יצאנו למבצע והפסדנו במלחמה. יצאנו למבצע כי במבצע מעצם הגדרתו אי אפשר להפסיד ומכיוון שאי אפשר להפסיד אי אפשר לטפול הפסד במבצע על פוליטיקאי כזה או אחר. למבצע יתרון נוסף, מבצע , בדומה למה שאנו רואים בשוק, הוא מלחמה בהנחה. איש מאתנו אינו רוצה לצאת למלחמה של ממש מכיוון שמלחמה כרוכה בהרוגים רבים ובנזק כלכלי ניכר, מבצע לעומת זאת אינו אלא מלחמה קטנה בה נהרגים מעטים לכל היותר והנזק מועט. לרוע המזל יריבינו / אויבנו לא הסכימו למבצע ההנחות אליו יצאה ממשלת ישראל, הם כמו אמרו ביקשתם מבצע תקבלו מלחמה, ביקשתם להתמודד עם חבורה של מחבלים וטרוריסטים, אספסוף שמתקשה להבחין בין ימינו לשמאלו, תקבלו צבא מאורגן של לוחמי חופש, צבא העם הפלשתיני, שבאמצעיו המוגבלים והמועטים הכין את הקרקע ואת מה שמתחתיה לבואם של הזרים הבלתי רצויים. יתר על כן, לא רק שמעטים מול רבים נאבקים לוחמי החמס בצה"ל מדלת לדלת ומבית לבית, הם גם מסרבים להיכנע בכל תנאי.
העולם השתנה. כאשר כבש צה"ל את הגדה המערבית בימים הרחוקים של מלחמת ששת הימים, מיהר מפקד הפלוגה או הגדוד הכובש אל בית מוכתר הכפר, העניק לו מקל ועליו בד לבן והזמין אותו להצטרף לסיבוב בכפר. במגאפון הצבאי הכריז המוכתר בפני צאן מרעיתו על כניעה. כעת איש אינו נכנע, מזה שני עשורים איש אינו נכנע, לא סדאם חוסיין בעיראק, לא אל-קיידה באפגניסטן, לא אוג'לן מנהיג הכורדים בפני הכובש הטורקי ולא אסד בפני יריביו או להיפך. עברו חלפו ימי מלחמות העולם על טכסי הכניעה המנופחים שלהם, אין כל סיכוי שהפלסטינים בעזה ייכנעו גם אם יחזירו מנהיגיהם את נשמתם לבורא מוקדם מן הנדרש, גם אם יוכו מכה ניצחת, גם אם יובסו ויירמסו תחת מגף צבאנו, גם אם יוצאו עשרות אלפים מהם להורג, הם יחזיק בעמדתה של אנטיגונה בשעתו, איש מהם לא ייכנע. ועוד, לא רק שלא ייכנעו, גם לא יסכימו לקבל תכתיב כלשהו מכל גורם מקומי – מצרי, סעודי, קטרי, ישראלי וכד' – או בינלאומי – אמריקאי, תורכי, רוסי או אחר.
כמעט שני מיליון מונה אוכלוסיית עזה ומנהיגם אסמעיל הנייה הציב באופן ברור את דרישותיו לפני ימים אחדים בטלוויזיה; תמורת עצמאות כלכלית קרי נמל ימי, נמל תעופה וחופש מעבר לאנשים ולסחורות הוא מוכן להציע שקט, הפסקת ירי טילים וחציבת מנהרות. אל לנו להיות תמימים, לנוכח אמנת החמס המבקשת להשמידנו יש לבחון את הצעותיו בשבע עיניים ולהרהר היטב באופנים בהם ניתן יהיה לפקח אל הוצאת הצעותיו מן הכוח אל הפועל מבלי שנסתכן בנפשנו ויחד עם זאת, נהיר יש כאן תשתית הולמת להסכמה בה הפלשתינאים נשכרים ואילו אזרחי ישראל אינם חסרים דבר. קרוב לוודאי שהממשלה הנוכחית הקופצת ידה בכל דבר ועניין הן כלפי ציבור אזרחיה ועוד יותר כלפי ערביי המרחב תסרב לכל הצעה מסוג זה. שנים ארוכות חיו תושבי עזה כשאין יוצא ואין בא, אין יצוא, אין ייצור ואין כלכלה, ההתמרמרות והשנאה בעבעה באין מפריע וההתפרצות הייתה בלתי נמנעת. לבסוף יצאה הג'יני הבקבוק, המרצע מן השק וכעת גדולה השריפה והכיבוי רחוק. מלחמת ההתשה ארכה אלף ימים, בלבנון שקענו מהלך ארבע עשרה שנה, לכמה זמן נשקע כולנו במנהרות עזה ושביליה?
עצרת נגד המתקפה על עזה, כיכר רבין, 26/7/14 (צילום: אקטיבסטילס)
יצאנו למבצע והפסדנו במלחמה. לא הובסנו, לא נכנענו, לא גורשנו ובכל זאת הפסדנו. המוני בית ישראל לא תמכו במלחמה בעזה כדי לצאת בתיקו, לא כדי להגיע להפסקת אש זמנית במתכונת קודמת כלשהי, לא כדי להנמיך להבות ולהשאיר גחלים לוחשות, אזרחי ישראל תמכו במבצע אף שידעו שנגזר עליהם להקריב את חייהם של עשרות רבות של חיילים צעירים ואף שידעו שקרוב לוודאי יהיה מחיר כלכלי כבד למלחמה והכל כדי להשיג שקט. כשתתעשת ממשלת ישראל ותומכיה מן הימין הפוליטי מחלומות הניצחון היא תגלה שכל מה שתשיג אפשר היה להשיג קודם לכן, במדיניות של רוחב לב מסוים ע"י אימוץ ערכים של כבוד האדם וחירותו, כך לגבי תושבי עזה וכך לגבי תושבי הגדה המערבית. הדרך היחידה למנוע את הבשלתם של הפירות הבאושים מבית מדרשו של החמס היא יצירת אלטרנטיבה אזרחית – כלכלית ולאומית – שתהווה משקל נגד ליצר ההרס והשנאה העולה משורות אמנת החמס ומדיניותו. היה ותאומץ מדיניות אלטרנטיבית, כזו שאינה מאמינה בחרב לבדה, אפשר שאותם מאות אלפי או מיליוני אזרחים שיעמדו לקפח את פרנסתם ולאבד את בתיהם במלחמה עם ישראל יחשבו פעמיים בטרם יאפשרו לחמס לצאת לקרב. בשנים האחרונות עזה סבלה מחוסר מקורות כלכליים, אבטלה עצומת ממדים בתחומי הייצור והשירותים העסקיים וייאוש עמוק בכל הנוגע למוביליות חברתית ולשגשוג, כל אלה קרקע פורייה לתמיכה הרחבה בחמס.
בימים אלה אין בישראל מדינאי המסוגל לחצות את הקו הפרדיגמטי המוביל אל מחוזות אלטרנטיביים, עם זאת אפשר שבקרוב יעלה הקבס מהפוליטיקאים שלנו על גדותיו ובעקבות השכול והמלחמה ימצאו ציבורים רחבים שיעדיפו אלטרנטיבה תבונית ומדינית על מרחץ הדמים המיותר ויעלו ויבואו מנהיגים חדשים בעלי השקפות המתיישבות עם השכל הישר ויובילו את העם המוכה הזה אל חוף מבטחים. צריך לשמור על אופטימיות.
בשנים האחרונות עזה סבלה מחוסר מקורות כלכליים, אבטלה עצומת ממדים בתחומי הייצור והשירותים העסקיים וייאוש עמוק בכל הנוגע למוביליות חברתית ולשגשוג, כל אלה קרקע פורייה לתמיכה הרחבה בחמס.האם שאלת עצמך מדוע סבלה עזה התשובה פשוטה עזה בחרה בחמאס וזו האמת גם אם נאמר שלא עזה זה חמאס שכחת שעשרות אלפי עזתים עבדו בישראל עד שהחמאס עלה לשלטון בכוח הזרוע כבר עכשיו מאמים אנשי החמאס כי אחרי הפסקת האש [יום חמישי בערב 6/08 ] יפתחו שוב בירי לעבר ישראל ואם אלה אתה מחפש דיאלוג בורים ונבערים פאנטים דתיים אפשר שאותם מאות אלפי או מיליוני אזרחים שיעמדו לקפח את פרנסתם ולאבד את בתיהם במלחמה עם ישראל יחשבו פעמיים בטרם יאפשרו לחמס לצאת לקרב.והינה במקום לצעוק די נגד החמאס אנשי עזה מפנים את האצבע המאשימה כלפי ישראל הרי אם ירי הרקטות לא יפסק עזה תהפוך לדחיה של בירות ואת זה כולם יודעים
מאמר מעניין. היה וצריך לשתף דווקא קהלים שאינם מבית המדרש של שלום ואחווה. רק בזהירות- למעט נאצות קללות וייחולי מוות דעתם קשה עליהם…
כבר מזמן הגבתי לכותב אחר(חיים ברעם) שההתנשאות של חלק מהכותבים והמגיבים באתר זה היא פשוט לא במקומה, אני לדוגמה ימני שלא יחל למותו של איש אפילו לא אויב,קללות ונאצות הופנו ממני רק לשופט במגרש (אתם רואים גם אני לא מושלם)
לבעל המחשבות שמתייחס אלי כאל מי שדעתו קשה עליו ..נו באמת כל הקדמה האינטלקטואלית נמצאת אצלכם במרתף?
האם באמת אתם(כוונתי לכל המתנשאים והלועגים לכל אחד שהוא לא הם) חושבים שאתם נושאים את הבשורה?
ישראל תקועה במיתוס (אלים וזדוני שעטוף מבחוץ בריקודי הורה – או פאנק – עליזים) שאבד עליו הקלח ואינה מסוגלת להרפות ממנו ולהיגמל. בתחילת שנות השמונים (הייתי בתיכון) היו ללהקת הקליק כמה שירים שלפתע מסתדרים עכשיו יחד בראש הרבה יותר טוב, שימו לב לשמות השירים – אמא אני לא רוצה להגמל, גולם, אינקובטור, כל האמת, אל תדליקו לי נר…כלום לא בוער…
http://www.youtube.com/watch?v=rOjwvmSOgDQ
חמאס לא ייכנע כי הדרישות שלו מוצדקות: עמידה בהסכם של גלעד שליט, סיום המצור, שחרור כספי המעמ, לאפשר יצוא, להפסיק את מדיניות החיסולים.. ישראל לא תכנע כי ביבי והכנופיה יודעים שכדי להבחר מחדש הם צריכים לספק תפאורה שטופת דם ומראית עין של "תראו כמה אנחנו שומרים על הביטחון", אובמה מטפח את ה"מבצע" עם ההפצצות בעיראק, יעני -אמא, למה לך מותר ולנו אסור? -בטח שמותר לך כיפה אדומה סתם אמרתי כדי לבלבל את הזאב, חמודה.
האירופאים, נו, זו בדיחה ישנה וכבר לא מצליחה. אז הנה יש לך מתכון למלחמה שאין לה סוף. התקווה היחידה שלי מכל הסיפור (באמת היחידה!) היא שניצולי הטבח יעזרו זה לזה וישמרו על אחווה אמיתית ושהצעירים הטובים של עזה ימצאו את דרכם החוצה למקומות שפויים יותר, גם במחיר הויתור על החלום הפלסטיני.
תארו לכם שיש ביידי שני משפטים שחזרה עליהם ללא תוספות או שינויים יכולים להביא שלום ושלווה לעזתים באפן מיידי , לא יאומן אך מילות הקסם הללו קיימות, השמעתן תביא באופן מיידי את ישראל לשיחות שלום לסיוע בכל התחומים שיוציאו את עזה משיפלותה
על מנהגי החמס פשוט לאמר ״אני מכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית וממחר אני מפסיק את הלחימה בה ״
כמה קל, וכמה צריך להיות מרושע כדי לא להשמיעם
מודן, הצלחת להצחיק אותי. וזה נדיר כשאני קוראת פה מאמרים ותגובות.
מכיוון שצחוק זה דבר בריא ואני לאחרונה מרגישה לא כ"כ טוב (מעניין למה..) אז תודה.
יורם נו באמת, החמאס אננו צבא העם של הפלסטינים (גם לא בעזה) וגם אם יעיד על עצמו שהוא כזה מהיום עד מחר, הוא לא יהיה "צבא העם", כשם שמורדי מצדה המתאבדים לא היו "צבא העם היהודי"…מה שכן, במלחמתם הנואלת וההתאבדותית הם זרזו את הגליתנו וחורבננו.
על המלחמה בעזה ניתן להגיד רק שהיא תוצר של שת"פ בין שני כוחות: האחד פודמנטליסטי, איסלמיסטי המשרת מהפיכה דתית הזויה בנושא החליפות העולמית והשריעה המטורללת שלה, כאשר גורל העם הפלסטיני (ק"ו העם הישראלי) אינם מזיזים לו דבר וחצי דבר. וכל תכליתו מלחמת התאבדות בנוסח שמשון שתגרור גם את ישראל אל אובדנה המיוחל.
והשני: לאומני פשיסטי משיחי פגני, שגם אותו גורל העם הישראלי ק"ו העם הפלסטיני לא מענין. שיכור מעוצמת כוחו היחסי הוא נופל למלכודת הפתאים בעזה, ללא הכנה מקודמת וברשלנות טקטית ואסטרטגית וטובח בפלסטינים הבלתי מעורבים וגם מקיז דם חייליו לשוא.
מאחורי שני כוחות מרושעים אלה, עומדים איך לא הטייקונים: אלה מוול סטריט מאחורי ביבי ואלה מדוחה מאחורי משעל. מה שמצחיק הוא שכל הטייקונים האלה נפגשים ביחד במקומות המיוחדים שלהם (גן עדן בעבורך ובעבורי) ומשם הם צוחקים על כולנו.