מאמרים מאת עודד גולדרייך:
תקשורת שאינה מקשרת, שיח ללא שומעים, דמוקרטיה כקליפה ריקה
פרופסור גודי דין היא פעילת שמאל ומרצה לתיאוריה פוליטית במכללת סמית׳ שבצפון מדינת ניו-יורק. ספריה ומאמריה הרבים עוסקים באופן שבו המשטר הקפיטליסטי, בשלב הניאו-ליברלי, מעקר אפשרות לפעילות פוליטית. לדבריה, העיקור הזה מתממש בעשורים האחרונים על ידי ריקון השיח הציבורי מתכנים ממשיים, והפיכתו ל"מחזור של תקשורת" אשר בולע "תרומות שיח" תוך התמקדות בערכן המחזורי (ולא השימושי). ברשימה זאת אנסה לסקור כמה ...
על ספרו של דיוויד הארווי "קיצור תולדות הניאו-ליברליזם"
זהו ספרו הראשון של דיוויד הארווי אשר מופיע בעברית. הספר נכתב בשנת 2005 ותרגומו יצא לאור לפני כמה שבועות, בהוצאת מולד שזאת הזדמנות נאותה לברך על הקמתה. הספר עוסק בתקופה הנוכחית אשר נשלטת ע"י האידיאולוגיה והפוליטיקה הניאו-ליברלית, ומכונה לכן התקופה הניאו-ליברלית. בעוד שהאידיאולוגיה הניאו-ליברלית היא בעיקרה אוסף בלתי-קונסיסטנטי של רעיונות עמומים שמצטיינים ביכולת הפיתוי שלהם, הרי שהפוליטיקה הניאו-ליברלית היא פרויקט ...
על השמאל והנושא המזרחי
מאמר זה לא יתפרסם בעיתון הארץ. הוא לא יתפרסם, בין השאר, משום שאין בו השתלחות באף אחד מן הצדדים לעימות שבין חלקים ב"שמאל (האשכנזי)" לבין חלקים ב"שמאל המזרחי", אלא הבנה וסימפטיה לשניהם. השימוש שלי בכינוי "השמאל (האשכנזי)" מחייב הסבר. החברים בקבוצה החברתית הזו עשויים להתקומם על הכינוי, בטענה שגם השמאל הישראלי הוא אוניברסלי בעקרונותיו ובפעולותיו, ושחברים בו גם רבים שאינם אשכנזים. ...
החופש הוא תמיד החופש של מי שחושבים אחרת
דיווח ומחשבות על יום עיון לרגל השקת ספר מאמרים של רוזה לוקסמבורג השבוע נערך בתל-אביב יום עיון לרגל השקת ספר מאמרים של רוזה לוקסמבורג, שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד/קו אדום, ואורגן בשותפות עם הנציגות של קרן רוזה לוקסמבורג בישראל. את יום העיון פתחו ונעלו נציגים של קרן רוזה לוקסמבורג ושל מפלגת השמאל הגרמנית ("לינקה") העומדת מאחורי הקרן. הדוברים ציינו את שש שנות הפעילות ...
מחשבות על בגידת האליטות
היכן יימצא קצין המשטרה או האלוף בצה״ל שיתנזר מטוויית קשרים עם אלה שמנהלים כאן את העניינים? אחד שיראה את ייעודו בשליחות הציבורית שהוטלה עליו ולא בקרייריזם בוטה, כסף עתידי או שיפור מלאכותי של הדימוי התקשורתי? אחד שיזהה את מיקומו החברתי במעמד הביניים ולא ישאף להשתייך לשכבה דקיקה ואינטרסנטית? כנראה שאחד כזה לא ימצא בקרוב בצמרת. זהו קודקס ערכי שמוביל לשום ...
סקירת "הפוסטסקריפט הקומוניסטי" של בוריס גרויס: מחשבות פרדוקסליות על קומוניזם כשלטון דמוקרטי של פילוסופים
המסה הפילוסופית של בוריס גרויס פורסמה בגרמנית בשנת 2006, והופיעה השנה בעברית בהוצאת פיתום (תוך שימוש בכותרת "המספח הקומוניסטי" שנראית לי לא טובה – ז"א, אני רחוק מלהשתכנע מנימוקי העורכת המובאים בהקדמה למהדורה העברית). המסה מציגה שורה של פרספקטיבות, חלקן מפתיעות, על החברה וההיסטוריה המודרנית. הפרספקטיבות מעוגנות בהשקפת העולם המרקסיסטית, ויש בהן רעננות ויצירתיות רבה, אלא שקשה למצוא בהן מדריך למחשבה ...
