אני אוהב את מגילת אסתר כי חברתי לחיים זה חמישים ושש שנים, ואם ילדינו, נושאת את השם אסתר. אך יש לי שיח ושיג מר עם לא מעט פסוקים במגילה הנושאת את השם אסתר; המגילה האחרונה מחמש המגילות.
בסוף האגדה על נצחון מרדכי ואסתר המלכה על המן האגגי הרשע בממלכת פרס מופיע הפסוק המפורסם : "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם" ( מגילת אסתר ח', 17). זו הפעם היחידה שמופיעה בתנ"ך המילה "מתיהדים", ולצערי היא מוזכרת בהקשר של פחד מהשררה. מגילת אסתר מספרת לנו על הצהרה המעידה על הצטרפות המונית ליהדות. אני אינני עם השמחים לעדות זו של המגילה. לא אהיה עם הרוקעים ברגלים והמתופפים במצלתיים וברעשנים בבית הכנסת למקרא פסוק של התייהדות מתוך פחד ואימה של יהדות שיכורת כוח ועוצמה.
ציור מתוך מגילת אסתר: אסתר מצביעה אל עבר המן הרשע (ציירה: אהובה קליין)
בימים שהמפלגות החרדיות מרעישות עולם בנושא הגיור ואף מאיימות בפיצוץ הקואליציה אם יתקבל חוק הגיור, יעלזו הדתיים ויהיו שיכורי שמחה למקרא הפסוקים המעידים על גלי גיורים המוניים. ומה שהחל בעידן הפרסי, לפי עדות מגילת אסתר, הפך למדיניות רשמית בתקופת החשמונאים. אלא שההתייהדות נעשתה ביתר כוחנות על ידי דמויות שהבולט מביניהן הוא אלכסנדר ינאי.
לבי לא עם הפסוקים המעוררים זקפה לאומנית – "וּשְׁאַר הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶך …הָרְגוּ בְּשוֹנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף" (מגילת אסתר, ט' 16). לא אהיה שותף לצעקות הגיל בבית הכנסת בעת שמחה על טבח המוני. אני מוכן להשלים עם כל ענישה של האשמים הישירים בהתאכזרות ליהודים ולא בטבח המוני של 75 אלף גברים ונשים, זקנים וזקנות, ילדים וילדות. וזאת, בנוסף ש"בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׁר בְּאָדָר הָרְגוּ בְּשׁוּשָן שְׁלֹש מֵאוֹת אִישׁ " (מגילת אסתר, ט' 15).
אינני רוצה לחנך את ילדי, נכדי וניני ליהדות שהאידאל שלה מעלה על נס אלוהי את עובדת היות כל עמי העולם מעריצים את היהדות "כִּי נָפַל פַחֲדָם שֶׁל כָּל הָעַמִֹים" (מגילת אסתר, ט' 2 ). אינני רוצה את תאוות הנקם וההנאה ממנה, כפי שעולה מהמגילה: "וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אוייְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאָבְדָּן וַיַּעֲשׁוּ בְּשׁוֹנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם" (מגילת אסתר, ט' 5 ). אני אמחק ממגילת אסתר שלי את הפסוק "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אוֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׂלָלָם לָבוּז" (מגילת אסתר, ח' 11). ומאחר שיש לי כבוד לשפה העברית, אינני רוצה להעלות על דל שפתי מלים עבריות שיש בהן התר להרוג את האויב, כולל טף ונשים, ולבוז שלל. לזכותו של העם, לפי הכתוב במגילה, שהם לא חטאו בחטא השלל והביזה.
צן השעה לעקור ולהכרית את התפיסה הלאומנית הימנית הקיצונית, הגזענית הנפשעת והפאשיסטית להחריד הנטמעת, ללא הרף למרבה הצער, באוכלוסיות הדוגלות בהמשך הכיבוש המזויע ובהתנחלות בשטחים הכבושים, באמצעות חינוך דתי/חרדי לאומי והטפה בלתי פוסקת דרך אמצעי תקשורת [רדיו ועיתונות ימנית-לאומנית-דתית-חרדית] המקבלים עידוד ותמיכה משרים וח"כים בעלי השקפה לאומנית קיצונית.
