הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בינואר, 2013 16 תגובות

בנאומו ליד גדר הגבול עם מצרים ההולך ונשלם, הבטיח בנימין נתניהו שגידור כל הגבולות יושלם בתוך זמן קצר. הגטו אותו אנו בונים סביב עצמנו הולך ונשלם. כמו שאמרו חכמינו : אפשר להוציא את היהודי מהגטו אבל אי אפשר להוציא את הגטו מהיהודי. כנראה שאנחנו מרגישים בטוחים רק בין חומות הגטו.

Shuafat-wallבניית החומה במחנה הפליטים שועפט, מזרח ירושלים 27.12.11 (צילום: אקטיבסטילס)

מי שמסתובב קצת בארץ נוכח בגידול הולך וגובר של מספר הגדרות והשערים בכל מקום. עוד גדר ועוד שער נעול במקום בו רק לפני זמן קצר היו מרחבים ודרך פתוחה. בכניסה וביציאה של יותר ויותר יישובים נוכל להיתקל בשערים חשמליים הננעלים בלילה – או נעולים כל הזמן ורק מי שקוד מתאים ברשותו יכול לפותחם. לעיתים תמצאו שער חשמלי אפילו על דרך ראשית הנמצאת באמצע שדות. תגידו – זה נגד גנבים! עובדה שמספר גניבות הרכב ירד מאז הוצבו השערים. ייתכן – אבל המחיר, המחיר… אנו מגדרים את עצמנו לדעת. האם מישהו ראה כפר או שכונה ביישוב ערבי בארץ, בצרפת, יון או הודו מגודרים ועם שערים חשמליים בכניסה? האם שמה אין גניבות? אכן תופעה כזו הקמת גדרות, חומות ושערים חשמליים קיימת באזורים של רובעי יוקרה שתושביהם מנוכרים לסביבתם, חוששים מתושביה, על כן נועלים את עצמם בין גדרות ושערים. אבל יישובים שלמים?

כעת, כפי שנתניהו הבטיח – כל המדינה תהיה מגודרת – אין יוצא ואין בא, אלא דרך שערים חשמליים שרק מחזיקי הקוד המתאים יורשו לפותחם. ואולי מאחורי הגטואיזציה של ישראל כמדינה ושל יישוביה כיחידות נפרדות עומד אותו פחד, עומדת אותה אימה מהסביבה ומתושביה? אותה התנכרות ובוז כלפי כל מי שמעבר לגדר, כמו אלו של תושבי אזורי היוקרה בלונדון, ניו יורק או לוס אנג'לס?

אכן, אנו עם פרנואידי. כל מי שאינו מודע לעובדה זו, אינו מסוגל להבין מדוע אנו, היהודים במדינת ישראל, מתנהגים כפי שמתנהגים. אין כל ספק שיש לנו סיבות טובות להיות פרנואידים: אלפיים שנות רדיפות הכניסו את הפחד התמידי ותחושת הרדיפה לתוך הדי.אן.אי. של כל יהודי. הבעיה היא לא בעובדה הזאת, אלא במה שעושים עם זה. פרנויה הינה בסיס רע לניהול חיי יום – יום. יתרה מכך, היא יועץ מסוכן בניהול מדיניות לאומית. הנהגה מדינית המזינה ומעודדת פרנויה תוביל בהכרח לאסון לאומי. רבים בודאי יאמרו: אבל כל העולם נגדנו! כולם שונאים אותנו! אתם רואים – זאת פרנויה.

העולם אינו נגדנו, אלא נגד המדיניות אותה מנהלת מדינת ישראל מזה שנים רבות. כל מנהיגי ישראל התאמצו לחזק את הטיעון לפיו אם אתה מתנגד למדיניות הממשלה, סימן שאתה אנטי ישראלי. אם אתה אנטי ישראלי, סימן שאתה אנטי ציוני. אם אתה אנטי ציוני, סימן שאתה אנטישמי. מסקנה – אם אתה מתנגד למדיניות ממשלת ישראל, הרי שאתה אנטישמי. אמנם הטקטיקה הזאת פעלה עד כה ביעילות רבה, ורבים ברחבי העולם – בעיקר בקרב אחינו בני ישראל במקומותיהם – אינם מעזים לבקר את מדיניות הממשלה, שמא יוקעו כאנטישמים (אם הם אינם בני ברית) או שונאי עצמם ועמם – אם הם יהודים. הבעיה היא, שבשנים האחרונות השיטה התחילה להתערער ויותר ויותר יהודים – ולא יהודים – בעולם הגדול החלו לערער על האקסיומה הזאת. ומצד שני, אנטישמים אמיתיים רבים מסתתרים מאחורי הוקעת מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, על מנת לתת לגיטימציה לשנאתם ליהודים באשר הם.

אז מה באמת רוצה מאיתנו "העולם"? על מה תוקפים אותנו? הרי גם אם נבטל את הטיעונים הלאומניים והדתיים של "ארץ בחירה" או "מולדתנו הנצחית" השמה במרכז ההוויה היהודית את רכסי הרי יהודה ושומרון – או כפי שנקרא אזור גיאוגרפי זה בפי אחרים "הגדה המערבית", ניווכח שמה שמדינת ישראל עושה שם אינו יותר גרוע (או יותר טוב), ממה שכובשים אחרים עשו במשך מאות בשנים בארצות שנכבשו על ידם. אנגלים, צרפתים, ספרדים, הולנדים, בלגים ועוד עמים רבים ושונים סיפחו שטחים, התעמרו בילידים, דכאו מרידות באכזריות, יישבו אוכלוסיות מארץ האם בשטחים הכבושים. אז איך הם מעזים לבקר אותנו על מה שאנו עושים לאוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית ולשטחים בהם אנו מחזיקים שם?

ובכן הסיבה לביקורת הגוברת עלינו, גם אם לעיתים עטופה במונחים מוסריים היא בעיקרה מסיבה אחרת: אנו נתפשים כמפרים באופן בוטה את החוקים והנורמות של החברה האנושית במאה ה – 21. מלחמת העולם השנייה היתה קוו פרשת המים בתחומים אלה. בעקבות אימי המלחמה ההיא השתנו הנורמות והחוקים של החברה האנושית באופן קיצוני במספר תחומים. מה שהיה לגיטימי לפני 1945-6– אינו קביל עוד אחרי. ראשית כל – לאחר השינויים בגבולות מדינות אירופה שנעשו מיד לאחר המלחמה וגרוש אוכלוסיות גדולות ללא זכות שיבה לבתיהם, נקבעו חוקים לפיהם אין משנים עוד גבולות באורח חד-צדדי. אוכלוסיה שגורשה בגלל מעשי איבה, תורשה לחזור לביתה עם שוך הקרבות, אלא אם כן הוסכם על חלופי אוכלוסיה בין הצדדים הניצים באורח הדדי. בנוסף לכך נקבעה זכות להגדרה עצמית של כל העמים, אפילו של קבוצות לאומיות החיות בתוך מסגרת מדינה רב – לאומית. כל העמים קיבלו עליהם את החוקים ואת הנורמות הללו – פרט ליוצא דופן אחד: הרי היא מדינת ישראל.

מאז שנת 1946 היו לא מעט מלחמות בין מדינות, לא פעם הצד החזק יותר כבש שטחים מהצד החלש יותר, אולם בכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל הצבאות המנצחים חזרו לגבולות המוסכמים שבין מדינותיהם. לא היו סיפוחים חד-צדדיים בעקבות ניצחון צבאי – פרט לסיפוח מז. ירושלים ורמת הגולן על ידי ישראל. לא יושבה אוכלוסיה מהמדינה המנצחת בתחומי זו המנוצחת – פרט לגדה המערבית ורצועת עזה בה יושבו על ידי ישראל מאות אלפים מאזרחיה. (מול טיעון זה מועלית בד"כ הדוגמה של סיפוח טיבט על ידי סין, אולם במקרה זה העובדות הן שטיבת היתה תחת שלטון סיני רצוף מהמאה ה – 18 ועד שנת 1914. כשסין הקומוניסטית כבשה מחדש את טיבת בשנת 1950, היא לא ראתה בכך כיבוש מדינה זרה, אלא החזרת מחוז מורד לחיק המדינה הסינית הגדולה).

