הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 במרץ, 2013 65 תגובות

אמרתם "סטלין" אמרתם הכול. כבר אי אפשר לקיים דיון רציונלי על קומוניזם, סוציאליזם, ברית המועצות או מלחמת העולם השנייה מבלי להיחשב "סטליניסט". זוהי סתימת הפה המוחלטת של כל "סמולן": אז מה אתה רוצה, משטר סטליניסטי?

stalinismסטלין, לנין, אנגלס, מרקס

אפילו הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים והשאיפה לשלום נידחים הצידה אם הדובר נתפס כסטליניסט, רחמנא ליצלן. למרבה הצער גם חלק מהמפלגות הקומוניסטיות משלימות עם זה. כאשר המזכיר הכללי של מק"י, מוחמד נפאע, יצא חוצץ נגד התעמולה המערבית בשאלת סוריה וטען שמטרתה להצדיק התערבות אמריקאית, הוא הואשם בביטאון מק"י, "זו הדרך", כמי שמבקש להחזיר את הסטליניזם. הדמוניזציה של סטלין, ההסתה נגדו והכפשתו הם מוחלטים וכל ניסיון להתמודד אתן נועד מראש לכישלון.

למרות כל זאת, אנסה, ואני מזמין אתכם, קוראיי וידידיי הליברלים, להתאזר באורך רוח ולצאת אתי למסע קצר אל מחוץ לקופסה האנטי-קומוניסטית.

בחזרה לעוּבדות

מאז מותו של סטלין חלפו שישים שנה, אך המערב ממשיך בדמוניזציה שלו. בעולם השלישי הכפשתו פחות נפוצה, אם בכלל. ברוסיה עצמה סטלין מקובל גם כיום כאחד ממנהיגיה הגדולים, חרף הביקורת הנמתחת עליו. מידי פעם מופיעים ברוסיה גלי נוסטלגיה לעבר ולאחרונה אף שמענו על השבת השם סטלינגרד לעיר וולגוגרד, למשך ימים אחדים, לזכר הקרב הגדול שהביא לתפנית במהלך מלחמת העולם השנייה.

עם תום המלחמה פתח נאומו המפורסם של צ'רצ'יל בדבר מסך הברזל שרוסיה הקומוניסטית הורידה בינה לבין המערב את המלחמה הקרה. ארה"ב נאלצה להסביר לעולם מדוע היא מחליפה את ברית המועצות, שהיתה בת בריתה במלחמה נגד הנאצים, בגרמניה, יורשת הנאציזם. זה לא היה קל. רבים זכרו עדיין את הקורבן האדיר שברה"מ הקריבה במלחמה הזאת: כ- 26 מיליון נפש, ובכללם כ-16 מיליון אזרחים. המספרים עצומים. במצור על לנינגרד, לדוגמה, היה מספר הניספים הרוסים כמספר ההרוגים האנגלים והאמריקאים במשך כל שנות המלחמה. קורבנות המלחמה של האנגלים והאמריקאים בכל המלחמה היו זעומים לעומת אלה של הסובייטם: 2 אחוזים כל אחת לעומת 65 אחוזים של הסובייטים.

(אך נראה שהאנגלים והאמריקאים מפצים אותנו עכשיו בכתיבה על המלחמה. מדפי חנויות הספרים במערב מתפוצצים מספריהם.)

גם אני נעזר באחד הספרים הללו, הספר "אינפרנו" מאת ההיסטוריון הבריטי מקס הייסטינגס (בעצמו אנטי-קומוניסט לא קטן, יש לומר)1. וכך הוא כותב: "עזרתן של בעלות הברית הייתה חשובה למדיי, אך בסופו של עניין זניחה. ברית המועצות הייתה מנצחת את היטלר בלעדיהן ולבדה". והוא מוסיף: "העם הבריטי התפעם מן ההתנגדות הרוסית וחיבק את ברה"מ כבעלת ברית בהתלהבות שהדאיגה, ואפילו הפחידה, את הכת השלטת שלהם עצמם".

המערב, ובראשו ארצות הברית, חשש מהתפשטות השפעתה של ברה"מ בעולם והפחד הזה הוא שהוליד את המלחמה הקרה. היה צריך לעשות הכול כדי לפעול נגדה, והאמצעי העיקרי היה הפחדת אזרחי המערב מהשתלטות הקומוניזם.

סטלין סומן כמטרה עיקרית לדמוניזציה ולהכפשה בלתי פוסקת. פתאום נזכרו בכל פשעי סטלין, האמיתיים או המדומים שבימי המלחמה היו, כמובן, הס מלהזכיר. הפוזה של הזדעזעות מפשעי סטלין לא התאימה לתקופת המלחמה והושלחה לפח האשפה של ההיסטוריה. לאחר המלחמה, ועל רקע המלחמה הקרה, הוצא הדמון האנטי-סטליניסטי לאור ושווק בתנופה ברחבי העולם לצד שדים אחרים שצורפו אליו בשנים האחרונות כגון, האיסלאמופוביה או "המלחמה נגד הטרור " המפרנסים את המסע האידיאולוגי של האימפריאליזם בן זמננו. עכשיו כבר מתחילים לספור את המיליונים שנרצחו בסין של מאו דזה טונג. כנראה אנו כבר בראשיתו של עידן הסתה אנטי-סיני.

המצאתה של משוואה כוזבת

השוואת סטלין להיטלר היתה אחד הגורמים שהקלו על החילופין שנעשו בין גרמניה לברה"מ כמייצגת הדמון העולמי הראשי. הרעיון המוביל היה שאין ולא היה הבדל ממשי בין גרמניה לברה"מ. היטלר יוצא במשוואה הזאת קצת פחות גרוע (הוא כבר לא המפלצת היחידה), סטלין יוצא הרבה יותר גרוע. לא התלבטו בשאלה מי מהם – היטלר או סטלין – חולל את השואה ומי הציל את שרידי השואה באושוויץ; מי יצא למלחמה רצחנית של כיבוש ושיעבוד, ומי יצא למלחמת הגנה על ארצו, ולמעשה על אירופה ועל העולם כולו. ההשוואה הנואלת בין סטלין להיטלר היא שטות והעמדת פנים. הלא גם המשווים בין היטלר לסטלין יודעים היטב איזה עולם היינו מקבלים אילו הביס היטלר את סטלין.

דוגמה אופיינית להיסטוריוגרפיה המערבית האנטי-קומוניסטית היא מאמרו של טימוטי סניידר בכותרת, "היטלר נגד סטלין: מי מהם הרג יותר?" שפורסם במארס 2011 בכתב העת היוקרתי "ניו יורק רביו אוף בוקס". סניידר הוא פרופסור באוניברסיטת ייל, כוכב בשמי ההיסטוריוגרפיה האמריקאית ומחברם של רבי מכר2. סניידר פותח את מאמרו במשפט הבא: "במחצית השנייה של המאה ה-20 לימדו את האמריקאים לראות בגרמניה הנאצית ובברה"מ את ממלכות הרוע. […] היטלר תואר כגרוע יותר משום שרצה להשמיד עם שלם בשואה, אולם סטלין היה גרוע יותר משום שמשטרו הרג הרבה יותר בני אדם, עשרות מיליונים, כפי שנטען אז פעמים רבות" (ההדגשה שלי).

המשפט הזה מעורר כמה שאלות ובראשן: מי לימד את העם האמריקאי דברים שכאלה, שכפי שנראה להלן סניידר עצמו מגלה לנו היום שהם לא היו נכונים?

את התיאור של מי מספר לציבור דברים מופרכים נגד הקומוניזם, ואיך הוא מספר, מצאתי במאמר המתאר את המסע נגד הנוסטלגיה הפרו-סובייטית ברוסיה שהופיע במארס 2004 בעיתון "לה מונד דיפלומטיק". וכך מתאר זאת מחבר המאמר, ז'אן–מארי צ'ובי: מאז 1991 הרוסים הופצצו במאמרים, ספרים ותוכניות טלוויזיה המגנים את פשעי הבולשביקים: הטרור האדום תחת לנין וטרוצקי, הטרור הגדול של סטלין; הרעב של 1932 – 1933; הגולאג; גירוש אלה שהואשמו או נחשדו בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית, והדיכוי בתקופת ברז'נייב. המאבק על הזיכרון יחד עם קידום ערכים מסחריים-דמוקרטיים נעשה בקפדנות על ידי עיתונאים והיסטוריונים כשהוא מגובה ברשת מערבית עצומה, אמריקאית בעיקרה, של מכוני מחקר, אוניברסיטאות, קרנות כגון פורד, סורוס, הובר, הריטאז', קרנגי ואחרות, יחד עם האוליגרכים הפילנטרופים הרוסים.

האם אני טועה בטענתי שהתיאור הזה יכול לשמש גם לפיענוח השאלה העולה ממאמרו של סניידר – "מי לימד" את העם האמריקאי שסטלין רצח עשרות מיליונים? מי שמטיל ספק בהפצת השקרים האדירה של המדיה האמריקאית על כל זרועותיה יקרא את סניידר עצמו. הנה מה שכתב בנדון: אנחנו יודעים עכשיו ש"המספר הכולל של אזרחים שנהרגו ביודעין בזמן הסטליניזם היה שישה מיליון בקירוב. זה מספר גבוה מאוד אך נמוך בהרבה מן ההערכות שרווחו לפני שהייתה לנו גישה למקורות סובייטיים, שלפיהם נרצחו לפחות עשרים מיליון בני אדם (הדגשה שלי)". מי לא זוכר באיזה לעג וזלזול נדחו ההודעות וההצהרות הסובייטיות בנדון, ולפתע דווקא המקורות הסובייטיים ולא האמריקאיים נעשו אמינים? שאלה למחשבה. גם בעניין הגולאגים יש לסניידר מה לספר לנו: "רובם הגדול של האנשים שנשלחו לגולאג נשארו בחיים". באמת? האם לא סיפרו לנו שמגולאג לא חוזרים בחיים? ופתאום הרוב הגדול חזרו ? הנה שאלה נוספת למחשבה.

תורת המספרים החדשה

הבה נניח לצורך הדיון ששלושה עד שישה מיליון אזרחים סובייטים אכן נרצחו בתקופת סטלין. אם כן, איך אפשר לגשר על פער של עשרות מיליוני נרצחים, והאם זו באמת טעות בהבנת המספרים? ועל ה"טעות" הזאת מזינים – לא, מחנכים! את הציבור האמריקאי במשך 60 שנה. יוצאים למסע שיסוי ודמוניזציה אנטי-קומוניסטי שלא היה יכול שלא להשפיע על הציבור המערבי. ומי באמת ניהל את מסע השיסוי הזה? אני מניח שהיו אלה בדיוק אותם הגורמים, אותה רשת אמריקאית של מידע כוזב היוצאת מן הבית הלבן ומתפשטת עד אחרון העיתונאים הממסדיים. ראו ערך: "ניו יורק טיימס" והכשרת הצידוק למלחמה בעיראק.

ומה הייתה הסיבה למסע האנטי-קומוניסטי הזה? גם בעניין זה סניידר מספק לנו תשובה: "הסבר אחד הוא המלחמה הקרה. ב-1949 השתנו הבריתות […] ארה"ב וגרמניה החברות בנאט"ו נמצאו בעימות עם ברה"מ". רוצה לומר, כי במלחמה הקרה היה מותר לשקר, לזייף ולשסות. בשם המלחמה הקדושה הזו כל האמצעים היו כשרים, והדמוניזציה שנעשתה לסטלין היתה כלי מרכזי. סטלין הדיקטטור, הצמא לדם שהרג מיליוני בני אדם, וכל המרבה במספרים הרי זה משובח. תעמולה זו הרסה כל אפשרות לשיתוף פעולה באירופה. המלחמה הקרה ניצחה, ובגדול.

יש לציין, כי מר סניידר לא מגלה לנו סודות. השמאל ידע היטב מה טיבה של התעמולה הזאת ומה כוחה של התעמולה האמריקאית (אף על פי שגם רבים וטובים מתוך השמאל נסחפו בצונאמי האנטי-סובייטי-קומוניסטי הזה).

סניידר אמנם ירד מסולם המספרים האינפלציוניים של עשרות מיליוני נרצחים, אך נשאר עדיין בשלב של 3 – 6 מיליונים שסטלין הרג כביכול. אך גם כאן יש לקרוא את האותיות הקטנות של אותו ההיסטוריון. לטענתו, רוב ההרג הסובייטי נעשה בעת שלום והיה מיוחס ,פחות או יותר, לחזון אידיאולוגי של המודרניזציה. כלומר הכוונה היא לקורבנות המהפכה ולהלאמת אמצעי הייצור והקולקטיביזציה. טוב לפחות לשמוע עכשיו מפי אותו היסטוריון שלא הבולשביקים (או סטלין) התהלכו עם סכינים בין שיניהם במטרה לרצוח אנשים. נכון, כמובן, שבמהפכה נהרגים בני אדם וביניהם חפים מפשע. השאלה היא, מי סופר את הקורבנות. השליטים ודובריהם מתנגדים כמובן למהפכות שמערערות את שלטונם, וכך היה מאז ומעולם. קורבנות המשטרים שלהם לעולם אינם נחשבים, וכמוהם לא נספרו הקורבנות העצומים בעקבות מלחמת הגנרלים הלבנים האנטישמיים נגד המהפכה שנתמכו על ידי ארה"ב, אנגליה וצרפת. מספרטקוס עד צ'ה גווארה וכמובן לנין, מאו דזה-דונג, סטלין, פידל קסטרו והוגו צ'אווס היו תמיד בלתי לגיטימיים. וכך היו גם מנהיגי תנועות לשחרור לאומי כמו נלסון מנדלה, פטריס לומומבה, סלבדור איינדה וכמובן, יאסר ערפאת.

הייחוס של "רצח" שלושה עד שישה מליוני בני אדם בברית המועצות בתהליך המודרניזציה הוא אבסורדי. דווקא ההיסטוריון האנגלי הייסטינגס טוען בספרו כי "סטלין יכול לטעון בצדק שהתיעוש הכפוי של ברה"מ בשנות השלושים איפשר לבנות את הטנקים והמטוסים הנחוצים להתנגדות להיטלר".

מתברר אפוא "שמעשי ההרג של סטלין" היו תוצרים של המלחמה הקרה, ובחלקם מעשים מוצדקים להגנת ברה"מ. אולם סניידר שלנו אוהב לספור הרוגים, ובמאמריו הוא מונה בקפידה את המתים. מאחר שמלחמת העולם השנייה נמצאת כבר מזמן מאחורינו הייתי מציע לו להתחיל לספור את ההרוגים במלחמותיה של ארצו, ארה"ב, בשנים האחרונות, והרשימה ארוכה מאוד. מאז תום מלחמת העולם השניה נרשמו כ-50 התערבויות צבאיות או סמי-צבאיות אמריקאיות ברחבי העולם. כולן התבצעו כמובן בשם הדמוקרטיה, החופש ושחרור תושבי הארצות המותקפות (מבלי לשאול לדעתם): וייטנאם, אינדונזיה, איראן, יוון, אורוגוואי, פורטו ריקו, לבנון, עיראק, קמבודיה, לאוס, צ'ילה, ניקרגואה, כווית, סומליה, יוגוסלביה והרשימה עוד ארוכה. אינני יודע כמה אנשים נהרגו ונרצחו בהתערבויות אלה, ואני תוהה אם יש באמת מי שמתאים יותר מסניידר לספור את הנרצחים וההרוגים.

אני רק מבקש ממנו לא להסתפק בכתיבת דו"חות יבשים אלא, כפי שהוא נוהג בכתיבה על רוסיה ועל סטלין, לנקוב בשמות באופן הבא: בווייטנאם רצח הנשיא קנדי מיליון אנשים פה ומיליון בני אדם שם (ונא לסמן את המקומות). בנוסף, אני מבקש ממנו לספר לנו איך השלים הנשיא הרצחני ג'ונסון את הקטל.

בינתיים אקח על עצמי מקצת מן המלאכה הזאת בעקבות ספרו של ניק טורס בספרו "הרגו כל מה שזז – המלחמה האמריקאית האמיתית בווייטנאם"3.

כותרת הספר לקוחה מפקודה שנתן קצין אמריקאי לפני המתקפה על הכפר הווייטנאמי מיי לאי במארס 1968, לאחר שאחד מחייליו שאל אותו אם מצופה מהחיילים להרוג נשים וילדים. לפי המסופר בספר, לאחר כל קרב פורסם דו"ח על "ספירת גופות (Body Count )" ובו תצלומי גופות שסודרו בשורות והולבשו בפיז'מות שחורות. ההצלחה בקרב נמדדה במספר הגופות. מספר גבוה סייע לקצינים בקידומם ולחיילים בקבלת חופשות. "[…] עד מהרה כל זרועות הצבא ייצרו מספרים גדולים יותר של הרוגים בעזרת הליקופטרים, ספינות תותחים, ירי תותחים והפצצות נפאלם. בתום המלחמה העריך הפנטגון את מספר הקורבנות ב-195 אלף; ועדת הסנאט האמריקאי שמונתה ב-1975 העריכה את מניין הקורבנות ב-415 אלף. מחקר של אוניברסיטאות הרווארד וואשינגטון מ-2008 העריך את מספר ההרוגים הווייטנאמים – חיילים ואזרחים – ב-3.8 מיליון. ממשלת וייטנאם העריכה שמספר הקורבנות היה שלושה מיליון ובכללם כ-2 מיליון אזרחים.

למי שאוהבים להזכיר את המלחמה הנואשת והאכזרית של ברה"מ במלחמת העולם השנייה, יש להזכיר שמלחמת הסובייטים נגד הנאצים הייתה מלחמת הגנה על הקיום, מלחמה על החיים ועל המוות. בתוכנית ברברוסה, תוכנית הפלישה הנאצית לרוסיה, נכללה המטרה של הרעבה למוות של לפחות 30 מיליון רוסים כדי ליצור שטח מחייה ("לבנסראום") לגזע הגרמני העליון. לעומת זאת, המלחמה האמריקאית בווייטנאם הייתה מלחמת התקפה וכיבוש קולוניאלית. וייטנאם לא איימה על אמריקה.

לזוועה האמריקאית בווייטנאם נוספו זוועות הודו סין, עיראק, אפגניסטן ולאחרונה לוב שאת מחירן שילמו מיליוני אזרחים. ובל נשכח את זוועות הכיבוש הישראלי בשטחי פלסטין המתאפשר אך ורק בזכות תמיכה כל צדדית אמריקאית בישראל.

זכרון סטלין: בין ביקורת להשמצה

הביקורת על סטלין היא עניינו של השמאל. אם הימין לא היה מכפיש ומשמיץ את סטלין היה לשמאל קל יותר לבקר אותו. בגישתו ההייררכית והבלתי דמוקרטית הסב סטלין נזק רב לסוציאליזם ולשמאל ותרם בסופו של דבר ובטוח הרחוק גם לקריסת ברה"מ.

מרקס ואנגלס שקראו לדיקטטורה של הפרולטריון חשבו על הפעלת כוח בתקופה המהפכנית נגד האויב המעמדי, אך לא העלו על דעתם שימוש בכוח פנים-מעמדי. השימוש שסטלין עשה במושג "הדיקטטורה של הפרולטריון" – שלטון העם על המנצלים לדורותיהם – הכתים אותו ואת משמעותו. סוציאליסטים וקומוניסטים חייבים לזכור זאת, ובה בעת לא לשכוח באילו זמנים ותנאים פעל סטלין. תחילה הוא נלחם כמהפכן אנטי-צאריסטי נגד הצבאות שנשלחו על ידי המערב, לאחר מכן הוא פעל לשיקומה של רוסיה ולבניית תשתית תעשייתית מודרנית, ובהמשך הוא הנהיג את ברה"מ במלחמת העולם השנייה. כל זאת בזמן שרוב מנהיגי המערב עסקו בחיזוקו של שלטון האליטות הקפיטליסטיות ובהגברת שליטתן על האימפריות הקולוניאליות שלהן. ובכל עת שנשקפה סכנה לקפיטליזם או לקולוניאליזם נקטו שליטים אלה באמצעים הברוטליים ביותר. הפצצת אזרחים מן האוויר ושימוש בגזים רעילים נגד בני אדם נעשו בפעם ראשונה בהיסטוריה האנושית על ידי קולוניאליסטים נגד עמים ילידים. כמו כן, אין לשכוח את הפאשיזם שפשה גם בין השכבות הבורגניות השולטות, ואת הניסיון להסיט את שאיפות ההתפשטות של היטלר אל המזרח.

סטלין פעל בעולם ובזמן נטולי רחמים והיה בעצמו מנהיג חסר חמלה. השאלה היא אם בזמנים ההם היה אפשר להנהיג מתוך חמלה ולשרוד. בל נשכח כי בכהונתו כמנהיג המלחמה של העם הסובייטי נהרגו ונרצחו 26 מיליון מנתיניו שכמחציתם היו אזרחים. בכל יום נהרגו במלחמה ההיא למעלה מעשרים ושישה אלף בני אדם!. בדרך כלל אינני חושב שמנהיגים או אנשים דגולים משנים לבדם ובעצמם את ההיסטוריה, וודאי שלא ה"איבר-מנשים" (הסופרמנים) של ניטשה. לא סטלין ניצח את היטלר אלא ברה"מ. ליתר דיוק, אזרחי וחיילי ברה"מ הם שניצחו את גרמניה הנאצית. יחד עם זאת, אין ספק שלסטלין היה חלק גדול בניצחון עמו.

הייסטינגס כותב שבהשוואה להיטלר, רוזוולט וצ'רצ'יל היה סטלין מנהיג המלחמה המוצלח ביותר, למרות שהיה חסר ניסיון צבאי כמוהם. על כך הוא ראוי להכרה ולהוקרה. אולם העולם המערבי ה"נאור" (מטעם עצמו), כולל ישראל, גומל לו בהשמצה ובשיסוי. קשה לזכור מקרה כזה של כפיות טובה מצד ניצולים בהיסטוריה; ועצוב לראות כיצד גם היום, שישים שנה לאחר מות סטלין, המושג "סטליניזם" משמש לשתי מטרות: האחת, כדי לחפות על הניאו-אימפריאליזם בעולם, והאחרת – כדי להרתיע את הציבור מפעילות לשינוי מהפכני.


  1. Max Hastings, Inferno : The World at War,1939 –1945; Knopf, 2011
  2. באחרונה יצא לאור התרגום לעברית של ספרו: "ארצות הדמים – אירופה בין היטלר לסטלין". תרגם מאנגלית יוסי מילוא; הוצאת כתר, 2013.
  3. Nick Tures, Kill Anything That Moves: The Real American War in Vietnam; Metropolitan Books, 2013
תגובות
נושאים: מאמרים

65 תגובות

  1. יולו הגיב:

    ברה"מ היתה ממלכה אכזרית ,כל כך הרבה אנשים נעלמו אחרי המלחמה ,כך שההצטיינות במלחמה לא יכולה לכסות על הפשעים האחרים ובהם כבוש ארצות ועמים אחרים טבח האליטה הפולנית ביער קטין וכ"ו את הצבא האדום בזמן המלחמה שגם שחרר את מחנות המוות אנחנו מוקירים ואוהבים
    אבל הם לא סטאלין

  2. צפור בודד הגיב:

    ראשית עלי לומר שמדובר (לדעתי) במאמר מצוין: נוקב,נכון, פוקח עיניים וראוי ללימוד. בעיקר משום ההלקאה הסמויה שבסופו (את כולנו היהודים ובעיקר הציונים, על כפיות הטובה המזעזעת כלפי סטאלין ועמו).
    עם זאת יורשו לי שתי הערות:
    ראשית, הפאשיזם, כמו הנאציזם צמח מערוגות הסוציאליזם (אין צורך לפרט).
    והערה שניה חמורה יותר:
    מאיר אמיר טול קורה מבין עיניך! אתה מבכה ובצדק את הכפשת הסטאליניזם (שהוא בפרוש רק חלק מהקומוניזם), אך אינך פוצה פה ולו פעם אחת, כאשר האנרכיזם משוקץ בשפת היום יום ממש ומופיע מתחת לכל עץ רענן, כמילה נרדפת לחוליגזניזם ובלגניזם כיאוטי. לא אתה ולא שאר חבריך הקומוניסטים (אוחזי העט כמובן) באשר הם, פוצים פה, אף לא פעם. זה בדוק. והכיצד?
    הלא השולחן הסוציאליסטי נשען על שלוש רגליים: קומוניזם, סוציאל דמוקרטיזם ואנרכיזם.
    אשמח ללמוד משהו חד"ש. במידה ולא אצונזר.

  3. אלמקייס הגיב:

    הטענה שסטאלין גרוע כמו היטלר (או יותר) היא מגוחכת ולא שווה תגובה.

    "הצלחה" צבאית היא לא סוציאליזם, אחרת אולי באמת כדאי לתת את אות לנין לאריאל שרון. סטאלין היה המנהיג הראשון של בריה"מ לאחר מותו בטרם עת של לנין ומה שהוא עשה הוא להפוך את בריה"מ לתאגיד קפיטליסטי ענק. אבל לפחות היטלר היה גרוע יותר – דיינו.

  4. אלי הרחובותי הגיב:

    אני מציע לכותב לכתוב ספר היסטוריה חדש שבו ייכתב שסטלין היה אוהב יהודים שאף פעם לא רצח אפילו אדם אחד ואז לתת לקומוניסט אחר לצטט אותו ו"פתאום" יש לנו צדיק גדול ונאור ששמו ,,סטאלין!

  5. ישראל הגיב:

    מאמר מרתק השופך אור על ההבדל בין סטלין והיטלר מכאן וסטלין והאמריקאים מכאן. לזה יש להוסיף את תקופת מקארתי בארה"ב "הנאורה" שבה כל אדם שנחשד כקומוניסט נענש קשות גם אם לא הוכחה "אשמתו".
    עם זאת, יש לציין שההיסטוריה נוהגת להתייחס לעיתים בסלחנות ולעיתים אף בהערצה למנהיגים שהרגו באויבים מבחוץ. היא מגלה פחות סלחנות נגד אלה הפועלים נגד עמם שלהם. כך היה, למשל, במקרה של מילושביץ' וכך יהיה אולי גם במקרה של אסד. העולם הכיר בחלקה המכריע של רוסיה בתבוסת השלטון הנאצי ואף ייחס את ההצלחה לסטלין כמי שהשכיל לנטוע בחייליו את רוח הפטריוטיזם. נצחונה של רוסיה גם עצר את מסע ההשמדה של היהודים והשמאל הישראלי תמך בשל כך ברוסיה ובסטלין בשנותיה הראשונות של המדינה. אלא שמעשיו של סטלין, ובראשם משפט הרופאים, כרסמו אט אט בתמיכה הזו והיא נשארה נחלת מעטים בלבד.

  6. צפור בודד הגיב:

    תקון טעות פרוידיאנית: שמואל אמיר כמובן ולא מאיר אמיר (חבר שלי), ועם שמואל הסליחה.

  7. צדוק התקוה הגיב:

    בנאום סודי של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ניקיטה חרושצ'וב הוקיע את פולחן
    האישיות שהנהיג יוסיף סטלין ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת "הטיהורים הגדולים".
    סטאלין נודע לשמצה בשל הטיהורים הגדולים שהנהיג בברית המועצות. 1938 הוצאו להורג רוב אנשי הקצונה הבכירה, ובראשם המפקד המבריק המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי. המדובר היה בטיהור של מאות קצינים‏ כדי לצבור כוח במפלגה הקומוניסטית, הוא פשוט חיסל – פיזית – את מתנגדיו, אנשי הועד המרכזי מתקופת לנין. עד פרוץ מלחמת העולם השניה, נותרו רק שניים מהם, כולל סטאלין. הוא גם חיסל-22,000 ]] הטבח בקאטין]קצינים פולנים, שנפלו בשבי הסובייטי במהלך הפלישה לפולין,– . לשירותו של סטאלין עמדה המשטרה החשאית, לימים הק.ג.ב, והתביעה שניהלה משפטי ראווה והביאה את ראשי המהפכה להתוודות קבל עם על פשעים שלא ביצעו. הוא ביצע טהורים אתנים בטטרים בצצנים כמו כן עלילות הדם נגד הרופאים ואנשי רוח יהודים שהוצאו להורג או הגלו

  8. ע.ג. הגיב:

    ממש סנטה קלאוס היה סטלין. אז נזכור שסטלין כרת ברית עם הנאצים (הסכם מולוטוב ריבנטרופ) שלולא הנאצים הפרו אותו סטלין היה צופה בנחת איך היטלר משמיד את המערב (ובואו נשכח את הסכם רופאלו שאפשר לגרמניה להקים את צבאה החזק לקראת המלחמה). נזכור שלפני מלחמת העולם השניה סטלין רצח את מרבית הקצינים הבכירים בצבא האדום וזו היתה הסיבה העיקרית לכך שרוסיה ניהלה מערכה שבה נהרגו כל כך הרבה רוסים. לולא הטרוף של סטלין היו נהרגים הרבה פחות רוסים. כשאתה כותב נניח שנרצחו 3-6 מיליון רוסים ע"י סטלין (ויש אומרים שסטלין רצח בגולאגים לא פחות מעשרים מיליון רוסים) תזכור שהמספר מיצג כחמישה % מתושבי ברה"מ אז. מענין מה היה לך להגיד אם ישראל היתה הורגת כמאה אלף פלשתינים ( כחמישה % מערביי הגדה). ואלה היו אזרחים שלו ולא טרוריסטים כמו הפלשתינים. ומה היה לך להגיד על זכויות האזרח המהוללות שלו כאשר לכ-100 עמים בברה"מ לא היו זכויות כלל ואסור היה להם להזכיר את תרבותם ואת שפתם. כן, סטלין העביר מבחינה מדעית את ברה"מ מהמאה ה-18 הישר למאה ה-20 אבל הוא לא היה צדיק יותר גדול מהיטלר.

    • אולג הגיב:

      עוד פעם חוזר הסיפור של ריבנטרופ-מולוטוב.מי שכרת ברית עם הנאצים קודם לכן היה המערב בהסכם מינכן היה המערב שנתן להיטלר את צכוסלובקיה ושתק לו על האנשלוסס של אוסטריה. המערב סירב לחבור לסטלין נגד הפשיזם אחרי שבריה"מ כבר הותקפה על ידי יפאן ודחק אותו למלחמה בשתי חזיתות עם גרמניה ויפאן, שהדרך היחידה להמנע ממנה הייתה הסכם ריבנטרופ מולוטוב, שבדיעבד גרם לכך שהמערב נלחם לצד בריה"מ במלחמת העולם השנייה. ואין לשכוח גם את שיתוף הפעולה של חברות אמריקאיות עם הפשיזם ובראשם פורד שהקימה מפעלים בגרמניה ויצרה טנקים עבור היטלר ואף תבעה את הצבא האמריקאי לאחר המלחמה בבימ"ש אמריקאי ואפילו ניצחה.

  9. מאור הגיב:

    נכון, והשימוש במילה פשיזם, אפרטהייד, קציני אס אס, השוואות לשואה בכל הזדמנות לא מאפשרות לקיים דיון רציונלי באידיאולוגיה הימנית בכלל. הדמוניזציה הזו היא דו צדדית.

    • צדוק התקוה הגיב:

      מאור
      בדרך כלל השמאל הקיצוני יש לו אובססיה מיוחדת לשימוש במושגים של השואה כלפי הימין הישראלי נדמה לי שיש הבדל ענק בין הימין הישראלי לגרמניה אבל כאשר אין להם מה להגיד והאמת לא אצלהם כדאי [מנסים] להפחיד אז משתמשים בסיסמאות של הקומניסטים משנות ה30 כנ"ל לגבי ארצות הברית האימפריאליסטית שרוצה להשתלט על העולם כל מלחמה [סוריה] מיד מדבקים שזו מלחמה של ארצות הברית העם בסוריה לא רוצה דמוקרטיה ……… רק המוחות של CIA דוחפים לו רעינות

  10. ישראל פוטרמן הגיב:

    כל הכבוד לשמואל אמיר שיש לו האומץ לתפוס את השור בקרניו
    אין ענין להצדיק את כל מעשיו של סטלין ואולי אפילו חלק מהם, אבל הדמוניזציה שנעשית היא במטרה אחרת, להכפיש את המרכסיזם באשר הוא, את התיאוריה והפרקסיס המהפכני (שמוביל כביכול מהגיונו הפנימי למשטר סטליני) וכן ולהרתיע בדיקה אובייקטיבית שלתקופת סטלין בהקשר הנסיבות האמיתיות של אותה תקופה נוראה

    בחשבון אחרון, המבחן הוא בתוצאה. נצחון ברה"מ על גרמניה הנאצית לא היה מושג אלמלא התיעוש המהיר בכל מחיר של מעצמה אגררית מפגרת, הפיכת הפרמידה שבה 80% מאזרחי ברה"מ ישבו בכפר. אחרי מספר נסיונות סטלין הלך לכך בדרך קשוחה תוך הקרבת מיליוני בני אדם

    צריך לזכור את התנאים שבהם היתה ברה"מ באותה תקופה, מדולדלת לאחר מלחמת אזרחים והתערבות צבאית של המעצמות האימפריאליסטיות מבחוץ, חרם כלכלי ופוליטי ומלחמת אזרחים שניה מבפנים – התנגדות האיכרים העשירים שהתבטאה בשריפת יבולים ושחיטת בע"ח שהובילה גם לרעב הגדול

    אי אפשר להצדיק את כל האמצעים שנקט סטלין שחרגו בהרבה מההכרח, טירור כלפי אלפי אזרחים חפים מפשע ועוד, אבל הדברים צריכים להבדק בפרופורציה באופן עינייני בנסיבות ההם

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      קשקוש ! גם את מעשיו של היטלר או אני יכול "לבדוק באופן ענייני ופורפורציונלי" אבל השורה התחתונה תישאר אותו הדבר בדיוק, את העבודה שהוא רצח עשרות מילוני בני אדם באופן ישיר ועקיף אי אפשר להיעלם, לא משנה כמה תדברו גבוהה-גבוהה על התאוריה המרקסיסטית הרדודה ואינפנטילית שלכם.

    • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

      מאמר נפלא מנסח בצורה טובה את ההוויה של הכת המרקסיסטית הפנומנטליסטית- סטלין לא היה רוצח ההמונים אלה שליט שעשה פסח ברוסיה וחיטב את האוקראינים ברעב ההמוני, ורוב האנשים חזרו בחיים מהגולאג ככה שבכלל הגולאג הייתה קטינת קיץ בסביר זה הכול היה שקר. זה הכול תעמולה של המערב הקפיטלסטי הנורא שמשמיץ את המנהיג הגדול שרצח כמה מילונים אבל ראוי שנתייחס לזה בצורה פורופרציונלית , נתחשב בנסיבות, זה לא כזה נורא שהוא רצח מילונים עכשיו שפתאום חושבים על זה. מצחיק איך בעולם השיווני וההוגן של הקומוניסטים דמם של מילוני נרצחים ברוסיה שווה הרבה פחות מדמם של כמה מחבלים פלסטינים מסכנים.

  11. אנג'לו איידן הגיב:

    ל כ ן, היות וההבחנה הזאת היא משקפת נאמנה את המציאות – מציאות בה המאמץ לשריין "הדמוניזציה של סטלין, ההסתה נגדו והכפשתו", ואת השריון המתמשך זה עצמו, הוא מרכיב מרכזי של טקטיקת הבורגנות הגדולה למען הישרדות השיטה החברתית-כלכלית הרקובה שלה עד כדי כך ששריון זה מגובה שכלולים מתוכננים לנתב "כל ניסיון להתמודד אתן (הדמוניזציה של סטלין, ההסתה נגדו והכפשתו) נועד מראש לכישלון" –, כל מאבק מהפכני, הן נגד העוינות השמאלית והן נגד זו הימנית (שתיהן צבועות ותועלתניות, כאשר השנייה פוחדת להיות מנוצחת בעוד שהראשונה פוחדת לנצח) … לכן, כל מאבק מהפכני חייב לכלול במשימותיו פעולות החותרות לסדוק את שריון היסודות לביצור מוסכמות הנצחתו של שלטון ההון הגדול, שיטותיו ומלחמותיו בתוך הבית שלו (וזה בגלל ש-"בעולם השלישי הכפשתו פחות נפוצה, אם בכלל").

  12. לפיד הגיב:

    לא ספרת את האזרחים הישראלים שנהרגו מפיגועים וטילים (כולל ערבים)
    בוייטנאם האמריקנים פעלו לטובת צד מסוים במלחמת אזרחים, צד שבסוף הפסיד
    בקמבודיה הצד הרוצח נתמך ע"י הקומוניסטים
    בלוב וסוריה הערבים נלחמים זה בזה,
    כנ"ל היה עירק-איראן
    (הסכם מולוטוב-ריבנטרופ)
    ועוד

  13. גדעון גיתאי הגיב:

    десталинизация! דסטליניזציה זה אנטי-דמוניזציה! דסטליניזציה או לחדול, זו הבעיה!
    מי הכניס מיליוני אזרחים לגולאגים, אם לא סטלין בעזרת משרתיו הנאמנים וביניהם היהודי לאורנטי בריה. מה אמר ניקיטה חרושצ'וב למושב (הסגור) של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ומדוע הוא הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בתקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת "הטיהורים הגדולים"? מי "טיהר" והגדיר כ"מתנגדי המהפכה" 1108 מתוך 1966 הבולשביקים הוותיקים (צירי כינוס המפלגה ה-17 שהצטרפו אליה לפני 1920)? מי הורה לחסל 848 מהם, והכריז על 98 מתוך 139 החברים והמועמדים לוועידה המרכזית כ"אויבי הציבור"? — תמהני גם על ההצהרה של טאוואריש אמיר: "אם הימין לא היה מכפיש ומשמיץ את סטלין היה לשמאל קל יותר לבקר אותו." על כך אענה לו: החבר ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב, מזכ"ל הועד המרכזי של המקב"מ (Tоварищ Ники́та Серге́евич Хрущёв ГенCек ЦК КПСС) הכיר מצוין את פשעי סטאלין, כי בעברו הוא השתתף בהפעלתם.

    • נילי הגיב:

      לגדעון גיתאי: לברנטי בריה לא היה יהודי. הוא היה גיאורגי כמו סטלין.

      • גדעון גיתאי הגיב:

        נילי. תודה על תיקון הטעות שלי. מודה בטעותי.

        • נילי הגיב:

          לגדעון גיתאי, היהודי היה יז'וב, קודמו של בריה. בריה רצח אותו כפי שיז'וב רצח את קודמו, יגודה. ככה התנהלו הדברים בברית המועצות בהנהגתו של סטלין.

          • וכדאי להזכיר שגם ברייה נרצח הגיב:

            יחד עם שותפיו-לפשע הקרובים, ע"י יורשי סטאלין שהדבר הראשון שעשו היה לקצר בראש את אלה שסיכנו אותם. מתוך ויקיפדיה:

            Many of Beria's subordinates, proteges and associates were also arrested, among them Vsevolod Merkulov, Bogdan Kobulov, Sergey Goglidze, Vladimir Dekanozov, Pavel Meshik, and Lev Vlodzimirskiy…Beria and the others were tried by a special session ("Spetsialnoye Sudebnoye Prisutstvie") of the Supreme Court of the Soviet Union on 23 December 1953 with no defense counsel and no right of appeal. Marshal Ivan Konev was the chairman of the court…
            החיסול היה כמו במאפיה:
            Beria and all the other defendants were sentenced to death. When the death sentence was passed…Beria pleaded on his knees for mercy…but to no avail: the other six defendants were executed by firing squad on 23 December 1953, the same day as the trial,[33] while Beria was fatally shot through the forehead by General Batitsky after the latter stuffed a rag into Beria's mouth to silence his bawling.

      • בני הגיב:

        אישתו של בריה היתה יהודיה…
        ו- מי שרוצה להגן על לנין או על מרקס או על הסוציאליזם – שיעשה את זה, ולא ינסה להגן על סטאלין שהיה ללא שום ספק רוצח המונים מושחת…. האיש המזוויעה אפילו רדף את ז'וקוב – המנצח האמיתי את היטלר.

  14. אוי אוי אוי עושים עוול לסטאלין הגיב:

    חייבים לכתוב פעם בשבוע איזה מאמר שמאזן את הביקורת האכזרית על סטאלין זה נורא חשוב

  15. צדוק התקוה הגיב:

    ומי הציל את שרידי השואה באושוויץ;
    כך אתה כותב אז סטאלין לא יצא "להציל" את שרידי השואה באושוויץ הוא נכנס לפולין [וממנה לא יצא עד נפילת הקומנזים למרות שהבטיח לצרציל בחירות חופשיות]
    ומשם לברלין הוא לא הלך להציל את העם היהודי הוא נלחם נגד גרמניה כי גרמניה "בגדה" משום מה "שוכח" הכותב את עלילות הדם לחסל את היהודים בשנות החמישים אף מילה על מישפטי הרופאים רצח שלמה מיכאלס, שהיה מנהל התיאטרון היהודי ונרצח בפקודת ועוד אנשי רוח אומנים סופריםאחרים שהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA_(1952)וצאו להורג פרק זה נעלם מעייניו של שמואל אמיר

  16. חיים ברעם הגיב:

    מאמר נפלא ומקורי של שמואל אמיר. הניתוח שלו הוא ביסודו נכון אבל גם מהמאמר עצמו ניתן ללמוד שסטלין היה פושע ורוצח המונים. נדמה לי שהבעיה של שמואל (וגם שלי, דרך אגב) היא לא עם ההיסטוריוזופיה בנושא סטלין אלא מסירובם של אנשי השמאל שאינם קומוניסטים לקבל את המרקסיזם-לניניזם. כלומר, לאנשי השמאל במובן הרחב של המונח (שאותם היטיב לתאר סארטר בטרילוגיה שלו "הדרך לחופש") אין היום זיקה למרקסיזם בכלל וללניניזם בפרט. תבוסת הגוש הסוביטי פגעה לא רק במפלגות המרקסיסטיות ברחבי העולם אלא מחצה גם את הסוציאל-דמוקרטיה. ה-FELLOW TRAVELLERS נוטים יותר ויותר למעין מרכז ליברלי אמורפי למחצה, ולכן קשה לשמאל להרים מחדש את ראשו, גם אבל לא רק בישראל.
    לא נוכל להילחם בהתברגנות של השמאל הרופס בעזרת מאמרים (גם אם הם צודקים בעיקרם ומשובחים כמו המאמר של שמואל) שמסנגרים על סטלין. כמעט כל איש שמאל שאני מכיר מעדיף לחיות תחת ממשלה ליברלית ואפילו ניאו-ליברלית (גם אם היא תוקפנית כלפי מדינות ועמים אחרים) מאשר לבלות אפילו יום אחד במשטר של גולאגים ומשטרה חשאית כל יכולה. את זה חייבים להביא בחשבון במלחמה על נפשם של "הוורדרדים".

  17. אלי אמינוב הגיב:

    שמואל אמיר יוצא בצדק נגד המסע האנטי קומוניסטי, אך שוכח שסטאלין החל במסע כזה בעצמו כאשר חיסל את כל חברי הוועד המרכזי של לנין, באשמות שווא של בגידה במהפכה. סטאלין הפך אחרי מות לנין לנציגה המובהק של השכבה הביורוקרטית שהפכה מפונקציה מנהלית לפונקציה חברתית. שכבה זו שסטאלין דאג הן לאינטרסים שלה והן לסלקציה בתוכה, שנועדה לבער את הבלתי צייתנים, המשיכה לנהל את בריה"מ גם לאחר מות סטאלין. סטאלין אחראי להרבה מכות לאנושות, כולל מדיניותו שאסרה על המפלגה הקומוניסטית הגרמנית לשתף פעולה עם הסוציאלדמוקרטיה נגד הפאשיזם. דבר נוסף שיש לזקוף לחובתו הוא מאמציו ומסירותו להקמת מדינת היהודים בלב המזרח הערבי ומתן לגיטימציה לנראטיב הציוני. נקודה נוספת שכדאי לזכור כי בתמורה להסכמת המערב לשליטת בריה"מ במדינות מזרח אירופה. גרם סטאלין לקומוניסטים בצרפת ובאיטליה למסור את נישקם ולשקם את המדינה של אותה בורגנות שקודם לכן שיתפה פעולה עם הנאצים. זה היה העולם של יאלטה.