זה לא רק במגילה…
http://www.youtube.com/watch?v=7t_LxpCY2G8
האירועים המתוארים במגילת אסתר הם נקודתיים, לטוב ולרע. מה שיותר משמעותי הוא הופעת "היהודים". בספרי התנ"ך אנו קוראים על "העברים", על "בני ישראל" או סתם "ישראל", ורק בספרים המתארים את חיי העם בגלות – ירמיהו, דניאל ואסתר (חריג אחד בספר יונה) – מופיעים "היהודים". העם היהודי, כידוע, זה שקם עם הגלות, פנה למחוזות רחוקים מאוד מאלו שהיו נהוגים קודם לכן – השכר והעונש, העולם הבא, פרשנויות שונות ומשונות למצוות עשה ואל תעשה שבתורה שבכתב, הופעת הרבנות ועוד ועוד. את פרות הבאושים של התהליכים האלה אנו רואים עד ימינו אלו והם נבאשים מיום ליום.
מגילת אסתר כספר פופולרי, שגם ילדים חשופים אליו בפורים, מנציח אפוא בתודעה את היותנו "יהודים" ואם זה מתחבר עם נצחון על הגויים אז אין לנו סמל מוצלח מזה.
טוב שיש לנו את מגילת רות. שם ראינו איך אדם זר לחלוטין לעם ישראל, לא רק מתחבר עם גורל העם, אלא גם יוצר את השושלת החשובה ביותר בתולדות העם – שושלת בית דוד.
תראה, אתה יכול להשמיט איזה פסוקים שאתה לא רוצה אבל זה לא ישנה את העובדה שהם רשומים.
זה כמו לדבר על מלחמת העצמאות שהיתה כמובן מוצדקת ביותר אבל לא להזכיר את טבח דיר-יאסין
ואת ביזת הרכוש הערבי… ככה זה שעם נלחם על חייו, לצערנו הוא לא תמיד טורח להבחין בין לוחמים לחפים מפשע מה עוד שבתקופה העתיקה הרג של אוכלוסיה אזרחית וביזת רכושו בזמן מלחמה היו עניין שבשגרה.
מילים כדורבנות!
הסכמתי לכל מילה.
לכן לדעתי יש למחוק מההיסטוריה את נס חנוכה.
את נס פורים.
את יציאת מצרים (הרי התורה כותבת כי עם ישראל ניצל את המצרים ואת זה ילדי לא אמורים לדעת)
חשבתי שהחג היחיד שראוי להשאר הינו חג השבועות כי בו לא הרגנו אף אחד אך לאחר מחשבה קצרה נזכרתי כי שבועות הינו החג בו נתקבלה התורה בה כתוב "תמחה את זכר עמלק".
אז אולי כדאי שנהפוך כולנו לאתאיסטים וירוקים ונלחם למען זכות השוויון לבני האדם והפרות
חג שמח.
וכן אני הולך לחגוג את נס חג הפורים.
קלינסקי מציע לשכתב את ההיסטוריה ואת התנ"ך באתר שכל עיסוקו שכתוב ההיסטויה של העם היהודי. הלך הזרזיר אצל העורב
אולי אם לא הבנת מישהו לפני זה רצה לעשות שואה ליהודים רק שבזמן ההוא קראו לו המן. לפי דעתי אם הייתי יודע שנאצי רוצה להרוג אותי הייתי הורג אותו לפני זה, ואני מאמין שכל בר דעת נבון יכול להבין היגיון זה "הקם להורגך השכם להורגו". יש להבין שכל מי שנהרג היה שונא יהודים בגלוי ולא פחד גם אחרי תיקון הגזרה שמותר ליהודים להחזיר לאויבייהם. ובקשר ל"התייהדות בכוח" אין הכוונה למתגיירים כי אסור לגייר גוי מפני שיש לו פחד מיהודי, אלא מתייהדים התחפשו כיהודים ואותו דבר גם היהודים עשו התחפשו לגויים ומכאן השורש להתחפשות בפורים.
פורים שמח
לאיתן
לפני שכותבים כדאי לקרוא שוב את הפסוקים.
במי שהיהודים הרגו היו בשונאיהם, באויביהם ובצרים עליהם. לא כתוב בשום מקום ביצוע של רצח לשם רצח. כמו כן מבין שלושת הדתות המונותאיסטיות היחידה שאינה מיסיונרית ברוח מסעות הצלב או גיהדיסטית ברוח מסעות הרצח של מוחמד היא היהדות. דת זו מעמידה קשיים ניכרים לרוצים להצטרף לשורותיה ועליהם להראות שזהו אכן רצונם האמיתי וההצטרפות נובעת משינוי תפיסתי אמיתי.
