מה הוא אורניום מדולל (DU-depleted uranium)? אורניום הוא מתכת קשה מאד, ופי שניים יותר כבד מעופרת. בשנות ה-70 גילו שניתן לנצל מתכת זאת כראש חץ יעיל ביותר לחדירת שריון של טנקים או קירות אבן או בטון. ממשלת ארה"ב מספקת אורניום מדולל כמעט בחינם ליצרני נשק על מנת להיפטר ממנו. מלחמת המפרץ ב-1991 סיפקה הזדמנות פז לבדיקת תחמושת חדשה זאת. במהלך המלחמה הטנקים האמריקאים שנשאו קליעי אורניום מדולל באורך 60 ס"מ וקוטר 120 מ"מ ירו 14,000 קליעים כאלה, והמטוסים ירו כמיליון קליעי DU בעלי קוטר של 30 מ"מ. למעלה מ-300 טון של אורניום מדולל נשארו על שדות הקרב של דרום עיראק, בהם נספרו 1400 טנקים עיראקיים מושמדים. שיעור ההצלחה היה מעבר לכל המצופה.

קליע מאורניום מדולל (מקור)

אבל, אַליה וקוץ בה. אורניום נדלק ומתחיל לבעור כאשר הוא מתחמם ל- °C500, וכאשר הוא פוגע בשריון של טנק וחודר דרכו הוא מתחמם ונדלק והורג את צוות הטנק, כאשר 70% ממנו הופך לעשן שחור סמיך העשוי חלקיקי תחמוצת האורניום, קשים וזעירים דמויי קרמיקה. מעריכים ששלושת רבעי כוחות הקרקע האמריקאים טיפסו על, או נכנסו לתוך הטנקים העיראקים המושמדים בחיפוש אחרי 'מזכרות', ושאפו חלקיקי תחמוצת האורניום אל תוך הריאות, ומשם אל מחזור הדם, העצמות, הכליות והכבד. במשך השנים לאחר מכן עשרות אלפי חיילים שחזרו הביתה חלו בלוקמיה, אי תפקוד כליות וסוגי סרטן רבים, ומספרם גדל מדי שנה. תופעה זאת זכתה לכינוי "תסמונת מלחמת המפרץ", ומכיוון שבשעתה סיבתה "לא ניתנה להסבר" (כפי ש"תסמונת איג'נט אוראנג'" שפגעה בחיילים שחזרו ממלחמת וייטנאם "לא ניתנה להסבר" במשך שנים רבות) הממשלה לא הייתה מחויבת לשלם פיצויים לעשרות אלפי קרבנות המלחמה.

סיפור עצוב זה היה מסתיים כאן אילולא 320 הטונות של אורניום מדולל, חלקו הגדול בצורת אבק תחמוצת האורניום, שנשאר בשדות הקרב של דרום עיראק, ונישא בהתמדה ע"י הרוחות המערביות אל תוך העיר בצרה ולשדות החקלאיות ותעלות ההשקיה שסביבה. מסתבר שזו הייתה המלחמה הגרעינית האמריקאית הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה.  העיתון The Independent  (לונדון 12/4/2001) מדווח שצבאות ארה"ב ובריטניה גם הפגיזו את בצרה וסביבותיה עם 96,000 פגזי אורניום מדולל. בניינים שנפגעו אוכלסו או נבנו מחדש בעזרת השברים של הבניינים ההרוסים, ואבקת תחמוצת האורניום על הקירות או בתוך שברי הבנייה המשיכו לזרוע מחלות ומוות. בית החולים בבצרה טיפל ב-15 ילדים חולי לוקמיה ב-1993. ב-2000 מספרם הגיע ל-60, והמספר גדל מדי שנה.

מלחמת עיראק 2003  – "מבצע חופש עיראקי"

ב-2003 חיילי בנות הברית (בעיקר אמריקאים ובריטים) פלשו לעיראק מכוויית בדרום, בחפשם נשק להשמדה המונית בלתי קיים. בהתקדמותם צפונה נכבשו הערים בצרה, נאסיריה, נג'אף, קרבלה, פאלוג'ה ובגדאד, לאחר הפגזה כבדה ע"י תחמושת של אורניום מדולל מטנקים ומטוסים. "תכנית הסביבה" של האו"ם (UNEP 2013) מעריכה שבין 1000-2000 טונות של אורניום מדולל נורו במשך מלחמת 2003 (פי 3 עד פי 6 מהכמות במלחמת המפרץ ב-1991). מספרים ממשלתיים רשמיים מדווחים שלפני מלחמת 1991 שיעור מקרי הסרטן בעיראק היה 40 מתוך 100,000 תושבים, ב-1995 השיעור גדל ל-800 מתוך 100,000, ב-2005 ל-1600 מתוך 100,000, ומגמת הגידול בעלייה מתמדת.

נתאר את המצב בבצרה בדרום, שהוא טיפוסי לגבי רוב הערים שהותקפו ונכבשו. לאורניום מדולל שנספג ע"י בני אדם יש 'זמן אינקובציה' של 5 שנים ויותר. ב-1991 מספר התינוקות שנולדו עם מומים בבית החולים בבצרה היה 11, ב-2000 זה גדל ל-221. מומחה לסרטן, ד"ר ג'אוואד אל-עלי מבית החולים על שם סאדר בבצרה, אומר  (The Guardian, 26.5.2013): "לפני מלחמת המפרץ היו לנו 2 או 3 מקרי סרטן מדי חודש. כעת 30-35 חולים מתים מסרטן כל חודש. לפי מחקרנו כ-48% מהאוכלוסייה באזור הזה יחלה מסרטן תוך 5 שנים, ובמשך זמן רב לאחר מכן. זהו כמעט מחצית האוכלוסייה".

בעיר פאלוג'ה המצב חמור בהרבה. היא ספגה אורניום מדולל כאשר הותקפה לראשונה ב-2003, והותקפה שנית עם תחמושת DU וזרחן לבן ב-2004 בעקבות התקוממות התושבים. בספטמבר 2010, מתוך 170 התינוקות שנולדו בבית החולים של פאלוג'ה, 24% מתו תוך 7 ימים. לשלשה רבעים מאלה היו מומים קשים – "תינוקות נולדו עם 2 ראשים, בלי ראש, עין בודדת במצח, איברים חסרים". באוגוסט 2002, לפני הפלישה, היו 530 לידות, מהן מתו  ששה ורק אחד נולד עם מום. בעבודת מחקר (Int. J. Environ. Res. Public Health 2010, 2828-2837). הכימאי קריס באסבי כותב שמשבר הבריאות בפאלוג'ה מהווה "שיעור הנזק הגנטי הגבוה ביותר בכל אוכלוסייה שנחקר אי פעם". הוא מדווח שבתקופה 2009-2010 שיעור מקרי המוות של תינוקות היה 136 מכל 1000 לידות. בכוויית, לשם השוואה, השיעור היה 10, במצרים ובירדן השיעור היה 20 ו-17 בהתאמה.

אומרים שכאשר אישה יולדת בעיראק היום שאלתה הראשונה אינה האם זה ילד או ילדה, אלא "האם התינוק נורמאלי?" הלוחמה הגרעינית על בסיס אורניום מדולל שארה"ב ניהלה במלחמותיה בעירק מהווה פשע נגד האנושות. ארה"ב מודעת למחיר האיום בבריאות ובחיים שבני אדם משלמים על אלפי הטונות של אבק האורניום המדולל המכסה את שדותיה ועריה של עיראק. בכוויית שבו מטווחי הצבא נוצלו לתרגול ירי של תחמושת אורניום מדולל, האמריקאים נאלצו להעביר לארה"ב 6700 טונות של אדמה מזוהמת. אבל עיראק כנראה תישאר גיהינום מזוהם בעתיד הנראה לעין.

אפגניסטן

השימוש הנרחב בתחמושת אורניום מדולל באפגניסטן לא מתועד היטב. אמנם קבוצת חוקרים שאספו דגימות שתן מאנשים באפגניסטן מצאו ריכוזי איזוטופים של אורניום גדולים ב-300 עד 2000% מהרמה הנורמלית (Press TV, 1.2.2012).. מומחים מהמרכז הרפואי לחקר האורניום דיווחו (The Idaho Observer, 16.4.2003), שדגימות השתן של האפגאנים מראות רמת אורניום הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם באוכלוסייה אזרחית. מי התהום שהם מקור מי השתייה מזוהמים כעת באבק התחמושת הגרעינית. בכפרים שונים בשליטת הפשטונים, נשים סובלות מהפלות ספונטניות, מסרטנים מרובים ושונים בעת ובעונה אחת, ויש רמות גבוהות של לידות של תינוקות בעלי מומים. יש דיווחים על חיילים ואזרחים אפגאנים שמתו לאחר שסבלו מהקאות בלתי נשלטות, בעיות נשימה קשות, מדימום פנימי וסימפטומים אחרים האופייניים להרעלת קרינה. מוצאים ציפורים מתות היושבות עדיין על ענפי העצים כאשר דם נוטף מפיותיהן.

הבלקנים

חוקרי האו"ם דיווחו (The Idaho Observer, 16.4.2003)  שעד 1999,  12 טון של אורניום מדולל גרמו נזק בלתי הפיך לסביבה היוגוסלבית, כאשר חקלאות, מִקנֶה, אויר, מים ובריאות הציבור ניזוקו קשה. מדענים מאשרים שתושבי הבלקנים מפרישים אורניום בשתן. ב-2001 פתולוג יוגוסלבי דיווח שמאות תושבי בוסניה מתו מסרטן בעקבות הפגזת ה-DU של נאט"ו. רבים משומרי השלום של נאט"ו בבלקנים סובלים מבעיות בריאות. את מקרי הלוקמיה, הסרטן ומחלות אחרות שלקו בהן קיבלו את הכינוי "תיסמונת הבלקנים". המומחה לקרינה הבריטי, ריצ'רד קוגהיל, מנבא שהשימוש בנשק DU  במערכה הבלקנית יגרום לפחות ל-10,000 מקרי מוות מסרטן.

לסיכום

עיראק, אפגניסטן ועוד אזורים בעולם הפכו לשממות סביבתיות, עם אין ספור קרבנות, כתוצאה מהשימוש באורניום מדולל כנשק ע"י ארה"ב ונאט"ו. כלי נשק אלה בסיכום אינם פחות קטלניים מהפצצות הגרעיניות ה"מסורתיות" שהחריבו את הירושימה ונגסאקי, ובמסגרת המאבק למען מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית יש להטיל איסור חמור על השימוש בנשק זה. זמן מחצית החיים של אורניום-238 הוא 4.5 מיליארד שנה (פרק הזמן הדרוש על מנת שמחצית כמות האורניום תשרוד בגין התפרקותו הרדיואקטיבית), שהוא בערך גילו של כדור הארץ. פירוש הדבר שאבק האורניום הרדיואקטיבי המכסה את שדותיהן ועריהן של עיראק ואפגניסטן יישאר שם 'לנצח', עד שיפוזר וידולל במשך הדורות ע"י רוח וגשם, אבל ההרכב הגנטי של תושבי ארצות אלו יזוהם ויושחת בינתיים ללא תקנה. פשעם היחידי היה בזה שהיה להם יותר מדי נפט באדמתם או שארצם הייתה נחוצה לחברות הנפט על מנת להניח צינורות להובלת נפט וגז אל השווקים הרווחיים הגדולים.

• דבריו של פרופ' קלמן אלטמן בעקבות הערות בכנס הבינלאומי שנערך בחיפה, בתחילת דצמבר 2013, למען מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית.

עוד על ועידת חיפה למען מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית: http://wmdfz.org

Share on Facebook