    • ישראל פוטרמן הגיב:

      הבעייה היא לא אצל סטלין. הוא פעל עפ"י האינטרס המעצמתי של ברה"מ. הבעייה היא אצל אותן מפלגות קומוניסטיות שזיהו את המעצמה הסובייטית כמעצמה סוציאליסטית ועל מזבחה הקריבו את האינטרס של הסוציאליזם אצלם. על זה שמואל אמיר לא כותב. הלקח הזה כנראה לא נלמד.

      • אלי אמינוב הגיב:

        מה שישראל פוטרמן מגדיר כאינטרס מעצמתי של בריה"מ ,הוא בעיקרו האינטרס של אותה ביורוקרטיה שלטת שהיוותה טפיל על גב הפרולטריון הסובייטי. בשל האינטרסים של אותה שכבה פריביליגיונית הקריב סטאלין את האינטרסים של המהפכה העולמית וכינה את הוויתור הזה "סוצייליזם בארץ אחת". אולם זה לא מעניין את משמיצי סטאלין העוינים גם את המהפכה. מטרתם העיקרית היא להסתיר את העובדה שהמשטר הנאצי הוא אחד מביטויו או צורותיו של המשטר הקפיטליסטי. הוא יכול לקום בכל ארץ בה תחשוש הבורגנות מעלייתו של מעמד הפועלים ומיכולתו להחליף את שלטונה הרקוב. שליטים מרושעים יכלו להיות בכל משטר אך הצורך האימפריאליסטי הנובע מהיצור הקפיטליסטי, להתרחב ולהתפשט, מאיימים גם היום על שלום העולם. את המדיניות הזו משרתת ההשוואה הנאיבית או הנבזית בין היטלר לסטאלין.

        • גם אלילך טרוצקי השווה בין היטלר לסטאלין הגיב:

          (וסטאלין האשים את טרוצקי שהוא סוכנו של היטלר). במציאות טרוצקי וסטאלין היו קרובים מאוד זה לזה, כאילו יצאו מאותה טיפה סרוחה, רק שטרוצקי היה יותר תיאטראלי ונלעג בהופעןותיו ה'מהפכניות' וסטאלין יותר אפור וריאליסטי. טרוצקי תמך בהתלהבות בהסכם היטלר-סטאלין ובמלחמה של ה'ביורוקרטיה' הסטאליניסטית נגד עמי פולין, פינלנד וייתר מדינות מז' אירופה ובכל הפשעים הנוראים שבוצעו שם. הוא ראה בזה 'מלחמה מהפכנית', כמו המלחמה שהוא, לנין וסטאלין ניהלו נגד העם הרוסי, האוקראיני וכו' 20 שנה קודם לכן. התמיכה בשותפות של סטאלין עם היטלר ובמלחמה הנפשעת שלו נגד עמי מז' אירופה היתה כ"כ חשובה לטרוצקי שהוא הסתכסך על השאלה הזאת עם חלק מחסידיו, בייחוד בארה"ב (שכטמן, ברנהאם וכד') וסילק אותם מה'אינטרנציונל' שלו.

          בקיצור, ההבדל בין הטרוצקיסטים לסטאליניסטים ובין הרוצחים טרוצקי וסטאלין הוא סמנטי בלבד. מדובר באותה אידיאולוגיה ופרקטיקה נפשעת הידועה כפאשיזם אדום.

          היום הטרוצקיסטים נמצאים יחד עם הסטאליניסטים בפח האשפה של ההיסטוריה, ללא שוב.

  18. צפור בודד הגיב:

    קים הבדל ברור בין סטאלין מושיע העם היהודי בזמן השואה ואח"כ תומך נלהב בהקמת המדינה הציונית, לסטאלין העריץ והדספוט שדרדר הסוציאליזם בכלל והקומוניזם בפרט לשפל המדרגה.
    מדובר כאן בדמות אמביולנטית לכל דבר. וכך יש גם להתיחס לתופעה.
    למרבה הצער רק הצד הדמוני של האיש מוכר בישראל.
    את היטלר, מוסוליני, סטאלין, מאו דזה טונג, פול פוט ואחרים, מחבר חוט שני סוציאליסטי.
    אין מה לעשות, כולם צמחו משם.
    כל אלה פרשו הסוציאליזם (והקומוניזם) בדרכם הקלוקלת המיוחדת והביאו אסון על עמם ומדינתם, הא ראיה.
    לכן חיבים להכיר בקושי המובנה ולקבל האקסיומה האומרת שהסוציאליזם (והקומוניזם), חיב להיות שזור בדמוקרטיה.
    אין דמוקרטיה, אין סוציאליזם.
    אין דמוקרטיה אין קומוניזם.
    ואם הקומוניזם נשען על שורשי העשב המיצרים אינטרנציונל, משתמע מכך רק דבר אחד:
    הדמוקרטיה חיבת להתחיל ולפעול בתוך שורשי העשב.
    זהו משפט המפתח!
    אם לא תהיה דמוקרטיה כבר בתוך שורשי העשב, לא יוכל האינטרנציונל (הדמוקרטי) להתכונן בהמשך ובשביל זה צריך אוונגארד.
    וזו הבעיה האמיתית של "השמאל" העולמי המודרני:
    אין לו אוונגארד ולבטח לא מהבסיס.

    • ע.ג. הגיב:

      צפור יקר. יש לך חור בהשכלה. לא שמעת כנראה על הדיקטטורה של הפרולטריון. זו הסיבה שקומוניזם לא היה איננו ולא יהיה לעולם משטר צודק. סטלין לא היה רשע לעצמו (אם כי יתכן שהיה חולה נפש כדעת כמה חוקרים) אלא פשוט ישם את מה שהקומוניזם דרש כדי לחנך את המעמדות המקולקלים. בדרך מתו 20 מיליון? זה למען רעיון טוב. בדרך נרמסו כל זכויות האדם? זה למען רעיון טוב. בדרך נעשה נסיון להשמיד עמים שלמים ועשרות תרבויות? זה למען רעיון טוב. זוכר, עולם ישן עדי יסוד נחריבה. כך שרים הקומוניסטים עד היום. והוא השמיד, אוהו איך הוא השמיד. שמואל אמיר כמו כל קומוניסט טוב מצדיק גם היום את כל הפשעים שעשה סטלין כי זה "למען רעיון טוב."

  19. גדעון ספירו הגיב:

    תודה לידידי שמואל שהרגיע אותי. חייתי תחת הרושם שסטלין רצח 20 מיליון בני אדם, ועתה, בא שמואל ומבשר כי בסך הכל מדובר בין 3 ל-6 מיליון בני אדם שהלכו לעולמם מעט מוקדם מהצפוי, וזה בהחלט מספר נסבל המזכה את סטלין בנטיעת עץ על שמו בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. כמי שהשתייך ומשתייך לשמאל האנטי סובייטי, מחזיר אותי שמואל שנים אחורה לויכוחים עם אנשי מק"י ולאחר מכן רק"ח. שמואל נוקט באותה שיטה שהייתה נהוגה אז בשנות החמישים, השישים והשבעים כאשר מול ביקורת על המעצמה הקומוניסטית, הם פצחו בזמר אנטי אמריקאי. האמריקאים יותר טובים? תראה מה הם עושים. עניתי אז ואני חוזר על כך היום, כי גם אם נניח שהאימפריאליזם האמריקאי הוא רשע מרושע – זה לא מלבין את פשעי האימפריאליזם הסובייטי: דיכוי מרד הפועלים בברלין וההתקוממות בהונגריה, הפלישה לצ'כוסלובקיה (בלי סטלין אבל ברוחו), רצח האנרכיסטים בספרד, תמיכה במשטרים עריצים, מנהיג אחד, מפלגה אחת וכל החושב אחרת ליאור תשליכוהו. הנזק שגרמו בריה"מ וסטלין לסוציאליזם, רעיון נאצל, הוא ארוך טווח.חסידים לא יכולים לחיות בלי הרבי. יש גם חילונים שזקוקים לשמש העמים, למלך המשיח.

    • לגדעון ספירו היקר הגיב:

      צר לי לומר לך, אבל אתה מתייחס לברה"מ בדומה לשמואל רק במהופך. ברה"מ גרמה נזק ואיכזבה אותך, משום שאתה כמו אמיר מייחס לה מה שלא היתה. אני מתאר לעצמי שפוטין או אחמיניג'ד לא מאכזבים אותך. מה לעשות אבל סטלין לא עבד אצלך… הוא פעל לפי האינטרסים של המעצמה הסובייטית כפי שהוא חשב נקודה. עפ"י כך תשפוט אותו אבל, אם כך, צריך לספור גופות כמו שכותב אמיר, אז נראה שניכסון, גו'נסון ואחרים היו "צדיקים" לא פחות. שימוש בגז לרצח מאות אלפים בויטנאם, שותפות לרצח מאות אלפים במזרח טימור, מרכז ודרום אמריקה, אפריקה ואיפח לא. אבל גם אתה בתור חבר אמנסטי לא תובע להעמיד אותם לדין. הם נחשבים "נשיאים דמוקרטים" מכל אלה דמוניזציה עושים רק לסטלין מדוע? אולי בגלל הסוציאליזם "רעיון נאצל" שאולי הוא סמל? (כוזב) ואת הרעיון הזה צריך להוקיע בכל מחיר?
      עכישו כדי להיות ישר צריך לשים על המאזניים גם כף זכות נצחן סטלין על היטלר. אלמלא כך כל השיפוט לגבי התקופה היה שונה וזה לא דבר של מה בכך
      בידידות ישראל פוטרמן

      • לישראל פוטרמן היקר הגיב:

        מי שהיו הראשונים בהיסטוריה שחיסלו אוכלוסיה אזרחית בגזים מרעילים היו הבולשביקים במלחמת האזרחים ברוסיה. לצורך זה הם רכשו בגרמניה פגזי גז מרעיל (בעיקר גז עצבים וגז חרדל) שהופעלו בחזיתות מלה"ע ה-1 ויחידות הארטילריה של הצבא האדום בפיקודו של הגנרל טוחצ'בסקי שחוסל אח"כ בידי סטאלין ובהוראתם הישירה של לנין וטרוצקי המטירו את פגזי הגזים המרעילים על כפרים רבים בשטחים נרחבים בדר' רוסיה שהתנגדו לקומוניסטים, להחרמות המזון ולשוד התבואה ובעלי החיים ע"י הבולשביקים, והשמידו אותם. העובדות על הג'נוסייד הזה נחשפו ע"י חוקרים רוסיים ומערביים בארכיונים הסובייטיים שנפתחו אחרי קריסת בריה"מ, ואז התגלתה כל הזוועה שהוסתרה ע"י המשטר הקומוניסטי במשך 70 שנה. הם גם חשפו את פקודות המבצע של לנין, טרוצקי וטוחצ'בסקי להשמדת האיכרות, בהתאם ל'נאום הקולאקים' המפורסם של לנין מיולי 1918 שבו הוא קרא להשמיד 2-3 מיליון משפחות של 'קולאקים', שהיה שם קוד לאיכרים שהתנגדו לקומוניזם.

        • מתוך נאומו של לנין על חיסול הקולאקים הגיב:

          הנאום הוא מאוגוסט 1918:

          The kulaks are the most brutal, callous and savage exploiters, who in the history of other countries have time and again restored the power of the landowners, tsars, priests and capitalists. The kulaks are more numerous than the landowners and capitalists. Nevertheless, they are a minority.