ואולי גם ניתן לפנות למוסלמים למחוק מהקוראן את הקריאה לרצח הכופרים מאחורי כל עץ וכל שיח ויבוא שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן
כנראה שלא קראת את המגילה אז בוא ואספר לך את הסיפור בקצרה:
המן חתם בטבעת המלך באיגרת לכל העולם שביום אחד – "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים"
לאחר המשתה של אסתר, אמר המלך שאי אפשר להשיב את אשר נחתם בטבעת המלך את הפקודה לטבוח בכל היהודים
ולכן הוא שלח איגרת נוספת – הפעם ליהודים בכל העולם שמותר להם להגן על עצמם
אך פה לא נגמר הסיפור – כפי שציטטת את המגילה "ויכו היהודים בכל אויביהם" "ויעשו בשונאיהם" זאת אומרת שרק מי שבפועל יצא להלחם ביהודים, היהודים נלחמו בו בחזרה והרגוהו, ועל כל מי שלא שיתף פעולה עם נסיון הטבח ביהודים – נאמר שנפל פחדם עליהם (מהרתעה)
וזו הבעיה שלך ושל השמאל האנטישמי – אתם לא מסוגלים לסבול את העובדה שליהודים בארץ ובעולם מותר להגן על עצמם, זה לא מדאיג אותכם כשהעולם רוצים להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן – אבל להטיל את פחדם על אויביהם – זה מזעזע…
השאלה היא איפה נגמרת ההגנה העצמית ומתחיל הטבח הנגדי.
לאדם קלר
אין הצדקה לביטוי "נשים וטף" בפרק ח פסוק 11. אנחנו מדברים בספר שהוא יקר לנו . קשה לקבל שבאותיות עבריות ניתן ההיתר להרוג נשים וטף . ביטוי החוזר על עצמו גם בהוראה להשמדת עמלק בספר שמואל א' ט"ו – להשמיד" מעולל ועד יונק" כולל כל בעלי החיים . הוראות אלו אינן קשורות בהגנה . ועם השאלה הזו אנחנו לא מתמודדים , פשוט מתחמקים מלדון בה.
דברים שקרו לפני 2500 שנה ויותר קרו בעולם אחר עם חוקים אחרים.
הנסיון להחיל את המוסר של היום על טקסטים כאלו הוא תמים במקרה הטוב ומרושע במקרה הרע.
עם איזו שאלה בדיוק יש להתמודד?
האם אין זה ברור מאליו שהיתר להרוג נשים וטף הוא רצחנות גרידא בעולם של ימינו?
האם אין זה ברור באותה מידה שבתקופה ההיא היו דברים שכאלה חלק מהתרבות, ככל שזה נשמע נורא?
האם אינך מכיר דוגמאות נוספות ל"מוסר" של התקופה ההיא?
השמדה כוללת מוזכרת בתנ"ך גם בהקשר לעממי כנען, גם בהקשר לסדום ועמורה (אם כי לא מידי אדם) וגם, בהיקפים והקשרים מצומצמים, ביחס לעיברים עצמם (ע"ע ספר מלכים ב'). אבל, יש לשים לב לכמה נקודות חשובות:
-כמו שנאמר כאן, צריך לשפוט את הדברים לאור רוח התקופה.
-שנית, שים לב שמעשי הטבח היו נקודתיים ולא ציווי או הרשאה לעתיד (כל מיני רבנים מאוחרים שהמציאו היתרים לפגוע בגויים ללא הבחנה-זאת בעיה אחרת) וזאת פרט למקרה הבודד והחריג של עמלק שגם עליו אתייחס להלן. עובדתית, למרות הציווי למחוק את עממי כנען, אנחנו ממשיכים להתקל בבניהם הרבה אחרי ימי יהושוע-למשל, דוד רכש את שטח הר הבית מיבוסי, הוא לא הרג את היבוסי.
-שלישית, לתנ"ך יש מימדים מיתלוגיים וזה בא לידי ביטוי גם בתיאורי הרג אלו ואחרים.