עלינו להבין, שהבעיה של מדינת ישראל מול העולם היא – אי קבלת הנורמות והחוקים המקובלים בחברה האנושית בת ימינו. התנהגותה בשטחים שנכבשו על ידה ב – 1967 יכלה להיות קבילה, אף נורמטיבית עד לשנות ה – 30 – 40 של המאה ה -20. על ידי אי קבלת הכללים המקובלים, על ידי התנהגותה האנכרוניסטית מוציאה ישראל את עצמה מכלל משפחת העמים של זמננו. רגשות האשם של העולם המערבי כלפי העם היהודי על הקורות לו בשואה עדיין מהוות מעצור בפני הנהגת אמצעים יותר דרסטיים כלפיה תוך מאמץ להחזיר אותה למסגרת עמי התרבות, אולם המצב הולך ומשתנה. אי אפשר עוד להתעלם מהתגברות הקולות – אף כי הם עדיין שוליים – השוללים את הלגיטימיות מעצם קיומה של מדינת ישראל. אין עוד מדינה בעולם שלגיטימיות קיומה מושם בסימן שאלה, פרט לישראל. אולם אין עוד מדינה בעולם שמפרה בבוטות כזאת את החוקים והנורמות, אותם קיבלו כל העמים תוך הסכמה הדדית, כשלמעשה על רובם חתומה גם היא – כמו ישראל. לא צריך להיות נביא על מנת להבין שככל שמדינת ישראל תתעלם יותר מהכללים הנהוגים בעולם, ככה קיומה יושם בסימן שאלה הולך וגובר.

כבר לפני למעלה משלושת אלפי שנה נאמר: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". כמה שנבואה זו נכונה גם לימינו אנו…האם זו היתה ברכה או קללה? אינני יודע את כוונות בלעם, אך כיום זו קללה איומה. בעולם בו כולם תלויים יותר ויותר זה בזה, עם קטן בסביבה עוינת ממילא, ספק אם תוכל להחזיק מעמד לאורך שנים, אם לא תהיה מוכנה להשתלב במשפחת העמים על פי הנורמות והחוקים המקובלים על כולם. גדרות, פרנויה, אם תחושות הרדיפה והפחדים, התנכרות לעולם ובוז לעמי הסביבה ימשיכו להוות בסיס להתנהגותה הלאומית של מדינת ישראל, הן יעלו אותה על דרך שתוביל בבטחה לאובדנה הסופי.

  • הכותב הוא חבר קיבוץ מעברות ופעיל שלום
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. ע.ג. הגיב:

    כבוש היה מקובל עד אמצע המאה ה-20?.ומה עם כבוש חצי קפריסין ע"י הטורקים? אלה אותם טורקים שלא מקבלים את הכבוש של 1967. יתר הטענות הן מאותו סוג של חילי צה"ל לא אונסים פלשתיניות כי הן מגעילות אותם. אם בונים חומה זה לא טוב כי ישראל היא גטו. אם לא בונים חומה ומשתמשים באמצעים צבאים זה פשע מלחמה. מסקנה – לישראל אסור להתגונן בשום דרך. לא בדרך הפסיבית ולא בדרך האקטיבית. יאמר הגאון שצריך לסגת מהשטחים להקים מדינה פלשתינית ולעשות איתה שלום. אני מסכים לגמרי. יש רק בעיה קטנה בדרך, הפלשתינים לא רוצים לעשות שלום, הם רוצים להשמיד את ישראל ולרצוח את היהודים שבה כולל "פעילי שלום". לא אני אמרתי, הם מכריזים על כך כל יום. אבל מסתבר ש"לפעילי שלום" יש שמיעה סלקטיבית. הם לא שמעו על הכבוש הטורקי, הם לא שמעו על כך שהאביב הערבי הוא בעיקר מעשי רצח לא נשלטים והם לא שומעים טוב מה שהערבים אומרים על ישראל.