          Let us take it that there are about fifteen million peasant families in Russia… Of these fifteen million, probably ten million are poor peasantsr… About three million must be regarded as middle peasants, while barely two million consist of kulaks, rich peasants, grain profiteers…
          Ruthless war on the kulaks! Death to them! Hatred and contempt for the parties which defend them-the Right Socialist-Revolutionaries, the Mensheviks, and today's Left Socialist-Revolutionaries! The workers must crush the revolts of the kulaks with an iron hand, the kulaks who are forming an alliance with the foreign capitalists against the working people of their own country.

  20. נילי הגיב:

    תי שאלות לאלי אמינוב:
    אתה אומר שסטלין כפה על קומוניסטים בצרפת ובאיטליה למסור את נשקם. אתה רוצה לומר שקומוניסטים בצרפת ובאיטליה צברו נשק והתכוננו למהפכה אלימה בשתי הארצות החרבות האלה אחרי המלחמה, בין השאר, לדבריך, באשמת שטלין שאסר על הקומוניסטים הגרמנים לשתף פעולה עם הסוציאל דמוקרטיה. אילו עובדות היסטוריות? איפה אפשר לקרוא על כך?
    אתה זוקף לחובתו של סטלין מאמצים ומסירות להקמת מדינה יהודית בלב המזרח הערבי ומתן לגיטימציה לציונות. אז למה שאתה לא תעזוב את המדינה הרעה הזאת ותהגר למדינה אחרת במזרח הערבי ותילחם שם עד חורמה במדינה הציונית?

  21. גיא הגיב:

    וואו, פשוט וואו.

    אלא אם כן המאמר הזה נכתב כפארודיה על כתיבה שמאלית קצונית (ובמקרה זה – כל הכבוד, כתוב היטב!), אני אפילו לא יודע היכן להתחיל.

    סטאלין היה רוצח המוני. נקודה. אם הכותב חושב שרצח המיליונים היה מוצדק כקורבנות ראויים על מזבח המהפכה, שיגיד זאת במפורש. הוא לא עשה זאת אלא התפתל ומכאן אין אלא להסיק שגם הוא לא מסכים עם הדעה הזאת (או שאין לו מספיק יושרה כדי להגיד זאת במפורש).

    כל "תרומה" שהייתה לו לבריה"מ מתקזזת יפה מאוד עם הרעב ההמוני שגרם לו באוקראינה בשנות השלושים (רעב שהוא כולו מעשה ידי אדם), מעשה הבגידה האדיר שלו כלפי ארצו שלו בכך שחיסל אלפי קצינים והשאיר את ארצו עם צבא נטול שדרת פיקוד אל מול הפולש הנאצי ושלל מקרי הרצח האחרים.

    נזכיר לכל מי ששכח – כל תאוריה פוליטית מטרתה לתרום לרווחת האדם. "רווחה" שמושגת על ידי מותם של מליונים היא לא רווחה. היא לכל היותר בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת.

  22. צריך להחזיר את הכרזה עם 4 הקדושים לאיקונוגרפיה הקומוניסטית הגיב:

    לסטאלין יש מקום של כבוד בהנהגת הקומוניזם ליד רוצח ההמונים לנין שביחד עם שותפיו סטאלין וטרוצקי רצח במלחמת האזרחים לבדה כ-10 מיליון בני אדם ע"י כיתות יורים שהופעלו יומם ולילה, ע"י הרעבה המונית של האיכרות, ע"י השמדה בגזים מרעילים של כפרים שלמים בדרום רוסיה וע"י הגליית המוני בני אדם ל'קונצנטרציוננייה לאגרי' (מחנות ריכוז, ע"פ הטרמינולוגיה הבולשביקים שקדמה למערכת הגולאגים שהוקמה ב-1929). בנוגע לגולאגים ממליץ לקרוא את סיפרה המרשים והפרטני של אן אפלבאום ולא את גיבובי ה'היסטוריה' של אמיר. לגבי 'הישגי' הקומוניזם בכלכלה די להזכיר את עדותו של גורבצ'וב שפיריון העבודה בבריה"מ היה פי 3 נמוך מבמערב ובחקלאות פי 5. בריה"מ לא יכלה לספק אפילו מזון לאוכלוסייתה הרעבה, כמו צפ' קוריאה היום. לטרוצקיסט אמינוב: אלילך טרוצקי היה רוצח לא פחות אכזרי מסטאלין, אך למזלם של קורבנותיו הוא סולק מרוסיה בשלב מוקדם ולבסוף חוסל במקסיקו והוצג כ'קורבן'.

  23. ג'מאל עאשור הגיב:

    בתקופת שלטונו של סטאלין נספו כ-‏20 מיליון איש, נעקרו 28 מיליון, מתוכם 18 מיליון אולצו לעבוד בפרך בגולאג, וכמיליון ילדים הוכנסו לבתי יתומים של הקג"ב.יש כאלה שמאמינים שזה נכון ויש כאלה שחושבים אחרת .יש כאלה שמשווים אותו להיטלר ויש כאלה שנעלבים מזה כשמשווים אותו להיטלר .האם השאלה היא מי יותר אכזרי ?. מה שמדאיג אותי הוא איך כותב המאמר וחבריו מתיחסים לאכזיותו של סטאלין כלפי עמו ומצדיקים את פועליו בטענה שאחרת סטאלין לא יכול לעשות דבר אחר ,חבריי לא מבינים עדיין שזו היתה שיטה חברתית המושתתת על הקזת דם, שיטה שהצדיקה את הרצח בהווה בתקווה להשגת אושר בעתיד.חבריי עדיין חושבים אם סטאלין היה מתנהג אחרת "האושר " הסוציאליסטי לאחר מות סטאלין לא מגיע.אני חשבתי: רק הגיוני שהסתלקותו של הדיקטטור רוצח ההמונים תביא לתחושת הקלה או לגילויי שמחה בקרב נתיניו הרמוסים. אלא שלמרבה ההפתעה, ההיפך הוא הנכון. כארבעה מיליון איש זרמו אל הכיכר האדומה במוסקבה בתשעה במרץ 1953, בניסיון נואש לחלוק כבוד אחרון לרודן האכזר, הנערץ והאהוב עליהם. כאלף וחמש־מאות גברים ונשים נמחצו תוך כדי כך למוות. אז למה עליי להתפלא מתוכן מאמרו של קמינר ?
    למה חברי מתפלא וגם נעלב כשעדיין מזכירים את אכזריותו של סטאלין כלפי עמו ? מה רצית שישכחו ויזכרו את מעשיו הטובים רק? האם גם עלינו לשכוח את אכזריותו של היטלר ? האם עלינו לשכוח את אכזריותה של ארצות הברית בוויטנאם ?

  24. ג'מאל עאשור הגיב:

    ההמשך: מה אתה רוצה .?.אני הבנתי שכותב המאמר עדיין לא הבין שמשטרים טוטליטרים מסתמכים לא רק על טרור, דיכוי והפחדה, אלא גם, ולא פחות מכך, על יחס של הערצה ואהבה מצד הנשלטים. בלי הכרה בתופעה מהותית זו, לא נוכל להבין כיצד הצליחה ומצליחה להתקיים הדיקטטורה הטוטליטרית, תהא זו של סטלין, היטלר, מוסוליני, מאו טסה טונג, או קים ז'ונג איל בצפון קוריאה ושל אסד בסוריה בימים אלה ממש. תופעת ההסתמכות של הדיקטטור המודרני על הסכמת נתיניו ורצונם תוארה כבר על ידי היסטוריונים וחוקרי הטוטליטריזם.
    בימי סטאלין הייתי יכול להבין את הדו־קיום, שאינו מובן מאליו, שבין סגידה גדולה ואימה עמוקה לסטאלין אבל אני לא יכול להבין היום את כל אלה שמצדיקים את סטאלין .

  25. צפור בודד הגיב:

    לע.ג.
    ידידי היקר, שוב אתה טוחן את הקלישאה הידועה, שהקומוניזם או הסוציאליזם דוגלים במושג הנתעב הזה "דיקטטורה של הפרולטריון". טובי החוקרים דשו במדוכה זו עד דק. והדעת הנותנת היום היא שדבריו של מרקס בנושא פורשו לא נכונה ע"י לנין ותלמידיו.
    ושוב פליאתני עליך שאתה שב לשלול הסוציאליזם כתורה וערך שאותם אתה מסרב ללמוד ונאחז ומצביע באותם אישים ותנועות ש"אימצו" דרך קלוקלת בעליל, כתרוץ לא לנסות ולהבין על מה הסוציאליזם ו/או הקומוניזם מדברים. ודבר נוסף: בזכות הדיקטטור הגדול סטאלין הוקמה בכלל מדינת ישראל. צא וחשוב מה היה קורה לולא סטאלין באגרוף הברזל שלו לא היה משנע בריה"מ ממצב של ממלכה אגררית מפגרת לכדי מעצמה תעשיתית במשך פחות מעשרים שנה. היטר היה חולף דרכו כחלוף סכין בחמאה מומסת, מגיע לכאן ומבטל עצם קיומנו. קו"ח שלא היה אח"כ מי שידחוף להקמת מדינתנו הן בנשק והן בסיוע באו"ם. כלומר למרות כל הביקורות, בסטאלין נמצאת תחילת גאולתנו כעם ותשועתנו כיצורים חיים. משמע אם סטאלין היה נוהג כשליט "נאור", כל הסיכויים הם שאני ואתה לא היו מתדיינים כאן כלל.

    • ע.ג. הגיב:

      צפור יקרה. אתה טועה ובגדול. אני ממש לא שולל את הסוציאליזם. אני שולל את הקומוניזם ואלה שני מושגים שונים בתכלית. האם הקומוניסטים פרשו לא נכון את המושג "הדיקטטורה של הפרולטריון"? אני בספק. סביר יותר להניח שחוקרים קומוניסטים מצאו דרך אפולוגטית להתנער מהפשעים שבוצעו ע"י כל משטר קומוניסטי. וזו בדיוק הראיה שזו לא היתה פרשנות מוטעית – כל משטר קומוניסטי ללא שום יוצא מהכלל הרג רבים בשם האידיאולוגיה ורמס זכויות אדם בשם האידיאולוגיה. סטלין עשה גם מעשים טובים? כן ואתה הצבעת עליהם. האם זה מלבין את פשעיו, האם זה הופך את האידיאולגיה הקומוניסטית לפחות רצחנית? ממש לא. מי שמתעלם מתרומתם של סטלין וברה"מ לנצחון על הנאצים הוא שוטה גמור (ומי שחושב שהם לבד עשו זאת הוא שוטה באותה מידה) זה לא מצדיק אפילו רצח אחד של סטלין וחבר מרעיו בשם האידיאולוגיה שהיום אנחנו יודעים שהיא מופרכת לחלוטין למרות שכחזון ורעיון היא דבר ראוי לשאוף אליו (ולהזהר מלהגיע אליו).