ולבסוף, לגבי עמלק, ממה שקראתי בעבר, נראה כי למושג "עמלק" יש כל מיני פרשנויות, כולל כאלו הרואות בו מושג רוחני-מיסטי, סמל לרוע שיכול להתגלגל בכל אחד. כלומר, צריך למחות את הרוע, לא את בניו של עם מסויים, שכמובן כבר מזמן איננו קיים.
גם אני רוצה שיהיה סטייק צמחי. אבל אין. ההרג או ההיתר להרוג הוא חלק מן המהות, אולי פעם בזמן מן הזמנים כי זאת היתה הדרך היחידה של הילד החלש להגיע לפיצוי מלא על זה שהוא לא יכול על החזקים – אבל קשה היום להפריד בין סיפורו של הסרסור היהודי שחיסל את חשבונותיו עם מתנגדיו דרך מיטת המלך ובדרך לא חס על עשרות אלפי פרסים (ולפני כן סיכן את חייהם של אחיו היהודים במאבקי הכבוד שלו) לבין שמחת ההרג שבקוד המובן היום בקרב 'שלומי אמוננו' הרואים בכל זה קוד להפעלה.
את המגילה אפשר וחשוב לפרש גם כטקסט בקורתי כלפי מרדכי, שעקשנותו להפר צו זניח של המלך כמעט וגרמה להשמדת עמו. הבקורת על מידתיות תגובת היהודים היא במקומה. אי אפשר להתעלם מהלהיטות של אסתר להגדיל את מספר ההרוגים. לא מקרי שאלוהי היהודים נפקד בסיפור הזה והמבין יבין…
לפני שמדברים על תוכן המאמר, יש לציין ששמו לוקה בחסר ובעייתי:
מה זאת אומרת "לנקות את מגילת אסתר מהטפה לרצח"?
איך אפשר "לנקות" טקסט עתיק? עם טיפקס? עם SHIFT+DELETE ?
אולי לאסור את הלימוד שלו?
זה מזכיר לי תקופות אפלות בהיסטוריה בהן החליטו שלטונות למחוק ולשכתב כרצונן,
ובדרך כלל היה גלום במעשה הזה ובגרורותיו רוע גדול עשרות מונים מזה שהיה בטקסט אותו רצו למחוק.
יש בי חשד מובנה כלפי מי שמתייחס ברצינות רבה מידי לכתובים עתיקים מפני שבמקרים רבים מדובר במי שרוצה למנף משהו ארכאי אך בעל השפעה מאגית לטובת מטרות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם רמת מוסר נאותה.
החשד הזה עולה בי גם כאשר מי שרואים עצמם כ"אנשי מוסר", כמו למשל איתן קלינסקי או גם ידידינו משכבר הימים המגיב "קורא אנגלי" – שמספר על רצחנות כזו או אחרת במקורות היהודיים
שבאה לידי ביטוי במעשים של ישראל דהיום.
זו לא אשמתינו שאנו עם עתיק שהיה קיים גם בימים בהם רציחות המוניות היו משהו טבעי וברור מאליו,
הרי פעם המושג "צדק של מנצחים" היה לחם חוקה של האנושות, ולא חסרות דוגמאות.
כך התנהל העולם אז.
הרבה השתנה מאז, ובעיקר ביהדות. הדוגמה הבולטת ביותר היא גם הכשל הגדול של המאמר של קלינסקי: נושא הגיור.
אם לפי מגילת אסתר היה גיור המוני דבר מבורך ורצוי, הרי שהיום דווקא אלו המדקדקים ביותר בקריאה ופירוש של כל פסיק במגילת – דווקא הם אלו המערימים קשיים ועושים את המוות למי שרוצה להתגייר.
לכן הפחד כביכול מפני צהלת הגיור ההמוני הוא חסר שחר, מה גם שכמעט כל המאמינים המונותאיסטים משוכנעים שהדת בה הם מאמינים היא הדבר האמיתי ויבוא יום וכל האנושות תדע זאת.
אין כאן הבדל בין יהדות לנצרות או איסלם. דווקא שתי האחרונות עושות צעדים קצת יותר מעשיים כדי לזרז את העניין הנ"ל, אבל יש לי תחושה כלל לא עמומה שאיתן קלינסקי בצורה "מפתיעה" לא חושש מהן כמו מהיהדות. בדיוק כפי שהרבה אנשים המגדירים עצמם מתנגדים לאימפריאליזם צועקים "גוועלד" על כל גרעפס של ארה"ב אבל מתעלמים לחלוטין מבריה"מ לדורותיה ומעשיה הנפשעים.