מציאות, סכנה, תקווה וחובה
בשבועות האחרונים, תחת הרושם המדכא של המאורעות המלחמתיים המחרידים והאקלים החברתי החונק, מתגברות התהיות הכנות על אפשרות שינוי המציאות הפוליטית והחברתית. לדוגמא, בעיתון "הארץ" מתנהל כבר כשבועיים ויכוח על מאמרו של יוסי נחושתן ("השבט הפשיסטי אמר את דברו", 4.8.14), ואילו במפגש של סניף חד"ש ת"א (19.8.14) נשאל ח"כ דב חנין על מקורות האופטימיות שלו. נראה לי שיש מקום להרחיב את ...
על המוסד החברתי ששמו אקדמיה
במאמר קודם דנתי בשורשי העוינות הציבורית לאקדמיה. בהנחה שהתגברנו על העוינות הזאת, אני מבקש לדון במהותה של האקדמיה, מטרותיה ואופן תפקודה. העיקרים האלו הם רקע חיוני לדיון בחשיבות של האוטונומיה של האקדמיה לתפקודה, וכן לדיון על המכשולים הפנימיים והחיצוניים העומדים בדרכה של האקדמיה. אני מתייחס למהות של האקדמיה כאידיאה מנחה, שלעולם אינה מושגת במציאות, אבל מסמנת את החזון שלאורו האקדמיה ...
על אפשרות הצדקה הומניסטית לציונות; סקירת ספרו של חיים גנז "תיאוריה פוליטית לעם היהודי" / ב'
לחלק א' הגיע הזמן לדון באופן שבו מצדיקה הציונות השוויונית את האידיאולוגיה שלה, ובפרט לנוכח העובדה ההיסטורית של קיום עם פלסטיני שמולדתו היא אותה טריטוריה שהציונות מסמנת כמחוז חפצה. ההצדקה המדוברת צריכה להתיישב עם השקפת העולם ההומניסטית ולכן יש לפתוח בישוב עקרון ההגדרה העצמית של עמים עם ההשקפה ההומניסטית. ההצדקה המוצעת מסתמכת על האינטרסים של רוב בני האדם בזהותם הלאומית, אשר ...
על אפשרות הצדקה הומניסטית לציונות; סקירת הספר "תיאוריה פוליטית לעם היהודי" מאת חיים גנז / א'
ספרו המעמיק של חיים גנז עוסק באפשרות של מתן הצדקה מוסרית לציונות על בסיס השקפת עולם הומניסטית. ההדגשה שלי על התיבה "אפשרות" מכוונת להדגיש שאין מדובר בטענות על העדיפות המוסרית של הזהות ו/או התנועה הציונית על זהויות אישיות ותנועות חברתיות אחרות, וודאי שלא על הטענה שזהויות ו/או תנועות אחרות אינן אפשריות או שאינן מוסריות. מדובר בשאלה הקודמת לשאלת הבחירה בין ...
על ספרו של הארוויי "חידת הקפיטל ומשברי הקפיטאליזם" / חלק ב'
על פי הארווי המשבר הקפיטליסטי הקשור באופן ישיר לצבירת ההון על-ידי מעמד בעלי ההון הוא משבר של תת-ביקוש אשר מתפתח עקב התרוששות מעמד העובדים, שהוא הצד השני של ריכוז ההון והעושר בידי מעמד בעלי ההון. משבר זה הפוך בכיוונו למשבר "התכווצות הרווח", משום שמקורו בהחלשות מעמד העובדים והוא גם משתקף בירידת שכר. זה סוג המשבר שהתפתח בשנות השבעים המאוחרות, ו"נפתר" ...
על ספרו של הארווי "חידת הקפיטל ומשברי הקפיטאליזם" / חלק א'
פרופסור דיוויד הארוויי הוא הוגה מרקסיסטי מעמיק, אשר מלמד גיאוגרפיה פוליטית במרכז ללימודי מוסמכים של האוניברסיטה העירונית של ניו-יורק. הגותו, ספריו והרצאותיו מבוססות על קריאה אוהדת אך ביקורתית של הטקסטים של קארל מרקס, אשר מבחינה בין המתודה הכללית של מרקס לבין הניתוחים ההיסטוריים שלו, גם במקרים הרבים בהם השניים שזורים זה בזה במקור. ההפרדה הזאת והדבקות בעקרונות היסוד הביקורתיים (של ...
