לקראת ביקורו של ראש ממשלת ישראל בארה"ב יצרה העיתונות את הרושם שנתניהו הולך לביקור של עימות ודרדור היחסים עם ארה"ב. זה היה מצב הרוח בעקבות נאומו של אובמה על המזרח התיכון. וכל כך למה? משום שהנשיא העז להעלות על שפתיו את שתי המלים: גבולות 1967, שצריכים לשמש בסיס להסכם שלום עם העם הפלסטיני.
בפועל מה שקרה הוא, שנתניה התייחס לנשיא אובמה כאל איזה חוסיין חסר זכויות מהשטחים הכבושים, שדעתו לא נחשבת ויש ללמדו בינה. כך חזינו במחזה סוריאליסטי שבו נותן נתניהו לאובמה קורס קצר על תולדות העם היהודי לעיני כל העולם, והתלמיד אובמה שומע בשקט ומהנהן בראשו מעת לעת.
הקורס הקצר היה מלא חורים כגבינה שוויצרית, אבל התלמיד אובמה, אם מחמת הבושה או מחמת האימה ממנהיג האימפריה הישראלית, לא הגיב. למשל נתניה הירצה לאובמה על גבולות 1967 שאינם בני הגנה, ועל כן לא תהיה נסיגה לגבולות אלה. אובמה, שמא לא הכין שיעורי בית, לא שאל את נתניהו את השאלה המתבקשת: אם הגבולות כה גרועים, איך קרה שדווקא מגבולות אלו זכיתם בניצחון גדול וכבשתם שטחים משלוש מדינות שכנות, ואילו את המכה החמורה ביותר ספגה ישראל במלחמת יום כיפור כששלטה על שטחים הגדולים פי כמה משטחה של ישראל.
בעקבות הרצאת האריה השואג נתניהו, עשה אובמה שיעורי בית. מי רוצה לעמוד שוב חשוף לנזיפות נתניהו. ואכן בהופעתו בוועידת איפא"ק עשה אובמה "תיקון יהודי", אולי מחווה לקראת תיקון ליל שבועות שבו קוראים את מגילת רות שם אומרת רות המואבייה: עמך עמי אלוהייך אלוהיי. הוא עיסה את האגו היהודי והישראלי עד בוש וסיפר בגאווה שאף נשיא לא פעל למען חימושה של ישראל כפי שהוא עשה. ארה"ב תמיד תשמור על ביטחונה של ישראל. לא עוד חזרה לגבולות 1967, הכובש ייהנה מפרי גנבתו. אף מילה על כיבוש, על כך שגם הפלסטינים זכאים לזכויות אדם. אין מו"מ עם ממשלה הנתמכת על ידי חמאס. כל זאת בתוספת מלים חמות על שתי הדמוקרטיות החולקות ערכים משותפים. אלוהיכם אלוהיי. למה להרגיז את אלפי היהודים המממנים חלק ניכר מחברי הקונגרס על שתי מפלגותיו.
הקרשצ'נדו של הביקור היה בהופעתו של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס. מופע כה הזוי לא ראיתי זמן רב. שקרים לאין ספור פלט נתניהו, הגם שבאנגלית משובחת. כמו למשל, שחצי האחוז מערביי המזרח התיכון הנהנים מזכויות דמוקרטיות הם ערביי ישראל. אף מלה על הפלסטינים בשטחים הכבושים הנתונים לממשל צבאי מדכא, אף מילה על זכויות היתר של המתנחלים בשטחים הכבושים ההופכים את הממשל הצבאי לאפרטהייד. גם הפלסטינים אזרחי ישראל לא נהנים מזכויות שוות ליהודים. הם מופלים לרעה בכל נושא: שיכון, בריאות, תעסוקה, משפט וחינוך. כל זה לא הפריע לחבורת צירי הקונגרס לקום ולהריע לנתניהו עשרות פעמים משל היו חבורת שוטים שטופי מוח.
