בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה-94 למהפכת אוקטובר הסוציאליסטית הגדולה (25 באוקטובר לפי הלוח הישן; 7 בנובמבר לפי הלוח החדש). העובדים והאיכרים ברוסיה, בהנהגת ולדימיר לנין והמפלגה הבולשביקית, הפילו את השלטון הבורגני הרקוב, וכוננו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, שלטון דמוקרטי של מועצות, שלטון סוציאליסטי.
מורשת שהתעוותה: סטאלין, לנין, אנגלס ומרקס (תמונה: Historical Wallpapers)
העם הסובייטי, מ-1917 ולאורך כל שנות קיום ברה"מ, השיג בעבודתו המסורה ובהנהגת המפלגה הקומוניסטית הישגים חברתיים ותרבותיים חסרי תקדים, החליף את הדיכוי הלאומי בידידות בין העמים, והביס בגבורה את גרמניה הנאצית.
אולם על התפתחותו של הסוציאליזם העיב התפקיד השלילי שמילא יוסף סטאלין בהתפתחות המשטר בברית-המועצות. ברה"מ עצמה חשפה את הפשעים החמורים שבוצעו בתקופת שלטונו, ואת אחריותו לפגיעות חמורות בזכויות האדם.
הקו שהתווה סטאלין, שהוליד עיוותים, שגיאות ופשעים, ממשיך להוות מדריך גרוע לפעולה, לא רק בברית-המועצות בתנאים שהיו אז, אלא גם בארצות אחרות, בתנאים שמתקיימים כיום.
מהי עמדת הקומוניסטים, בארץ ובעולם, כלפי סטאלין?
הקונצנזוס כיום בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית הוא כי הסטאליניזם מהווה סטייה מהמרקסיזם-לניניזם, ולא פיתוח שלו. המפלגות הקומוניסטיות, ברובן המכריע, דוחות את הסטאליניזם, כתיאוריה וכמעשה. המעטות שעדיין מצהירות על עצמן בגלוי כסטאליניסטיות, הן, כמעט כולן, מפלגות קטנות, זניחות וחסרות השפעה.
גם המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) דוחה את הסטאליניזם. כבר בשנות החמישים ביקרה המפלגה את הפשעים של תקופת פולחן האישיות של סטאלין. בוועידה ה-21 של המפלגה (1990) הזכרנו כי "הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות חשפה ב-1956 את האמת, את העיוותים והפשעים שבוצעו בימי סטאלין. מפלגתנו גינתה אותם". גם בוועידה ה-22 של המפלגה (1993), שהתכנסה לאחר קריסת ברית המועצות, הדגשנו כי "צריך למתוח ביקורת על השגיאות והעיוותים שהיו נגד מהות הסוציאליזם, ובמיוחד על הפשעים שנעשו בתקופת סטאלין".
משמעות הדברים היא שבניגוד לאלה השוללים כל ביקורת על תופעות בברה"מ, ביקורת כלפי ההיבט האנטי-דמוקרטי והנפשע במדיניות סטאלין אין פירושה הפיכה לרביזיוניסט, לאופורטוניסט, או לחסיד של גורבצ'וב. ביקורת כזאת היא חלק מעולמה הרוחני של מק"י, כמפלגה מרקסיסטית-לנינית מהפכנית וביקורתית, שלמדה להפיק לקחים, לחיוב ולשלילה, מהניסיונות הסוציאליסטיים של המאה העשרים.
אם יבוא מישהו מאויבי הסוציאליזם, ויאמר שבתקופת סטאלין בוצעו פשעים, האם עלי להתנגד לדבריו אלה, רק משום שהוא אויב הסוציאליזם? לא. תשובתי תהיה שהוא צודק לגבי סטאלין, וטועה לגבי כל השאר. בדומה, אם אותו אדם יטען שהשמש זורחת במזרח, האם עלי להתנגד לדבריו, רק משום שהוא אויב הסוציאליזם? לא. תשובתי תהיה שהוא צודק לגבי כיוון זריחת השמש, וטועה לגבי כל השאר.
עמדתנו בנושא הסטאליניזם נוסחה במדויק בדו"ח הוועד המרכזי שהגיש המזכיר הכללי, מוחמד נפאע, לוועידה ה-23 של מק"י (1997), שם נאמר: "מק"י שבה ומדגישה, כי היא תהא לא סוציאל-דמוקרטית ולא סטאליניסטית, אלא קומוניסטית". עמדה נכונה זו ממשיכה לאפיין את דרכה של מק"י, וממשיכה לחייב את חברי השורה שלה ואת הנהגתה.
לא במקרה הגדרנו את מק"י כפי שהגדרנו. כמרקסיסטים, אנו מנתחים את המציאות המורכבת בהתפתחותה, לומדים להבין את תהליכי העומק המעצבים אותה ואת הסתירות הפנימיות האופייניות לה, ולא צובעים אותה באופן מלאכותי בצבעים של שחור ולבן, כאילו כדי להקל עלינו לבחור צד.
אנו כמרקסיסטים דוחים את הסטאליניזם כתפיסת עולם גם משום שהוא בלם את המחשבה הקומוניסטית היוצרת, וגם כדי להימנע משגיאות, למשל – בשאלת היחס לאימפריאליזם ולמאבקי העמים.
תפקיד האימפריאליזם
ב-1965 חל פילוג במק"י, ועזבה אותה הקבוצה האופורטוניסטית של מיקוניס וסנה, שבמהרה התדרדרה לעמדות אנטי-סובייטיות ופרו-ציוניות, ואף תמכה במלחמת 1967. אחת הסיבות לעזיבתם של הפלגנים, הייתה התנגדותם לסיסמת המפלגה: "לא עם האימפריאליזם נגד העמים הערביים, אלא עם העמים הערביים נגד האימפריאליזם".
סיסמא זו, שהייתה נכונה אז, נכונה כיום כפליים, במציאות בה צבא ארה"ב כובש מזה שנים את אפגניסטן ועיראק, בה צבאות נאט"ו מפציצים את לוב מן האוויר, ובה ארה"ב וצרפת בוחשות בנעשה בסוריה. אנו מתנגדים לצעדים אלו, שכן אנו יודעים היטב שהאימפריאליזם מעולם לא תמך בזכויות אדם, מעולם לא תמך בחירות העמים, מעולם לא תמך בדמוקרטיה ובצדק חברתי, אלא תמיד התערב כדי להגן על האינטרסים של התאגידים הגדולים בארצו, על חשבון העמים, חירותם, רווחתם וזכויותיהם.
יש שאינם יודעים, או שכבר הספיקו לשכוח, עובדה זו לגבי אופיו הרצחני של האימפריאליזם. אל מול סיסמתה ההיסטורית של מק"י, "לא עם האימפריאליזם נגד העמים הערביים, אלא עם העמים הערביים נגד האימפריאליזם", הם סבורים שעלינו להיות "עם האימפריאליזם ועם העמים הערביים". לטענתם, הבטחת ההצלחה של האביב הערבי עוברת דרך רתימתו למרכבת האימפריאליזם, בשירות מדיניות החוץ של ארה"ב ובעלות בריתה.
אין לאחוז במקל בשני קצותיו. מי שמתייצב לצד הפצצות נאט"ו בלוב, אינו עומד לצד העם הלובי; מי שמברך על השתתפות שגריר ארה"ב בהפגנות בסוריה, אינו עומד לצד העם הסורי. זו גישה מסוכנת ומוטעית.
עצמאות ודמוקרטיה לעם הלובי יושגו באמצעות מאבקו שלו. עצמאות ודמוקרטיה לעם הסורי יושגו באמצעות מאבקו שלו. אסור שהרודן מבית יוחלף ברודן מבחוץ. האימפריאליזם, במידה בה הוא מתערב בהפגנות בסוריה, עושה זאת לא על מנת להבטיח חירות לעם, אלא על מנת להבטיח לעצמו את החירות לנצל את העם, במשטר שהוא היה רוצה להקים שם, משטר עבדים משת"פי, בדומה לממשלת כרזאי באפגניסטן ולממשלת הבובות שהקימו האמריקאים בעיראק.
המאבק לדמוקרטיה אינו פוגע במאבק באימפריאליזם
בין המזהירים מפני האימפריאליזם, ישנם כאלה, הממעיטים בחשיבות מאבק העובדים והחוגים הדמוקרטיים נגד הבורגנות המקומית ונגד הרודנות בארצם. הסכנה שבהתערבות האימפריאליסטית באזור היא סכנה אמיתית, ויש להזהיר מפני ניסיונן של ארה"ב ובעלות בריתה לעשות שימוש מניפולטיבי במאבקי העמים, כדי לבצר את עמדותיהן. אך כאשר מתריעים בפני התערבות זו, אין לגלוש עד כדי שלילת ההתקוממות העממית נגד המשטר המדכא, הגם שמשטר זה, במדיניות החוץ שלו, אינו הולך בתלם האימפריאליזם. עמדה כזו, אם מגיעים אליה, הרי שהיא באופן אובייקטיבי: "נגד האימפריאליזם ונגד העמים הערביים", ובכך – נבדלת מהסיסמא ההיסטורית של המפלגה.
האם כל מפגין בסוריה הוא איש האחים המוסלמים? האם כל מפגין בסוריה רוצה לשעבד את עצמאותה הלאומית של ארצו, ולהפוך את כלכלתה למרמס בידי ההון הזר? לא, זה אינו המצב. ידוע, כי בקרב המפגינים ישנו מיעוט הדוחף למאבק מזוין נגד כוחות השלטון ואשר מצויד בנשק המגיע מסוכנים של ארה"ב. אך המיליונים שיצאו לרחובות הציבו בפני עצמם מטרה שונה: דמוקרטיזציה של המשטר, זכויות אדם, שוויון וצדק חברתי.
משום שאנחנו מעוניינים שהקו השמאלי העקבי, האנטי-אימפריאליסטי, האנטי-קפיטליסטי, הדמוקרטי והעצמאי באמת, יהיה זה שייתן את הטון בקרב המפגינים בסוריה, חובה עלינו, כקומוניסטים, להוכיח לתנועת המחאה המתקדמת, שהיא נהנית מהסולידריות של המחנה המתקדם בעולם כולו. אין לנו שום זכות לומר לשוחרי הדמוקרטיה בסוריה, שנוכח האיומים של התערבות אימפריאליסטית, אל להם כעת להיאבק לשינויים מתקדמים במשטר הפנימי בארצם.
דווקא משום שגורמים ריאקציוניים לוקחים חלק בתנועת ההמונים של העם הסורי, עלינו, כקומוניסטים, לתמוך בהשתתפות פעילה של השמאל העיקבי בתוך תנועת המחאה, תוך העלאת סיסמאותיו בצורה ברורה. בכך – יוכיח להמוני העם הסורי כי לא צריך להיות איש האחים המוסלמים או סוכן מעצמה זרה כדי לתמוך בשינוי בסוריה, וכי ישנה אפשרות לשינוי מסוג אחר – כזה שמבטיח חירויות דמוקרטיות, אך שאינו משתעבד לסדר האימפריאליסטי באזור.
דוגמא לשימוש נכון בקו זה, של השתתפות במטרה להנהיג, ראינו בלבנון ב-2006: כשיזמה ישראל את המלחמה התוקפנית בלבנון, החליטה המפלגה הקומוניסטית הלבנונית ליטול חלק פעיל בהתנגדות לפלישה הצבאית הזרה. בדרך זו הוכיחה להמוני העם הלבנוני, כי הקומוניסטים הם הפטריוטיים האמיתיים, ולא השאירה את הזירה האנטי-אימפריאליסטית לחיזבאללה. כמו בלבנון, כך גם בסוריה, אל לשמאל העיקבי להפקיר את זירת המאבק לידי הגורמים הריאקציוניים.
בהשראת המאבק העממי נגד הרודנים בתוניסיה ובמצרים, גם בסוריה יוצאים מפגינים לרחובות, למען הזכות לבחור באופן דמוקרטי את הנהגתם הלאומית ונגד הורשת השלטון; למען הזכות לארגן איגוד מקצועי; למען הזכות לשבות למען שכר ראוי יותר. אותם מפגינים הם אחינו, חברינו, בעלי בריתנו, וראויים לסולידריות שלנו.
לכן, קומוניסטים הרוצים שהאחים המוסלמים וחסידי האימפריאליזם לא יהיו אלה שינהיגו את ההפגנות בסוריה, צריכים לגלות סולידריות עם המחאה העממית הדמוקרטית ולעמוד לצידה.
- פורסם במקור ביומון "אלאתיחאד" של מק"י, 28.10.2011
מאמר חשוב ביותר,אך עדיין לא מספיק.אין די בביקורת על הסטליניזם שלמעשה גרם לכריסת ברה"מ ולנזק עצום ביותר שהביא לתנועות המהפכניות בעולם,ולסקפטיות בכל הנוגע לסוציאליזם כאלטרנטיבה לקפיטליזם.סכנת הביורוקרטיה המפלגתית ,המנוגדת לדמוקרטיה ,לדיון פתוח ומאבק בין דעות והשפעת הבסיס על ההנהגה,תחלופת ההנהגה כפי שדרש לנין,היא עדיין סכנה קיימת המאיימת על פריצת הדרך להמונים.במספר לא קטן של מפלגות קומוניסטיות בעולם ישנה ביקורת על הסטליניזם אבל "השיטה" עדיין קיימת: הנהגה קבועה וחוסר השתתפות של הבסיס ההמוני.
לאשר פרויליך, אין ספק שסטלין גרם לנזקים חמורים לרעיון הקומוניסט , אך סטלין לא גרם לקריסתו ! מי שגרם לקריסת בריה" מ הוא ברזניב בשלטונו הארוך והאפסי בה ניוון כל מעשה וחשיבה מהפכנית . כמובן שגם לגורבשוב יש חלק לא קטן בחוסר ההבנה של הטעויות במערכת הכלכלית הסוביטית ובניסיונותיו המעוותים לתקנם .אך המצע לבחינה מדוקדקת יותר קצר ומערכת " הגדה השמאלית " אינה מאפשרת לי להביע את דעותי מסיבות שלי לא מובנות. אך הייתי מאד מעוניין לשוחח עמך בנושא זה .
אמנון נוימן
נפלא מבינתי כיצד מחליט וולטמן כי מי שנענה לקריאות הנואשות לעזרה שזעקו ההמונים בלוב למערב כדי שיתערב צבאית (כאשר קדאפי עמד בשערי בנגאזי ואיים להטביע אותה בדם) דווקא הוא אינו ידיד העם הלובי. אז מי כן? מי שיושב ליד המחשב ומצהיר שהוא "גם נגד הדיקטטורה וגם נגד האימפריאליזם"? התופעה מגיעה לשיא האירוניה כאשר וולטמן טוען שאותם המונים סורים שקיבלו את שגריר ארה"ב בפרחים כאשר ביקר בהפגנות אינם ידידי העם הסורי. הם אכן אינם "ידידיו". הם העם עצמו, ולא עוד איזה "ידיד העמלים" שיודע טוב יותר מהעם מה טוב לו.
ב"ה
בסוריה, בדומה ללוב, חלק מהעם תומך בשלטון וחלק מהעם מתנגד לשלטון.
אם אתה תומך צבאית במורדים אתה לא תומך "בעם הסורי" אלא רק בחלק שבו שתומך במורדים.
בעוד שהמפגינים נהנו מהוכחותו של השגריר האמריקאי, חלק גדול מאוד מהעם בסורי (שזה בערך כמעט כל מי שאינו מוסלמי) רוצה את עסד בשלטון ולא את המהפכנים האיסלמיסטים.
אי אפשר לטעון על אף אחד מהצדדים שהוא מייצג את "העם הסורי" מכיוון שהעם הסורי מפולג. בדיוק כמו שאף צד לא ייצג את "העם הלובי" כי חלק מהעם תמך בקדאפי וחלק מהעם התנגד אליו.
לברק- גם אם נאמץ את השערתך שכל הדרוזים, הנוצרים והעלווים רוצים בהמשך הדיקטטורה (ואולי גם 20 היהודים שנותרו בסוריה), עדיין יש לך בעיה בספירה, כי כל שלוש העדות האלה ביחד מהוות רק רבע מהאוכלוסיה, בוודאי לא "חלק גדול מאד", ובוודאי לא חלק שרשאי לכפות את רצונו על הרוב הגדול של העם.
ושוב יש להזכיר, למרות התעמולה המתמשכת של כמה קומוניסטים ויהודים דתיים, שהמהפכה הסורית איננה מהפכה איסלאמיסטית. היא מהפכה של שדרות נרחבות ומגוונות בעם הסורי, והאחים המוסלמים הם רק חלק ממנה.
מה את מבלבל במוח? מעניין של המרד המוצדק מעין כמוהו במצרים ואף בסעודיה לא תאמר "כן, יש מתקוממים אבל….", כי שמה הפילו שלטון רשע בחסות אמריקה, בניגוד לסוריה, ששמה יש שלטון רשע אכזרי אף יותר, רק בגלל שהיא מעזה לעשות שריר למערב.. אז ככה: לא כל הסורים תומכים במרד, אבל הרוב המוחלט כן. לעולם לא תמצא תמימות דעים אבסולוטית בשום נושא.
עיקר שכחתי: בעיראק אין ממשלת בובות שהקימו האמריקאים, אלא ממשלה (מושחתת אמנם) שנבחרה ע"י העם העיראקי. אכן, דמוקרטיה היא עניין מעצבן, לא תמיד העם חושב כמוך… וממתי פשע הוא להיות איש האחים המוסלמים, או להאבק מאבק מזוין נגד צבא הדיכוי המשליט טרור ברחובות? ע"פ העקרונות הללו שמעלה פה וולטמן, חד"ש היתה אמורה למחוא כפיים לצה"ל במבצעי ההרג שלו בעזה. אלהים ישמור.
יש כאן שכתוב ציני ומכוער של ההיסטוריה הקרובה והרחוקה.
1. מק"י של שנות החמישים והשישים (עד לפלוג) ורק"ח לאחר מכן הייתה מהמפלגות הנאמנות ביותר לדרכו של סטלין. דוגמא קטנה אך רלוונטית, מק"י מעולם לא דרשה "לטהר" את שמם של עשרות ומאות ממנהיגי וחברי פק"פ שנספו בגולאגים של סטלין בניגוד גמור למפלגות אחרות ממזרח או מערב.
2. הבקורת היחידה של חברי מק"י הערבים כנגד תקופת סטאלין הייתה כנגד תמיכתה של ברה"מ בהקמת מדינת ישראל. הם ראו בכך…סטיה סטאליניסטית מדרכו של הקומוניזם. ברור שבקורת זו אינה קשורה
ברור שבקורת זו אינה קשורה כלל ועיקר לקומוניזם…אלא ללאומנות ערבית צרופה
3. ישראל לא יזמה את מלחמת לבנון ב 2006 . את ההתלקחות יזם החיזבאללה שהרג וחטף חילים בשטחה הריבוני של המדינה.
הנפנוף בדחליל המיושן של "הסכנה האימפריאליסטית" מעל דפי האיתיאחד לא יועילו למק"י היום בקרב הצבור הערבי. בל"ד והתנועה האיסלאמית קוסמים להם הרבה יותר
ממתי תמיכה בהקמת יישות קולוניאלית על חשבון הילידים וסילוקם קשורה לקומוניזם? וממתי מאבק אנטי קולוניאלי הוא לאומנות צרופה?
שטויות במיץ. לנין היה בוגד, מהיום הראשון דרכו לא היתה מרקסיסטית ולא היתה סוציאליסטית. שמישהו יסביר לי בבקשה איך שלטון בירוקרטי טוטאליטרי באיזשהו אופן יכול לשחרר את אמצעי הייצור לידי העובדים? חברי בריה"מ הפכו מעבדים של קפיטליסט אחד לעבדים של קפיטליסט אחר ששמו לנין. בהיעדר חופש ודמוקרטיה סטאלין הוא המשכו הטבעי והצפוי של לנין.
ואם הסורים לא רוצים משטר קומוניסטי, אלא משטר קפיטליסטי ו/או איסלאמי (סטייל המשטר שעלה עכשיו בטוניסיה או זה שקיים בתורכיה), האם מר וולטמן יחליט בשביל הסורים מה טוב בשבילם?
אה… שכחתי… יש לסורים המסכנים תודעה כוזבת.
מצער מאוד שבכתבה הנ"ל אין שום התיחסות לאותם לוחמים קומוניסטים שחוסלו ע"י סטלין וחבריו בתמיכה של המפלגות הקומוניסטיות .
ביקורת על סטלין תהיה חלקית ולא משמעותית על עוד לא מעלים על נס את הלוחמים כנגד סטלין וחבריו.
אותה חוסר הבנה של המפלגות "הקומוניסטיות" לגבי סטלין ממשיכה בניתוח החברתי כלכלי של המתרחש היום בעולם הערבי.
אידיאולוגיה מעוורת אנשים ומפלגות מראייה מפוכחת של המציאות. מעניין שזה קורה במפלגות מרכסיסטיות האמונות כביכול על ראייה וניתוח ריאלי של המציאות, כשהן תולות את כשלונות "הסוציאליזם שלהם" בעיוותים שראש וראשון להם הוא כמובן הסטליניזם.