על ספרו של דיוויד הארווי "ערים מורדות: מן הזכות לעיר למהפכה עירונית" / חלק ב'
הזיהוי של העיר כאתר בו נעשה חלק מרכזי של תהליך היצור – שהוא היצור של החיים החברתיים והתרבותיים – מצביע עליה כעל אתר של התנגדות אפשרית ומהפכה. אין צורך להיכנס לוויכוח על החשיבות היחסית של יצור תעשייתי ("תעשיה") והשעתוק החברתי ("שירותים" ו"תרבות") – שניהם חשובים ואין להזניח אף אחד בהם בניתוח היסטורי של החברה בת-ימינו. יתר על כך, יש חפיפה ...
על ספרו של דיוויד הארווי "ערים מורדות: מן הזכות לעיר למהפכה עירונית" / חלק א'
פרופסור דיוויד הארווי הוא הוגה מרקסיסטי מעמיק, אשר מלמד גיאוגרפיה פוליטית במרכז ללימודי מוסמכים של האוניברסיטה העירונית של ניו-יורק. הגותו, ספריו והרצאותיו מבוססות על קריאה אוהדת אך ביקורתית של הטקסטים של קארל מרקס, אשר מבחינה בין המתודה הכללית של מרכס לבין הניתוחים ההיסטוריים שלו - גם במקרים הרבים בהם השניים שזורים זה בזה. ההפרדה הזאת והדבקות בעקרונות היסוד הביקורתיים (של ...
על הפולמוס סביב פסק הדין במשפט אלעוקבי
בשבוע האחרון נערך ב"רשת מדעי החברה בישראל" דיון די סוער בפסק הדין של אלעוקבי (ר' מאמריהם של ת'אבת אבו-ראס שפורסם בגדה השמאלית ב-12 באפריל ואחמד אמארה שפורסם ב-16 באפריל). הדיון נפתח בתהייה משונה על הפער בין עדויות של שני עדים מומחים (כאילו אין זה הכלל בבתי המשפט) ובניסיון מגושם להשתמש בפסק הדין להכרעה סופית של שאלות היסטוריות ומוסריות. הדיון שהתפתח ...
על המערכה להגנת האקדמיה הציבורית באנגליה
הגורמים המקדמים את הפרטת ההשכלה הגבוהה אוהבים לציין תקדימים בין-לאומיים ליוזמתם, אך הם נוטים שלא לדווח על ההתנגדות הרחבה והמנומקת לרפורמות אלו. להלן דיווח קצר על ההתנגדות באנגליה לתוכנית ממשלתית לרפורמה (נוספת) במערכת ההשכלה הגבוהה. הפגנה בבריטניה לפני כחודש. בשלט: לא לקיצוצים בחינוך! לא לשכר לימוד! כמקובל בעידן הנוכחי (של הניאו-ליברליזם שניתן לאפיינו כגרסת "1984" של הליברליזם הקלאסי), התוכנית הממשלתית מתהדרת בכותרת "שמים ...
על ההתקפה נגד המחלקה לפוליטיקה וממשל באונ' בן-גוריון
באחרונה פורסם דו"ח הערכת האיכות ביחס למחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. המקרה מדגים, שוב, שהבעייתיות העקרונית שבבסיס ועדות ההערכה עלולה להיתרגם לסכנה ממשית. לדעתי הרעיון שאפשר וצריך לבצע הערכות תקופתיות של מחלקות אקדמיות על ידי גופים שמחוץ למחלקות ולכפות את מסקנותיהן על המחלקות הוא שגוי ומזה שנים אני טוען כך. כמו כן, ביצוע ההערכות על ידי גופים שמחוץ למוסד ...
ששים שניות על מצב הכלכלה
דוברי הממשלה חוזרים על הטענה שהכלכלה במצב טוב. האומנם? הכלכלה היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לבני האדם לצורך קיומם ורווחתם. לפיכך, כלכלה טובה מייצגת מצב בו האמצעים החומריים הנ"ל מצויים ברשות רוב מכריע של הציבור (אם לא כולו), והם מאפשרים לו קיום נאות ורווחה. מפגינים בשכונת התקווה, השבוע (אקטיבסטילס) הציר המשותף למחאה העממית השוטפת את החברה האזרחית בישראל ...
גלימת הצבעים החדשה של הניאו-ליברליזם
סקירת ספרו של ערן פישר: קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית (רסלינג) תפקיד הטכנולוגיה כגורם ו/או מאפשר של תמורות מהפכניות בהתפתחות ההיסטורית הוא בין המושכלות הבסיסיות של חקר החברה האנושית, ובפרט בעידן הקפיטליסטי. במחקר כזה, הטכנולוגיה נתפשת בדרך כלל כמכשיר מציאותי (חומרי, מטריאלי) אשר פועל (או מופעל) בעולם העצמים. תפיסה מטריאלית טהורה זאת מקובלת גם ברוב התיאוריה המרקסיסטית אשר מדגישה את התפתחות הטכנולוגיה ...
