שנת 2015 הסתיימה ו-2016 עומדת להסתיים, אך גל האלימות בישראל ופלסטין נמשך. בין אלה שסבלו מכך ישירות הייתה קבוצת אנשים שהינם משקיפים ניטרליים ואשר ההגנה עליהם מעוגנת בחוק הבינלאומי: צוותים רפואיים. בתקופה זו דיווח הצלב האדום הפלסטיני על יותר מ-400 מקרי תקיפה על ידי חיילי צה"ל ושוטרי משמר הגבול על צוותי שינוע רפואי ואנשי צוות שטיפלו בנזקקים להם. עד עתה הגיש ארגון רופאים לזכויות אדם בישראל (רל"א) 29 תלונות על התקפות אלה. ההתקפות המתועדות התרחשו בעיקר בירושלים, ברמאללה ובאל בירה.
הצלב האדום הפלסטיני (צילום: ארגון הצלב האדום הבינלאומי)
בין המקרים שתועדו נמנה אירוע שהתרחש באל בירה, באוקטובר 2015, כאשר אמבולנס של הצלב האדום הפלסטיני ניסה לפנות אדם פצוע מהפגנה, ומשמר הגבול ירה לעבר כלי הרכב. הפצוע הוצא מהאמבולנס בכוח, כאשר שוטרי משמר הגבול כיוונו את רוביהם אל נהג האמבולנס וטרקו את דלת האמבולנס על רגלו; אחד מאנשי צוות המתנדבים ניסה לסייע ובתגובה בעטו בו. האירוע הסתיים בהשלכת רימוני הלם לעבר האמבולנס ובכך שהמתנדב הרפואי והנהג נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים מקומי. תלונות אחרות שהוגשו דומות למקרה זה ומתעדות פציעות שסבלו אנשי צוות רפואי ובכלל זה השימוש בכדורים חיים ובגז מדמיע, שליפת נפגעים מתוך אמבולנסים והפרעה לעבודתם של צוותים רפואיים.
ואולם, במקום להתמודד באופן ישיר ומיידי עם תלונות כאלה, הרשויות בישראל בחרו במדיניות של דחיות מתמשכות וחוסר טיפול. מבין 29 התלונות, אף לא אחת הביאה למציאת האשמים וענישתם. למעשה, רוב התלונות עברו דחיות שיטתיות, כאשר הצבא משיב עד תשעה חודשים לאחר הגשת התלונה, תולה את הדחייה ב"קשיים טכניים". עשרה מקרים טרם זכו לתגובה כלשהי. אנשי מחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) סירבה לחקור תשעה מקרים נוספים בטענה שהם "חוקרים רק חשדות לעבירות פליליות חמורות, שבוצעו על ידי שוטר או מתנדב אשר העונש המרבי עליהן גבוה משנה אחת", על אף העובדה שהמקרים כרוכים בהתנהגות שעלולה לסכן חיים, ובכלל זה ירי באמבולנסים.
הדחיות החוזרות פוגעות בחקירת המקרים כאשר איכות הראיות נפגעת עם חלוף הזמן. יתר על כן, דחיות אלה וסגירת התיקים, בטענה שהם אינם מצדיקים חקירה, מרמזת על חוסר רצון להגן על אנשי הצוות הרפואי. החלטות אלה משדרות את המסר שהתקפות אלה לגיטימיות, ושמי שמבצע אותן לא צפוי לעונש. זהו מסר מסוכן שמותיר את אנשי הצוות בשטח חשופים ופגיעים יותר מכפי שהיו בעבר.
הקהילייה הבינלאומית יכולה להיות מעורבת יותר באמצעות שליחת מסר ברור כי יש גורמים הנושאים באחריות לפעולות אלה וכי על ממשלת ישראל לנקוט בצעדים מעשיים כדי לוודא שכוחות הביטחון מכבדים את ההגנה על צוותים רפואיים. ארגונים בינלאומיים הפועלים בתחום הבריאות יכולים להוביל קריאה זו. ללא לחץ חיצוני, סבב האלימות הבא יחשוף לסכנה גדולה את אנשי המקצוע הרפואיים העובדים בשטח מדי יום.
- מחמוד אבו ערישה ודנה מוס פעילים ברופאים לזכויות אדם.
הכותרת צריכה להיות ״ההצלחה הציונית בהכשלת צוותי רפואה פלסטינים״.
מי שמאמין שמדובר בכשל, ולא בביצוע של רעיון מתוכנן, ט ו ע ה .
ומה עם הממסד הרפואי בישראל? ומה עם ההסתדרות הרפואית? אין להם מילה להגיד? עצוב מאוד.
ומה לגבי כל אותם מחבלים שהוברחו באמבולנסים והסתתרו בבית חולים?
זה כמובן לא עניין את כותבי המאמר כי זה מטיל אשה מסוימת על הצד הפלשתיני שהוא כידוע זך וטהור.