מרגע שנכזבה האסטרטגיה כי המפכה ברוסיה הצארית היא ניתוק הקפיטליזם בחוליה החלשה ביותר שלו כהקדמה למהפכות סוציאליסטיות שיתרחשו במערב המפותח ונבחרה אסטרטגיה של סוציאליזם בארץ אחת, עוד בהנהגתו של לנין – המיישם העקבי ביותר שלה היה סטלין.
"סוציאליזם בארץ אחת" משמעותה אז בתנאים של ברה" ויתור על הסוציאליזם בכלל, אלא הפיכתה של ברה"מ ממעצמה מפגרת למעצמה תעשייתית
הסוציאליזם, בצדק או שלא, איים על הקפיטליזם במערב, כך שברה"מ כארץ המהפכה הוחרמה כלכלית, אוימה צבאית ונאלצה לבצע את המהפכה התעשייתית שלה בתנאים של העדר הצבר הון ובידוד מהעולם.
זה הרקע לסטליניזם אז מי שרוצה להתיחס ברצינות צריך רק להסביר איך אלמלא אותם שנים אכזריות וזוועתיות של סטלין, שבו ברה"מ צמצמה פער של מאה שנה מהמערב ומגרמניה היה מתאפשר הנצחון של ברה"מ על גרמניה הנאצית
האיום שחש המערב נבע בראש ובראשונה מההתנהגות האימפריאליסטית ומיליטנטית של בריה"מ.
מי לא היה פוחד ממעצמה שלא מהססת לפלוש ולכבוש את כל שכנותיה ושכני-שכנותיה?
שלא לדבר על המנהיג האיום העומד בראשה שכזכור כרת ברית עם היטלר… ( זה לכל מי שנתלה בנצחון על הנאצים כבהוכחה לאיזה אלטרואיזם שלא היה).
לא רק בגלל פשעי סאטלין אלא בגלל פשעי המעצמה עצמה ואומללות תושביה הפסיד הקומוניזם כרעיון, ולכן לא נשקל בכלל כאופציה בקרב בני-אדם שיש להם איזו אמירה לגבי עתידם.
מספיק עולים מבריה"מ הסבירו לי זאת טוב מאוד
נו, בחייך. יש גבול, לשכתוב-ההסטוריה!!
נלך נקודה-נקודה. כתבת, "גם המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) דוחה את הסטאליניזם. כבר בשנות החמישים ביקרה המפלגה את הפשעים של תקופת פולחן האישיות של סטאלין"…
שקר וכזב!! סבי, המחנך הדגול יצחק הירשברג זצ"ל, האמין במרקסיזם ונהג לכתוב, ביקורות-קולנוע, עבור העיתון "קול העם" (בטאונה של מק"י דאז). ב-1953, עם-זאת, ניתק סבי, לחלוטין, את כל קשריו עמכם, מן הסיבה הפשוטה, שסירבתם(!!) לגנות, את משפט-הרופאים.
בעצם, רק בתחילת שנות התשעים – כלומר, קרוב לארבעים שנה אחר-כך, כאשר ברה"מ כולה, התמוטטה וקרסה והמפלגה הסטאליניסטית (ה"""קומוניסטית""", עאלק) פורקה לחלוטין!! – הואלתם, בטובכם כי-רב, לגנות הפשעים…
כעת – לנקודה הבאה. כתבת, "אם יבוא מישהו מאויבי הסוציאליזם, ויאמר שבתקופת סטאלין בוצעו פשעים, האם עלי להתנגד לדבריו אלה, רק משום שהוא אויב הסוציאליזם? לא. תשובתי תהיה שהוא צודק לגבי סטאלין, וטועה לגבי כל השאר". האמנם?
ואנא שים-לב – אני כותב בתור מרקסיסט קנאי בעצמי!!
אולם – האם רק סטאלין, היה הרשע המרושע ובוועידה העשרים, יצאה ברה"מ, לדרך חדשה?
האם כרושצ'וב וברז'נייב, הנהיגוה לקומוניזם האמיתי – או, לפחות בכיוון? האם ביטלו, את מושג-הרכוש, האם הכניסו, אי-אלו רפורמות דמוקרטיות – עשו *משהו*?
או שמא, רק המשיכו הדיכוי – תוך-כדי רמיסת הונגריה (באותה השנה עצמה!!), צ'כוסלובקיה ופולין – והבגידה ביסודות ובעקרונות-המרקסיזם, בצורה, הגלויה לעין כל הטורח להביט בדבר, בעין *בלתי*-משוחדת?
המרקסיזם מדבר, על חברה, המנהלת-עצמה בצורה דמוקרטית ותוך שוויון מלא!!
המרקסיזם *אינו* מדבר, על רודנות (בעלת נופך סוציאליסטי – וזה הכל), של מספר פקידים מושחתים, עם הייררכיה נוקשה, דיכוי כל חירות שהיא, צייתנות עיוורת למנהיגים ודאצ'ות מפוארות לבכירים!!
זאת היתה, בפשטות, רודנות פשיסטית, דכאנית, טוטאליטארית וחשוכה, שכולה היתה בעלת גוון סוציאליסטי!! אז נכון, אני בהחלט מסכים, שמבחינת השוויון בין האנשים – בין עמים שונים, צאצאי מאמינים בדתות שונות, גברים ונשים, צאצאי-אצולה וצאצאי-איכרים ועוד – בהחלט, היתה זו התקדמות ענקית. ממדינה פיאודאלית מפגרת ונחשלת, עם אוכלוסייה נבערת ואנאלפאבתית – למעצמת-על מובילה ומשגשגת, שהיתה הראשונה, לשלוח אדם לחלל ושלזמן קצר (בתקופת כרושצ'וב), היתה הכח הכלכלי המוביל בעולם, *ה*עולם הראשון – בהחלט, התקדמות אדירה!!
אבל, עדיין – אין זה מרקסיזם בשום-פנים-ואופן. לא קומוניזם וגם לא בכיוון לשם!!!
הלאה. באשר לאופיה של מק"י ולאופן-התנהלותה – בחייך. תעבוד על מישהו אחר, אוקיי? לא על מי, שמכירים את המפלגה הזאת, ראו ויודעים, כיצד מתנהלים הכנסים, הישיבות, הדיונים ועוד, בכל אשר שולחת מק"י ידה – "הגדה השמאלית" (מקום גיאוגראפי), המכללה ה"""חברתית"""-כלכלית ועוד…
הייררכיה אינה מהפכנית ואינה מרקסיסטית!!!
(וגם לא הצנזורה, המופעלת כאן ושבוודאי תשמיד, את מרבית-תגובותיי).
בהמשך, כתבת, ""לא עם האימפריאליזם נגד העמים הערביים, אלא עם העמים הערביים נגד האימפריאליזם".
סיסמא זו, שהייתה נכונה אז, נכונה כיום כפליים, במציאות בה צבא ארה"ב כובש מזה שנים את אפגניסטן"…
ס ל י ח ה ? ? ?
מי בדיוק היה הראשון, בכל הסבב הזה, לפלוש לאפגניסטן?
מי ניסה להשתלט עליה, בין 1979 ל-1988 = תשע שנות מלחמה מטומטמת ומיותרת?! הא?? אז מי כאן האימפריאליסט?
בהמשך, כתבת, "האימפריאליזם, במידה בה הוא מתערב בהפגנות בסוריה, עושה זאת לא על מנת להבטיח חירות לעם, אלא על מנת להבטיח לעצמו את החירות לנצל את העם, במשטר שהוא היה רוצה להקים שם, משטר עבדים משת"פי, בדומה לממשלת כרזאי באפגניסטן ולממשלת הבובות שהקימו האמריקאים בעיראק".
אני מסכים לחלוטין. אבל!! מה עם כל ממשלות-הבובות, שהקימה סבייצקי-סויוז (בעיקר במרכז-אירופה, אולם בפירוש לא רק)?
ועוד שתי הערות: בנגע ללבנון, כתבת: "הקומוניסטים הם הפטריוטיים האמיתיים"… סליחה?? ממתי, בדיוק, אמור מרקסיסט(!!), להיות פטריוט לאומי?
ובנגע לסוריה – נו, אז עכשיו, לפתע-פתאום, מק"י *תומכת* במהפכה הסורית?
טוב לדעת…
מאמר מעניין, אך אתייחס רק למשפט לגבי הקומוניסטים הלבנונים שהוכיחו ב-2006 "כי הקומוניסטים הם הפטריוטיים האמיתיים".
כמה חבל שבעיני השמאל הישראלי העיקבי "פטריוטיות" היא תכונה רצויה וחיובית רק כאשר היא מופיעה בהקשר אנטי ישראלי או אנטי מערבי, והיא חטא בל ישוער כאשר מדובר בפטריוטיות ישראלית.
הדיסוננס הזה ישאיר תמיד את השמאל העיקבי כגוף מבודד, קטן וחסר השפעה.
דינו – קומוניסטים אמיתיים (כלומר: *לא* חד"שניקים…), אינם פטריוטים, של שום ישות לאומנית=בורגנית שהיא: לא ישראל, לבנון, לא ברזיל ולא פפואה-גינאה-החדשה.
עוד עניין הראוי לביקורת במאמר היא התייחסות לסטאלין כשורש הרע בקומוניזם הסובייטי, תוך התעלמות מוחלטת מהאימפריאליזם חסר המעצורים שגרם לרוסיה להשתלט על כל מזרח אירופה תוך כיבוש פר-סה של מדינות רבות והתערבות צבאית ופוליטית בענייניהן של מדינות רבות אחרות.
המשפט המכובס לגבי העם הסובייטי ש"החליף את הדיכוי הלאומי בידידות בין העמים" הוא שטות שמופרכתה הוכחה ברגע שנפלו החומות.
לא ידידות ולא בטיח, סתם כיבוש אימפריאליסטי.
כידוע, רק המערב "כובש" ו"מתערב", ואילו בריה"מ רק "מפיצה ידידות". איזו צביעות.
על פשעים שבוצעו ב מ 1917 ועד 1953 נתנה המפלגה הקומוניסטית את דעתה בשנות ה90 ועמדתה נוסחה בדייקנות ב 1997. אני אופטימי כיוון שבשנת 2055 תנסח המפלגה הקומוניסטית את דעתה המדויקת לגבי הטבח בסוריה בשנת 2011. (אני יהיה בן 94)
"ילידים??" כל ממצא ארכאולוגי מעיד כאלף עדים של מי הארץ היתה!! כל אחד יודע של מי היא עכשיו.
בקרב המורדים אכן יש פלגים, אבל אימוץ דמוקרטיה פרלמנטרית הוא מתכון לחדירה עמוקה של האימפריאליזם לתוך סוריה. גם משטרים שאינם סוציאליסטיים לגמרי הבינו שהמאבק בנאו קולוניאליזם מחייב נטרול הפרלמנטריזם. לו נאצר היה אמור לעמוד לבחירה "דמוקרטית" ספק אם היה מלאים את תעלת סואץ. לכן הקומוניסטים לא דרשו דמוקרטיזציה כזאת גם כשדוכאו. הקומ' (חלקם לפחות) נמצאים בקואליציה עם הבעת', ועליהם להמשיך בשיתוף פעולה ארוך השנים אתו ובדרך זו לנסות לשנות או לפחות למתן את הדרך הנוראה שמשטר זה בחר להתמודד עם האופוזיציה.
שלטון קומוניסטי,בדיוק כמו גם הבעת' או כל דיקטטורה בעולם – לא מעוניין להתמודד עם אופוזיציה וסופו תמיד לנקוט בצנזורה קיצונית, גולאגים, מרתפים חשוכים וחינוך מחדש. לכן קומוניזם (בגלל המוניטין שיצא לו) לא ייבחר מתוך רצון העם.
עובדה שאתה וחבריך בכלל לא מתייחסים לבחירת העם עצמו ולהמונים שלא מעוניינים כלל בקומוניזם שלכם. אבל לא מזיז לך, אתם כבר תדעו מה לעשות עם כל המתנגדים.
אם יצליח הקומוניזם לתפוס שלטון כלשהו אז סופו יהיה תמיד כמו בבריה"מ – תבוסה משפילה וכואבת המלווה בעוד נזק לרעיון הסוציאליסטי.
מדינות ערב הן, ברובן, פחות שוויוניות ממדינות אירופה, וההתקוממויות הנוכחיות שם פרצו דווקא בגלל ניצול כלכלי שלמערב היה בו חלק גדול, והמשך המשטרים הנוכחיים דווקא יקשה על מאבק נגד המגמה הזו.
אני כבר לא מדבר על המשטרים שמזוהים מאוד עם המערב, כמו בסעודיה ובמדינות המפרץ.
האביב הערבי פרץ בגלל חשיפה למערב והניצול של הדיקטטורים המערביים והלא מערביים. האינטרנט נתן לעמים הערבים להבין שיש בהם כוח לשנות ושדמוקרטיה מערבית אכן אפשרית, גם כשהעם הוא ברובו איסלמסטי (וזה מה שאנחנו רואים שדומנינטי כרגע) דווקא האביב הערבי שולל את התזה שלכם באופן מוחלט , העמים הערבים מבינים שהאשמה ב"אויב המערבי" ובישראל הייתה טריק של הדיקטטורים לשלוט בהם ולא להתקומם (כי אם העריצים לא יהיו המערב ישתלט עליהם ויעביד אותם בפרך) והם פונים לבעיות שלהם. עובדה שגם לוחמי צדק אנטי אימפרסלסטים להם המגזין הזה מלקק מבוקר עד הערב סבלו מגלי התקמומיות כמו אסד, קדאפי ואירן .
אילו בעלות הברית היו מתערבות מוקדם יותר ומונעות מהנאצים להשמיד שישה מליון יהודים, גם אז זה היה נחשב לאימפריאליזם שבא לדכא את העם הגרמני? איזו מן עמדה מוסרית היא שמתנגדת למעורבות בינלאומית כאשר רודן רוצח בכל יום עשרות אזרחים? האם העולם צריך לשתוק מול זעקות העזרה של המעונים והנטבחים?
לאמנון: מתנצל על האחור.סטלין חיסל את המפלגה הבולשביקית שהובילה למהפכה והקים משטר טרור אנטי-דמוקרטי ונטל את הכוח מן הסוביטים ובכך התחיל תהליך ארוך של חסול המהפכה .ברזניב ואחרים רק היו ממשיכי הביורוקרטיה הסטליניסטית
לאייל:הטענה שלך על לנין אין לה כל בסיס.לנין ראה את הסכנה של עליית סטלין לפני מותו.כל חבריו מובילי המהפכה חוסלו על ידי סטלין.מפלגות קומוניסטיות רבות בעולם,על פי הנחיית סטלין,מנעו מהפכות ושתפו פעולה עם השלטון תחת הנחיית סטלין של סוציאליזם במדינה אחת ובכך שינו את מהלך ההסתורי למצב הנוכחי
ל"סטלין כמשל": הכרזת סטלין על "סוציאליזם בארץ אחת" היה אסון לתנועות מהפכניות בעולם שקמו במאה ה20 וחסול המהפכה בברה"מ עצמה,בגלל הסיבה הפשוטה שלא יתכן סוציאליזם בארץ אחת בתקופה של קפיטליזם גלובאלי,לא אז וגם לא היום.שום מהפכה לא תצליח באף מדינה בודדת בבידוד ובניתוק מתנועות מהפכניות בעולם כולו,כפי שהיום ,קצת מאוחר,מתחיל להיות ברור לכולם.טרוצקי הסביר זאת היטב ב"מהפכה המתמדת" ובגלל זה חוסל על ידי סטלין.עוד מרקס בזמנו סביר שהסוציאליזם יצליח רק כשמעמד הפועלים/העובדים הבינלאומי,מכל העמים,יקחו את השלטון.
אותם "משטרים שאינם סוציאליסטיים" הבינו שהם חייבים נטרול הפרלמנטריזם כדי לשרוד ולבסס את רודנותם ולמעוך את העם תחתם. הקשר היחיד ל"המאבק בנאו קולוניאליזם" הוא הפחד מההשפעה
"ההרסנית" כביכול של המערב והדמוקרטיזציה. הרסנית למי? קודם כל לאותם רודנים ודיקטטורים.
אז נאצר הלאים את תעלת סואץ, איזה גבר! ממש סוציאליזם… (או לאומנות?)
בניסוי מדעי כאשר לא בטוחים באפקט מנסים תחילה על חיות מעבדה ואחר כך אם זה מצליח על אוכלוסייה מאד קטנה. רק בשלב השלישי עוברים למחקר גדול וגם שם יש נקודות ביקורת בהם פותחים את הנתונים כדי לבדוק האם לא נגרם נזק.
מה שמוצע כאן הוא פשוט אבסורד. נתנו תרופה שהבטיחה אריכות ימים, היא הרגה מיליונים של אנשים. עכשיו אומרים שהניסוי נכשל מפני שלא כל האנושות לקחה את התרופה.
המסקנה שזבוב בלי שש רגליים לא עף כיוון שהוא חרש מחווירה.
ל"מבין עניין": א)מהפכת אוקטובר לא היה ניסוי.היה צורך הסטורי להחליף את המשטר הרקוב של הצאר,כמו במהפכה הצרפתית,המהפכה הקובאנית ועוד ועוד.ובכל זאת, כל ההתפתחות האנושית היא ניסוי אחד גדול וטוב שכך,אחרת היינו עדיין קופצים בין העצים ובורחים מהנמרים.ב)ה"ניסוי"שאתה מזכיר נכשל בגלל שחסלו את מובילי המחקר והחליפם בשוטרים ורוצחים.ג)קפיטליזם חייב להיות גלובאלי וכך גם הסוציאליזם.לא במקרה יש הפגנות לא רק במצריים,אלא גם בארה"ב ובישראל.ד)ומה אם הניסוי היה מצליח? הייתה משאיר את כולם במחלה?
אהההההה…….
אם רק לא היה סטלין… הכל היה טוב יותר.
אורי,
הטיעון הזה תמיד חוזר, כאילו "אם רק" לא היה בקומוניזם X, ו"אם רק" לא היתה הבעיה של עיוות מחירים ואינדיקטורים להשקעה, ו"אם רק" לא היה סטאלין…
מה שאנשים בדר"כ לא מבינים, הוא שבמשטרים מסוגו של הקומוניזם, האנשים שהכי סביר שיעלו וישלטו הם בדיוק אנשים כמו סטלין, אנשים שיכולים להשליט מרות ולרצוח את מתנגדיהם.
אתה מבין? זה לא "רק" סטלין, זהו המנגנון שמתגמל פעולות מסויימות על אחרות, שמרחיק ממנו אנשים טובים, ממש כמו כל מערכת בירוקרטית דומה.
בדומה, כל עוד כל הנושאים יהיו פוליטיים במדינת ישראל, וכל עוד הכרעות כלכליות ובעלות השלכות כספיות יהיו בין הנושאים ה"פוליטיים" שבהם צריכות הממשלה והכנסת להחליט, יגיעו לפוליטיקה אנשים צמאי ממון ולא צמאי אידיאוליגיה, וכל אלה הונם יגדל עשרות מונים אגב תקופת כהונתם או, ראה זה פלא, מייד עם תומה
ראשית אני מציע לקוראים לקרוא את מסמכיה המקוריים של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מתקופת הנהגתו של סטלין. וכן לקרוא את ספרו של לודו מארטנס ז"ל Another View of Stalin וכן את ספרו של Grover Furr יבד"ל, Krushchev Lied. בגדול מי שמתעב את ברית המועצות בהנהגת סטלין מתעב למעשה את הניצחון של האנושות המתקדמת על השטן הפאשיסטי ורוב הנוכחים כאן היהודים חייבים לברית המועצות (המתועבת כביכול) את חייהם. היו מחדלים וטעויות ודוגמאות בולטות לכך בהקשר השארותם של בוגדים כמו חרוצ'וב בחיים והתמיכה בציונות.
לחילופין אני מציע לך לקרוא את "ילד 44" של הסופר הבריטי טום רוב סמית ולקבל עוד פרספקטיבה על החיים בגן-העדן של סטאלין.
הטענה שלך לגבי "מי שמתעב את ברית המועצות בהנהגת סטלין מתעב למעשה את הניצחון של האנושות" וכו' היא מגוכחת. זהו בסך הכל נצחון הרוע על הרוע היותר גדול, מה גם שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב מדבר בעד עצמו (אופס… שכחת…).
היהודים נרדפו תחת סטאלין האנטישמי וידועים במיוחד "משפט הרופאים" וקורות "הוועד היהודי האנטי פשיסטי".
לא ברור לי איך תמיכה בציונות גרועה מתמיכה מאסיבית במדינות ערביות.
הקולוניאליזם הפאשיסטי הציוני ומשטרי הריאקציה הערביים הישנים והחדשים הינם עמודי התווך של שליטת מחבש הדיכוי של האימפריאליזם באזור.
הציונות הינה ראש החץ או האבן הראשה של הדיכוי הטובחת ללא הרף עובדי האזור והפוליטיקה של היא: תחסרהו מעט מגרמניה הנאצית וטעתרהו בהמון "הוד" "המאות השחורות" והקו קלאקס קלן עם ניכוח משטר האפרטהייד הנלוז שמוגר בדרום אפריקה (בעזרת התנועה הקומוניסטית העולמית על חלקי השונים).
ספי.