הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 ביוני, 2013 29 תגובות

אי אלה מהקוראים הנאמנים שלי נוטים להאשים אותי שאני מנהל ונדטה אישית נגד האמריקאים. מדובר בתגובה שלהם על מנהגי להוקיע את תפקיד ארה"ב באזור. אני מודה שיש לי נטייה לקשור את קיומו של רוב הכיעור והכישלון בעולמנו למנגנון שיש להגדיר אותו באופן מדעי בשם האימפריאליזם האמריקאי. אך לא מדובר בריב אישי.

אני חושש שרוב הקוראים שלי, כולל אלה בשמאל, אינם ערים די הצורך למימדי ההשפעה האמריקאית בגלובוס ולמשמעותה ההרסנית של השפעה זו בזירה הבינלאומית. אנסה לבסס את טענתי בדבר המקור הראשי של הרשע ושל הריאקציה, בהתבססות על מטאפאורה שמטרתה להבהיר את הדברים: כפי שמנגנון המדינה בכל ארץ הוא מקור כוח הכפייה המשמר את הסדר, במישור הבינלאומי תפקיד זה מתמלא – עם שינויים לא מהותיים –  בידי מערכות מסועפות של ההגמוניה האמריקאית.

wallstreetבניין הבורסה בוול סטריט, ניו יורק (מקור)

רב הציבור מכיר בסמלים ובפעילות הענפה של המדינה שלו, אך מעטים נותנים לעצמם דין וחשבון על כך שכל התופעות היומיומיות והשגרתיות שהמדינה עוסקת בהן שואבות את התוקף שלהן ממנגנון מרכזי ומתפקודו של מנגנון זה. מנגנון זה אינו ניטרלי בין האזרחים ואינו מהווה סתם עוד סמכות או עוד תחום פעילות. מנגנון זה הוא  למעשה המונופול של המדינה על שימוש בכוח כפיה. אומנם המדינה עסוקה בויסות (רגולציה) של רשימה אינסופית של עניינים חשובים יותר וחשובים פחות, אך עיקר שליחותה הוא תפקידה לשרת את הסדר הקיים, המבוסס על ניצול ודיכוי של הרוב על ידי מיעוט דורסני ורמסני. הרי זהו האלף-בית של הסוציאליזם.

נשאלת השאלה: האם אכן יש מנגנון מקביל למנגנון "הפנים מדינתי" אשר פעיל בזירה הבינלאומית? רבים נוטים להתכחש לעובדה שקיים במישור העולמי כוח מרכזי אחד, שתפקידו דומה לתפקידו המרכזי של מנגנון הכפייה של המדינה בכל ארץ וארץ. ואומנם נכון שלעתים קשה לזהות כוח מרכזי כזה כיוון שהדימוי של המציאות במישור הבינלאומי שונה באופן רדיקלי מדימוי המציאות המקומית השוררת בכל ארץ וארץ. כשמביטים על העולם רואים תמונה מורכבת, הדומה לפסיפס של ישויות פוליטיות שונות, גדולות כקטנות, חשובות וזניחות. אפשר להתרשם שמדובר באוסף מגוון ומקרי של מוקדי כוח רבים המפוזרים על פני הגלובוס. אך לא כך הדבר. הטענה של עבדכם היא שהתפקיד של ניהול מנגנון הכפייה במישור הבינלאומי אינו בחזקת משרה פנויה. התפקיד של שמירת הסדר העולמי "מאויש" וממולא באופן קבוע על ידי מנגנון הכפייה של האימפריאליזם האמריקאי.

התזה בדבר הרלוונטיות של המושג אימפריאליזם קובעת שמושג זה הוא מפתח אנליטי חיוני להבנת כלל האירועים והתהליכים החשובים בתחום הפוליטי, הכלכלי והאסטרטגי. בקיצור, האימפריאליזם האמריקאי הוא אב כל מערכות הדיכוי והניצול, ועליו בנוי הסדר העולמי. זו הטענה. עכשיו ניגש לביסוסה.

כסף הוא כוח: הוצאות צבאיות

האימפריאליזם האמריקאי אינו סומך על ניסים. לפני שהוא מבקש את חיבת העולם ואת אהדתו, הוא רוצה שהעולם יכיר בכוחו האדיר. אחד מהביטויים המובהקים של כוח זה הוא תחום ההוצאות הצבאיות היחסיות במישור הבינלאומי. הנתונים הבאים נלקחו מה SIPRI – Stockholm International Peace Research Institute. לנוחיות הקורא, אני מעגל את המספרים.

בשנים האחרונות, ההוצאות הצבאיות של "חמשת המעצמות הגדולות" הן כדלהלן:

ארה"ב – 700 מיליארד דולר לשנה. סין – 100 מיליארד דולר לשנה. רוסיה, צרפת ובריטניה – 50 מיליארד דולר לשנה כל אחת.

מספרים אלו  מבטאים את מהות העניין. על פי בדיקה זו, הוצאותיה הצבאיות של ארה"ב גדולות פי – 7 מאלו של סין. אך כוח צבאי הוא עניין מצטבר. אפילו אם היחס בין ההוצאות של שתי המדינות נשאר זהה, העליונות החומרית המצטברת של ארה"ב הולכת וגדלה (הפרש ההוצאות המצטברות בין שתי המדינות הולך וגדל). ברור מכאן, שהעליונות האמריקאית היא כמעט מוחלטת. וזאת מבלי להזכיר את ההיבט האיכותי. הרי לארה"ב עליונות טכנולוגית וכלי נשק מתוחכמים שאין לאף גורם אחר. לסיכום, בתחום זה אין שום ערעור על העליונות האמריקאית המוחלטת. מאחורי המסכה של "חופש ודמוקרטיה" קיים אגרוף הברזל של עוצמה צבאית אמריקאית.

