רבנו עם שיטת העשרות (השוטרים או השופטים) אותה הנהיג בלכתו של עם ישראל במדבר.
שיטה זו נזנחה לחלוטין בבוא העברים לא"י ואכן התנ"ך מספר לנו שממש אחרי גאולת הארץ,החלה השחתת המידות,שגרמו לבני ישראל,"לעשות את הרע בעיני אלוהים".
על כן:" וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶ" (שופטים ב' י"ד).
וכך לאורך שנים רבות…עד לגלות:
"הוֹי אַשּׁוּר, שֵׁבֶט אַפִּי; וּמַטֶּה-הוּא בְיָדָם, זַעְמִי" (ישעיהו י' ה').
כלומר המובן היחיד הוא,שמשום שזנחו בני ישראל את דרכו של משה שהיה האנרכיסט (משחרר העבדים) והסוציאליסט (דאג לזכויותיהם והביא את השבת) הראשון,נענשו ולקו לאוך כל היסטוריתם דרכם,אם תרצו,עד הלום.
האמת הדמוקרטית האנרכיסטית והסוציאליסטית נתנה לנו אם כן,כבר ע"י משה במדבר ואילו אנחנו אפשרנו לבני עוולה לנכס את תורת משה,למען עבודת אלילים פגנו דתאית משמימה.ועתה עוד יוצאים בקצף שנאה כלפי הציונות,אותה זיקה לארץ ישראל שהניעתנו כבר אז בלכתנו במדבר,זאת שהנחילתנו מבראשונה (הרבה לפני מרקס ופרודון) בידע שורשי העשב ובחיבור שביניהם ולמדתנו כיצד להתארגן נכונה ולהוליד מתוכנו הנהגת אמת אחראית וצנועה ולא שלטון של חשובים יותר וחשובים פחות.
כלומר,כשם שאין אחרית לדעתי,למהפיכה בטוניסיה כך אני מאמין שיום אחד דוקא כאן בישראל נשכיל כן לדעת,כיצד ניתן לעבוד עם המשאב הכי נפלא של עולמנו: החברה האנושית ונדע באמת כיצד להתארגן ולשמש אור לגויים.
והתנ"ך כדרכו גם רומז לנו שיתכן מאד מאד,שאכן זה מה שאנו,עדיין "דור המדבר".קבוצת אנשים הפוסעת בעקבות ציונותה הבלתי מובנת אל עבר הארץ המובטחת ועד שנגיע אליה,נהיה כחולמים..