כבר כתבתי כאן מתישהו שכל אחד בוחר את הפחדים שלו, כנ"ל לגבי קלינסקי.
צוינו בתורה הקדושה "מלחמה לה' מעמלק מדר דר" כמו שכל אחד יודע ישנם בעולם דברים רעים וישנם דברים טובים יש אנשים שבמהותם ובהתנהגותם גורמים רע לעולם אותם צריך וראוי להרוג בכדי להציל את כל העולם ולתקנו מן המעוות שבו .
הקב"ה נשבע להלחם נגד אותו שורש רע שקיים בעולם ומציין ליהודים שאת העם ששורושו רע יש להרוג טף ונשים ולא לחמול עליו בכדי שלא ישאר רוע בעולם .
כל התורה מלאה בציווים מוסרים על בקשת שלום אם האויב לפני המלחמה בו אם הכרת תודה לאויב המצרי שהרג והשמיד רבבות מישראל ובכל אופן התורה זוכרת לו את התחלת דרכו שבה הוא ארח א יוסף ואחיו במצרים ולכן אומרת" לא תתאב מצרי כי גר ההיתה בארצו" אם הנו ההינו אומרים היום למישהוא לאהוב את היטלר אף אחד לא היה מבין זאת אך התורה המוסרית לא שוכחת אף אחד בדרך ולכן יש לנו להאמין שכאשר התורה יוצאת מדרכה ומצווה אותנ להרוג עם שלם כנראה ישנו בעיה מיוחדת דווקא בעם היחידי היום (שאגב כבר לא קיים היום ואי אפשר לדעת יותר מדי מה היו דרכי ההתנהגות שלו)
שנזכה לקיים את התורה הקדושה ולאמין בכל פסיק ופסיק שבה.
21 במרס הוא היום שבו היום והלילה שווים, עונות השנה מתחלפות ולכן בסביבות היום הזה הרגישו אנשים צורך "להתהפך" או "להתחפש".
היות שבעבר הרחוק היו חברות שבהן נהגו להקריב את המלך לאלים, מלכים ניצלו את היום הזה כדי שיפילו בו פורים, כלומר גורלות, ואחד האנשים יתחפש למלך ואותו יקריבו במקום המלך. מחבר/ת מגילת אסתר לא הבין/נה שכאשר המן הלביש את מרדכי "בלבוש מלכות ועטרת זהב" הוא למעשה הכין את הקרבתו.
ב"ה
אני ממש לא מבין מה הבעיה בזה שצריך למחות את זכר עמלק. פעם רצח עם היה מקובל, עכשיו לא, אולי הוא יחזור לאופנה מתישהו.
כבר בתורה היה איסור על משכב זכר ואצל בני-ישראל אסור היה לעשות את זה, אחר כך ברומא העתיקה הומואים ולסביות היו דברים נורמטיביים לגמרי, בימי הביניים זה אסור באיסור מוחלט, ועכשיו שוב באופנה לקבל חברתית את ההומואים והלסביות.
מה שנחשב בסדר ומה שנחשב לא בסדר אלה דברים שמשתנים עם הזמן ויכולים לחזור להיחשב כבסדר או כלא בסדר. לעומת זאת לעם ישראל יש בדיוק את אותה תורה כבר אלפי שנים והיא לא ממש השתנתה.
תמיד יש את אלה שחושבים שהתורה כבר לא רלוונטית והם מקבלים על עצמם את הערכים הזמניים של התקופה, מהמתיוונים בתקופת השלטון היווני על ארץ ישראל ועד לאתאיסטים של ימינו.
אם רצח עם זה טוב או לא? במקרה של עמלק זה סבבה, בכל מקרה אחר זה אסור. בסופו של דבר בגלל ששאול לא הרג את אגג מלך עמלק יצא מזעו של אגג את המן הרשע ("המן בן המדתא האגגי" אסתר פרק ג' פסוק א'), אם שאול היה עושה את מה שהוא צווה (להשמיד את כל זכר עמלק) אז האסון הזה היה נחסך מאיתנו.