פריסה גיאוגרפית – בסיסים אמריקאים

ניק טורס הוא עיתונאי אמריקאי המתמחה במעקב אחרי מספר הבסיסים האמריקאים מחוץ לארה"ב. הוא מעריך, בהישענות על המידע הזמין שהאמריקאים ממציאים, וגם על זה שהם מנסים להסתיר, שאין איש היודע מהו מספרם המדויק של הבסיסים האמריקאים בחו"ל. טורס פרסם מאמרים רבים בנידון. במאמרו "פלנטת הבסיסים של הפנטגון", שפורסם בראשית 2011, הוא כותב כי "יש למעלה מ-1000 בסיסים אמריקאים ברחבי העולם". לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק ולאפגניסטן, התחיל הפנטגון לחסום את הדיווח על הרחבת רשת הבסיסים שלו. כמו כן, הפסיקו לדווח על בסיסים במקומות רגישים כמו קטאר וערב הסעודית. כשטורס בדק את נתוני הפנטגון לגבי בסיסים בעיראק, לא נמצא אפילו בסיס אחד. באותו זמן, דיווחים שונים דיברו על 400 בסיסים במדינה זו. נכון שבינתיים מספר זה התכווץ, אך מעריכים שקיימים שם עדיין 88 בסיסים בהם כ-7000 חיילים אמריקאים.

מה שברור מכל העניין, הוא שארה"ב מחזיקה עשרות אלפי חיילים, נשק וציוד מתוחכם, בכל אתר בעל חשיבות אסטרטגית. העוצמה האמריקאית האדירה אינה מוגבלת לגבולות ארה"ב, היא זמינה בכל מקום בכדי לספק את הצרכים הגיאופוליטיים של המעצמה האימפריאליסאית מספר אחת.

התערבות קדושה

ווילאם בלום, בספרו "רצח התקווה", מפרט את כל ההתערבויות של הצבא האמריקאי ושל הCIA מאז מלחמת העולם השנייה. נועם חומסקי וגור וידל המליצו בחום על הספר. מספיק להעיף מבט ברשימת ראשי הפרקים של הספר, המתארת את ההתערבויות האמריקאית מאז סוף מלחמת העולם השנייה כדי להבין שהתערבויות מצד ארה"ב אינן אפיזודות אלא קו מנחה של המדיניות האמריקאית. רשימה זו, רצופת האירועים, חוברה עוד לפני פלישת ארה"ב לעיראק ולאפגניסטן. חיל המצב של האמריקאים הקים עשרות אם לא מאות בסיסים בארצות אלה בעקבות ההתערבות.

ההתייחסות הרצינית לסכנה התמידית של התערבות אמריקאית הינה סוד ההבנה למדיניותם של קסטרו, צ'אבס וחבריהם. התנועות המהפכניות בעולם והכוחות הנאבקים על עצמאות לאומית אינם יכולים להסתפק בניצחון על הריאקציה המקומית. עליהם להביא בחשבון את יכולתה של ארה"ב להכין את הצעדים האפשריים של התערבות צבאית. ההבנה בנידון יוצרת רגישות מוצדקת לחלוטין המיתרגמת לכדי תמיכה עקבית בעיקרון שבמשפט הבינלאומי, השולל התערבות של מדינה אחת בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת. עיקרון אי-ההתערבות הוא בעל חשיבות במישור הבינלאומי בדומה לחשיבותן של זכויות חוקתיות במישור הפנימי. ארה"ב, בעלת הארסנל האדיר של נשק וציוד טכנולוגי, מחזיקה את כוחותיה בכל פינות העולם. יש לאימפריאליזם האמריקאי גיליון הרשעות ארוך המחייב ערנות מתמדת לגבי מדיניותה ותוכניותיה של ארה"ב.

פסבדו אימפריאליזם

ברצוני להתייחס לשימוש השגוי במושג אימפריאליזם. כידוע ישנם גורמים פוליטיים המגדירים את עצמם כשמאליים, המוצאים את עצמם מפעם לפעם במחנה של האימפריאליזם האמריקאי. הם מבקשים להצדיק את הנוכחות שלהם במחנה זה ע"י הגדרת ארה"ב בתור רק אחת מן המדינות האימפריאליסטיות. אנשים אלה אוהבים לנקוט עמדה נגד "האימפריאליזם הסיני" בעניין טיבט, או "האימפריאליזם הרוסי" בעניין סוריה. מדובר בערבוב מין בשאינו מינו. אמנם אין להכחיש שהסינים, הרוסים ואחרים מסוגלים לבצע מעשי רשעות שיש לגנותם, אך מצבם אינו דומה למצבו של האימפריאליזם האמריקאי, שהוא המשענת העיקרית לריאקציה בכל מקום. ריאקציה זו נשענת דרך טבע על האימפריאליזם האמריקאי, שמנהל חשבון פתוח נגד כל ארץ שאינה מוכנה להתכופף תחת שרביטו.

במישור הקונקרטי, מכינות ארה"ב ובעלות בריתה מזה תקופה ארוכה מלחמה באיראן. זוהי מלחמה נגד הקשרים ההגנתיים הלגיטימיים של איראן וסוריה עם רוסיה. הניסיון להפוך את עמדתה ההגנתית של רוסיה במזרח התיכון לעמדה אימפריאליסטית מוטעה ביסודו. אין כמובן להתעלם מהיבטים שונים של המדיניות הרוסית שהם ריאקציוניים בפני עצמם. בעולמנו המורכב סתירות כאלה קיימות –  מדינה יכולה למלא תפקיד הגנתי במישור הבינלאומי בעודה נושאת אחריות לשלטון שרירותי ואנטי-עממי. אך הדיבור על הרבה "אימפירליזמים" הוא ניסיון כושל לצופף את הבמה עם שחקנים אימפריאליסטים מזויפים במטרה לטשטש את התפקיד האמיתי והמהותי של האימפריאליזם האמריקאי.

מקור חוסר ההבנה

נועם חומסקי ואדוארד הרמן פירסמו ב-1988 ספר קלאסי על הכלכלה המדינית של התקשורת ההמונית. אם הקורא רוצה בכנות לדעת כיצד התקשורת מסוגלת לעשות מניפולציה בכל הקשור במושגי יסוד בפוליטיקה, יטיב אם ילמד את יסודות הניתוח של הרמן וחומסקי בספר הנ"ל. אתייחס כאן לעיקר הדברים של משנתם. חומסקי והרמן קוראים לספרם "Manufacturing Consent", וכוונתם ברורה: להסביר כיצד המשטר יוצר אצל האזרחים השלמה עם מציאות הנוגדת את האינטרסים שלהם. הדימוי המרכזי הוא של בית חרושת המנפיק סחורה. אלא שכאן, מדובר על עיצוב דעת הקהל ועיקרי ההבנה של ההמון. המחברים מצביעים על חמשת "המסננים" בהם משתמשים בדיווחי החדשות בתקשורת ההמונית:

1) גודל, בעלות, ומקור הרווח: אמצעי התקשורת המרכזיים הינם פירמות הפועלות למען רווחים. מתוך כך, עליהם לשרת את העניין הפיננסי של בעליהן, שהם לרוב תאגידים או משקיעים. מימדי החברות הם תוצאה הכרחית של ההון הנחוץ לטכנולוגיה המאפשרת לתקשורת להגיע להמונים.

2) פרסומות: רוב הפירמות צוברות רווחים מפרסומות, ולא ממינויים או מכירות. הן אינן יכולות להסתדר באופן מסחרי בלי תמיכת המפרסמים. הדבר יוצר מצב בו למפרסמים יש כוח השפעה רציני על תוכן העיתון.

3) מקור הידיעות: ישנן בירוקרטיות גדולות העוזרות לתקשורות ההמונית ביצירת גישה אקסקלוסיבית לחדשות והוזלת הוצאות הפירמות. מקורות לא שגרתיים מתקשים להגיע לפרסום.

4) פידבק שלילי: קבוצות בעלות השפעה (מכוני מחקר וכדומה) מרתיעות את התקשורת מלדווח על חדשות "לא סימפטיות", מחשש להפסדים כלכליים (כתוצאה מאובדן מפרסמים, תביעות משפטיות וכו')

5) אנטי-קומוניזם: הכוונה לחבר כל ביטוי מחאתי לקשר בינלאומי של הקומוניזם. לאחר סיום המלחמה הקרה החליף המושג "המלחמה בטרור" את ה"אנטי-קומוניזם" כמכניזם של פיקוח על תוכן החדשות.

אנחנו מכירים את התופעה כשטיפת מוח פרמננטית המבוססת על השפעתם של התאגידים ועושי דבריהם בשלטון. השלטון, יחד עם ההון, שולטים במנגנוני המידע וכך מעצבים תודעה המתעלמת מתפקיד האימפריאליזם בארצות הברית גופא, ובעולם כולו.

כלכלה עולמית

כמעט מיותר לנמק את קיום הזיקה בין הקפיטליזם ובין האימפריאליזם האמריקאי. כללי הקפיטליזם המוכרים אינם יודעים גבולות. למי שיש כוח ועוצמה על בסיס הבעלות על אמצעי הייצור, רשאי להפעילם וליהנות מפירותיהם כמעט בכל העולם.

אמנם יש גורמים קפיטליסטים נוספים בתמונה הכלכלית העולמית, אך אלה מפגרים רחוק מאחור לעומת העוצמה וההשפעה של ההון האמריקאי. הפער בין ההון האמריקאי ובין ההון של מדינות אחרות הולך וגדל משנה לשנה. העליונות האמריקאית מעניקה להון האמריקאי יתרונות אדירים בתחום הבינלאומי.

התחרות מצידם של גורמים אחרים רק מבליטה את המצב הקיים. לארה"ב יש פריסה בינלאומית אדירה. היא אינה בוחלת בשימוש ביתרונותיה הצבאיים והגיאופוליטיים כדי לחזק את המעמד של התאגידים האמריקאים. איום התחרות הקפיטליסטית מצד ארצות אחרות מחייב תגובות ערניות מצד ההון האמריקאי, אך אינו מערער את התמונה הכללית. התאגידים האמריקאים הם השולטים בשווקים הבינלאומיים, להם הגישה היעילה ביותר לחומרי הגלם, ולהם ההגנה הפוליטית-צבאית של השלטון האמריקאי. הסטטיסטיקה כאן היא מיותרת. הדבר שיש להוכיח הוא הקשר בין העוצמה האמריקאית הכלכלית ובין ההגנה הניתנת לה ע"י הגורמים הלא-כלכליים, כגון ההשפעות הפוליטיות, כלכליות, ואסטרטגיות. ארצות הברית משחקת לפי כללי הקפיטליזם כל עוד הם עובדים לטובתה. אך אם מתקרב איום כלכלי מצד מדינות אחרות, היא לא חוששת לשבור את הכללים, ויש לה אמצעים אחרים להשיג את מבוקשה. כשהאמריקאים מוכנים לשחק לפי הכללים ולהרשות שיתוף של כלכלות לאומיות אחרות, כגון יפן ואירופה המערבית, מדובר בהבנה מצד וושינגטון כי יש צורך בייצוג רחב יותר לכלכלה העולמית דווקא בגלל צרכים פוליטיים כמו הגנה על "החופש והדמוקרטיה".

וכאילו לאשר את הדברים הנ"ל, ניצבת הכלכלה העולמית במשבר אדיר. הזעזועים של רעידת האדמה הכלכלית-פיננסית מורגשים כבר מספר שנים. נזקי המיתון הכלכלי העולמי מושלכים על גביהם של האנשים העובדים, והשיטה כולה נמצאת במשבר חסר תקדים. וראו זה פלא, הבורסות משגשגות והרווחים נשמרים, במציאות עגומה של אבטלה הולכת ומעמיקה. המשבר הזה פוקד את המערך האימפריאליסטי בכלל ואת המשק האמריקאי בפרט. מוקדם לסכם את השלכות המשבר הכלכלי, שהוא גם משבר של המערכת האימפריאליסטית כולה.

התמנון וזרועותיו

כל המסתמך על מקורות המידע הממסדיים "היבשים" עלול לראות בדימוי של התמנון וזרועותיו מעין גוזמה. אך האמת היא שמדובר בתופעה חמורה החורגת הרבה מעבר לדימוי של מפלצת ממצולות הים. בעולם המבוסס על עוצמה וניצול, החוגים השליטים בארה"ב צברו שליטה אדירה על מקורות הכוח הטבעיים והעל טבעיים כאחד.

תודעה מתקדמת ומהפכנית בנויה על ידיעת מצב העניינים הנ"ל תוך כדי הבנה שעוצמה אדירה זו, חזקה ככל שתהיה,  היא עדיין פגיעה וניתנת לערעור. לא כאן המקום לעמוד על סוגיית ההתנגדות לאימפריאליזם. אך כל האמור לעיל על התפקיד ועל השאיפות של ההון, אינו מבטל את עובדת היסוד שניתן דרך המאבק, דרך החינוך, ליצור כוחות שיכולים להתמודד עם האתגר הזה. כוחות האופוזיציה הם אלה שיכתיבו את הפרק האחרון במערכה זו נגד אב כל מערכות הדיכוי והניצול.

תגובות
נושאים: מאמרים

29 תגובות

  1. אלמקייס הגיב:

    הבעיה היא לא שיש לכותב איזושהי סכסוך מדומיין עם האמריקאים אלא בשל הניתוח השגוי שלו, שנובע בעיקר מהעדר ידע היסטורי המוביל לחוסר הבחנה בין אימפריאליזם, כתוצר של הקפיטליזם, ובין ארצות הברית, שניצחה בקרב האימפריאליסטי ומכהנת בתפקיד "השוטר העולמי" החל מסוף מלחמת העולם השניה. וכך כמו שעון מקולקל שמראה פעמיים ביום את השעה הנכונה, מדי פעם הכותב צודק. ואכן צריך לתמוך בצבא אסד נגד ההתערבות האימפריאליסטית של ארצות הברית בסוריה ונגד הניסיון למנוע את הפיתוח הטכנולוגי הגרעיני של אירן. אולם הבלבול הוא בכך שהוא רואה באימפריאליזם כ"אב כל מערכות הדיכוי והניצול" בו צריך להילחם בעוד שכל הניתוח שלו אינו מוביל אלא להחליף דיקטטור אחד באחר.

  2. ע.ג. הגיב:

    מתוך האתר של מטח: אימפריאליזם – שיטה מדינית, שבמסגרתה מדינה אחת מגדילה את שטחי שלטונה על ידי השתלטות על חבלי ארץ אחרים ועל תושביהן, במטרה להגביר את כוחה הפוליטי ואת עושרה הכלכלי. אתה יכול לנקוב במדינה אחת שארה"ב השתלטה עליה. למעשה ארה"ב הפכה אימפריה רק אחרי מלחמת העולם -2 ואז כבר החלו האימפריות להתפרק משטחי השליטה שלהן. האמת היא שקמינר כמו קומוניסטים ותיקים אחרים בסך הכל מעוצבן מכך שהשיטה הכלכלית בה הוא דוגל פשטה את הרגל ועברה מהעולם. זה כל כך מרגיז אותו עד שהוא "שוכח" שהמדינה האימפריאליסטית האחרונה היתה ברה"מ שהיתה מורכבת מרוסיה ועוד עשרות מדינות ששלטון האימים של סטלין נכפה עליהן בכח וכל נסיון להחלץ ממנו דוכא ביד ברזל. לארה"ב השפעה גדולה בעולם כי השיטה הכלכלית והפוליטית שפיתחה הגונה יותר מכל שיטה אחרת קימת ושהיתה. הקומוניסטים תמכו תמיד בכל דיקטטורה וכל משטר רשע בעולם ובטוחים שהם יכולים להטיף מוסר לאחרים.

  3. רועי הגיב:

    למרות שמדובר בשוליים ורוב הגולשים מותנים לקרוא YNET עדיין אפשר להתחיל לעשות שינוי ולהגדיל את החשיפה. צרו שיתופי פעולה עם העוקץ, econoblog.co.il ושאר אתרים שמנסים לספק חלופה. תנו להם ולפרסומים שלהם חשיפה, קשרו אליהם והם אליכם הגדילו את החשיפה הכוללת לתוכן שאינו בבעלות המדינה או בעלי אינטרסים

  4. חסר: שוד המידע בידי ה-NSA ו-GCHQ הגיב:

    איני נמנה על אוהדי הממשל בהונג קונג, או על אוהדי ולדימיר פוטין. אבל טוב שיש עדיין מדיניות שאינן מקבלות את נסיון ההשתלטות של ארה"ב על העולם בקלות. תשובת פוטין (בעת ביקורו בפינלנד) לשאלה מדוע לא הוסגר אדוארד סנודן, מדליף הסוד האימפריאליסטי הגדול, הוכיחה שההתנגדות לעולם החד-קוטבי (בראשות ארה"ב והזנב הבריטי) עוד חזקה.
    אהבתי את ספרי אובמה Dreams from My Father ו"החוצפה שבתקווה" The Audacity of Hope (וקיויתי שהוא ישנה את מדיניותה) ולכן התאכזבי קשות. לנו יש גם אכזבה פרטית: קיוינו שהוא וג'ון קרי יביאו לנו ולשכנינו ש ל ו ם, ובמקום זה אובמה הגדיל את אספקת הנשק לצבא הכיבוש. קיויתי ש"‎הֲכּוּשִׁי יַהֲפוֹךְ עוֹרוֹ, וְהַנָמֵר חֲבַרְבֻּרוֹתָיו. . . וזה לא קרה. אובמה השתעבד ל-Wall Street ולאידיאולוגיה הציונית והפך ל א ו ב מ י ה ו . קמינר צודק ואין הוא חייב לאיש התנצלות על צדקתו.

  5. צפור בודד הגיב:

    1. יש הבדל בין העם האמריקני לבין שלטון הטייקונה הגלובלית שמחזיק ממשלי מדינות העולם כולו ובעיקר האמריקני באשכיהם. כלומר לא ארה"ב אחראית למצב, אלא חוסר יכולתו של כלל הצבור העולמי להתנער מאחיזת הטייקונים וממוניהם הפוליטיים באשר הם. וארה"ב, נכון, הינה העבד הבכיר ובעל "זכויות היתר" במצב העגום הנוכחי אך לא יותר מכך.
    2. עקב כשלון הסוציאליזם העולמי ליצב דמוקרטית אמת ולו במדינה אחת בעולם. יכול תמנון המפלצת הקפיטליסטית לשלוח זרועותיו לכל מקום.
    3. כשלון הסוציאליזם נובע בעיקר, משום שהעילית המחשבתית העולמית ( שגם החבר קמינר נמצא בה, איך לא), עדיין חושבת שדמוקרטיה וסוציאליזם הינם ערכי ברברת משמימה, הרצופה סיסמאות ובלה בלה בלה וכל המרבה בסילסוליהן ובקיצ'קוצ'יהן הרי זה משובח ולא היא. הא ראיה.
    4. דמוקרטיה וסוציאליזם הינם מושגים פשוטים בתכלית. ושניהם מורכבים מכמה אקסיומות ותו לא.
    רק מתוך אקסיומות אלה ניתן יהיה לבסס המדע האמיתי בתחומן וממנו לגזור העשיה הנכונה, הקשורה להתארגנותם של עמלי העולם כולו. אם נושא זה לא יופנם נשאר עם הברברת מחד והטייקונה מאידך.

  6. צדוק התקוה הגיב:

    ללא אותו מנגנון הכפייה של האימפריאליזם האמריקאי גרמניה היתה מנצחת במלחמת העולם השניה
    אותה אמריקה סייעה לברית המועצות באוכל נשק וכסף אותה אמריקה הצליה את אירופה [הפלישה]ולאחר מלחמת העולם השניה הצילה את אריופה מהתמוטטות כלכלית וכן הצילה את נפילת האמפריה הסוביטת בשנות ה90 רשע פשע סיסמאות שעבר זמנם רשע פשע צפון קוראה רשע פשע סין רשע פשע רוסיה רשע פשע אירן די עם הסיסמאות השחוקות על הציבור הם כבר לא עושות רושם

  7. אחד הגיב:

    הביקורת שלך כלפי אמריקה מוצדקת. הטענות הן כלפי תמיכתך המרומזת המלווה בכמה קריצות עין סמויות את משטרי רשע ופשע דוגמת סין וסוריה, וכן כלפי התמיכה המפורשת והנהירה שאתה מספק לסתם משטרים אנטי דמוקרטיים וריכוזיים, דוגמת קובה וונצואלה. אם אתה חושב שהגנה על זכויות עובדים (שלעתים איננה אלא אשליה, אם כי לא תמיד) מעניקה לגיטימציה להפרה שיטתית של זכויות אדם ואזרח, אז אתה טועה, ובגדול.

  8. תעמולן קומוניסט בדימוס הגיב:

    כן כן הקשקושים הסובייטים המוכרים. בזכות ארה"ב יש לנו דמוקרטיה ושגשוג בעולם שגם העולם השלישי מתחיל להינות ממנו (כי הוא סוף סוף הבין שדמוקרטיה היא הדרך היחידה לעשות את זה ונטש בהמוניו את הקומוניזם ושאר הקשקושים).

    תמשיכו להגן על רוסיה סין קובה וצפון קוראיה אבל תזכרו שאתם סתם אבני חצץ בגלגלי הנאורות והקדמה ושהדמוקרטיה מנצחת. תמיד.

    • צפור בודד הגיב:

      שמע נא, בארה"ב אין דמוקרטיה כי אם עוות של דמוקרטיה. ארה"ב נשלטת ע"י קבוצה קטנה של טייקונים ועוד שכבה (די רחבה אמנם) של נהנים. אך המצב בה רחוק מלהשביע רצון.
      כמו כן יש להפריד בין סוציאליזם וקומוניזם אמיתיים, לעיוותי המרקסיזם, הסטליניזם, המאואיזם הפידליזם וצ'באסיזם.
      בהתחלה אתה לוקח דוגמא של מדינה דפוקה שרק יותר עשירה מהשאר (ארה"ב) ומיחס לה דמוקרטיה אמיתית עלק ואח"כ אתה לוקח מנהיגים דפוקים עם שיטות דפוקות ומעביר לידיהם בעלות על נכסי רוח וערכי אמת של התארגנות חברתית סוציאליסטית.
      תכניס לראש: דמוקרטיה וסוציאליזם חד הם. אחד נשען על השני.
      אם אין דמוקרטיה אין סוציאליזם ואם אין סוציאליזם אין דמוקרטיה.
      תתחיל ללמוד סוציאליזם ודמוקרטיה אמיתיים ותפסיק לבחוש בקלחת הדימויים המעוותים.

      • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

        כן עוד קשקוש קומוניסטי מוכר למדיי , שמייחס תיאוריות קונספירציה מטורללות שלא ניתן להוכיח באופן עבודתי בשום צורה. אחת מהם היא שהמערב היא " לא דמוקרטיה אמתית" ואחר כך טוענים ששום שיטה קומוניסטית לפני זה לא הייתה "קומוניזם אמיתי" כמובן , לא צ'באס לא ברה"מ לא קובה, לא ויאטנם, לא קומבודיה, לא סין, לא פאר"ק, לא באדן מיינהוף כלום לא היה קומוניזם אמתי . מאוד מוזר אז מה הוא כן קומוניזם אמתי ומתי הוא קרה ?

        מעניין שמאה השנים האחרונות הוכיחו שאין סוציאליזם בלי דיקטטורה אפלה ורצחנית. אני מסתכל על עבודות.
        עוד עובדה מוכיחה שאיפה שהגיעה משטר קפיטליסטי הגיעה גם קדמה, מעמד ביניים, נוחות, שלום ועוד. בעוד שהקומוניזם לא הצליח להוציא אדם אחד מהעוני, רק קרס בבושת פנים והשאיר אחריו המון חסר כל. כל כך הרבה קשקשת על תורתו של מרקס ואפס תוצאות.

        כן כמובן…מי שותקף את הסוציאליזם זה בגלל שהוא "לא מכיר את הסוציאליזם האמתי" אין סיכוי שאני מכיר את אותו ובכל זאת מגדיר את עצמי כאנטי-קומוניסט. כן חופש מחשבה היה משהו שתמיד הייתם חלשים בו זה ידוע…והעבודה שאתם לא פופולרים בשום מקום בעולם מוכיחה את זה.

        • צפור בודד הגיב:

          במקום לשאול מהי דמוקרטיה אמיתית ומהו סוציאליזם אמיתי, ומה ההבדל למשל בין קומוניזם למרקסיזם, או מהי ציונות אמת אף לדון בכך, אתה שולף מהמותן וממשיך לקלל. ראה נא, תגובותיך דומות לתגובות של אנשי שמאל קיצוני מרקסיסטי כלומר באופין (לא ב"מהותן") הדעתני והמתנשא. לכן אומר לך מה שאמרתי כאן לאנג'לו איידן ואחרים בהזדמנויות שונות. אם אינך מסוגל לרוקן כוס התה העבש שלך ומעדיף לירוק לתוך קנקן התה הטרי שמוגש לך…שיבושם לך.

          • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

            אין צורך לשאול מהי דמוקרטיה אני יודע בדיוק מהי, אתם אלה שלא מבינים את מהותה, אני יודע שקשה לכם לשמוע את מה שאני אומר אבל זו האמת המרה, כל משטר קומוניסטי באשר הוא , הסתיים בדיקטטורה אפלה, וזה יחד עם השותפות האפלה עם איסלם קיצוני ועם כל משטרי העריצות המרושעים ביותר שקיימים בעולמנו, לכן מצחיק אותי שאתם מתיימרים לדעת "מהי דמוקרטיה אמתית" שהמרקסיזם הוא הכוח האחרון על אדמות שיש לו זכות להטיף מהי דמוקרטיה וחופש, ההתנהלות של האתר ומחיקת התגובות שלהם מוכיחה עד כמה החשיבה המרקסיסטית שונאת חופש מחשבה וחופש דעה.

            אם יש משהו שהמרקסיזם הוכיח בעשר השנים האחרונות הא שלא מסוגל להמציא את עצמו מחדש והוא מוביל לאותו המקום, השנאה החולנית והעיוורת שלכם לארה"ב ולכל כוחות המערב פשוט מובילה אותכם למערה בכיון אחד שמסתירה ממכם את האור.
            העשר שנים האלה מוכיחות שהעריצות והרודנות טבועות עמוק בתוך החשיבה המרקסיסטית ושאי אפשר להפריד בין השתיים, זה כמו להפריד בין נצרות וכנסייה מרקסיזם ורודנות הם שתי סימבולים שלא ניתן להפריד בניהם.

      • צפור בודד הגיב:

        מתלבט אם לענות לך בכלל…ובכל אופן אולי כדאי החבר "אל תקחו אותי לגולאג" שתקרא כמה מתגובותי במאמרים אחרים. אז אולי תבין שאני ציוני ואויב מר של המרקסיזם ושיש לי דעות די מהפכניות (בעיני) על דמוקרטיה, סוציאליזם וכו'…אבל במחשבה שניה, אני הרי כבר ישר מסווג אצלך כ"אתם הקומוניסטים וכו'"…אז הרשה לי רק לצין שעם אויבים כמוך, יריבי המרים כבר לא צריכים ידידים. אתה פשוט שרוי באטרף של הכללות, עוותי מושגים ובחישות קלחת שמתאימות מבחינת ההבנה והאקטואליה לימי הביניים. הבעיה שלי שאני עדיין מאמין שיש תקוה ואולי תשלוף את קלחי הגזר מאוזניך למרות שאינך שומע כלל מה שאני אומר. אך אל יאוש…אתה לא לבד, יש עוד כמה כמוך (אפילו הרבה וכמעט מכל כוון וצד שמביטים)

        • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

          לא שרוי בשום דבר, מה שאני אומר זאת פשוט האמת כמה שזה כואב לשמוע.

          אתה זה ששרוי בהכללות ובעיוותי מושגים של מהו חופש ומהי דמוקרטיה ובהזיות שנאה מרירות על ארה"ב.
          אתה זה שמאיים על החופש בעולמנו, בשם המלחמה ההזויה של "אימפרליזם" שלא באמת קיים, שלא מבין שהבעיות של מדינות שונות נובעות לפני הכול בגלל החברה בהם הם חיים ולא באיזה משהו מבחוץ. ובגלל עריצים מטורפים ש"מגנים" על עמם במפני "האימפרילזם האמריקאי".
          אבל כמובן שאני "מטורף" וכולם בעולם מטורפים, ושגם שאר מאות מיליוני המדוכאים והסובלים ממשטרים ""אנטי אימפריסלטים"" (קומוניסטים עם רק חלק מהם) ורק אתם נורמלים ובסדר. שיהיה לכם לבריאות.

          • צפור בודד הגיב:

            זה שאינך מתיחס כלל לדברי זה כבר מובן לי. אך מהיכן אתה שואב את "מרירותי כלפי ארה"ב", או "מלחמתי ההזויה כנגד האימפריאליזם האמריקני"? היכן שמעת אותי אומר זאת? מה יש לך?
            נהל דיון תרבותי והפסק נא לקלל, להדביק תדמיות, אמירות ומחשבות לאנשים ש"סומנו" כביכול על ידך.
            ספר תהילים מיטיב ממני לתאר שכמותך:
            "חֲמַת-לָמוֹ, כִּדְמוּת חֲמַת-נָחָשׁ; כְּמוֹ-פֶתֶן חֵרֵשׁ, יַאְטֵם אָזְנוֹ" (שם נ"ח ה').

  9. ‎מי שלא שיקר ולא רצח - לא חייב לבקש סליחה הגיב:

    האם אובמה וחבר מרעיו מההרשות לביטחון לאומי שיקרו? האם צבאו והמל"טים שהוא שלח רצחו?
אובמה מכנס את עוזריו מידי יום שלישי בשבוע ("פעמיים כי טוב") כדי לאשר את החיסולים שהמל"טים מסוג Predator מבצעים בלחיצת כפתור. כך עושה גם נהנתניהו וחיל-האוויר ששולחים "כלי טיס" שך חיה"א למבצעי חיסולים. והאם נהנתניהו וחבר מרעיו (מההרשות להסברה לאומנית) שיקרו? ומה ההבדל בין שתי "הידידות"? — בגודל, ובכמות האויבים, האמצעים והמבצעים…

  10. עלי הגיב:

    קמינר טועה בהרבה מובנים
    אין ראש אחד ותוכנית שטנית אחת לשליטה בעולם והעולם הוא כאוטי
    אין שליטה של גורם אחד במדיה וכל אדם אוטונומי להחליט מה היא האמת
    אנשי העולם השלישי אינם מסוגלים לעשות מהפיכה (ראה התמיכה של עדות המזרח בימין)
    המהפיכה תמיד באה מחוגי המשכילים ומתוך המעמד המנצל אשר רוצים סדר חדש ומגיסים את המנוצלים.
    כל תורה שמציירת את העולם בצבעים של שחור ולבן היא מתכון לדיקטטורה רצחנית !
    הרוע קיים בעולם אלא שהוא נמצא לא רק בארה"ב הוא נמצא בעולם השלישי (בכמות גדולה יותר)
    חומסקי והשמאל הרדיקלי מפיצים עלילות דם כנגד מדינת ישראל מסיבה אחת נוראית
    השמאל הרדיקלי צמא להצלחה וישראל יכולה להוות הצלחה משום שישראל קטנה ומוקפת אויבים וניתן להשמידה.(הם אומרים שאינם רוצים בהשמדה אבל עושים את ההיפך ופועלים במלוא הכוח להשמדת ישראל)
    ההצטרפות של חומסקי לשרות האיסלם הקיצוני הופכת אותו לחלק מהרוע העולמי שהוא הרבה יותר גרוע מהתוכניות שמבשלים בפנטגון .
    אחת המסקנות של קמינר והשמאל הרדיקלי היא שצריך לדחות שלום אמריקאי במזרח התיכון
    והם מציעים את החמס כנציג אוטנטי של העם הפלסטיני למען"שלום צודק" …

  11. אקוודור בצבת האימפריאליזם האמריקאי הגיב:

    ארה"ב לא מפעילה לחצים על ישראל (היא רק מבקשת בנימוס שישראל תשחרר כמה דונמים שבהם יוכלו הפלסטינים להקים מדינונת. וכשהממשלה דוחה את הבקשה,,, ארה"ב לא מצמצמת אפילו את הסיוע הצבאי לצבא הכיבוש). נוהג אחר מופעל על אקוודור. הניו יורק טיימס מדווח היום על הלחצים שמפעילה ארה"ב על אקוודור בנסיון למנוע מהמדליף אדאורד סונדן מקלט באקוודור. nytimes.com/2013/06/27/world/snowden.html . נראה ששר החוץ של אקוודור Ricardo Patiño החל להראות סימני כניעה לדרישת ארה"ב. "ייקח לנו הרבה זמן להחליט עם לקבל את בקשת סנודן" הוא אמר.

    • שום בצל הגיב:

      האמת, הלכתי לקישור. וכמעט חשבתי שזה רציני, עד שראיתי, למשל:
      "This is the ideology of Zionism which cares no more for Jews than it does for its perceived enemies. The Jewish colony is determined to become a ruling state in the Middle East in the insane delusion that this will enable it to replace the United States as a global hegemon, once the US collapses fighting Israel’s wars."

      וחוץ מכמה גיחוכים, ונטיה לצחוק רם, נזכרתי לפתע שיש כאלה שמאמינים להבלים המרושעים הללו.
      זה מעמיד את הביקורת שלך בשורה אחת עם הק.א., דהיינו, בדומה לזו שכתבו עלי – "אישיות גבולית"….

  12. פינחס טבק הגיב:

    ראובן היקר,

    אני חושב שהגיע הזמן שתמצא פרדיגמה חדשה. המאמר הזה נשמע כמו שריד ארכיוני משנות ה60. זה לא מוסיף כבוד לקו הפוליטי שלך.

    תבין, המלחמה הקרה נגמרה. זהו – חומת ברלין נפלה, וצ'ה גווארה נהיה אייקון אופנה.

    העולם של היום זה כבר לא למי יש צבא יותר גדול, ולמי יש יותר בסיסים או פצצות גרעיניות.

    העולם זה כבר לא קפיטליזם נגד קומוניזם.

    כולם נהיו קפיטליסטים !

    הרוסים, הסינים, האירופאים, בכל הרמות, הלאומית והבינלאומית, הם כולם קפיטליסטים.
    הרוסים לא מרוויחים כסף מהתמיכה שלהם באסאד?הם לא משתתפים בתהליך הגלובליזיציה הפיננסית? אם אתה חייב כסף לבנק רוסי הם לא ירדפו אותך (בעזרת צד שלישי כמובן)? הם לא חלק מ"מערך הכפייה" הגלובלי הזה שאתה מדבר עליו? הכלכלות של חצי ממדינות העולם תלויות בקצב הצמיחה של התל"ג הסיני. דיקטטורים ממדינות עניות באפריקה ואסיה מנצלים את תושביהם בעזרת תמיכה פוליטית וכסף סיני (ו\או רוסי).אתה פשוט מתעלם מזה, כאילו אין סין, ואין BRIC, וכל העולם תלוי בחסדיה של הבירוקרטיה האמריקאית ובקשריה עם וול סטריט.

    אתה פשוט חי במאה שעברה.

    • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

      זה מה שאני מנסה להגיד אבל אף אחד כן לא בנוי להקשיב. הם יטענו שאתה זה שעיוור, אבל בשבילם ארה"ב היא לא דמוקרטיה, בשבילם היא דיקטטורה של בעלי הון ושום דבר לא יכול להגיד להם אחרת , גם אם אין שום קשר גם אם זה ברור כשמש שזה לא נכון , ונכון שיש שחיתות ובעלי הון שמחזיקים את העולם בביצים, עדיין זה שיש את כל זה זה דמוקרטיה "מזויפת" כי רק קמינר יודע מה זה דמוקרטיה "אמיתית".

      כמו שאמרת חיים במאה שעברה, במקום להפנות את "האנטי איפרליזם" למלחמה באימפריות מורשעות, אלימות, שרומסות את התושבים עד דק כמו רוסיה, סין שמאימות להשתלט על העולם, (ותאמין לי שזכויות עובדים וזכויות אדם לא נושא שממש מעסיק אותם חחחח) הם ממשיכים להאשים את ארה"ב בכל הרע בעולם. הזוי.

  13. על התמנון והשלום שלנו הגיב:

    ג'ון קרי ניהל שתי "שיחות נפש" עם נהנתניהו ושתיים עם אבו-מאזן… וייתכן ש… על עך העיר בשאלה רטורית הצעיר הניצחי אורי אבנרי: "האם אפשר לקיים פגישה בין זאב וכבש? מובן שכן – בתנאי שמביאים כל יום כבש חדש".
    נראה שארה"ב היא ספק הכבשים הבלתי-נלאה לצרכי המו"מ-שמום בין הכובש לנכבש, בחסות המתווך הקטן, הבן של חוסיין (מלך ירדן שקיבל את שכרו — טבין ותקילין — ישירות מה-CIA).

    • דינו הגיב:

      כמובן, איך שכחתי (שוב) שמשא ומתן עם מתווך הוא לא מה שהוא נראה,
      אלא "תמנון" ו"מו"מ-שמום בין הכובש לנכבש" עם כבשים וטבין-ותקילין מה- CIA !
      אז מהו הפתרון שמציע אדוני?
      טיל איראני הישר על כנסת ישראל? או אולי המלצה להמתין עד שלחד"ש יהיו 61 חכי"ם?

      בדיוק כמו במאמר של קמינר:
      קיטור אינסופי לגבי המציאות תוך שיכחה טוטאלית שהאופציות האחרות (שלך, שלו) הן כושלות והזויות עשרות מונים.

  14. דינו הגיב:

    מוזר: אולי פיספסתי, אבל נראה שהשם המפורש "בריה"מ" אינו מופיע במאמר ולו פעם אחת.
    אם אכן כך הוא הדבר, הרי שזוהי נקודת הכשל וההיתממות הגדולה של קמינר.
    המין האנושי בחר (מי שיכל לבחור..) את ארה"ב ואת שיטתה, בין אם קמינר צודק בתאור אותה שיטה ובין אם לאו, ולא הנותר אלא לקבל זאת ולנסות לשפר היכן שאפשר.
    האופציה האחרת עליה מפנטזים איידן, קמינר וציפור בודד היא גרועה יותר, כפי שיעידו עשרות מליוני הקורבנות של אותה שיטה ומאות מליוני אלו שניצלו ממנה.

  15. אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

    5=2+2

    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=S3UhPhPYGo0

    מזועזעים ? אתם נראים אותו הדבר בדיוק. חופש מחשבה זה לא בשבילכם

    מקווה שלא תמחקו, ואם כן, זה רק יוכיח עד כמה אני צודק.

  16. כשארה"ב כופה "ריגול חוקי" על העולם הגיב:

    ראה זה פלא — אפילו מדינות שסבלו מהריגול האמריקאי נכנעו לאובמיהו… מה זה ""אילוץ מטוס נשיא בוליביה לנחות בוינה, בחשד שסנודן נמצא עליו"" אם לא גירסה מחודשת של Gunboat Diplomacy? ומדוע בחר האימפריאליזם של Obama להפעיל כזה לחץ דווקא על נשיא בוליביה — אינדיאני ראשון? האם ארה"ב מצויה בידי נשיא אמריקאי "שחור ראשון" שנוהג כאילו היה גנרל ג'ורג' ארמסטרונג קאסטר, זה שנהרג בקרב ליטל ביגהורן (Battle of the Little Bighorn).
    § ב"הארץ" שאל אחד הקוראים: "מדוע לא ביקש אדווארד סונדן מקלט ב-Israel?" והשיב: "לא רק פליטים אריתראים וסודנים לא רצויים ב'דמוקרטיה היהודית'… גם קרוביה לדעה של ענת קם", על הדמוקרטיה — אלה שמוציאים את האמת לאור השמש, שם ילבינו ויאירו דבריהם את החושך.
    § ואני הוספתי ושלחתי תגובה (שחראגיל לא פורסמה) ל-New York Times :
    Obama's newest version of GUNBOAT DIPLOMACY won't work. 
Forcing the first INDIAN President in Latin America to SUBMISSION will only make the U.S.A. the MOST HATED regime in the world

  17. Anne W. Patterson הגיב:

    במצרים קראו לה "חיזאבון" שזה אדם ‎מפלצתי, וענק אכזר אוכל-אדם. היא היתה השגרירה האמריקאית בקהיר, וע"פ הניו יורק טיימס עיסוקה העיקרי היה בתחום המניפולציות, ומצרי שמצוטט טוען שהיא היתה ה-Conspiracy Master (הקושרת הראשית) נגד העם המצרי. לפני מצרים היא היתה שגרירה בפקיסטן, "שם היו לה קשרים טובים עם הגנרלים ורבי המרגלים". והגב' פטרסון היתה תומכת נלהבה בשימוש במל"טים נגד "חשודים בטרור", הסביר קולונל ברי שפירא (!) מ"הכוחות המיוחדחם" שיעץ לה. בוושינגטון נימנו על ידידיה גנרל פטראוס וליאון פאנטה (שניהם מה- CIA). וכמובן שהגברת תמכה ב"מתן בסתר" לצבא מצרים… שאתמול עשה הפיכה. אבל בארה"ב אסור לקרוא לכך בשם המפורש, שהרי החוק בארה"ב אוסר על תמיכה כספית בקושרים נגד ממשלה דמוקרטית… אז משרדו של ג'ון קרי מסתפק בפינוי דיפלומטים, ובקריאה לא לבקר כעת במצרים… וכדי להבטיח את שלום המדינה היהודית (המתנחלת) הכסף — 1,300,000,000 $ — ממשיך לזרום לקציני צבא מצרים.

    • דינו הגיב:

      במצרים קראו לה "חיזאבון"? שזה אדם ‎מפלצתי"? אז זה כנראה נכון!
      כמו הכריש שתקף תיירת בחופי סיני ובמצרים קראו לו "סוכן מוסד"…
      ומי הוא אותו מצרי מצוטט – אותו יודע ח"ן מסתורי שטען שהיא "הקושרת הראשית נגד העם המצרי"?
      בקיצור – אמור לי מה הם מקורותיך ואומר לך מי אתה.
      התקשורת הערבית והמצרית ידועה בתאוריות קונספירציה מופרכות ופאראנויה קיצונית.
      לי למשל סיפר בכל הרצינות מצרי אחר ,בדיון מקוון, שידוע לכולם(!) שצה"ל שלח חיילות נגועות באיידס להדביק חיילים מצריים בטאבה.
      אגב, אני מבין שקשה לקבל את העובדה שהאחים החביבים הודחו מהשלטון במצרים.
      את מובארכ כמובן ש"העם" הדיח, אבל אין ספק שהיה זה אך ורק הצבא שהדיח את מורסי, ובכלל לא העם.
      ומאחורי אותו צבא – לא אחרת מאשר החיזאבון אן פטרסון.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים