ב- 24 באוקטובר 1929 התמוטטה הבורסה בניו יורק, בגלל עודף הנפקות של מניות ללא כיסוי. לא היה פיקוח על הנפקת המניות והבורסה בוול סטריט הפכה לבלון מנופח של הימורים ושערים ללא ביסוס ריאלי. המניות איבדו מערכן עד שהפכו למעשה לפיסות נייר ללא כיסוי. המערכת הבנקאית התמוטטה בגלל שלא היה לה מספיק כסף נזיל לעמוד מול הסתערות המוני המפקידים שדרשו את כספם בו זמנית.
כותרות עיתון מקומי במדינת אילינוי, ארה"ב ערב המשבר הפיננסי בשנת 1929 (מקור)
בעקבות זאת פרץ משבר כלכלי קשה בארה"ב שהתרחב במהירות לכל העולם וגרם לעוני המוני והביא עשרות מיליוני עובדים לאבטלה ממושכת. התוצאה הייתה תחושת עלבון, השפלה וחוסר אונים על העוול שנגרם לאזרח שלא בצדק, חוסר שליטה בגורל, ייאוש וחרדה מפני העתיד. הסיבות העיקריות למשבר היו: עודף ייצור שהביא פשיטות רגל רבות וכן לפיטורים נרחבים של עובדים ולמצוקה כלכלית קשה. הטלת מכסי מגן על יבוא סחורות על ידי מדינות העולם פגעה קשות ביצוא וזה הקטין עוד יותר את הייצור בכל מקום.
רבים מהחקלאים שקעו בחובות, בעלי משקים נאלצו לסגור את משקיהם, אחרים פשטו את הרגל. מרבית ההון בארה"ב היה מרוכז בידי קבוצה של כ-30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסים. הכלכלה הייתה תלויה באותם מונופוליסטים שפעלו כרצונם ללא כל מדיניות מכוונת. הכסף לא הגיע לידי ההמונים. בארה"ב כ-5% מהאוכלוסייה החזיקה ב-30% מההון הפרטי. ניתן לסכם כי העובדה שלא היה פיקוח מרכזי מלמעלה, עלתה למשק האמריקאי ביוקר. בלא הכוונה מרכזית, כל אחד ייצר על פי שיקול דעתו ונוצרה אנרכיה כלכלית. מפעלי ענק התעשרו במהירות ואילו האזרח הקטן לא יכול היה ליהנות מהרווחים. מבנה המשק היה לקוי באופן בסיסי.
שלוש דרכים אלטרנטיביות מצא העולם המפותח להתמודד עם תוצאות המשבר: הנאציזם, הקומוניזם והסוציאל-דמוקרטיה שהיא בעצם הבסיס הרעיוני למדינת הרווחה. שתי הראשונות היו דרכים דיקטטוריות, השלישית דמוקרטית. הדרך הדמוקרטית המשיכה להתקיים עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת. היא החזיקה מעמד במשך עשרות שנים, כי בגלל חששם מהקומוניזם כשיטה מתחרה, ראשי המשטר הקפיטליסטי העדיפו למתן את תאבונם לכסף ולכוח ולא להסתכן בהתמודדות עם זעם ההמונים, אבל עם החלשות ברה"מ ועם התמוטטותו לאחר מכן, האלטרנטיבה לקפיטליזם נעלמה ותאוות הבצע של הקבוצות השולטות במשטר הקפיטליסטי יכלו לפרוץ אל פני השטח תחת הכותרת "ניאו-ליברליזם" ו"גלובליזציה". מה שנקרא במונח העממי "קפיטליזם חזירי" הפך לשיטה השולטת בעולם. אמנם התחלף הדור, אבל האליטה הקפיטליסטית לא למדה דבר וחזרה בדיוק על אותם מעשי האיוולת ואותה חמדנות מחוסרת הרסן שהביאו את משבר שנות ה-30 התוצאות היו דומות במידה מפחידה – וכן תגובת ההמונים.
כאלטרנטיבה הופיע זרם דתי – דיקטטורי אוניברסלי שמבטיח גאולה לכל מי שמצטרף אליו: האסלאם הרדיקלי. ושלא נשלה את עצמנו: דעאש ואל קאעידה הן תנועות מהפכניות שרוצות להחריב כל מה שקשור למשטר הקפיטליסטי המערבי ולהחליפו באמונה ובמשטר אוניברסלי אחר תחת כנפי האסלאם.
כמו כן, בשנים האחרונות קמו ארגונים לאומניים ברחבי אירופה ומחוצה לה (למשל: פוטין, ארדואן, נתניהו, נרנדרה מודי בהודו ועוד) אשר חותרים לגיבוש משטרים אוטוריטאריים עם נטייה להסתגרות, לאומנות, גזענות ושנאת זרים. אם דרכיהם יצלחו, העולם בהכרח יגיע למגה-משבר חדש, ממש מאותן סיבות שגרמו למשבר לפני כמעט 90 שנה. כעת, עם בחירת דולנד טראמפ לנשיאות ארה"ב, נוצר מוקד עולמי לזרם זה והוא קיבל דחיפה אדירה של לגיטימציה.
בנוסף לזרמים אלה התחיל להתגבש גם זרם שלישי שמהווים גרסה מודרנית של הסוציאל-דמוקרטיה אשר מציע תרופה לחוליי הניאו ליברליזם וזאת בדרכים דמוקרטיות. אלה ברני סאנדרס בארה"ב, ג'רמי קורבין באנגליה, אלכסיס ציפרס ביוון ועוד, רק העתיד יוכל לקבוע מי משלושת הזרמים הללו יגבר. ההתפתות ההיסטורית אינה דטרמיניסטית והיא יכולה לנוע קדימה אך גם אחורה. וכבר היו ציוויליזציות שקרסו תחת עומס הסתירות הפנימיות שלהן.
- יונתן פלד הוא חבר קיבוץ מעברות
המשברים בקפיטליזם הם תוצאה של הסתירות האימננטיות לשיטה ולא טעות או כשל כלשהו, העדר פיקוח וכו' כפי שמתאר הכותב, "הנפקות של מניות ללא כיסוי. לא היה פיקוח על הנפקת"
התפקיד האובייקטיבי של "הדרך השלישית" הוא בדיוק כפי שעולה מהכתבה (אולי בלי שהכותב התכוון לכך), לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כלומר לעקר את הקפיטליזם מהקפיטליזם. צריך להזכיר שגם טוני בלייר היה "הדרך השלישית". אז כשהקפיטליזם במשבר עבר מקפיטליזם סוציאל דמוקרטי (כן, זו לא טעות) לקפיטליזם ניאו ליברלי בלייר היה שם כדי לעזור מהצד של מפלגת הלייבור לפרק את מדינת הרווחה.
הסוציאל דמוקרטיה על כל גווניה תפקידה האובייקטיבי הוא שימור במשטר בתנאים של משבר ומחסום מפני סוציאליזם שאין לו "דרך שלישית" אלא מהפכה "המנשלים ינושלו" על כל הקשיים והכשלונות שהיו ועוד יהיו.
השפל הגדול התרחש בגלל שהבנק הפדרלי עודד בנקים להלוות. דווקא החלק הפחות חופשי באמריקה הוא מה שגרם למשבר, במערכת מופרטת ובלי חוקים שמקלים להדפיס שטרות ולקרוא לזה "כסף", המשבר לא היה מתרחש.
משברים של העידן הקפיטליסטי מקבלים "הסברים" שונים אבל המשותף שבהם הוא הסתירות הפנימיות של השיטה,המבוססת על ייצור לשם יצירת רווח ,הצבר ההון וגזילת ערך מהעבודה האנושית.הקפיטליזם לא יכול להיות "לא חזירי" כי החזירות היא תכונתו המבנית.המודלים המעודנים שלו כגון הסוציאל דמוקרטיה ומדינת הרווחה קיימים בסתירה מוחלטת עם השיטה ולכן לא מצליחים להתקיים לאורך זמן.הסתירה המרכזית היא שכוון שכל הפעילות הכלכלית מכל סוג בשיטה קפיטליסטית מיועדת אך ורק ליצירת רווח.רווחים אלה מביאים להצבר הון ששוב מופנה ליצירת רווח נוסף (למשל גיוסי הון בבורסה).הצבר הון זה,כפי שאדם סמיט הסביר,מקורו בסה"כ מהעבודה האנושית (בחברה הקפיטליסטית מההפרש בין פריון /תפוקת העבודה לשכר העבודה הפיתוח הטכנולוגי העצום של הקפיטליזם מיועד להגביר את הפריון של העבודה ועל ידי כך לייצר יותר רווח,אבל מצב זה מביא ליחס גדל של השקעות הון ביחס למרכיב העבודה ובכך,בשלב מסוים לירידה ברווחים,לעודף ייצור ולמשבר כלכלי.ה"פתרונות" למצב זה הם בד"כ פגיעה בשכר הריאלי,או במדיניות רווחה לא יעילה או במלחמות.רק סוציאליזם יכול לפתור סתירות אלה,בתנאי שיהי דמוקרטי.
מאמר מעניין. תודה רבה!