בשעה שנתניהו נאם, ובחסות המלל הדמוקרטי הריק מתוכן, הרסו שוטרי ישראל בפעם המי יודע כמה את הכפר הבדואי אל-עראקיב בנגב; ילדים פלסטינים המשיכו להיות עצורים בתנאים משפילים במחנה המעצר עופר בשטחים הכבושים, בניגוד לחוק הבינלאומי; מתנחלים המשיכו לשדוד את אדמות העם הפלסטיני, וחיילי הכיבוש המשיכו להתעלל ולירות על בני העם הכבוש חסר הזכויות.
מחיאות הכפיים התכופות של צירי הקונגרס הזכירו לי ועידות של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית שציריה מחאו כפיים לכל שטות ושקר שפלט המזכיר הכללי. האלה הם מנהיגי העולם החופשי? הבורות שמהולה בשמרנות פוליטית ימנית מדהימה ומפחידה.
אין ספק, נתניהו חזר לישראל בתחושה שהוא המנצח הגדול. אמריקה בשלב זה איתו. סקרי דעת קהל בישראל הוכיחו כי הפופולריות שלו עלתה פלאים. בטווח הארוך יותר, אם מדיניות הלא-לא תימשך, כדאי להכין את המקלטים.
"איפוק"
ביום הנכבה, 15 במאי, צעדו אלפי פלסטינים לא חמושים מסוריה, מלבנון, מהשטחים הכבושים לעבר ישראל במטרה לבקר במקומות מהם גורשו. זה היה מצעד החיים שלהם. מול הצועדים הפלסטינים ניצב הצבא הישראלי, והתוצאה לפי עיתון "הארץ" – 14 הרוגים ומאות פצועים. התקשורת הישראלית הממוסדת, הכתובה והאלקטרונית, איפיינה את התנהגות הצבא הישראלי כ"איפוק". כאשר בסוריה הורג הצבא 14 אזרחים ופוצע עשרות ביום אחד, התקשורת הישראלית יוצאת בכותרות על "טבח בסוריה". בישראל אותו מספר הרוגים ומספר גבוה בהרבה של פצועים מוגדר "כהתנהגות מאופקת של הצבא". עוד דוגמה לכיבוס השפה בישראל.
מדוע אסור לתושבי מחנה הפלטים דהיישה ליד בית לחם לצעוד לעבר כפר זכריה, לא רחוק מבית שמש שממנו גורשו? יהודים מקבלים בחזרה את רכושם שנשדד בידי בני עוולה, הם יכולים לחזור ולחיות בארצות מוצאם – בפולין, גרמניה, רומניה, מרוקו, תוניס. ואילו הפלסטינים לא מורשים אפילו לבקר בכפרים ובערים שבהם חיו אך לפני 63 שנים, וגם לא לקבל פיצוי על רכושם. דמוקרטיה נוסח ישראל. לידיעת מוחאי הכפיים בקונגרס האמריקאי.
כלבים
נתניהו, בנאומו בקונגרס, צייר תמונה ורודה של כלכלת השטחים הכבושים. זו תמונה מזויפת. מי שיגיע לרמאללה יתרשם מבתי הקפה ומרכז הקניות, אבל זה מוליך שולל. ברמאללה מתגוררת האליטה והפקידות הפלסטינית. זו תמונה לא מייצגת. אלמלא כספי התרומות של הקהילה האירופית כל העסק שם היה קורס. מצבם של החקלאים הפלסטינים בכי רע. הם נתונים לטרור המתנחלים. עצי הזית נעקרים, אדמותיהם מוחרמות על ידי הממשל הצבאי. צבא הכיבוש, שעל פי החוק צריך להגן על הנכבשים, עושה הכל על מנת להמאיס על הפלסטינים את חייהם. ישראל יצרה מפלצת שלטונית בירוקרטית של אלפי חוקים צבאיים שהופכים את חיי הפלסטינים לגיהינום.
עשרות אלפי משפחות פלסטיניות חיות במצוקה קשה בגטו הפלסטיני, חלקן בחרפת רעב, ועל כן זה אך טבעי שפלסטינים רבים עושים כל מאמץ למצוא עבודה בישראל ומוכנים להשלים, בעל כורחם, עם שכר ירוד והעדר תנאים סוציאליים.
הצבא הישראלי מנסה למנוע את בואם של הפלסטינים לישראל ומשתמש למטרה זו ביחידת הכלבנים. כלבים אימתניים מסתערים על מחפשי העבדה, נושכים אותם עד כדי גרימת קרעים ופצעים עמוקים שמחייבים אשפוז בבית חולים.
אילו שררה במדינה היהודית מעט רגישות, אסור היה להשתמש בכלבים שיסתערו על אזרחים לא חמושים שכל פשעם הוא ניסיון להביא פת לחם למשפחתם הרעבה. קהות החושים בצבא ובשלטון הישראלי היא כה רבה עד ששכחו כי הנאצים הפעילו כלבים נגד יהודים בגטו ורשה שחיפשו פת לחם מחוץ לגטו. דמוקרטיה ישראלית שלא דווחה לקונגרס האמריקאי.
טרנספר
עיתון "הארץ" חשף לאחרונה מידע, שהוסתר מעיני הציבור, לפיו מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967 ועד מחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת, הממשל הצבאי הישראלי ביטל את תושבותם ומנע את שובם של 140 אלף פלסטינים לבתיהם. מי שנסעו לחו"ל, בין ללימודים ובין למטרות אחרות, הפכו במחי החלטה מינהלית של שלטונות הכיבוש לעקורים ממולדתם. בשיטת ראשי התיבות של לקסיקון הכיבוש הם הפכו לחל"ת (חדל להיות תושב). כאן נחשפת המגמה האמיתית של מדינת ישראל על כל ממשלותיה מאז 1967: טרנספר שקט של פלסטינים, שיאפשר בסופו של דבר את סיפוח הגדה עם מספר קטן של פלסטינים שלא יסכן את הרוב הדמוגרפי היהודי. ומה יהיה על עזה? היא תהיה, לפי תכנית זו, בעייתם של המצרים.
אם תרצו, זה מה שעומד מאחורי המדיניות הישראלית של להרוויח זמן, של "תהליך שלום" שאין לו קץ. נתניהו ממשיך בסך הכל את מדיניות קודמיו. הוא עושה זאת במיומנות מעט גבוהה יותר ובלהט אידיאולוגי משיחי. תנו לישראל עוד 44 שנות כיבוש, כך מאמין בסתר ליבו הימין הישראלי, והיא תצליח באמצעות כל מיני טריקים כאלה ואחרים, אולי גם בסיוע מלחמה אחת או שתיים, להפחית למינימום את מספר הפלסטינים. כמובן שאין כוונה לחסל את הנוכחות הפלסטינית באופן מלא, שהרי ישראל זקוקה לכוח עבודה זול, אבל על פי חזון הקונסנסוס הציוני, לא יהיה בהם כאמור לסכן את מה שנחשב כאן כרוב יהודי מוצק.
נתניהו לא אמר דברים אלו בנאומו בקונגרס, אבל זה מה שעומד מאחורי מדיניות הלא-לא. לשיטתו, הזמן פועל לטובתו. עוד תרומה ייחודית של ישראל לדמוקרטיה המזרח תיכונית.
משטרה נגד עובדים
עובדי רכבת ישראל מנהלים מאבק נגד הפרטת הרכבת. הם יודעים כי הפרטה פירושה הרעה בתנאי עבודה ופיטורים. מאבקם צודק ודמוקרטי. לא כך חושבות הנהלת הרכבת ומשטרת ישראל. בהפגנה שערכו העובדים מול מנהל הרכבת, עצרה המשטרה את חברי הוועד, כולל את יושבת הראש, והם נאלצו לבלות לילה בבית הכלא. כאשר משטרה עוצרת נציגי עובדים ומשליכה אותם לכלא, זהו סימן נוסף של חדירת נורמות הכיבוש לתחומי מדינת ישראל. הדבר לא דווח לנציגי הקונגרס האמריקאי, בעל הרוב הרפובליקאי. אין בכך צורך שהרי גם אצלם זכויות עובדים אינן עומדות בראש מעייניהם, אם להתבטא בעדינות.
מרדכי ואנונו
ממשלת ישראל חידשה את ההגבלות על המתריע מרדכי ואנונו. 25 שנים, רבע מאה, הוא אסיר ציון. אסור לו לעזוב את ישראל ולחיות כאדם חופשי. רשעות לשמה.
כל אלה שפועלים לשחרור ג'ונתן פולארד ומבקשים מנשיא ארה"ב לחון אותו ולאפשר לו לחיות בישראל לא באים בידיים נקיות, כי הם תומכים בהמשך ההתעללות של ישראל בואנונו. הגם שיש הבדל תהומי בין השניים, פולארד מרגל תמורת תשלום, ואנונו מתריע שמילא חובה דמוקרטית של מידע לציבור, הגיעה העת לשחרר את שניהם.
עוד 5 ביוני
בעוד מספר ימים נציין בפעם ה-44 את תחילתה של השליטה הישראלית על העם הפלסטיני. זהו הכיבוש הארוך ביותר של המאה ה-20 שגלש לתוך המאה ה-21. הבו גודל וכבוד לדמוקרטיה הדיקטטורית שהנחילה ישראל לאנושות.
מה שנכון נכון אין יותר טוב מהסברה אמיתית וברורה המציגה את העובדות בשטח הלכה למעשה כמו שיש בסרטון המצורף . ממליצה בחום לכול הקוראים לצפות בו מתחילתו ועד סופו. http://www.youtube.com/watch?v=0OV_8HiO1HA
אפילו מלפפון גרמני, נגוע בחידק מזן חדש, מבין שהסרטון הזה עשוי בעבור מוכי גורל עם סנדלים וציצית.
טובי המשפטנים הבינלאומיים קבעו זאת שוב ושוב מימי טיכו. השטחים כבושים והאוכלוסיה הפלסטינית תחת שלטון אכזרי ופושע ללא שום עכבה מוסרית אנושית בתמיכה וסיוע של מדינות שמסייעות לפשע הזה להמשך. סרט תעמולה אומלל מטעם ארגון פש"ע.
עזוב עובדות, הרי מדובר ב"סרט תעמולה אומלל מטעם ארגון פש"ע" ו"טובי המשפטנים" קבעו שהשטחים כבושים ובלה בלה בלה.
זה הקטע העצוב – חוזרים על הקישקוש הזה שוב ושוב ולאט לאט אנשים מתחילים להאמין בזה.
עוד יותר עצוב (אבל צפוי) – יצאנו מעזה ועדיין צועקים "כיבוש, כיבוש"
ל- nitsavital
אני האחרון שיסכים עם ק.א ועם "המשפטנים הבינלאומיים" שלו, כבר ראינו את האובייקטיביות ורמת התחקיר של משפטן כזה (גולדסטון) והמועצה הנלעגת לזכויות האדם של האו"ם.
אבל הסרט, גם אם מביא עובדות נכונות, טועה בפרשנות:
לא צריך שהיישות הנכבשת תהיה "חוקית" כדי שיהיה מדובר בהתנכלות ודיכוי של עם, מה גם שהמצב הקיים מחייב פתרון שההתנחלויות רק מפריעות לגיבושו ומימושו.
ההתנחלויות הן קביעת עובדות בשטח בצורה פיראטית, בלב אוכלוסייה מדוכאת, מה גם שמדובר בפליטים שיש לנו מלכתחילה איזושהי אחריות למצבם, גם אם יש דיון לגבי מידת האחריות.
בקיצור, הסרט מתעלם לחלוטין מהפלסטינים ולכן לוקה בדיוק באותה נקודה בה נכשלה הציונות מאז 48. צריך ללמוד להסתכל לא רק על קצה אפינו אלא גם על הסביבה.
טוב שיש מאמרים כאלו שהופכים את כל המרכיבים לעוגה באושה אך ברורה.
ככל שרבים המאמרים מהסוג הזה, ככה אני משקיעה יותר בלימודי השבדית. תודה גדעון.
שחררו כבר את מרדכי ואנננו מכלאו, יא כולאי-שווא שכמותכם. מרדכי ואנונו לחפש נולד! הניחו לו לעזוב את המדינה שהוא מתעב. בצדק, לאחר שהתעללה בו ללא רחם, ללא "חמלה יהודית", באכזריות מרושעת חסרת גבולות. ולא רק את ואנונו אתם כולאים לשווא. אתם מתמחים באכזריות, גם נגד חיילים המשרתים בצה"ל, וגם נגד פולארד, שלפי כל אמת מידה מוסרית הייה עליכם לפעול לשחרורו בנחישות ולא להשאירו קבור בחייו בכלא של סוהרים אלימים שיכולים ללמד משהו גם את הגסטפו. אני מציע לקבוע יום בשנה ולהזמין את הציבור להפגנה עם קרטונים בדמותו של מרדכי ולהפגין מול בית נשיאי ישראל בירושלים. הפגנה שקטה כמובן שלא תיתן להם תואנה להפעיל את הנשק החדש של אקדחי הטיזר שלהם.
האמת היא שפשוט אין בי את הכוחות להעלות על כתב את כל השגותיי על דברי הבלע (המאפילים על דברי הטעם שפה ושם ניתן למצוא, יש לומר) במאמריך, אך לגבי נקודה אחת אני לא מסוגל להתאפק:
אתה מסיים את מאמרך בהענקת התואר "הכיבוש הארוך ביותר במאה ה-20" לשליטה של ישראל ביהודה ושומרון, ומשפט לאחר מכן משתמש במטבע הלשון "דמוקרטיה דיקטטורית".
מטבע לשון זה הוא הפנייה להכרזתו של היו"ר מאו ב-1.10.1949 אודות הקמת הדמוקרטיה הדיקטטורית של העם, היא סין הקומוניסטית. הרי סין השתלטה על טיבט סופית ב-1959, שאלתי היא מדוע כתבת את דבר אי-האמת הזה (אודות הכיבוש הארוך ביותר וכו') ואחר-כך קרצת לקוראים עם ההפנייה לסין הקומוניסטית.
קרא לי קטנוני, אך זה תפס את עיני.
עד שהפלסטינים בשטחים הכבושים יקבלו אזרחות ישראלית כמו הטיבטים בסין אז הכיבוש יחדל מלהיות כיבוש ממש כמו בטיבט.
ממתי מתן אזרחות מצדיק כיבוש?
אגב, כאשר סין כבשה את טיבט, היתה טיבט יישות מדינית מוגדרת, הרבה יותר מאשר פלסטין כאשר נכבשה ע"י ישראל – הרי המדינה בשטח הנכבש הרי היתה בכלל ירדן, שכידוע אין לה היום טענות טריטוריאליות כנגד ישראל.
לכן הכיבוש הסיני בטיבט יותר מתאים למושג "כיבוש" מאשר הכיבוש של ישראל את יו"ש, עם כל האסון שגלום בו.
מתן אזרחות לא מצדיק שום דבר
למשל מתן אזרחות לפלסטינים של 48 לא מצדיק את הקולוניאליזם הציוני אבל אזרחי ישראל הפלסטינים למרות שחיים תחת נישול ואפלייה עדיין לא תחת כיבוש, ממש כמו הטיבטים בסין.
ועוד כיבוש במובן של זכויות אדם לא מתייחס לטריטוריה אלא לבני אדם שחיים תחת משטר של כובש שמונע זכויות יסוד למשל כמו אזרחות.
ננסה להיות ענייניים, אם כי פה ושם אני מוצא נקודות נכונות:
א. במקביל ל"טרנספר זוחל" החוצה, קיים גם אותו תהליך כלפי פנים.
היינו, שוהים זרים (פלסטינים שאינם אזרחים) חודרים למדינה, ומצליחים להשתכן בה.
ב. הבעיה עם העובדים הפלסטינים היא הטרור, ואין בלתו.
בעבר, עבדו עשרות אלפי פלסטינים בישראל גופא.
ג. מסכים לגבי ועד הרכבת וגם לגבי ואנונו – אכן, מתעללים בגוויה.
האיש שילם את חובו ולמעלה מזה, שישחררו אותו מאיתנו, ויתנו לו לחיות במקום אחר.
ד. גבולות 67' קשים להגנה מבחינה צבאית, היינו, כנגד גייסות צבאיים מוכנים היטב.
הגבול ארוך ומפותל, ונותן יתרון צבאי ברור לצד הפלסטיני.
ה. אבל נראה לי שזו לא הבעיה האמיתית.
הבעיה היא שלא הפלסטינים ולא הימין היהודי רוצים בחזרה ל-67'.
הפלסטינים רוצים שישראל תתנדף מפה, 67' זה רק עילה לתחזוק הסכסוך.
הימין הישראלי אותו דבר – רק שהוא מוכן לצעד אחד קדימה, קרי, החלת הריבונות
ונישול אזרחות מהפלסטינים (הימין הקיצוני יותר מדבר על טרנספר/גירוש).
לי נראה שהעסק הולך ומסתבך – קווי 67' נראים יותר ויותר בלתי אפשריים. צריך פיתרון אחר.
ספירו – אנא, ספר מה לדעתך הפיתרון למצב הקיים?
אתה מרבה לדבר על הכיבוש, שאכן, חופן בתוכו עוולות לא מעטות.
אבל, האם הפיתרון הוא סיום הכיבוש – היינו, חזרה לגבולות 67' פלוס/מינוס?
ומה בתוך ישראל? מדינת כל אזרחיה? מדינת לאום יהודי עם מיעוט לאומי ערבי?
ומה לגבי זכות השיבה?
הרי נראה שהשמאל שאתה שייך אליו לא באמת שואף לחזרה לגבולות 67'.
הוא שואף לביטול הציונות, לביטול המושג "ישראל",
ואולי אף לביטול השפה העברית….
ולהקמת משטר דמוקרטי, שיבה מיידית של כל הפליטים, מדינה אחת לכולם.
לי זה ברור שזה מתכון לאסון, עד כדי שואה 2.0, שכן לא ניתן לבטל לאומיות.
לגדעון ספירו:
לא שזה מצדיק משהו מהכיבוש הישראלי, אבל הכיבוש הסיני בטיבט כמו גם כיבושי בריה"מ ארכו יותר מ-44 שנים.
שאלה לספירו:
אמנם לא קראתי את הכתבה ב"הארץ" על ביטול תושבותם של פלסטינים, לכן לא ברור לי האם מדובר ב-140 אלף פלסטינים שיצאו מיו"ש ולא הורשו לחזור ליו"ש…?
גם אם המספר נכון הרי שההנחה שיש כאן קונספירציה מתוכננת היא אבסורד, שכן היו כבר כל-כך הרבה ממשלות "ציוניות" שתמכו ברעיון הקמת מדינה פלסטינית, וברור לכולי עלמא שמדינה כזו תוכל לקבל בחזרה כל פלסטיני שגורש או נמנעה חזרתו, ולכן המהלך הטרנספרי עליו אתה מדבר בטל ומבוטל ע"י ישראל עצמה. אפילו ליברמן מדבר על טרנספר מתוך שטחי ישראל (בתוך קווי 67) החוצה, ולא טרנספר אל מחוץ ליו"ש. נראה שעשית הר מעכבר.
לגבי העבודה הזולה שאנו נזקקים לה – אם זה בסדר בין גרמניה לטורקיה אז אין סיבה שזה לא יהיה בסדר בין ישראל לפלסטין, כשזו תקום. כמובן בהנחה שחוקי העבודה בישראל יחולו גם על פועלים פלסטינים.
יישר-כח לגדעון ספירו על מאמרו הכן והאמיץ.
כ-ו-ל-נ-ו הערב, מוצ"ש 4.6 ב-19:00 בהפגנה להכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67, שתצא מכיכר רבין לרחבת מוזיאון ת"א.
רק בשילוב כוחות נצליח לסיים את מעגל האלימות.
כ-ן למדינה פלסטינית בגבולות 1967.
איפוק
ה"מפגינים" בגבול סוריה ובגבול לבנון ניסו לעבור גבול, מוסכם בינלאומית (לבנון) או מוסכם בין מדינות עד בוא שלום (בגולן). היות שלישראל יש נסיון כלשהוא עם אנשים שעוברים את הגבול למטרות מסויימות (אביבים, מעלות, משגב עם, מצובה 2002 ועוד רשימה ארוכה), היא עשתה מה שכל מדינה אחרת היתה עושה במצב זה. התוצאה העגומה – 14 הרוגים.
לעומת זאת, תגובתו של אסד בסוף השבוע היתה באמת מאופקת – כ-100 הרוגים בחמה ותמונות מחרידות שעלו לרשת יוכיחו שזה רק קצה הקרחון