על אף שקשה להאמין, שתי התמונות האלה צולמו באותה עיר. מסתבר שסנטיאגו דה-צ'ילה היא עיר עם שתי פנים שונות: עושר קיצוני בקצה אחד, ועוני עמוק בקצה השני. ומסתבר גם, שחיפה עלולה ללכת בעקבותיה.

החוקר וההיסטוריון המרקסיסטי מייק דיוויס, בספרו "כוכב-לכת של משכנות עוני" (Planet of Slums), הסביר שקיומן של שכונות עוני ענקיות ומוזנחות, בשוליהן של ערים גדולות, הוא לא תופעת שוליים של האורבאניות, אלא הוא חלק מכללי המשחק של תהליכי העיור בקפיטליזם המאוחר. וככל שמתקדמים מהמרכז הקפיטליסטי אל הפריפריה הקפיטליסטית, כך גדל שיעורם של אלה שמוצאים עצמם חיים בשולי העירוניות.

בזמן שבארצות הקפיטליסטיות המפותחות, רק 6% מהאוכלוסייה העירונית חיה ב-Slums, הרי שבארצות המתפתחות מדובר ב-78.2% מהאוכלוסייה העירונית. מכיוון שהארצות המתפתחות זה המקום בו חיה מרבית האנושות, ומכיוון שהאוכלוסייה העירונית מהווה כיום – לראשונה בהיסטוריה – למעלה ממחצית האנושות, הרי שכשאנחנו מדברים על בעיה של היעדר דיור נאות ושל אי-שוויון ברמת העיר, אנחנו מדברים אולי על הבעיה האנושית המרכזית של המאה ה-21.

כך ייתכן מצב בו מרכז העיר סנטיאגו דה-צ'ילה, הרובע הפיננסי המכונה "מנהטן הקטנה" (Little Manhattan), מלא בבנקים, במשרדי תאגידים, במשרדי ממשלה ובמלונות יוקרה, ואילו בשולי העיר – ישנם קילומטרים על-גבי קילומטרים של משכנות עוני, של צריפים ופחונים, לעיתים ללא חיבור לחשמל, למים זורמים או לביוב.

עיר שנתנה לשוק החופשי להכתיב את תפיסת הפיתוח שלה, עיר שלא תוכננה כך שהיא תהיה עיר עבור כל תושביה, מצאה עצמה הופכת לעיר עם פני יאנוס, לעיר עם שתי פנים שונות, אחת המופיעה בתמונה שלמעלה ואחת שמופיעה בתמונה שלמטה.

ואיזה גורל צפוי עבור חיפה? האם העיר תהיה Little Manhattan או שאולי היא תהיה Planet of Slums?

אם ללמוד מהלקח של סנטיאגו דה-צ'ילה, חיפה לא תהיה או-או, אלא גם-וגם: בקצה אחד של העיר ייבנו שכונות יוקרה לעשירים בלבד, נעולות על סורג-ובריח עם בוטקה של שומר בכניסה, ואילו בקצה השני – דיור רעוע, תשתיות מתפוררות, הזנחה עירונית ואפליה תקציבית.

אנחנו חיים בעולם שהמשטר החברתי-כלכלי הדומיננטי בו הוא המשטר הקפיטליסטי. לכן, העולם הזה לא הופך כולו לעשיר וגם לא הופך כולו לעני, אלא ההתפתחות בו היא משולבת ובלתי-שווה: מרביתו הופך לעני משום שמיעוטו הופך לעשיר.

ואם אי-השוויון הזה קיים בקנה מידה עולמי (ברשות 85 האנשים העשירים בעולם הון השקול כנגד ההון שבידי מחצית האנושות, שהם 3.5 מיליארד בני אדם – לפי דו"ח אוקספאם), ואם אי-השוויון הזה קיים בקנה מידה ארצי (פערי ההכנסות בקרב מעמד הביניים בישראל הם הגבוהים ביותר מבין כל מדינות המערב, בזמן שהעוני בקרב ילדים בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח – לפי דו"ח מרכז טאוב), אז אין להתפלא שאי-השוויון הזה יתקיים גם בקנה מידה עירוני.

אם לא נשנה כיוון, אז זה המקום אליו תגיע חיפה בעוד מספר לא רב של שנים: שתי ערים לשני מעמדות. אז איך משנים כיוון?

אחד המסמכים החשובים שנוסחו לגבי העיר חיפה, זו תכנית המתאר העירונית, שנכתבה בידי ועדה של משרד הפנים, בשיתוף פעולה עם עיריית חיפה. התכנית, שהופקדה בתחילת השנה, אמורה להתוות את החזון לפיתוח העיר, ממנו יגזרו יעדים קונקרטיים ברמת הבנייה בשכונות, פיתוח תשתיות ותחבורה ציבורית, ויצירת מוקדי עסקים, מסחר ותרבות. אבל התכנית הזו גרועה מאוד. תכנית המתאר העירונית של חיפה היא דרך המלך לסנטיאגו דה-צ'ילה.

לפני ארבעה חודשים, חד"ש הגישה התנגדות מפורטת ומנומקת לתכנית המתאר, משום שלדעתנו היא אינה מציעה פתרונות למצוקות האמיתיות של העיר, ובמיוחד מזניחה את הטיפול באוכלוסיות המוחלשות, בשכונות הערביות והמשותפות, ובלב ההיסטורי של חיפה.

בעתיד הלא-רחוק, תתחיל הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את הדיונים בהתנגדויות שהוגשו. חשוב שכולנו נראה את זה כחובתנו האזרחית להגיע לדיונים, כדי להראות למקבלי ההחלטות שיש בעיר הזו ציבור שדואג להתפתחותה של חיפה, ושמסרב לראות אותה הופכת לשתי ערים עבור שני מעמדות.

Share on Facebook