ברוב דחוק אושר בשבוע שעבר תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016. מנקודת מבט מגדרי נתייחס לסעיפים העוסקים בשוק העבודה ושיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים.
דחיית חוק יום לימודים ארוך לשנת 2021 – במסגרת התקציב הנוכחי מוצע לדחות את יישום החוק לשנת 2021. יום לימודים ארוך יכול היה לתרום למעמדן של כל הנשים העובדות מחוץ למשק ביתן, שכן הוא היה מאפשר להן להאריך את שעות העבודה שלהן. על פי נתוני מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקומות בהם מיושם החוק, יש לו תרומה חיובית על הכנסתן של אימהות והוא אף עשוי לתרום לגידול במספר חודשי העבודה של אימהות חד הוריות.
דיור – תקציב הדיור, שבשנת 2000 עמד על 9.9 מיליארד ש"ח, עמד בשנת 2014 ל-3.1 מיליארד ש"ח ובשנים 2016-2015 הוא צפוי לעמוד על 4 מיליארד ש"ח לערך . תקציב הסיוע בשכר דירה, שבתחילת שנות ה-2000 עמד על כ-2 מיליארד ש"ח, עמד בשנת 2014 על 1.5 מיליארד ש"ח. על פי הצעת התקציב לשנים 2016-2015, הוא צפוי לגדול מעט, לפחות מ-1.6 מיליארד ש"ח.
סוגיית הדיור והשקעה בדיור ציבורי בפרט – יש להן היבט מגדרי ברור. על פי ניתוח של משרד השיכון עצמו שנעשה בעקבות החלטת הממשלה ליישם ניתוח מגדרי של התקציב, נשים מהוות כ-65% מהזכאיות לסיוע בשכר דירה. בנוסף, נשים יחידות וחד הוריות מהוות כמחצית מדיירי הדיור הציבורי המחזיקים בדירה הרשומה על שמם. לכן, אין ספק שדיור הוא תנאי הכרחי ליכולתן של נשים לקיים חיים כלכליים עצמאיים.
העלאה של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה – תחת הכותרת "כלי לטיפול בעוני" ובעקבות המלצות הוועדה למלחמה בעוני, מוצע להגדיל את קצבת השלמת ההכנסה למקבלי ומקבלות קצבת זקנה בעלות כוללת של 580 מיליון ₪ לשנה. סכום התוספת המקסימלית יעמוד על 177-135 ש"ח ליחיד. השלמת ההכנסה אמנם תשפר מעט את מצבם של הזקנים החיים מתחת לקו העוני אך תותיר אותם ב"עוטף עוני". בנוסף, זקנים המקבלים קצבת שאירים או שברשותם רכב או חלקת אדמה, אינם זכאים להשלמת הכנסה. לפיכך, מוטב היה להעלות קצבת הזקנה. במבט מגדרי, על פי נתוני הביטוח הלאומי נשים מהוות כ-61% מקבלי קצת זקנה וכ-65% ממקבלי השלמת הכנסה לגמלה.
הקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה בקרב מובטלות ולמובטלים צעירים – ישראל נמצאת בתחתית הסולם של מדינות ה-OECD בכל הקשור לגובה דמי האבטלה ולזכויות המובטלים. החלטה זו מבקשת להקשיח עוד יותר את התנאים של עובדים צעירים לקבלת דמי אבטלה ובכך "לחסוך" 75 מיליון ש"ח מן ההעברות למוסד לביטוח לאומי עבור דמי אבטלה. שיעורן של הנשים בקרב המובטלים הצעירים גבוה מזה של הגברים ועומד על כ-60% בקרב בני 34 ומטה.
הטבות מס – בספר עיקרי התקציב לשנים 2016-2015 קיימת התייחסות אחת לתקצוב מגדרי והיא בחלק על המיסוי (ע' 270-271). כאן משרד האוצר מציג התפלגות מגדרית של עלויותיהן של ארבע הטבות מס: קרנות השתלמות בעת ההפקדה, זיכוי להכנסה במשמרת, זיכוי לשכר באזורי פיתוח וחצי נקודת זיכוי לנשים עובדות. כספי ההטבות מוצגים לפי עשירוני הכנסה, המאפשרים לראות בבירור שבעלי שכר נמוך לא נהנים מהטבות מס, היות והם אינם מגיעים לסף המס ושבעשירונים הגבוהים העלות של ההטבות עבור נשים נמוכה בהרבה מעלותן עבור גברים.
- יעל חסון היא חוקרת במרכז אדוה
הבעיה שלנו היא הרבה יותר חמורה מהבעיה המגדרית. הפוליטקאים שלנו פשוט זורים חול בעינינו. בלי בושה, מתראיין פולטיקאי וטוען שהשנה גדל תקציב שקר-כלשהו. מה שהוא לא טורח לציין זה שגידול התקציב זהה (או אפילו קטן) מקצב גידול האוכלוסיה, כך שבפועל אין שום גידול. בעיה נוספת היא שאין משילות בישראל. נניח שנתקבלה החלטה להזרים כספים למטרה מסויימת. מבקר המדינה מצא שהממשלה לא בודקת האם בפועל ההחלטה בוצעה. האם בפועל הוזרמו הכספים. בוודאי ובוודאי שהממשלה לא בודקת האם המטרה שלשמה הוזרמו הכספים בכלל הושגה. בא נגיד שאם דירקטוריון היה מנהל חברה כמו שהממשלה שלנו מנהלת את המדינה, חבריו היו מזמן שוטפים כלים, כעובדי כתף-אל-כתף, עם הסודנים באיזה מסעדה בדרום תל-אביב.