אז היום לא מקובל לעשות רצח עם ונהוג לתת על זה עונד מוות, האם זה אוטומטית הופך את זה לדבר פסול מיסודו? לא, זה רק אומר שהיום לא כדאי לעשות את זה. לפני 700 שנה זה היה נחשב בסדר לגמרי.
אני רוצה להזכיר לכם שלפני 700 שנה משכב זכר היה לא מקובל והיו מקבלים עליו עונש מוות. זה לא הופך את משכב זכר לפסול מיסודו, והיום זה נחשב בסדר לגמרי.
למה אני חושב שאסור לעשות רצח עם (פרט לעמלק) ומשכב זכר? לא בגלל שום נורמות חברתיות משום סוג שהוא, אלא אך ורק בגלל שהתורה אסרה עליהם.
לגבי רצח העם לכאורה שהמאמר מדבר עליו, בואו נסתכל על הפסוקים האלה: "אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל-עיר ועיר להיקהל ולעמד על-נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את-כל-חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז" – הפסוק הזה מתייחס למה שהמלך התיר ליהודים לעשות. מה היהודים בפועל עשו- "ויכו היהודים בכל-איביהם מכת-חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם", וכמה פסוקים אחרי זה מסיימים ב"ובבזה לא שלחו את-ידם". כפי שאפשר לראות בקלות יש פער עצום בין מה שאחשוורוש התיר (שאכן כלל את האפשרות של רצח עם וביזה של העמים שצרו עליהם) לבין מה שקרה בפועל (שהם נלחמו רק בשונאיהם שצרו עליהם בלי שום רצח עם וביזה).
אבל ממתי אנשים כאן באמת טורחים להסתכל מה כתוב באמת בתנ"ך אם הם יכולים להמציא עליו את הקשקושים שלהם.
לגבי המושג יהודי – ככה מכונים כל אלה שגלו בגלות של נבוכדנצר. לא רק שבט יהודה. הרי מרדכי נקרא במגילה במפורש יהודי, אף על פי שגם כתוב שהוא משבט בנימין "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן-שמעי בן-קיש איש ימיני".
היה כדאי לקרוא את הפסוק במלואו לפני שרצים להגיב. הביטוי "נשים וטף" מתייחס ל*היתר* שנתן המלך ליהודים, ולא לנקמה כפי שהתרחשה בפועל. למרות כתב ההיתר, בהסתמך על המגילה כמובן, היהודים טבחו רק בשונאיהם ומבקשי רעתם.
למגיב שמעלי האם לא קראת בתנ"ך – "להשמיד את עמלק מעולל ועד יונק , משור ועד שה מחמור ועד גמל . . במקרה הזה בשמוא פרק ט"ו זה צו אלוהי . ומלך ישראלי שחמל על מלך יריב ועל צאן מגונה בכל לשון של גינוי על ידי נביא בישראל.
במגילת אסתר הרשות לטבח ניתנה על ידי מלך . ההרשות היא כוללת גם נשים וטף . האם אתה מצאת הסתיגות מפורשת מההיתר ?
אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה.
חוץ מזה. תפסיקו להיות יפי נפש.
או שהם היו הורגים או נהרגים.
הם עשו 'מסע הפחדה' כדי שלא יפגעו בהם, גם לא לתקופה הקרובה.
חוץ מזה שזה רק קטע אחד מתוך המגילה.
אם אתה לא רוצה לחנך את ילדך לאלימות. תוכל יותר להאדיר את החלק המשמעותי במגילה והעיקרי!
שבמגילה לא מוזכר שם ה' המפורש. להראות שגם בתקופת הסתר. ה' מסובב את הכל.
וה' נימצא גם אם הנס אינו גלוי כמו נס חנוכה.
ועל אף שנס פורים היה מוסתר 'בתהליכים מדיניים'… עדיין ה' סובב את הכל…
אני לא יפרט איך ומה.. מי שרוצה שיעמיק בנושא.
חוץ מזה אם יכולים להראות לילדים סרטי סופרמן וגיבורי על שהורגים גונבים ומשחיטים את ה'רעים' למען הצדק.
אין בעיה לספר על עם שרצח וגנב בשביל לשרוד, פיזית ורוחנית.
ילדים כבר הבינו עוד לפני שהכירו את סיפור המגילה. שיש מושג של 'רובין הוד'..
ועוד מושגים רבים..
אז דווקא כאן צריך לצנזר??