הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 בנובמבר, 2013 2 תגובות

"משרד החינוך, בראשות השר שי פירון, מקיים משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים על הסכמת החרדים ללמד לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים שלהם. מדובר בלימודי ליבה חלקית, בתמורה לקבלת מימון של 75% מהמדינה. בתמורה שוקל משרד החינוך לאפשר לחרדים לפתוח בתי ספר קטנים, של 150–200 תלמידים בלבד, לכל חצר רבנית". כך בישר בשבוע שעבר עיתון "הארץ" לקוראיו.

KIDS2(תמונה: ragesoss)

והשאלה היא מיהו חרדי?

אם התשובה היא חרדי הוא גבר לובש  שחורים "שומר" שבת, הרי ששר  החינוך ממשיך בהסדרים האפלים שרקחו שמעון פרס, אריה דרעי ושאר ממשלות ישראל מאז אמצע שנות ה -80' עת הוכללו אל המעין (של ש"ס) והחינוך העצמאי (של האשכנזים) בספרי התקציב. אבל אם כל אדם, וכל קבוצה, יוכלו מעתה להגדיר בעצמם את חרדיותם –  יש כאן פתח למשהו מעניין. החרדים היהודים לא אוהבים להשכיל את ילדיהם. מה שלא מפריע למדינה לסבסד את התועבה האנטי השכלתית הזו. זו, כאמור, תרומת שמעון פרס-אריה דרעי לחברה הישראלית. בעוד ילדים של מי שאינם חרדים מחוייבים בחינוך חובה ולימוד הגותו ("מזרח תיכון חדש") של הפרס, ילדי חרדים נהנים מזיו הגותם של הש"ך והמרן. והאמת? קשה לבחור בין האפשרויות האלה.  אבל אם החרדים מקבלים פטור מלימודי היסטוריה אולי, בשיטה החדשה, החילוניים יקבלו פטור מתורה ותלמוד כמקצועות חובה?

הגודל כן קובע

לכאורה אלה שאלות הרות גורל וציונות. אלא שהן לא ממש רלבנטיות כאשר התלמיד החילוני לומד בכיתה עם עוד 40 ילדים בבית ספר שבו 1000 תלמידים. מה שכן מעניין ורלבנטי במו"מ של פירון עם חרדים הוא העניין של בתי הספר הקטנים. שלושה חוקרים בדקו מה עדיף:  בתי ספר גדולים או קטנים. ההבדל, כמובן, הוא במספר התלמידים.  בתי ספר גדולים נחשבו עדיפים משום שהם יעילים הרבה יותר, ויש בהם היצע גדול יותר של שיעורים מאשר בבתי ספר קטנים. התלמידים לא מסוגרים רק עם בני עדתם-מינם-מוצאם אלא פוגשים חברים מכל גווני הקשת החברתית.  בבתי ספר קטנים מציעים מגוון נמוך של מקצועות אך נהנים מפחות בעיות משמעת.

מה הנטו?

לפני כעשור השתנתה המגמה בארצות הברית וניתנה העדפה לבתי ספר קטנים. החוקרים בדקו ממצאים על כמאה בתי ספר קטנים בניו יורק שבהם היו "עודפי ביקוש". אלה בתי ספר שבהם לא אפשרו למורים או להנהלה לבחור מי יתקבל ללימודים, אלא נאלצו לערוך הגרלות כדי לבחור מי ילמד אצלם מתוך המבקשים להתקבל.  לא פחות חשוב, שכרם של המורים היה כשל המורים שעבדו בהסכם קיבוצי  בבתי ספר רגילים. מעט בכל פרמטר שנבדק התברר ש"קטן הוא יפה ומוצלח". זה נכון בציונים שקיבלו התלמידים. אבל זה נכון גם בצמצום מספר התלמידים הנושרים, במספר התלמידים שמסיימים את בית הספר, ובשיעור התלמידים שממשיכים להשכלה גבוהה יותר. המורים דיווחו שהיה להם טוב יותר, ושהתלמידים התעניינו יותר. נכון, מגוון השיעורים היה קטן יותר אבל בכל השאר הקטן עדיף על הגדול. פירון מוכן לשלם לחרדים בבתי ספר קטנים, כדי לרצות כל חסידות, ובלבד שילמדו היסטוריה. נחמד מצידו, במיוחד כשאנחנו אלה שפורעים את החשבון.  אבל מה בדבר לתת גם למי שאינם חרדים (בהגדרת הלבוש והרב) את הזכות הזו? ואם נותנים לחרדים פטור מללמוד את הגיגי הפרס, אפשר וייתנו לחילוניים חובבי שפינוזה פטור מהגיגי הש"ך? ובלבד שבתי הספר לא יהיו גדולים מ – 250 תלמידים – מה שמבטיח הפירון לשטיינמן, דרעי וחרדיהם.

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. "בעזרת האל" הגיב:

    גדעון עשת מציע לנו רעיון מצוין, גם אם לא חדש. ש"החילונים יקבלו פטור מתורה ותלמוד כמקצועות חובה?" בחו"ל הרעיון מקובל: ההורים מחליטים אם בניהם/בנותיהם ילמדו לימודי דת. אבל הרי כבר דויד בן גוריון, שהיה חילוני בנעוריו, והפך למשהו אחר בזקנתו, פסק "‎מי שיש לו אלוהים בליבו מרגיש צורך ויכולת להשתתף במעשי בראשית – זו הדרך". . . או אז החל 'עמישראל' לכפות דת על ישראל.
    ‎אלוף יעקב עמידרור‬, שזה התפוטר מתפקיד היועץ לרה"מ, חובש כיפה סרוגה. הוא מתגאה בעובדה שבו בזמן שחילונים רבים אינם רואים לעצמם את השירות הצבאי כ"ייעוד", תומכי ההתנחבלויות "הולכים בהמוניהם ליחידות הקרביות. . . נכונות לשרת ולהקריב לטובת המדינה היהודית, והמדינה נתפסת כבעלת ערך דתי ולא רק כמכשיר מדיני". הרי שללא הפסוקים בתורה שבהם הבטיח כביכול י.ה.ו.ה ל'זרע אברהם' את מחצית המזה"ת אין עבר, ואין (יש) עתיד לציונות.

  2. אליק בנשלום הגיב:

    רשימת העשירים שערבה לרישום הצגתה של יש עתיד בבחירות – העידה כבר אז על הכיוון הימני
    ריאקציוני של לפיד וחבורתו
    ההסתה נגד החרדים ופתיחת מערכת הבחירות באריאל – לא השאירו ספק בדבר אובדן עתידה
    של "יש עתיד" על 18 גמדיה עם "הענק" יאיר לפיד בראשם

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים