הפעיל החברתי ג'קי אדרי עתר בבג"ץ נגד הממשלה ומשרדיה בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלותם מול חברת כי"ל ומפעלי ים המלח. תביעתו הסתמכה על דו"ח שחשף כי במשך שנים ארוכות העבירה כי"ל למדינה תמלוגים נמוכים מן הנדרש לפי הזיכיון שבידיה.
העתירה לבג"צ 7487/10 השיגה את מטרתה האסטרטגית בצורת תביעה של המדינה נגד כימיקלים לישראל (כי"ל) ומפעלי ים המלח בדרישה לקבלת תמלוגים בחסר על סך 1 מיליארד שקל, ולכן נמשכה על פי בקשתה של נשיאת בית המשפט העליון לצדק, השופטת דורית בייניש.
בקשתה של נשיאת בית המשפט הסתמכה על תשובת פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון לצדק שהוגשה בשם ראש הממשלה, שר האוצר והשר לתשתיות לאומיות וטענה שמדינת ישראל הגישה תביעה לבית המשפט בהליך בוררות נגד כי"ל ומפעלי ים המלח על תשלום בחסר של תמלוגים למדינה בגובה מיליארד שקל.
מבקשתה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, עולה שתהליך התביעה המשפטית נגד מפעלי ים המלח יש בו כדי למצות את ההליך לרגע זה, משיכת העתירה "תאפשר לעותר ולבית המשפט העליון המשיך ולעקוב אחרי התביעה נגד מפעלי ים המלח והעותר אדרי יהיה רשאי בכל שלב לחדש את טענותיו בבג"צ".
יצוין שהעתירה לא נדחתה, העתירה נמשכה לבקשת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש היות ובקשותיה של נשיאת בית המשפט העליון עולות בקנה אחד עם העתירה בבג"צ 7487/10 שנועדה מלכתחילה לא לאפשר למדינת ישראל למסמס את ההתנהלות מול כימיקלים לישראל, חברת הברום ומפעלי ים המלח.
אני נותן אמון מלא בנשיאת בית המשפט העליון ובשופטות מרים נאור ואסתר חיות שישבו בהרכב השופטים שדן בעתירה בבג"צ 7487/10, אני שלם עם החלטתי להיעתר לבקשת נשיאת בית המשפט העליון ומשכתי את העתירה בשלב זה כדי לאפשר למדינת ישראל למצות את הליך התביעה נגד כימיקלים לישראל ומפעלי ים המלח.
נשיאת בית המשפט העליון אף נעתרה לבקשתי ולא חייבה אותי בהוצאות בית המשפט כפי שביקשה פרקליטות המדינה בתשובתה לעתירה. נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, השופטת אסתר חיות והשופטת מרים נאור גילו אמפטיה רבה לטיעוניי, אפשרו לי להביע את דעתי ללא ייצוג משפטי ואף הרחיבו רבות בנושא בקשת הנשיאה למשוך את העתירה בשלב זה.
אני אמשיך לעקוב מקרוב אחרי כל התנהלות התביעה המשפטית נגד כי"ל ומפעלי ים המלח, כל צד שיטעה מדרך הישר והצדק, יקבל ממני "מסמכים" גלויים ברחבי התקשורת הישראלית והעולמית שיגרמו להם מבוכה רבה.
החל מהיום אפתח במסע ציבורי עוטף ישראל בקריאה "להלאים את מפעלי ים המלח, להציל את ים המלח".
איך אפשר לעזור?
כל הכבוד. להלאים כל מה שכבר הופרט.
בהנחה שדברי האיש נכונים?
אזי מזמן צריך להפקיע את זכויות הכריה
ולהכניס את הרמאים לכלא,
כל זאת בכפוף לאימות התרמית,
אם מפעלי ים המלח וכי"ל, שחלק ממפעליה ניזונים מחומרי הגלם של ים זה, לא יסכימו לממן את מלוא העלות של מניעת הצפת המלונות לידו, יש לחייבם לפתוח את בריכתם הנוגעת בדבר לכיוון ים המלח, כדי שעודפי המים יחזרו אליו וייסייעו לצמצום ירידת פניו כל שנה. העלות לכך מזערית, גם לעומת עלות הובלת המים ממנו לבריכות התאגיד בדרומו וכך ינצלו גם המלונות ללא צורך להרסם.
אם החברות הללו יסרבו לכך, יהיה ברור שתשואתן מבריכה זו, עולה משמעותית על השקעת חלק מרווחי העתק שלהם כל שנה בכריית המלח הנצבר בגינן בתחתית הבריכה.
מבחן דומה ניתן להציע לחברת האם – החברה לישראל, להחזיר את הזיכיון למדינה תמורת הסכום המקורי ששילמו למדינה בתוספת הצמדה כנדרש וכיסוי ההשקעות. יש לזכור גם כמה השקיע הקונצרן ברכישת חברות סנרגטיות בחו"ל. לאור ערך הנכסים כיום אין ספק שהחברה לא תקבל זאת וגם זה מצדיק את מלוא השקעתן בקציר המלח כמוצע.
לקראת הכתבה הבאה שלך, אני ממליץ לבדוק זאת עם ראשי ובעלי החברה ולציין את משובם בכתבה.