מאמרים מאת ישראל פוטרמן:
תגובה (ארוכה) למאמר של אנדרי דרזנין "שבויים בחלומם"
המאמר הוא ביקורת שכתב דרזנין על עמדתו המפותלת של אורי אבנרי בשאלת זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. עמדתו של אבנרי נובעת מהשקפת עולמו הליברלית לאומית באופן עקרוני. על פיה לאומיות היא אופן קיומו האנושית טבעית ובסיסית המקובעת במהותו של האדם. הלאומיות של הישראלי היא ישראלית, לאום חדש שנוצר בפלשתינה כתוצאה מההגירה הציונית, מהפעילות החברתית התרבותית והפוליטית ומהאינטרס המשותף שלהם להגדרה עצמית ...
בעיני אהוד ברק – שובו של ברל כצנלסון
אחרי כל הכישלונות והבגידות נראה היה שברק נואש מלחזור פעם נוספת לעמדת השפעה פוליטית כלשהי. אבל מי כמוהו, זיהה את משבר ההנהגה בשמאל הציוני ועכשיו הוא קופץ על העגלה השוקעת בבוץ וטובים סיכויו. בכלל ישראל היא מדינת שיא עולמי בקאמבק. עפ"י אמרתו של מרקס: "ההיסטוריה (והאישים הקשורים בהיסטוריה זו) חוזרת על עצמה פעמיים, פעם בצורת טרגדיה פעם בצורת פרסה". אלא ...
תגובה לדב חנין: לפועלים אין מולדת – ואין מפלגה
שוב אותם פרשנים, מומחים, ושוב אותן זמירות מוכרות: זהויות, מגדרים, שחורים, היספאנים, לבנים, ערכים ליברלים, "תקווה" נגד התקווה... אבל אף מילה על מעמד הפועלים, המובטלים והדפוקים. נכון, בשתי מערכות בחירות האחרונות בארה"ב, האמינו השחורים כי נשיא שחור הוא תקווה וש"הוא יכול". אבל מאום לא קרה. גרוע מזה: הדמגוגיה הגזענית השתמשה בנשיא השחור הכושל כדי לפנות אל הלבנים הדפוקים. אך, הקפיטליזם ...
משאל העם בבריטניה כהצבעת מחאה
הפתעה, הלם, קטסטרופה אלה חלק מביטויי הפרשנים למיניהם על החלטת המצביעים בבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי – כל אחד עפ"י השקפתו על המצב העלול או העשוי להתרחש עקב היציאה. ניתוח מעמדי של דפוסי ההצבעה מראה שההכרעה נפלה עקב הצבעתם בעד פרישה של מעמד העובדים, העניים ומעוטי ההשכלה (שחופפים זה את זה). פרשנים ומומחים למיניהם ראו בכך (שוב) את חוסר הרציונליות של ...
כוונות טובות שמוליכות למלחמת אזרחים
מאמר תגובה קצר למאמר של עפרה ישועה-ליית, "האתוס החיובי של השמאל – ולמה לא שומעים עליו”, שיותר מדי ארוך בשביל "תגובה" כישלונם של הכותבת ושל חבריה הליברלים שאינם מבחינים בין שוויון פוליטי פורמלי לבין שוויון ממשי-חומרי. הם מניחים שהשוויון הפורמלי, למרות שאינו מבטל את אי השוויון הנובע מהניצול הקפיטליסטי, הרי שהוא מבטל את האפרטהייד הנובע משליטה של הציונים על הפלסטינים, ושלילת ...
שני מאמרים ותגובה לגישה מוטעית אחת
לאחרונה פורסמו באתר שני מאמרים: "דמוניזציה ומטרתה (סטלין והקרב על הזיכרון)" מאת שמואל אמיר ו"הדיון סביב מדיניות החוץ של ונצואלה בעקבות המהפכה הבוליבארית" מאת ראובן קמינר. לכאורה אין קשר בין השניים אבל לדעתי יש חוט מקשר לא בין מה שיש בהם אלא במה שחסר ולמה, ומה שחסר נוכחי לא פחות ממה שיש, ותובע התייחסות. נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בעת ביקור באחד משכונות ...
תוצאות הבחירות ותקרות הזכוכית של הפוליטיקה הישראלית
השינוי המשמעותי הנובע מתוצאות הבחירות הוא מעבר של ארבעה מנדטים מהימין הקשה הסמי-פאשיסטי לימין השמרני של לפיד. קדימה, שהתפוררה נשארה עם שמונה מנדטים (התנועה שש, מופז שניים). עשרים המנדטים הנותרים חזרו לעבודה - שניים, למרץ – שלושה, ו-15 עברו ללפיד. מחאת הדיור, 150,000 מפגינים בתל אביב, יולי 2011 (מקור) זהו סיכום אריתמטי. השינוי הפוליטי האמתי נובע מהמחאה החברתית שכמעט נשכחה. מלבד קומץ ...
הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרון הציוני
יותר ויותר מתברר שהשלטון בשטחים הכבושים מקבל צביון של שלטון קבע. המשטר בישראל מתקבע כמשטר אפרטהייד: חוק אחד לאזרחי ישראל, המבוסס על חוקי הכנסת הדמוקרטיים בגרסה "היהודית והדמוקרטית" (המקפלת בתוכה חוקי אפליה כלפי ערבים, הפקעות, נישול, הצרת צעדים על-ידי עיכוב תוכניות מתאר והיתרי בניה, קיפוח בהקצאת משאבים וכו'), וחוק אחר - שיפוט צבאי - לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים, שאינו מתיימר ...
אובמה, נתניהו והגרעין האירני
היבחרותו של אובמה לנשיאות שניה מוציאה כנראה את הרוח מהבלון של תקיפה ישראלית באירן. הפרשנים שכבר "הוכיחו" את תחזיותיהם בעבר, מודיעים לנו שכל עיסוקו של אובמה מעכשיו יהיה בכלכלה ובעניינה הפנימיים של ארה"ב ולכן הבעייה הפלסטינית ומדיניות החוץ בכלל לא יתפסו כלל או מעט מאוד מקום בסדר היום של הנשיא החדש-ישן. נכון שמשבר הקפיטליזם שפגע קשות בארה"ב וסיומו עדיין לא נראה, מצריך ...
תמיכתה של ברה"מ בתוכנית החלוקה – חזון ומציאות
ד"ר אילן פפה מתעלם במאמרו "בועת ז’נבה: נוסחה ישנה בלבוש חדש" מתמיכתה של ברה"מ בתוכנית החלוקה של 1947, וצודק אלכס מסיס בתגובתו לכך. אבל לא מהסיבה כי בלעדי תמיכתה, מדינת ישראל לא היתה קמה, שהרי לא זה נושא המאמר – אלא יחסה של התנועה הציונית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. השאלה רלוונטית מבחינה אחרת והיא היחס בין "הצהרת גרומיקו" לתמיכתה הבלתי ...
סדר בדברים
נראה לי שהוויכוח בנושא הסכם ז’נבה מתקיים בעיקר בשאלת השפעתו על דעת הציבור ועל סיום הכיבוש. מאחר שההסכם אינו בין קובעי המדיניות וכנראה לא ייושם, השאלות הנ"ל נראות לי פחות חשובות. החשוב הוא לדון בעקרונות שהוא מייצג. ניתן למקם את העמדות בשאלת הסכסוך ביחס לתמיכה או ההתנגדות להסכם ז’נבה (אקדים ואומר שאני מחלק את העמדות על פי קטגוריות מייצגות ולא ...
ההתעלמות מהפליטים מאוסלו עד ז’נבה
לכאורה, מבחינת ההתנגדות לכיבוש יש לקבל בברכה את הסכם ז’נבה, יהיו תוצאותיו הסופיות והמעשיות אשר יהיו. כל סדק באחדות הלאומית סביב ממשלת שרון ו"המלחמה בטרור", הבנויה לכל רוחבה על ההנחה שאין עם מי לדבר, מקדם מטרה זו. ואכן נוצרה תחושה שכתוצאה מההסכם, מתחילה תזוזה בדעת הקהל בכיוון של תמיכה בעקרונות ההסכם או באופן כללי בחזרה למשא ומתן עם הפלסטינים.מנגד, מבלי ...