  26. מתי מק"י חוזרת לפולחן שמש העמים סטאלין? הגיב:

    אין כמו נוסטאלגיה. הגיעה הזמן להחזיר עטרה ליושנה. מק"י של ימי סטאלין היא מק"י האמיתית והבלתי-מזוייפת, מק"י עם טעם של פעם, כשבתהלוכת המפלגה באחד במאי בתל אביב נישאו תמונות שני המנהיגים החברים-לנשק לנין וסטאלין וכשבוועידת המפלגה כולם קמו על רגליהם, מחאו כפיים בהתלהבות וקראו קריאות קצובות 'סטאלין – מיקוניס', 'סטאלין – מיקוניס' (זה היה לפני שמיקוניס בגד ועבר יחד עם סנה למחנה האוייב המעמדי והציוני) , ואת הסיסמאות 'יחי החבר סטאלין', 'יחי סטאלין הגדול' ו'לחבר סטאלין – הידד'.

    • גופי הגיב:

      למה אתה צולל שנים אחורה? הבט עתה, את כל הרודנים וחלאות האדם שמק"י מתיימרת להיות בני חסותם= אסד, קדאפי, צ'אבז (שיגידו מה שהם רוצים, אבל הבנאדם פשוט דיקטטור שהפך את ונצואלה למדינה הכי פחות חופשית בכדור הארץ המערבי, יחד עם… קובה), קסטרו (כנ"ל), קים זונג און (היעדר כל ביקורת היא רמז כלשהו להערצה או לסתם אמפתיה לא?). ואני אומר את זה בתור מי שמאלני ליברלי מוחלט שתומך בסיום הכיבוש ומגנה גם את ההתנהלות האימפריאליסטית של ארצות הברית וכן את הצביעות והציניות שמאפיינים את הצהרותיה בדבר זכויות אדם.. ציניות שלצערי מאפיינת גם חלק משוחרי זכויות האדם כאן באתר.

  27. אנג'לו איידן הגיב:

    התקדמות בתוך מק"י-חד"ש
    בפורום הקומוניסטי הישראלי, עוד לפני הקמתו, ההתקדמות הזאת התחילה דרך תמיכת פורשי מק"י בעד המשטר היוגוסלבי ונגד פלישת נאט"ו, ובאמצעות פרישתם. היום, http://www.icf.org.il/state_6_4_2011.htm מדבר בעצמו.
    בהנהגת מק"י, קיבלה ביטוי לראשונה 'כאשר המזכיר הכללי של מק"י, מוחמד נפאע, יצא חוצץ נגד התעמולה המערבית בשאלת סוריה וטען שמטרתה להצדיק התערבות אמריקאית, …' – לציטוט הזה יש המשך שיגיע מייד. אבל, כבר אז, שורות המפלגה הכפילו תמיכתן בעד המשטר הסורי. זאת אומרת שהחבר נפאע תמך בהכפלה הזאת, ותמיכתו תרמה להגברתה וחיזוקה.
    החבר נפאע '… הואשם בביטאון מק"י, "זו הדרך", כמי שמבקש להחזיר את הסטליניזם…' באמצעות '…דמוניזציה של סטלין …' – שתוצאות השקר שבה עדיין מרעילות את השמאל. זה לא החליש. להיפך. אחרי האשמה הזאת, לא זו בלבד שהתמיכה במשטר הסורי התרחבה, אלא שגם הויכוח על סטלין חשף אהדה רחבה לטובת "הסטליניזם", דהיינו, המרקסיזם-לניניזם ללא עיוותים וסטיות – סטלין מת, אבל המרקסיזם-לניניזם לא מת, וגם סוריה לא. ואחרי שהואשם 'כמי שמבקש להחזיר את הסטליניזם', החבר נפאע גם 'יצא חוצץ נגד התעמולה המערבית בשאלת' סטלין באמצעות הבהרה (או מאמר המבקש לקדם הבהרה) על סוריה 'אנחנו מפלגה מהפכנית ולא אגודת צדקה', שפורסם באתר של חד"ש בערבית, בתאריך 11.10.2011 (www.etgar.info/he/article__546 – הפחד בפני התפקחות מרקסיסטית דחף את הנהגת מפלגת דעם לתרגום זה מלווה מתקפות-טירוף נגד אנטי-אימפריאליזם על גבי "אתגר – מגזין פוליטי תרבותי").

  28. דוד עציון הגיב:

    גם את הנצחון הגדול על גרמניה הנאצית, סטאלין כמעט ופספס. במשך השנתיים לפני הפלישה הנאצית הוא התעלם מהתרעות ומהודעות. במשך העשור שקדם לכך הוא הכחיד כמעט כל זכר למנהיגות צבאית.
    לולא העמידה של החיילים הפשוטים, המרחבים והיקף כח האדם של רוסיה וקצת טיפשות של היטלר וקציניו, אינני יודע אם ברית המועצת היתה ניצלת.
    כן, וכמעט שכחתי:עזרה ישירה באספקה של האמריקאים והבריטים בשלבים הקריטיים של 1942

    • הניצחון על הנאצים בא למרות סטאלין ולא בגללו הגיב:

      הוא בא הודות לגבורה הבלתי-רגילה של לוחמי הצבא האדום שבשורותיו לחמו יותר מחצי מיליון יהודים ומאות אלפי פולנים ובני עמים אחרים, שלחמו כדי להציל את עמיהם ואת ארצותיהם מהשמדה ושיעבוד. אסור לשכוח שסטאלין וכנופייתו בצמרת ההנהגה הסובייטית היו בעלי בריתם של היטלר וגרמניה הנאצית ושותפיהם בפתיחת מלה"ע ה-2 ובכיבושים ומסעות השוד, הדיכוי והרצח במזרח אירופה, מפינלנד, דרך הארצות הבאלטיות ופולין ועד בסרביה. רק בפולין רצח משטר סטאלין בשנים 1939-41 מאות אלפי בני אדם, רק בקאטין הם טבחו כ-25 אלף שבויים פולניים שנורו בעורפם כשהם כפותים ע"י קלגסי הנקו"ד שהשליכו את גוויותיהם לקברי אחים. שיטת הטבח הזאת אומצה אח"כ ע"י הנאצים בבאבי יאר ובמקומות אחרים. עד לפלישה הנאצית לרוסיה ב-22 ביוני 41 המשיך סטאלין לצייד את בעל בריתו היטלר במזון, בחומרי גלם ובסחורות אחרות שנגזלו מפיות מיליוני הגוועים ברעב תחת משטר הדיכוי הקומוניסטי, בייחוד באוקראינה שבה התליין לאזאר קגנוביץ', גיסו של סטאלין, הרעיב בשליחות אדונו מיליונים למוות ודאג להשמיד כל קול של מחאה.

  29. צפור בודד הגיב:

    לע.ג. אתה כותב: "אני ממש לא שולל את הסוציאליזם. אני שולל את הקומוניזם ואלה שני מושגים שונים בתכלית". ובכן הרשה נא לי לומר לך במלוא הצניעות שאינך יודע סוציאליזם מהו וקומוניזם עבורך הוא לא יותר מבד אדום.זה כאילו שתגיד שאינך שולל את עגנון אך את "תמול שלשום" שכתב, אתה כן שולל מכל וכל (משום שאלו כביכול מושגים שונים בתכלית). אדרבא, ספר נא להדיוט כמוני מדוע הסוציאליזם טוב בעיניך ואילו הקומוניזם לא? ומדוע שני אלו מושגים שונים בתכלית?
    כאן, כבר אין ויכוח, הכולל מתן גושפנקא מכבודו לרעיונות ומעשים חובקי עולם, אלא מתן הגדרות ברורות.

    • שיעור בהיסטוריה פוליטית לציפור הבודד הגיב:

      יש תופעות ומושגים שההיסטוריה הכתימה אותם בדם ובזוהמה ולכן אי-אפשר להשתמש בהם, אלא להגדרת הרוע והרשע שהם מייצגים. למשל הצירוף 'נציונל-סוציאליזם', 'סוציאליזם לאומי', שני מושגים שהיתה להם פעם דווקא קונוטציה חיובית אבל היום, לאחר הניסיון ההיסטורי עם הנאציזם כמשטר של טרור, רצח המונים והשמדה שני המושגים האלה עם המקף ביניהם הפכו למוקצים מחמת מיאוס. גם הקומוניזם באמצע המאה ה-19 היה מושג אחר לפני שהוא הגשים את עצמו כמשטר אימים הבנוי על עשרות מיליוני גוויות של נרצחים ע"י מנגנוני הרצח שלו, מים סין במזרח ועד למרכז אמריקה במערב, ועל טרגדיה נוראה לשליש מהאנושות. אין קומוניזם בלי גולאגים, מחנות ריכוז ומוות, משטרה חשאית, מנגנוני רצח, דיכוי כל חירויות האזרח, שלטון עריץ של מפלגה אחת ודיקטטורה של כנופייה נגד הרוב המכריע של העם. גם ה'סוציאליזם' הפך לטמא מרוב השימוש לרעה בו ע"י הקומוניסטים ועוזריהם, אך כשמנגידים אותו עם הקומוניזם מקשרים אותו עם משהו דמוי סוציאל-דמוקרטיה ועם חברת רווחה דמוקרטית, ואז הקונוטציה היא שונה לגמרי.

      • צפור בודד הגיב:

        מענין מאד…מכאן שעלי לוותר גם על יהדותי משום שהוכתמה והוכפשה, על ציונותי גם כן, משום שיש אי אלה הרואים מוקצה שבמוקצה וכן הלאה והלאה…למעשה בכל תחום, לתפיסתך גם הקפיטליסטים צריכים לעזוב הקפיטליזם משום שיש מקומות בהם הוא נתפס כקללה. נו באמת.

        • לנין הפסיק לקרוא למפלגתו 'סוציאל-דמוקרטים' הגיב:

          בטענה שהסוציאל-דמוקרטים 'בגדו בסוציאליזם' עם תמיכתם במדינות שלהם בפרוץ מלה"ע ה-1. הסוציאל-דמוקרטים גם התנגדו לפוטש הבולשביקי ב-7 בנובמבר 1917 נגד הממשלה הדמוקרטית החוקית ברוסיה ולפיזור האסיפה המכוננת הדמוקרטית בינואר 1918 שבה הם היו במיעוט לא גדול. לנין כתב אז את ספר הקללות והגידופים הידוע 'המהפכה הפרולטארת והרנגאט קאוטסקי'.

          אבל ה'חטאים' שלנין מצא אצל הס"ד היו משחק ילדים לעומת פשעי הבולשביקים ופשעי הקומוניזם ב-95 שנות קיומו.

          הקומוניזם הפך למוקצה מחמת מיאוס, וברוב המדינות המתקדמות הקומוניסטים עצמם התנערו מהקומוניזם, שינו את שמם והפכו למשהו אחר. בבריטניה הם הפכו קודם ל'שמאל דמוקרטי' ואח"כ לקבוצות עם שמות אחרים, באיטליה הם הפכו ל'מפלגה הדמוקרטית', בגרמניה ל'מפלגת השמאל', גם בסקנדינביה יש להם כל מיני שמות, רק לא קומוניסטים. בצרפת המ"ק נבלעה ב'חזית השמאל' אחרי שאיבדה כמעט 90% מחבריה, ולאחרונה הם הורידו את סמל הפטיש והמגל.

          מק"י היא אחת המפלגות הקומוניסטיות הבודדות במערב שעוברת רגרסיה סטאליניסטית (ולאומנית ערבית) – בחזרה לימי הפק"פ של שנות ה-30.

    • ע.ג. הגיב:

      צפור יקרה. כדאי לדעת לפני שמדברים. בקומוניזם – כל אמצעי היצור שיכים למדינה ומופעלים על ידה. סוציאליזם – אמצעי היצור בחלקם בבעלות המדינה ובחלקם מופרטים. בד"כ המדינה תקח על עצמה את מה שהסקטור הפרטי לא יעשה כפי שהיא היתה רוצה למשל, חנוך, בריאות, רוחה, צבא ואם חלק היא לא יכולה לקחת על עצמה באופן מלא היא מסבסדת אותו בצורה מסיבית. זה רק אחד ההבדלים המהותים בין שתי השיטות. אחת הנגזרות של ענין זה הוא ענין הדמוקרטיה וזכויות האדם. בקומוניזם האדם הוא בורג בתוך מערכת ומתוך כך זכויותיו אינן חשובות אם הן מתנגשות בטובת המערכת/המדינה וכן, זה מאד מזכיר את הפשיזם ולא במקרה. לעומת זאת בסוציאליזם האדם הוא המהות. כל יתר עשרות ומאות ההבדלים כבר פחות חשובים. וכדי להרגיז שוב את הסטליניסטים אז המקרה היחיד בהסטוריה של קומוניזם דמוקרטי (בערבון מוגבל) נוצר כאן בארץ ישראל – הקבוץ.

      • צפור בודד הגיב:

        אני במקרה כן יודע על מה אני מדבר.
        לא היגדרת הסוציאליזם כלל ולבטח שאינך יודע מהו קומוניזם. ניסית להצביע על אי אלו הבדלים התופסים לדעתך המלומדת בין השיטות. אתן לך רמז: הקומוניזם הינו חלק מהסוציאליזם. אם אין קומוניזם, אין סוציאליזם. קו"ח ההפך: אם אין סוציאליזם אין קומוניזם. בדבר אחד כן צדקת, היות והסוציאליזם צריך להשען גם על הסוציאליזם הדמוקרטי (עוד חלק במערכת הסוצ'), אזי הסוציאליזם אכן מאפשר בעלות פרטית באופן חלקי…אבל זה רק פרט שולי בתאור הכולל של הסוציאליזם אותו אינך רואה…
        וחוץ מזה : מה זה אין קומוניזם דמוקרטי? הרי על זה אנו נאבקים, שכן יהיה: הנה מק"י-חד"ש מקימת קומוניזם דמוקרטי בשורותיה…תמהני מהיכן נשאבת חוצפתך להציגה כבלתי דמוקרטית.
        והקיבוצים (וכך הקולחוזים בבריה"מ) בכלל החלו כאוונגארד אנרכיסטי. האם ידעת שהאנרכיזם הינו חלק מהסוציאליזם?…אני משוכנע שעבורך אנרכיזם זו סתם מילה נרדפת לברדק. לא נורא, תמשיך להתחפר, רק תודיע מתי הגעת לאוסטרליה.

  30. עופר הגיב:

    סטאלין, מאו והיטלר – שלושה פושעים שרצחו עשרות מיליוני אנשים, וגם כינו את עצמם סוציאליסטים (כן, גם היטלר, ויותר ממנו גבלס והימלר אנשי האגף ה"שמאלי" של המפלגה שהעריצו שנים רבות את ברה"מ):

    http://users.erols.com/mwhite28/tyrants.htm

    במובן זה, סטאלין היה ממשיכו הישיר של לנין, רק בקנה מידה יותר גדול. לעניין התיעוש של ברה"מ – התהליך עצמו התחיל הרבה לפני המהפכה. אציין שההלאמות הכפויות וחיסול הנא"פ התחילו בסביבות 1928, באותה תקופה שבה חזר התוצר הרוסי לרמה של 1914, לפני ההרס של מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים.במלים אחרות – סטאלין המשיך מהנקודה שבה הפסיק הצאר.

    באופן אישי, אני גאה להיות סוציאליסט, למרות מעשים איומים שנעשו בידי מעוותי המושג הזה.

  31. ירון הגיב:

    לשמואל אמיר – אתה מפספס את השאלה. השאלה היא – האם סטאלין קידם את הרעיונות הראשונים שעלו במהפכה של מועצות השותפות בכל ההחלטות הפוליטיות, בכדי לקדם חברה שוויונית וצודקת, שיש בה חופש ושיתוף? מועצות שהן ביטוי דמוקרטי אמיתי של רצון בני האדם? השאלה הי מה הקשר בין שלטונו של סטאלין ומה שהוא עשה מרוסיה/ברה"מ לבין הרעיונות של חופש ושוויון? תחת שלטונו לא היה חופש – (לא אישי ולא פוליטי), והשוויון היה בכפיה. אנשים לא היו חופשיים להשתתף כשווים בקביעת גורלם – מי שקבע זה סטאלין, או המנגנון הבירוקרטי של המפלגה. השאלה היא האם אתה תומך בשוויון ובחופש, או שוב בשלטון של קבוצה קטנה על הרוב? איני רוצה בכך, ומסתבר שגם 350 מיליון לא רצו בכך, והלוואי וגם אתה אינך רוצה בכך.

  32. מבין עניין הגיב:

    "הבה נניח לצורך הדיון ששלושה עד שישה מיליון אזרחים סובייטים אכן נרצחו בתקופת סטלין."
    כל תוספת מיותרת…..

  33. אש הגיב:

    לא מבין דבר,
    הגנרלים "הלבנים" שלחמו נגד המהפכה הרוסית ונתמכו ע"י מעצמות המערב (ביניהם גם צ'רצ'יל) וזרעו הרס ומוות ברוסיה לא נחשבים כמובן. האבידות שהם גרמו נזקפים לחובת המהפכה כמו שקרה גם בצרפת ובאנגליה. המשטר הצארי שגרם לסבל של העם הרוסי משך מאות שנים, לרעב , לדיכוי אכזרי, לשלילת בריאות וחינוך מן העם גם הם לא נספרים ע"י מביני עניין מסוג מסוים מאוד.
    ומה עם קורבנות המהפכה הציונית?

  34. ראובן קמינר הגיב:

    טקסט חובה –

    http://hnn.us/articles/russias-architect-victory-interview-geoffrey-roberts-georgy-zhukov

    רצוי, ממש חיוני שכל מי שביקש להתעמק בסוגיות שעורר שמואל אמיר וראובן קמינר לגבי ברה"מ וסטאלין בדפי הגדה המשאלית יקרא את תוכן הלינק הנ"ל. לדעתי, כל מי שמבקש להתעמק בהסטוריה של התקופה חייב לקרוא….

  35. אלכס מסיס הגיב:

    למה אינכם משווים את סטאלין לטרומן ששתי פצצות האטום שלו טבחו באלפי אזרחים והטילו מומים
    באלפים נוספים
    אף פעם לא חשבתי שסטאלין הוא "שמש העמים" גם לא שברית המועצות היא "המולדת השניה שלי"
    כפי שאמר יעקב חזן מנהיג מפ"מ והשומר הצעיר – ממנו גורשתי לאחר מותו של סטאלין בגין מרידתי
    ב"קולקטיביות רעיונית" התרגום לעברית של יערי-חזן לבולשביזם הסטאליניסטי

  36. ענת איטקין הגיב:

    הכשל המוסרי באמירה "הדמוניזציה של סטלין, ההסתה נגדו והכפשתו הם מוחלטים וכל ניסיון להתמודד אתן נועד מראש לכישלון." : ====ובכן' כידוע סטאלין פקד על רציחתם של מיליוני בני אדם ברוסיה.
    אין אפשרות הגיונית לטעון על דמוניזציה של דמון.
    סטאלין היה דיקטאטור רוצח המונים בשם האידיאולוגיה המרקסיסטית ההומנית, סטאלין בגד באידיאולוגיה ובמניפסט הקומוניסטי.
    לאחר מות סטאלין, כינס חרושצ'וב ב-1956 וועידה סודית (הועידה ה-20)של המפלגה הקומוניסטית, בה פירט לפני באי הוועידה את פשעי סטאלין הרוצח: הרציחות ההמוניות של מיליוני בני אדם, מחנות המעצר,ה"טיהורים",פולחן האישיות.נחשפו מעשיו המפלצתיים של "שמש העמים" שמעידים כי לא היה אלא
    דמון מגלומן ומטורף,
    לא פחות מהיטלר המגלומן המטורף.
    מי שיוצא להגנתו של סטאלין, ממעיט בפשעיו כרוצח המונים, ומתרפק על חירוף הנפש של
    מיליוני חיילי הצבא-האדום שניכנס ראשון בשערי ברלין המובסת.

    "מאז מותו של סטלין חלפו שישים שנה, אך המערב ממשיך בדמוניזציה שלו."
    שמואל אמיר,
    אי אפשר לעשות נפשות לקומוניזם המקורי של מרקס תוך כדי עיסוק בהגנה על סטאלין הדיקטטור והרוצח.

  37. עידן הגיב:

    המאמר והטענות המובאות בו לא שונות במאומה ממאמריהם וטענותיהם של מכחישי שואה.
    ממש אותן שיטות בזויות ומחליאות של המעטת מספר הנרצחים, תיאוריות קונספירציה בדבר "תעמולה מערבית/יהודית", לימוד סנגוריה על הדיקטטורה המטורפת והמצאת תירוצים לפשעיה, וכמובן השמטת פרטים רבים מהסיפור האמיתי על מנת להציג את רוצחי ההמונים (במקרה שלנו- סטאלין ומאו, שני הרוצחים הגדולים בתולדות כדור הארץ) באור חיובי יותר.

    בשבילי, גם כיהודי, אין שום הבדל בין הכחשת השואה על ידי ניאו-נאצים לבין הכחשת השואה האדומה על ידי ניאו-קומוניסטים.

    אני חושב שמן הראוי שמדינת ישראל, שרוצה כ"כ להיות אור לגויים, תכריז על האחד במאי – יום חגם של כל גדולי הרוצחים במאה ה-20 ובכלל – כיום זיכרון לשואה האדומה ולקורבנות הקומוניזם והנאציונל-סוציאליזם (130 מיליון בני אדם לפחות, לפי ההערכות ההיסטוריות המקובלות כיום), בתקווה שיום זיכרון זה יאומץ בקרב כל מדינות העולם המתוקן ויהפוך ליום זיכרון בינלאומי.

  38. YGH הגיב:

    המגיב עידן כתב לעיל על 130 מיליון בני אדם לפחות, "קורבנות הקומוניזם והנאציונל-סוציאליזם". לדעתי לטענה שלפיה הקומוניזם גרם למאות מיליוני קורבנות, או לעשרות מיליוני קורבנות, או לאיזה שהם קורבנות בכלל יש תוקף: זהו אותו התוקף כמו לכריכת הקומוניזם והנאציזם יחדיו וסיווגם באותה הקטגוריה, או אותו התוקף כמו לטענה החוצפנית של הימין בארץ לפיה יצחק רבין גרם ל- "קורבנות השלום" (שגם במספרם נוקבים). לימין אין גבולות, והוא מומחה לייצור טענות דיבתיות ולכל מיני המצאות משונות שנמצצו מאצבעות קסם. בקיצור: הטענות כנגד הקומוניזם הן דיבה, מבית היוצר של אלה שאחראים באמת לרעות החולות של המין האנושי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים