כביכול עוד אפיזודה אחת בפוליטיקה הישראלית. כביכול עוד דוגמה אחת לאילו אנשים יכולים להגיע לכנסת. כביכול עוד סיפור אחד שמעיד על אורן חזן ועל הפונדקאי שלו, הליכוד. אבל סיפור אורן חזן הוא מעבר לכך. זהו משל לחברה הישראלית הצבועה, הצינית, המנותקת מעובדות ומחשיבה רציונלית, השבויה בנכלולי ההסתה וההכפשה — בהנהגת האיש שכל כך מאופיין בכל אלה.
חברת הכנסת קרין אלהרר (מקור)
אין אני באה לסנגר כאן על ח"כ חזן. אני באה לקטרג על האחרים המעורבים בפרשה.
על פי הידיעה ב-ynet, מה-2.12.15 מאת אטילה שומפלבי, שדיווחה על השעיית חזן מישיבות הכנסת וועדותיה למשך חודש, אמרו מקורביה של חברת הכנסת אלהרר: "היא לא מוכנה שחבר כנסת מהמר, נרקומן ומסרסר יכתיב סדר יום". מי הם המקורבים האלה שמדברים בלשון כזו על חבר כנסת, מושעה או לא מושעה, חשוד בהעלבה או לא? הדוברים הללו משתמשים באותו השיח שנגדו הם יוצאים.
זוהי צורת דיבור העולה בקנה אחד עם דבריה של חברת הכנסת קארין אלהרר עצמה, שמשנעלבה הרשתה לעצמה, בכנסת, מול מצלמות ערוץ הכנסת, לקרוא לעברו של חזן: "זבל, אפס, תמות" – ולא רק פעם אחת. הדברים שודרו למגינת הלב בטלוויזיה ואינם ניתנים למחיקה. זוהי צורת דיבור שעולה בקנה אחד עם ההתבטאות של יאיר לפיד אל חזן: "תתרחק ממני, יא חתיכת כלום".
נניח שחזן אמר את הדברים המיוחסים לו בהקשרים המיוחסים לו, האם זה נותן איזושהי זכות לכל האחרים לשחרר כך את לשונם המשתלחת? והדבר מתקבל ללא דרישות לבדיקה, ללא ביקורת, עם או בלי עילום שם. במה הם שונים ממנו? כי הוא התחיל? כי הוא פגע באישה הסובלת מפגיעה פיזית והם נזעקים להגנתה?
יש לזכור שחבר הכנסת עיסאווי פריג' שנחלץ לעזרתה של אלהרר, ויפה עשה, אם כי לא בטוח שטוב עשה – פעל על דעת עצמו, ללא קבלת רשות מראש מיושב ראש הכנסת לחרוג מדרך ההצבעה החוקית. פריג' קיבל את הסכמת יושב ראש הכנסת למעשהו רק בדיעבד. והרי אנחנו ישראלים ספונטניים ואמני האימפרוביזציה וההמצאה היצירתית. מה לנו להתעסק בדקדוקי עניות ובעניינים קטנוניים? לא ברור שצריך לעזור לאישה המתקשה בתנועותיה ושאין לפגוע בה? העניין כאן הוא שהאירוע משמש אחדים כהזדמנות להשתלח בח"כ חזן ולהפוך את עצמם או את ידידיהם למלאכים בהשוואה ל"יצור הנאלח הזה" – שוב כדברי 'מקורבי חברת הכנסת אלהרר', מי שהם לא יהיו.
הפרטים הקטנים, כביבול, אינם קטנים כלל, אלא מהותיים, משום שאישי ציבור נוהגים לנצל אירועים שונים למען האינטרסים שלהם, כמו במקרה זה, גם על חשבון העובדות. ואנחנו מהנהנים ושותקים.
המחנה הציוני, כהרגלו, לא אכזב בתגובה הפאתטית שלו. הם "הודיעו כי בעקבות 'התנהגותו המבישה' של חזן, חבריה לא יחתמו על הצעות חוק שייזום חבר הכנסת ולא יתקזזו עמו." ו"הבושה האמיתית היא שנתניהו, כרגיל, עושה 0 מאמץ כדי להסיר את הכתם". כך על פי יהונתן ליס וברק רביד מהארץ מה-24.11.2015. המחנה הציוני הכריז על חזן צ'ילבה ועל נתניהו כאחראי להרכב הכנסת ולנורמותיה.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הביע את צערו על המקרה ואמר: "אלו דברים מן הסוג שלא העליתי בדעתי שאדם כלשהו יכול לומר על זולתו, גם לא בלהט הדיון ובוודאי בין נבחרי ציבור. נחצה כאן קו אדום בלתי נסבל". איפה הוא חי אדלשטיין? לא יצא לו לשים לב איך מדברים במקומותינו נבחרי ציבור ואחרים על חרדים, על ערבים, על עובדים זרים, על שמאלנים, על יריבים פוליטיים? (לתשובות הציצו כאן: http://www.fightracism.org/) הכל מותר חוץ מאשר לרמוז רמיזה שאפשר שיש בה משום עלבון לחברת כנסת פגועה פיסית.
לא ברורים לי עקרונות הכבוד ההדדי של לפיד, שנזעק להגן על כבוד חברת מפלגתו. בכבודה של חברת הכנסת חנין זועבי אין ללפיד שום מחויבות. ולא זו בלבד שהוא רשאי להתבטא באופן המזלזל ביותר בכבודה ובכבוד כל שאר חברי הכנסת הקשורים אליה, שום שערורייה בשל כך לא תתעורר ושום דרישה להתנצלות או להשעיה לא תבוא. ובוודאי שאין לו מחויבות כלפי כבודו של איזה "יא חתיכת כלום" אחד.
נתניהו, אפילו נתניהו, כבר לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהביקורת הנוקבת המופנית אליו מכל עבר על התנהלותו. הדימוי של ביבי בבעיה נוכח אירועים כמו 'גל טרור שאינו אינתיפאדה' בימי שלטונו; נאום המופתי של ירושלים; ההתערבות המבישה בפוליטיקה הפנימית של ארצות הברית; הריח החריף של קלפטוקרטיה (שלטון של גנבים) שעולה, למשל, ממתווה הגז; הממשלה הלאומנית-קלריקלית הצרה שלו; הנהנתנות חסרת המעצורים של הזוג נתניהו; וכן, גם בשל השילוב של אורן חזן כחבר כנסת מטעם הליכוד. והנה נפלה לידיו הזדמנות לשפר את הופעתו, להופיע כליברל רחמן שוחר כבוד אדם. נתניהו אינו מקלל. איש הדר הוא. לנתניהו יש דרכי הסתה והסחת דעת חפות מלשון נמוכה ומקללות. בטקס חלוקת תעודות הוקרה לפעילי העדה האתיופית, שם, באירוע החגיגי של העדה – הוא מצא לנכון להתייחס לנושא, בהתחסדות שאין גדולה ממנה: "אני לא יכול לסבול גזענות, אני לא יכול לסבול אפליה, אני לא יכול לסבול התעמרות, לא נגדכם ולא נגד אף אחד. היום בכנסת…" (הארץ, 24.11.2015). מה עניין גזענות, אפליה או התעמרות לאורן חזן? שוב, נניח שחזן אמר את הדברים המיוחסים לו בהקשרים המיוחסים לו – הרי שיש כאן לעג למגבלה גופנית, שום דבר מההאשמות הנרמזות בדברי נתניהו בקושרו את העניינים יחד. ללא אפליה גם חברת הכנסת הנכבדה מיש עתיד היתה צריכה לעבור בירור על קריאותיה הגסות.
התעמרות נתניהו אינו סובל, אלא אם כן היא מתרחשת אצלו במטבח כלפי עובדי משק ביתו או אצלו ב"מטבח" כלפי אנשים שהוא חפץ בהשפלתם (שאלו את בני בגין, את נפתלי בנט). נתניהו מתעמר בחזן וממש מסית נגדו, שכביכול פשע בגזענות, באפליה ובהתעמרות. (נתניהו יאמר, בהתחסדות, שהדיבור שלו נגד גזענות ואפליה והתעמרות נאמר לטובת בני העדה האתיופית.) וחזן? אין לו שום חשיבות. הרי חזן, הוא רק… חזן. הכול יודעים זאת: מהמר, נרקומן ומסרסר; חתיכת כלום; גזען מפלה ומתעמר, יצור נאלח. כך אמרו ראש הממשלה שלנו, שר האוצר לשעבר שלנו, ו'מקורביה' של חברת הכנסת קארין אלהרר שלנו.
כך בדיוק קרה גם לדוברים מעולם האמנות, שאמרו את אשר עם לבם, אבל לציבור, כולו, לא היה נוח לשמוע את דבריהם. השמאל הישראלי המזויף, שוחרי חופש הביטוי המזויפים, אנשי ציבור וציבור האנשים בכלל, כאיש אחד, קמו לסתום פיות, כשנאמרו דברים מהלב, שאינם מתיישבים עם כללי האמור ואל תאמר של הסיסמאות החלולות והאופורטוניזם הישראליים.
מקרה חזן מזעזע אותי משום שהוא מדגים זריית חול בעיני הציבור והולכת שולל של בעלי אינטרסים, בניסיונם להצטייר כשוחרי כבוד הזולת. הפרשה מדגימה עד כמה אנחנו מוכנים לקבל בשתיקה תעמולה והסתה, בלי ביקורת, מבלי להפריד בין עובדות לבין סיסמאות. אנחנו שותקים מול כל פעלול – קטן, כניצול התבטאות אומללה כדי להצטייר כלוחם נגד גזענות או גסות רוח; או גדול, כמו יציאה למלחמה פושעת, חסרת כל סיכוי להביא פיתרון לבעיה כשלהי.
ודברים אלה תקפים לכל חלקי החברה כמעט, לכל גווני הקשת הפוליטית.
נניח שלא היה דאעש (תוצר מערבי). נניח שלא היה "טירור". נניח שלא היו פליטים. נניח שלא היו איומי בטחון והתקפות סייבר. נניח שהיה שלום עם השכנים, נניח שלא היה משבר כלכלי. האם אז ההמון היה מבין לבסוף שהוא מולך שולל בידי כנופיה מתוחכמת של פושעים נהנתנים ותאבי כוח? האם היה אז דורש שינוי? אני מסופק מאד אם העיניים העצומות היו נפקחות אז לפתע. יתכן שרק כשמשלמים מחיר כבד מתחילים להבין וגם אז לא בטוח. נדמה שאת זה דווקא מבקשים לבדוק עד הסוף בחוגי השלטון: ראש ממשלה, עבריין אחד, נתפס על חם (בשידור טלויזיוני מבית של מתנחלים) כשהוא מתאר את הפרקטיקה הזו והיא שיש להנחית על ראשם של הפלשתינים מהלומות כואבות בראש שוב ושוב ולגבות מהם מחיר כבד מנשוא בשל התעקשותם לדבוק באדמתם (ואז להיתמם כלפי העולם בתואנות שווא של הגנה עצמית). זוהי שיטה זדונית ומרושעת לתחזוקה של שלטון פושע. אלפים, או מאות אלפים, ראו את השידור הזה וכלום לא קרה לכן מדובר בהתבהמות טוטלית.
תשובה לשאלה.
שאלת :" נניח שחזן אמר את הדברים המיוחסים לו בהקשרים המיוחסים לו, האם זה נותן איזושהי זכות לכל האחרים לשחרר כך את לשונם המשתלחת?"
התשובה : כן, בהחלט.
א' – לכל חולי-האלצהיימר, מן ה"אופוזיציה" דה-לה-שמאטע (מרצ, המערך וכיו"ב מריעין-בישין), מומלץ להיזכר, מי הם, בדיוק, לפיד, אלהרר ושאר הנבלים: הסחבקים הכי-הכי-הכי גדולים ויקרים, של ליברמן ובנט, מלפני שניה ורבע. הנה, רק אתמול ראיתי, את המפגר קרקובסקי (איזה מין שם זה?), מברבר על "המחנה הדמוקרטי: הרצוג ולבני עם לפיד"…
אז החלאה ההיא, אלהרר, נעלבה קצת? אוי וויי איזמיר. שתתמודד, ימח-שמהּ. אולי בעזרת חברתהּ, הקרובה והיקרה להּ כה, חיילת שקד?
ב' – מי שמצפה, מ"ראש-הממשלה" (בפי אי-אלו תּוֹלָעִים מתרפסות), הניאו-נאצי מכחיש-השואה בנימין נתניהו, להדיח מישהו אחר(!!!!) מן ה"ליכוד", כי "דיבר לא יפה"… נו, אין מלים. אולם, מצד שני, למה ניתן כבר לצפות, מנער הבר-המצווה המאנפף (המכנה עצמו 'יו"ר האופוזיציה') ומכנופיית חבריו המגוחכים?
ג' – כל ח"כי-ה"""אופוזיציה""" הסמרטוטית והעלובה הזאת, אינם משתווים, אפילו, לקצה-קצהָ של זרת כף-רגלו השמאלית, של כל אחד ואחד מאנשי-הרוח השמאלניים, שאמרו את האמת, בנוגע למירי גֶּרֶב וחבריה המתועבים.