  2. ק.א. הגיב:

    מכיוון שהשלטון בשאר האימפריה אחראי למעשי זדון רצחניים במרחק רב יחסית מן הגבול אז הוא הצליח לקיים שם, לטובת אזרחיהם, מציאות חצי-שפויה. התנהלות זו היתה בבחינת ללכת עם ולהרגיש בלי ולהיות מוגנים (לפחות זמנית) מתשלום מלוא מחיר הקרימינליות השלטונית.

    בישראל הוחלט שלא לנקוט בהצנעה והפרדה שבין המעש הקרימינלי המדיני למציאות היומיומית האזרחית. להיפך,התועבה מנוגנת ומתוזמרת בגאווה (מגיל הגן) והמנגנון, כולו, רתום בשמחה למשימה מקום המדינה. כל העם מגוייס לצבא, התקפי, במלחמות האימפריה (כדי לקבל הכשר לזה אז סיפור הכיסוי כלפי חוץ הוא שמדובר בביטוי לגיטימי של לאומיות יהודית).

    מכאן ואילך – על המצע שכזה – יכולים לצמוח בהצלחה כל העיוותים הפסיכולוגיים, סוציולוגיים של מדינה במצור. פשעיה ההיסטוריים של ההנהגה ה"ציונית" (תאוות השלטון) והשת"פ עם האימפריה יצרו טירוף – ג'ונגל בווילה.

    לו עמינו היה גדול הרבה יותר והטריטוריה היתה מרוחקת ממטרת הנישול וההתעללות אפשר היה אולי לקיים אימפריה יהודית בסגנון בריטי\אמריקאי – ולקיים גם שפיות-למחצה, במקום להחליט לצאת מן הדעת באופן קולקטיבי-לאומי. טמטום וחרפה שאין כדוגמתה.

    • בטטה הגיב:

      בלי יותר מדי ממבו ג'מבו הגדיר זאת יפה סרי נוסייבה בראיון שנתן לפני שנים רבות לשבועון העולם הזה ע"ה בראיון אמר נוסייבה "הבעייה שלכם שהקולוניות שלכם לא נמצאות מעבר לים אלא בחצר האחורית".

      • ק.א. הגיב:

        אז אין חדש תחת השמש מה? אולי אבל נראה לי שגם אם לציונים היתה טריטוריה גדולה ורחוקה הם היו מעדיפים לבוא לחצר האחורית – רק כדי לראות את הדיכוי מקרוב…

  3. צדוק התקוה הגיב:

    מאז שנת 1946 היו לא מעט מלחמות בין מדינות, לא פעם הצד החזק יותר כבש שטחים מהצד החלש יותר, אולם בכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל הצבאות המנצחים חזרו לגבולות המוסכמים שבין מדינותיהם. לא היו סיפוחים חד-צדדיים בעקבות ניצחון צבאי
    יונתן פלד אתה טועה בגדול בפולין, ובצ'כוסלובקיה ובאזורים אחרים של מזרח אירופה, בהם התגוררו גרמנים אתנים, הוחל בגירוש שיטתי של האוכלוסייה הגרמנית. כ-14 עד 16 מיליון בני אדם אולצו לעקור למערב מיד בתום המלחמה שטחים אלו במזרח הועברו לריבונות פולין

  4. דוד עציון הגיב:

    אני מניח שאף אחד לא רוצה לגור בצורה מגודרת בתוך גטו. מדינת ישראל מגדרת את עצמה לדעת (אגב, לא רק כלפי חוץ אלא גם גדרות של ישובים), במידה רבה מחוסר ברירה. עד 2002 לא רצו אפילו לחשוב על גדר הפרדה, משמאל ומימין, כל אחד מסיבותיו. בשנה זו הגיעו מים (יותר נכון דם) עד נפש. כנ"ל בגבול הדרום. הדחיפה להאצת הגדר היתה בגלל פיגוע מתוך סיני (שכבר איננה שטח כבוש). גישור ישובים בתוך ישראל נעשה בגלל ריבוי מעשי פשיעה, לאומנית וכלכלית.
    לגבי מה שאמרת על לגיטימיות של מעשים כתלות בתקופה היסטורית – צודק. ואילו ישראל היתה יכולה (והיא ניסתה) לסיים את הכיבוש – היינו כולנו יוצאים נשכרים

    • דניאל קלטי הגיב:

      איך אמר הנביא הדגול, רוברט היינליין?

