באחד מלילות ההצבעה הארוכים במליאת הכנסת פנה אליי ראש הממשלה שיושב בכיסא שלפניי ושאל: "מה אתה עושה עכשיו איימן"? לא הספקתי לענות והוא כבר ירה שאלה רטורית נוספת: 'אתה יודע איך אני מבלה את הלילות שלי?' הוא המשיך בפנים רציניות: "אני חושב ופועל למען האזרחים הערבים במדינה". לרגע התאפקתי לא לפרוץ בצחוק. האם האדם שיושב מולי האמין בכל לבו לבדיחה שזה עתה סיפר? אבל נראה שצדקת, נראה שאתה באמת מבלה את הלילות שלך בדאגה מה תעשה עם האזרחים הערבים.

ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) באום אל חיראן,
לאחר שנורה בראשו ובגבו מכדורי גומי של המשטרה, 18/1/17 (מקור)

לראש הממשלה יש מטרה אחת ברורה: איך להפוך את האזרחים הערבים לאויב מספר אחד! לסמן אותם, לחבוט בהם, ועל הדרך להרוס כל סיכוי לחברה משותפת במדינה. ראש הממשלה נתניהו דואג כל כך לאזרחים הערבים, עד שבאחד מדיוני הממשלה סביב עמונה, הוא הורה להרוס, כנקמה, בתים ביישובים ערביים.
בחוצפה רבה מעז נתניהו להגיד שלא תהיה אֵיפָה ואֵיפָה, ועושה דין אחד למתנחלים בעמונה שגזלו וגנבו אדמה פרטית ועוד בשטח כבוש, לאזרחים ערבים שבונים על אדמתם הפרטית. חודשים רבים הייתה הממשלה הזאת עסוקה רק בדבר אחד – בהסדרת מצבן של 40 משפחות בעמונה. הממשלה התכנסה שוב ושוב כדי להעביר חוק שהוא עבירה על החוק הבינלאומי, נבחנו חלופות, ניתנו פיצויים של מיליונים, וכמובן שראש הממשלה גם פרסם סרטון בעמוד הפייסבוק שלו בו הוא הביע הזדהות אישית עם כאבם ומצוקתם של מתנחלי עמונה.

גם על ההריסות בקלנסווה נתניהו פרסם פוסט, אבל הפעם, מחושב ומוקפד כמו תמיד, הוא בחר לפרסם כתבה דווקא מאתר אזוטרי תחת הכותרת ״כוחותינו הורסים בתים של ערבים״. כוחותינו! במלחמה מול מדינת האויב קלנסווה!

חברי כנסת נכבדים, כעומק החקירה, גובה ההסתה. אנחנו משלמים כעת את מחיר חולשתו הפוליטית של ראש הממשלה, את מחיר כישלונותיו, ומחיר זעמו על הביקורים בחדרי החקירות. אולי הוא יושב בנחת, עם סיגר טבול בשמפניה וורודה, אבל אנחנו יודעים שזו אכזריות שנובעת מחולשה ומאובדן הדרך. אדוני ראש הממשלה, ילדי קלנסווה יהיו כאן גם אחרי שאתה והשחיתות שלך תהיו רק זיכרון אפל.

בואו נדבר ברצינות על הבניה ללא היתר, שהיא אולי הבעיה הכואבת והקשה ביותר של הערבים בישראל. בנייה ללא היתר היא לא תחביב של הציבור הערבי; בנייה ללא היתר היא מדיניות מוצלחת ביותר של ממשלות ישראל. לאורך עשרות שנים הופקעו עשרות אלפי דונמים של אדמות מהיישובים הערביים, ותוכניות מתאר של ערים וכפרים ערביים נתקעו בכוונה במשך שנים על גבי שנים.

ליישובים הערביים לא התווספו שטחי שיפוט, מאז קום המדינה נבנו בישראל 700 יישובים חדשים. 700 יישובים חדשים ליהודים, ואף לא אחד לערבים. בישראל היום יש 930 יישובים קהילתיים – 930 ישובים שבהם אסור בפועל לערבים להתגורר, דבר כזה לא היה קיים למעט בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. במשך עשרות שנים למדנו להבין כשמדובר על הפקעת אדמה לטובת צרכי הציבור – האדמה היא ערבית והציבור הוא יהודי.

בקרב חלקים גדולים מהציבור היהודי רווחת האמונה שהסיבה לסוגיית הבנייה הלא מורשית בציבור הערבי היא חוסר רצון לקבל אורח חיים עירוני ובנייה צפופה. אך זו היא טענה שקרית, שנובעת מקולוניאליזם תרבותי כלפי הערבים. כיום סך כל שטחי השיפוט של הרשויות הערביות משתרע על כ-2.5% משטחה של המדינה. במילים אחרות, 20% מאזרחי המדינה גרים על 2.5% משטחהּ.
בזמן שלא הורחבו תחומי השיפוט של הרשויות הערביות, השטח הבנוי בהם גדל פי 166! בסכנין מוקצים 191 מטר מרובע לנפש, בשעה שבכרמיאל מוקצים 524 מטר מרובע לנפש. לנצרת חצי שטח ממה שניתן לנצרת עלית השכנה, למרות שגודל האוכלוסייה בה הוא כפול.

תאמינו או לא, גם בקרב הערבים יש מי שמעוניינים לחיות בכפר, וכאלו שמעוניינים בעיר, וזכותנו, בדיוק כמו היהודים, למגוון האפשרויות. הבעיה אינה סגנון חיים ערבי, אלא גזענות ממשלתית. אתם באמת חושבים שהערבים מעדיפים לחיות בבית ללא היתר? הקשבתם פעם לעצמכם? מי שמתגורר בבית ללא היתר משלם בדרך כלל עשרות אלפי שקלים בשנה על קנסות, משפחה שחיה כך היא משפחה שאין לה שקט נפשי. איך אפשר לחיות בשקט כאשר סכנת הריסת הבית מרחפת מעליך? בנייה ללא היתר נעשית כצעד אחרון ונואש להבטיח קורת גג למשפחה, ולא מתוך כוונה להפר את החוק.

כנסת נכבדה, אנחנו רוצים להביא לפתרון רציני ופרגמטי לסוגיה. הממשלה יודעת היטב שאין פתרונות קסם. אי אפשר להרוס 50 אלף בתים לא מורשים ולזרוק מאות אלפים לרחובות. כשראש הממשלה מורה להרוס 11 בתים מתוך 50 אלף לכולנו ברור שלא מדובר בטיפול בסוגיה אלא בספין פוליטי ריק שכל מטרתו הוא לספק את תאוות הנקם של הימין הקיצוני.

אנחנו צמאים לתכנון הולם, ועל שולחן הממשלה עדיין מונחת ההצעה שלנו להסדרת הסוגיה כולה. ההצעה כוללת שני מרכיבים, מצד אחד הקפאת הריסות הבתים, כשבזמן הזה המדינה תשקיע משאבים כדי לאשר תוכניות מתאר שיסדירו את הרוב המוחץ של הבתים ביישובים הערביים ויספקו פתרונות לעתיד. מצד שני, אנחנו נפעל, יחד עם ראשי הרשויות המקומיות, בתוך הציבור הערבי על מנת שלא יבנו מבנים חדשים ללא היתר בתקופת ההקפאה. רק כך ניתן לפתור את הבעיה, אך זה מצריך רצון פוליטי. שרים רלוונטיים בממשלה כמו שר הפנים דרעי ושר השיכון גלנט כבר הביעו תמיכה בהצעה. אולם זה לא משרת את השיקולים הפוליטיים הצרים של ראש הממשלה.

השביתה ביום רביעי הייתה צעד חשוב במאבק. ביום שישי השתתפו אלפים בהפגנה בקלנסאווה, וזו רק ההתחלה. לא נהסס לפתוח בקריאה למרי אזרחי: נתמוך בכל מי שיחליט לא לשלם את הקנסות ויבחר ללכת במקום למאסר.

בשירה של הזמרת הלבנונית האגדית פיירוז נאמר:

لا تخافوا ما في حبوس تساع كل الناس
يعتقلوا كتير بيبقى كتير وبالبيبقوا راح بنكمل

או בתרגום מהיר: "אל תפחדו, בכלא אין מספיק מקום לכל האנשים; הם  יוכלו להכיל רק חלק ויישאר ההמון, ועם ההמון נמשיך"

חברים נכבדים, הרמב"ם אמר כשצרים על עיר על מנת לכבוש אותה, אסור להקיף אותה מכל ארבעת הכיוונים אלא רק משלושה, בשביל להשאיר מקום למי שרוצה לברוח. ראש הממשלה בחוקיו הגזעניים, בהרס, בשנאה ובהסתה הקיף אותנו מכל הכיוונים אבל אנחנו לא מתכוונים לברוח. זוהי מולדתנו ואין לנו מולדת אחרת מלבדה. הגזענות לא תשבור אותנו, וההריסות לא ירתיעו אותנו. אין לנו יותר מה להפסיד אבל יש לילדנו עתיד להיאבק עליו.

אגב, דברים אלה נכתבו לפני האירועים הטרגיים באום אל-חיראן. אבל החלטתי לא לשנות ולו מילה אחת.

• ח"כ איימן עודה (חד"ש) הוא יו"ר הרשימה המשותפת

Share on Facebook