מי צודק בסכסוך שבין משרד התחבורה לבין בוחני הנהיגה? בסכסוכי עבודה סוגית הצדק היא שולית. לדוגמא, האם הממשלה צודקת בדרישתה לנכות לעובדי חברת חשמל סכומים שקיבלו מהמעסיק בהסכם עבודה חתום, רק בגלל שהמעסיק לא דאג לקבל הסכמה של משרד האוצר? כשזה מגיע לחברת חשמל יש תגובת עדר ידועה: העובדים הם המנוולים.
(מקור)
אז מי באמת צודק בוויכוח הזה? מי שקורא "דה מרקר" יודע שהעובדים הם ה"רשעים". אבל לא רק הם. גם בית הדין לעבודה רשע לא קטן. למה? כי אמנם המעסיק חתם ושילם, אבל לפי החוק הוא עבריין. אז אם המעסיק עבריין, איך קורה שהעובדים צריכים לשלם? ואיך קורה שהמעסיק, נניח מנכ"ל חברת חשמל, לא עומד לדין בגלל שעבר על החוק? את התקשורת הכלכלית השאלות האלה לא ממש מעניינות. מה מעניין? להיכנס בוועד העובדים.
עניין של תור
נחזור לבוחני הנהיגה. שר התחבורה גילה שיש תור לטסט. מה מצב התור במשרד הפנים? ישראל כץ לא מטריח עצמו בזוטות שכאלה. הוא שר תחבורה והוא דואג לתלמידי נהיגה שמבקשים לקבל רישיון. כל השאר לא עניינו. הפתרון של כץ למחסור הוא להפריט טסטים. ייכנסו יזמים לענף, ישכרו עובדים-בוחנים, הציבור יקבל שרות טוב יותר וזמין הרבה יותר. אז מה בדיוק לא צודק עם זה?
כץ מסביר שהוא פועל נגד מונופול הבוחנים הממשלתיים. כמה נחמד. מדוע הוא לא פועל נגד מונופול הממשלה שנותנת רישיונות נהיגה? הרי זה המונופול האמיתי. אם למשל הממשלה הייתה מפרסמת מכרזים לעשרה יזמים שייתנו רישיונות. מה רע? ועוד יותר טוב: לא רק שהם ייתנו רישיונות, הם גם יעשו מבחני נהיגה. וכך נחסל שני מונופולים במכרז אחד.
ואם כבר חושבים בכיוון האנטי מונופוליסטי הזה, למה שלא יהיה אותו הדבר במשרד הפנים? למה שנעמוד בתור שם? למה שלא יעשו הפרטה של לשכות רישום האוכלוסין?
והרעיון הכי טוב בתחום, שלראשונה שמעתי אותו מהעיתונאי גדעון ספירו החוגג 80 בימים אלה: מה העניין הזה עם מונופול הצבא? למה שלא נפריט חלקים מהצבא? ומי שרוצה לקנות שירותי ביטחון מחיל האוויר – ישלם לאמיר אשל. ולמה לאשל? אולי נעשה 5 חילות אוויר – שתהיה תחרות? ומי שלא רוצה שירותי חיל אוויר ומוותר כליל על העניין – לא ישלם. בדיוק כמו מי שלא רוצה רישיון נהיגה.
בין פרטי לציבורי
ובפשטות: מתי מוצר או שרות הוא ציבורי ומתי הוא פרטי. יצחק הרצוג בכהונתו כשר רווחה הפריט את כל מוסדות הרווחה בהתאם למסורת הסוציאליסטית של מפלגת העבודה בעיניים. מי אמר שהממשלה צריכה לספק מוסדות רווחה? אבל מי אמר שהממשלה כן צריכה לספק צבא ולא בית אבות סיעודי? למה זה כן וזה לא?
וכאשר חושבים על זה, מה יש לעניים עם המשטרה? עשירים, אני מבין, צריכים משטרה כדי שהעניים לא יגנבו להם את הרכוש. אבל איזה צורך יש לעניים במשטרה? למה הם משלמים מע"מ שמחזיק משטרה שטובה לעשירים?
ישראל כץ לא רוצה לקצר את התור לטסט. כי יש דרך מאוד פשוטה לקצר את התור: לשכור לעבודה עוד 100 בוחנים. מה הבעיה? הרי זה מה שיעשו היזמים הפרטיים, לא?
ישראל כץ גם לא נלחם במונופול. הוא הרי שומר לעצמו את המונופול האמיתי של הוצאת הרישיונות.
אז מה באמת כץ רוצה? בדיוק מה שהרצוג רצה עם מוסדות הרווחה – להתנער מאחריות המדינה לספק שרות ציבורי טוב. על זה הסכסוך.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
הרעיון של ביטול רישיונות הנהיגה הוא דווקא לא רעיון רע. כל אדם בוגר עם יכולת מוטורית סבירה יכול לנהוג ברכב לאחר הדרכה קצרה ואין שום צורך בשיעורי הנהיגה ובמבחנים, שהם לא יותר מאשר מס עקיף נוסף שמוטל על האזרחים. ממילא אין למבחנים במתכונתם הנוכחית, שנעשים באזורים ספציפיים וידועים מראש, יכולת לבחון את יכולת הנהיגה של הנבחנים והגורם המשפיע ביותר על תאונות הדרכים הוא התשתיות המוזנחות ולא "כישורי" הנהיגה של הנהגים.
אולם מכיוון שברור שהמדינה הבורגנית לא תוותר על מנגנון זה, העברת הסמכויות לידיים פרטיות של רודפי בצע רק תחמיר את הבעיה ועדיף שהסמכויות יישארו בידי בוחני הנהיגה של משרד התחבורה.
ומה בכלל העניין הזה עם מונופול המדינה? למה ליהודים יש רק מדינה אחת שעה שלנוצרים ולמוסלמים יש מלא מדינות? אולי נעשה חמש מדינות יהודים שתהיה תחרות? ואם לא חמש, אז לפחות עוד אחת כי מדינה יהודית בלי backup זו שערוריה!
אי אפשר שלא להסכים לחלוטין עם כל מילה במאמר זה. אנחנו קוראים באתר זה בדיוק בשביל זה, בשביל להיתקל במאמרים שיחלצו אותנו מהבדידות שכופה עלינו השקפתנו החריגה.
לגבי מעלליו של הרצוג במשרד הרווחה אתה טוען כאן משהו שעד היום לא שמעתי מפורש ממנו. לא ידעתי שעד כדי כך, הדהמת אותי. אם מה שאתה אומר עליו לא נכון אז יו"ר מפלגת העבודה אמור לפחות לאיים עליך בתביעת דיבה.
אבל הנושא הזה הוא כמובן נדוש ויש איזשהו סך-הכל נדוש במאמר הזה, מה שהביא אותי פעם לנסות לומר את אותו הדבר בדרך אחרת:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=5736702
המאמר מחטיא את העיקר. כץ מפריט כי כל הפרטה היא מכרה כסף ואלקטורט. האיש רוצה להיות ראש ממשלה אחרי הבבון ולשם כך הוא מוכר ומחלק לטיפונדיות. הוא גם בונה מחלפים ומפעלים שינציחו את שמו אבל מזניח את התחבורה הציבורית כי אנו, משתמשיה, זולים בעיניו ולא נפאר את שמו בדפי ההיסטוריה. כץ הוא הורדוס מובהק: מפעלי ענק (חלקם כנראה פילים לבנים) ובוז לעם. אומרים שהורדוס ציווה להרוג זקנים במותו לבל ישמח העם (תלמוד, גוגל) ואני מקווה שכץ יחסוך לנו את זה. עלינו לתמוך בכל הכוח בסטסטרים השובתים ובמאמרו של עשת (אותו אני מקפיד לקרוא ו"להנות" (איינה) לא מצאתי קריאה כזו
רמי, כץ פועל כפי שכל פוליטיקאי אמור לפעול. פוליטיקאי אמור לפעול כך שבוחריו ייהנו ממנו ויבחרו בו בעתיד. ככה זה בדמוקרטיה. האם הדמוקרטיה אינה מתאימה לך, תכתוב נגדה, אך לכתוב נגד כץ שפועל בדיוק כמצופה מפוליטיקאי – זו הסתה.
הטיעון נגד 'מונופול בוחני הנהיגה' הוא רטוריקה דמגוגית שכץ מצטיין בה. כמעט כל שירות שהמדינה נותנת הוא מונופול, והמדינה אף דואגת, באמצעות כוחותיה, תקציביה, ומשטרתה, שכך זה יהיה. המדינה לא תסכים לתחרות בתחום השפיטה, בתחום רישוי הנישואים, בתחום הנפקת הדרכונים, וכן הלאה.
מה שכץ רוצה – וזה עקבי עם המדיניות של רוב ממשלות ישראל מזה כשלושים שנים – זה להפריט. כאשר מפריטים לממשלה יש פחות עובדי מדינה שצריך לשלם להם פנסיה תקציבית ולדאוג לזכויותיהם, לשרת אותם באמצעות נציבות שירות המדינה, לנהלמו"מ עם ועד העבודים שלהם, וכן הלאה. גם הסעיף בתקציב המדינה יורד או נמחק. הבוחנים החדשים יהיו עובדי קבלן ארעיים, חסרי זכויות, מפוחדים, ואפשר יהיה להעביד אותם בפרך כי הם יפחדו למשרתם. וכך יתקצרו התורים.