      "האדם אינו יצור רציונאלי – אלא הוא יצור, המבצע רציונאליזציות".

      כשאתה ממש ממש משתוקק לחוות את X, תמצא עצמך מעולל, לעצמך ולסביבתך, דברים, שיביאו לכך, שתחווה את X.

      קרי, בדוגמא שלפנינו: כשאתה ממש ממש משתוקק להיות מוקף בגדרות, מפוחד ומבועת מפני העולם, תמצא עצמך מסרב, ליזמה הערבית לשלום דברים, ופוצח במלחמות-ברירה מרובות, על-מנת להביא לכך, ש"תזדקק" לגדרות – פיזיעות ורוחניות כאחת…

      • דוד עציון הגיב:

        התבלבלת בין סיבה למסובב
        עד 2002 לא היו גדרות
        עד 2000 פלסטינים עבדו ובילו בישראל, וישראלים בשטחים הכבושים
        היוזמה הערבית ב-2002 (שראוי היה לבחון אותה) נוצרה בעוד ישראל מדממת במרס השחור של 2002.
        וכמו תמיד – ישראל אשמה. אף מילה על מי שגרמו לנו להסתגר.

        • דניאל קלטי הגיב:

          מארס (השחור, לדבריך) של 2002, בא אחרי שנה ומחצה(!!), של דיכוי מפלצתי, מעשי-זוועה ציוניים בלב האוטונומיה הפלשתינית על בסיס יומיומי, הסעה אינטנסיבית של קרוואנים פנימה לפלשתין – ושל עצי-זית עקורים, החוצה מתוכהּ, חטיפות המונים לעינויים במרתפי-השב"כ ועוד ועוד.

          שזה, בתורו, בא אחרי שבע שנות מזמוזי-הזמן של "אוסלו" הזכור לרע, עם הכפלת מספר המתנחבלים, סלילת אינספור כבישי-אפארטהייד והתעמרות נוראה במחסומים, כאשר ערפאת *התחנן* לפני קלינטון, חזור והתחנן, לרסן את ישראל – ואילו זה האחרון, לא נקף אצבע, אף לא על-מנת לחייב את מדינתנו ה"יקרה", לקיים את ההסכמים, שהיא-עצמה הציעה וחתמה.

          ובקיצור: הבלבול הוא שלך.

          • דוד עציון הגיב:

            כנראה שלא נשכנע זה את זה.
            אם מאות הרוגים ישראליים בחודש הם לא מרס השחור, אינני יודע מה כן. ה"דיכוי" הישראלי בא אחרי טרור דמים פלסטיני. אין לכך שום תירוץ, גם לא בזבוז-הזמן המתמשך שהיו אחראים לו גם ישראל, גם האמריקאים – וגם הפלסטינים.
            לראות את כל הרוע בישראל ובהתנהגותה הוא עלבון לאינטיליגנציה שלנו – וגם של הפלסטינים, שאתה דורש מהם מוסריות מופחתת מאשר אתה דורש מישראל

  5. דוד N הגיב:

    גם גרמניה הנאצית החלה להתגדר באובססיה החל מ 1933: חומות וגדרות תיל ומגדלי שמירה ומחנות מעצר היו הסיפתח למחנות המוות בהמשך, כשכיסו בהתמדה את נופיה של הרייך של היטלר כמראת נפשו.

    מסע קצרצר בשטחי הכיבוש ומראן של התנחלויות החמסנות המשיחית עטורות הגדרות, מראה חומות הגזל המכוערות והמשחיתות את תוואי הטבע, החסימות והמחסומים – ימחיש נטייה זו.

    האם הרקע הנפשי הקולקטיבי "שלנו" עומד אצל חלקנו מאחרי השאיפה להידמות ל"כל יכולים" הפאשיסטיים שרמסו את בני עמנו, מאחרי ההתבצרות הכפייתית והדחף הבלתי נשלט לכלא את "האחרים" ולהשחית את צלם אנושיותם?

    האם כך זה נתפס בלא מודע הקולקטיבי של "עמישראל", וממונף ע"י משיחני הכיבוש על מנת לשתק את תבונתנו בעוד שהם משחיתים את מוסריותנו וממאיסים את הווייתנו ???

  6. צדוק התקוה הגיב:

    בתוכניתו של אמנון לוי אתמול ערוץ 10 חיפשתה תשובה למה לנו גדרות ושערים קיבלתה מקווה שאת התגובה הזו לפחות לא תמחוק

  7. טובה שיבר הגיב:

    כיבושים של מדינות חלשות בידי מדינות חזקות אירעו גם אחרי מלחמת העולם השניה ובמקרים לא מעטים הכובשים לא נסוגו בחזרה לגבולות שלפני פרוץ המלחמה:
    – טורקיה פלשה לקפריסין בשנת 1974, כבשה את השליש הצפוני של האי, גירשה משם את האוכלוסיה היוונית, הכריזה על השטח הכבוש כעל מדינה ריבונית ומאז ועד היום הכיבוש נמשך ללא מחאות, הפגנות וחרמות של יקירי זכויות האדם של האיחוד האירופי. אלה גם לא מחרימים אוניברסיטאות טורקיות עד כמה שידיעתי מגעת…
    יקירי זכויות האדם מן האיחוד האירופי מרבים לנפוש בחלק הטורקי של חצי האי, ואף מרבים לרכוש שם נכסים (בעיקר בתי נופש) למרות שעל פי כל חוק בינלאומי זו אדמה כבושה!

    – סין הקומוניסטית פלשה לטיבט ב1955, הוציאה להורג עשרות אלפי טיבטים, ביצעה טרנספר נרחב, יישבה את טיבט באוכלוסיה סינית, ועוד ידה נטויה.
    עד כמה שידיעתי מגעת הסינים שולטים שמה עד עצם היום הזה ובאירופה אין טורחים להחרים אונברסיטאות סיניות בשל העובדה שהן "משתפות פעולה עם שלטונות הכיבוש והאפרטהייד"…

    • צדוק התקוה הגיב:

      טובה לא נראה לי שיונתן פלד יגיב לדבריך כי השמאל[גם הישראלי וגם העולמי] הוא צבוע סטאלין עשה טרנספר למיליוני בני אדם אבל עבור השמאל העולמי הוא היה קדוש אלוהים איך כתבו כאן בישראל לאחר שהוא מת שמש העמיםhttp://www.zeevgalili.com/1999/06/24

  8. אבל... לנו יש אל מנוול הגיב:

    האלוקים הזה (שהומצא לפני כ-2500 שנה, בזמן גלות בבל) הוא ש"חתם" עם היהודים את הברית בן הבתרים, והרשה לנו ("בני אברהם") לקחת את הכל, לגרש את כל האחרים, ו… לסגור עצמנו בחומות ושערים (שלא נפתחים למי שאינו בן "העם הנבחרא") ולהוציא עצמנו מגדר העמים הנורמליים שלא "נבחרו".

    • צדוק התקוה הגיב:

      נפתחו השערים למי שאינו בן "העם הנבחרא "השערים" נפתחו ואלפי לא בני ברית [בני אברהם] נכנסו לכאן אז מה ? חלקם חדרו ללא הזמנה מאפריקה וחלקם הגיע מחבר העמים רעבים ללחם ואלו לא בני אברהם עכשיו אנחנו בתוך גדר העמים? אותם בני אברהם גורשו גם הם כאשר הבינו שהגווים לא מקבלים אותם ורופים אותם לאחר אלפי שנות גלות החליטו לחזור הביתה הגווים הזכירו להם שהבית שלהם בפלסטין [בקריאות נאצה יהודים הביתה לפלסטינה] באירופה וגם במדינות ערב תמיד הזכירו ליהודים שהבית שלהם הוא בפלסטינה [בארץ ישראל]

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים