הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 באוגוסט, 2014 8 תגובות

חלפו הימים של תרבות הסובלנות במרחב הציבורי והאקדמי באוניברסיטת בר אילן. חלפו הימים של פרופ' אוריאל סימון, מי שכיהן כראש החוג לתנ"ך באוניברסיטת "בר אילן", וממייסדי החוג, וזה היה לפני שנים.

חלפו הימים שהיה מרחב ציבורי ואקדמי פתוח לפרופ' אוריאל סימון, בנו של פרופ' עקיבא סימון, ממייסדי תנועת "עוז ושלום ונתיבות שלום", תנועה שידעה להכיל את הכאב והתקווה של שני העמים החיים על אותה כברת ארץ.

מתוך כריכת הספר "בקש שלום ורדפהו" מאת אוריאל סימון urielsimoneמתוך כריכת הספר "בקש שלום ורדפהו" מאת אוריאל סימון

חלפו הימים שב"בר אילן" נשבו הרוחות של הספר "בקש שלום ורדפהו" שכתב פרופ' סימון. לא הייתה, באותם הימים, אווירת לינץ' נגד פרופסור, ראש החוג לתנ"ך, שנתן ביטוי לרעיון הדו-קיום, כרעיון המעוגן במקרא. עבור פרופ' סימון, הפיוס והשלום בינינו ובין שכנינו מעוגנים במקרא לא פחות מהשראה להתנחלות, לכיבוש, ומלחמה.

חלפו הימים שאחד מעמודי התווך בחקר המקרא יכול להכיל כאב וסבל שפוקד שני עמים החיים על אותה כברת ארץ. היום משתוללת אווירת לינץ' נגד הפרופ' חנוך שינמן, המעביר בדואר אלקטרוני לתלמידי השנה השנייה בפקולטה למשפטים הודעה מנהלית, כי בשל המצב הביטחוני יתווסף מועד בחינה שלישית. להודעה המנהלית הוסיף דברי כאב על מותם של מאות אנשים, אלפים שנפצעו, ועשרות אלפים שבתיהם נהרסו או נאלצו לעזוב.

לפני פתוח ספרו של פרופ' סימון "בקש שלום ורדפהו", שכתב ואמר דברים נוקבים יותר מדבריו של פרופ' חנוך שינמן. לביקורת של פרופ' סימון היה מרחב ציבורי ואקדמי פתוח לרווחה להשמיע ולשמוע. לפרופ' חנוך שיינמן מרחב זה ננעל. כמוהו ד"ר אורי וייס, ידידי היקר. היותו בוגר מצטיין של אוניברסיטת תל אביב אינה מסייעת לו בעומדו על דוכן הקתדרה באוניברסיטת בר אילן, אשמתו, כי נתן ביטוי בדף הפייסבוק שלו להסתייגות מהמלחמה.

די באמירה בדף הפייסבוק כדי ליצור אווירת לינץ'.

מצער שהמרחב הציבורי והאקדמי ננעל בברוטאליות בפני מתן ביטוי לכאב שמשלמים שני עמים מדממים. אין הבדל בין קריאות לינץ' המושמעות נגד מרצים בבר אילן, ובין מה שאנחנו קוראים בירמיהו ל"ח פס' 4: "…וַיֹּאמְרוּ הַשָּׁרִים אֶל הַמֶּלֶך יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה". האיש שמבקשים להמית הוא ירמיהו, כי בעיצומה של מלחמה הוא נתפש כאיש רוח המרפה את ידי הלוחמים.

אני מתגעגע לשנה אחת לפני כיובל שנים, שזכיתי להאזין להרצאותיו של פרופ' סימון. שנה, שחבשתי כיפה בהרצאותיו, גם שלא התבקשתי לכך, כי חשתי שאני חייב לכבד רגשותיו של מרצה דתי.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. אורוול הגיב:

    מה קרה לך בר אילן?
    (ברור שזה לא רק בר אילן) – הכוח והממון השחית -לחלוטין- את היהודים המדושנים והשמנים.
    ממש כמו שקרה לחזירים מחוות ההחיות. עבד כי ימלוך.

  2. שעת מבחן לעולם הגיב:

    העובדה שישראל גורמת עכשיו לזוועות מחרידות שקשה לתאר בעזה בשילוב עם שתיקת העולם מעידה שאנו בעידן נאצי או גרוע ממנו. חד וחלק. העובדה שאנחנו ממשיכים את חיינו כאילו אין זה כך לא רק שאינה יכולה לשנות במשהו את המצב אלא היא ממחישה את הריקבון הטוטאלי. הצ'אנס לזרוק לכלא את הפושעים הולך ואוזל. אם לא נעצור אותם בדחיפות הם ימיטו עלינו שואה בכדי להימלט מלתת את הדין בהאג.

  3. איצי הגיב:

    כמו שהחברה הישראלית הקצינה ימינה גם האקדמיה הקצינה ימינה,, רק שאת ההובלה לקחה על עצמה בר אילן.

  4. ראינה הגיב:

    שמחה לשמוע שחבשת כיפה בהרצאה רק מתוך כבוד לכבד רגשות מרצה דתי. במיוחד לאור התנהגות שבה נתקלתי מצד חברים המכבדים מוסלמים ברמדאן ולא אוכלים לידם, אבל עשו חפלה מוסיקה ואוכל פומבית ביום כיפור בירושלים (כי זה בסדר לכבד מוסלמים דתיים אבל נחיתות כבוד לכבד יהודים דתיים)

  5. דניאל קלטי הגיב:

    קודם-כל, לעניין "בר אילן": נו, הפקולטה למשפטים שלהם.

    למה ציפית?

    הרביעי בנובמבר 1995? מצלצל מוכר?

    זה קודם-כל.

    כעת: האקדמיה הישראלית כולה, על כל מוסדותיה ואגפיה, מסואבת ורקובה. לו היה בישראל, איזשהו שמאל ממשי ואמיתי, כבר מזמן היה דואג להקים, אוניברסיטה ראויה, *דו-לשונית*!!, שתפיץ ערכים הומניסטיים.

    הבעיה היא, שמעט השמאל שאולי קיים בישראל, התאהב ממש בתפקיד האסקופה הנדרסת, לרגליהם של בריוני-הימין ומסיתיו…

    • עלי הגיב:

      לדניאל בגוב האריות
      בהתחשב בסכסוך הערבי ישראלי מראש יש לך 50% תמיכה מהצד הערבי בריוניו ושהידיו
      ואם נוסיף לזה את בריוני השמאל בעולם כולו הרי שאתה נהנה מרוב מוחץ
      (שלא לדבר על זהות מטרות עם הימין הקיצוני באירופה ביחס לישראל..)
      מה שאתה מתבקש זה להזדהות עם הנארטיב הערבי אחרת לא תזכה
      לתמיכה וזה בדיוק מה שאתה עושה (ראה הליכתו של חומסקי לאוניברסיטה האיסלמית בעזה
      שהיא מעוז של חופש קדמה וחיפוש צדק)

  6. צפור בודד הגיב:

    שוב אותו הספור: יושב אחד ברכבת ולידו שתי זקנות טרחניות שאינן מפסיקות לדבר זו עם זו. לפתע נאנחת אחת מהן, פונה אליו בקול תחנונים ואומרת: "התוכל לפתוח במטותא ממך את החלון, כי גדול כאן המחנק במאד?". בעוד הג'נטלמן אץ לעשות כדבריה עוצרתו הטרחניה השנית בידה ואומרת בקול מאים: "לא ולא, חלילה לך מעשות כך, משום שאם תפתח את החלון יתגבר כאן הקור לכדי סבל ממש"…עומד האחד נבוך ומחפש סיוע ממאן דהו היושב שם ממול: "יש לך איזה רעיון להצלת המצב?" הוא שואל. "כמובן" עונה הלה, "בתחילה פתח החלון שתקפא האחת ואח"כ סגור אותו שתחנק לה השניה"…
    וכך גם כאן. פתח בתחילה החלון ל"שמאל" שיקפאו אנשי ההתנחבלויות ואח"כ סגור אותו ל"ימין" שיחנקו תומכי החמאס.
    אהה…והנמשל לחלון במשל הזה, הינו הסוציאליזם.
    והמבין שיבין.

  7. נבון איציק הגיב:

    אם היתה קמה היום בין כותלי אונברסיטת בר אילן תנועה כמו נתיבי שלום, היא היתה מוצגת על ידי האונברסיטה כתנועה הפוגעת בלכידות.

    בבר אילן של היום יש מקום רק לקול של הרב נועם פרל, שדרש לפני המלחמה "לחצות את קו 300 ערלות פלישתים". ומסתבר שהקבינט הקשיב לעצה של הרב פרל והגיע כמעט ל-2000 ערלות פלשתים.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים