מזה כחודש מתחולל גל אלימות קשה נגד פלסטינים המתגוררים בכפרים באזור ההתנחלות יצהר. בתחילת השבוע, באירוע האלימות האחרון בכפר בורין, נפצע מוניר קאדוס, תחקירן יש דין, מאבן שנזרקה עליו. כך נראית האלימות הכמעט יום-יומית מנקדות מבטו.
הכל התחיל לפני כחודש. ישבתי בבית שלי שבכפר בורין בשבת כשקיבלתי טלפון מסגן ראש מועצת הכפר עוריף. הוא הודיע לי שקבוצת ישראלים תקפה את הבתים בשכונה המזרחית בכפר ומזכיר הכפר נפצע. כמה שעות לאחר מכן הטלפון שוב צלצל – הפעם דיווחו על תקיפה בחווארה. מיד נסעתי למקום האירוע וראיתי אישה שרועה על הקרקע, מדממת. לתוקפים לא היה זכר. מאוחר יותר נודע לי שהישראלים תקפו גם חיילים. כשחזרתי הביתה, בתי בת ה-9 אמרה לי: "אבא, אל תצא לעבודה, אני מפחדת עליך". ניסיתי להרגיע אותה שאני אהיה זהיר. בכל פעם שאני יוצא היא אומרת לי לשמור על עצמי.
פנוי פצועים מיידוי אבנים על ידי מתנחלים, חווארה, אפריל 2017 (צילום: יש דין)
בשבועות שלאחר מכן אירוע רדף אירוע: לילה אחד אלמונים שרפו מכונית בחווארה. עוד לפני כן בעל הרכב פחד לנסוע באזור ולחלק סחורה, אבל אין ברירה, חייבים פרנסה. בשבת שלאחר מכן שוב נפצע אחד מתושבי עוריף, לאחר שקבוצה של ישראלים השליכה אבנים לעבר השכונה המזרחית של הכפר. כשאני הגעתי למקום התוקפים כבר עזבו, אבל הרבש"ץ (רכז ביטחון צבאי שוטף) של יצהר הסתובב חמוש בין בתי השכונה, משרה אימה על התושבים. ליד הבית האחרון של הכפר עמדו שישה חיילים מסביב לפצוע ששכב על הקרקע. לאחר שדיברתי אתו, כשברקע נשמעו קולות של רימוני הלם וגז מדמיע, הרגשתי שלהישאר שם זו סכנת חיים, ואני הבטחתי לבתי שאשמור על עצמי, אז חזרתי הביתה.
כעבור שלושה ימים מכוניות פלסטיניות שנסעו בכביש 60 ליד יצהר נרגמו באבנים. אחד הנהגים שמכוניתו ניזוקה סיפר לי שהפרנסה שלו תלויה בייבוא מוצרים מישראל, לכן הוא מסרב להגיש תלונה במשטרה. כמה ימים לאחר מכן קבוצה של ישראלים, מלווה בחיילים, יידו אבנים לתוך הכפר, כשהחיילים עומדים מנגד ולא מנסים למנוע את התקיפה. במזל אף אחד לא נפגע.
בשישי האחרון, לקראת ארבע בבוקר, התעוררתי מטלפון שבו הודיעו לי ששרפו טרקטור בכניסה לכפר שלי וריססו כתובות, כנראה בתגובה להפגנה הסוערת בחווארה ביום לפני, בה נהרג מפגין פלסטיני מירי של מתנחל שטען שחשש לחייו.
בתחילת השבוע הזה שוב היו יידוי אבנים לעבר בורין. הפעם המזל לא האיר לי פנים. אבן גדולה פגעה לי ברגל. נסעתי למיון, שם הודיעו לי שמדובר "רק" בחבלה, ואין שברים. בבוקר למחרת, אחרי לילה בלי שינה בגלל הכאבים, כשהתקבל עוד טלפון, הבת שלי לא הסכימה לעזוב את הרגל שלי ובכתה שאשאר בבית. מה אומר לה עכשיו, אחרי שלא עמדתי בהבטחתי?
וזה לא נגמר: כשבת האחרונה מיצהר, תקפה באבנים רועה צאן פלסטיני בעיירה הפלסטינית מאדמא, הסמוכה להתנחלות. הפצוע הוא מאמון נסאר, רועה צאן ממאדמא, והוא נפצע בראשו ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים בשכם על ידי הסהר האדום.

מצער ומרגיז. מבקש לשלוח מסר של תקווה לכל הנפגעים מההפקרות המתמשכת. אני רוצה לשאול את הרמטכ"ל גדי איזנקוט מדוע הוא לא מתערב למען הביטחון שלי בני הכפר בורין. הגיע הזמן להתערב ולהשליך לכלא כמה בריונים שהתמחו בפגיעה פושעת בבני הכפר.
50 שנות כיבוש… ודי!
אין ספק שהפורעים ביצהר הם תלמידים טובים של הפורעים הערבים בשטחים שזורקים אבנים ובקבוקי תבערה על רכבים אזרחיים
צריך למגר את כל הפורעים יהודים וערבים
והכי טוב להפרד מהשטחים ביחד עם המתנחלים הקיצוניים