מאת דוד לסרי
לא קיימת "זכות האדם לנהל את זמנו", אך נדמה לפעמים שפגיעה כזו שוללת מהאדם רכיב חשוב בזהות האישית ומפשיטה אותו מהאפשרות לבחור את דרכו במסגרת המוגבלת של הזמן הניתן לנו על פני האדמה.

מאת גדעון עשת
סולידריות מקצועית חיונית לשמירת זכויות עובדים ואתיקה, ואיגודים מקצועיים הם כלי חיוני לחלוקת ההכנסה בין ההון לעבודה. לנדס, אפשר להבין, הוא בצד ההון. ואם תהיה לעבודה תמורה הוגנת – הרווח יקטן. חמור מאוד.

מאת אורי וולטמן
אין בתכנית הכנס כל ייצוג למורות ולמורים. כן כן, אפילו לא דובר אחד או דוברת אחת! זאת למרות שמורות ומורים הם אלה העוסקים במלאכת ההוראה והחינוך בפועל, על בסיס יומיומי, ולכן התובנות שלהם, הדעות שלהם, והמחשבות שלהם – בוודאי רלוונטיות הרבה יותר מאשר עמדתו של עיתונאי או סמנכ"ל כזה או אחר.

אבשלום קווה
אחד הבולטים בקרב השתויים והמרקדים הוא האל הכנעני בעל האמור, על פי המיתולוגיה של השבט, להישלח לכלא בהוראת ים. הוא שיכור לגמרי, מכנסי הג'ינס שלו מחוררים לחלוטין וחולצתו ספוגה זיעה ים-תיכונית. ולתוך החינגה ניקרה במקרה לגמרי אדוני צבאות שחזר משוק רמלה-לוד בו הוא מחזיק באסטה.

מאת נוגה דגן בוזגלו, אתי קונור-אטיאס ואריאן אופיר
רוב הנשים העובדות בגיל שמעל 60 עושות זאת בלית ברירה, כיוון שסביר להניח שאין להן הכנסה מפנסיה או שהכנסתן מפנסיה נמוכה מאוד ואזי עליהן להסתמך בעיקר על קצבת הזקנה. הממצאים של מרכז אדוה תומכים, אם כך, בהגדלת קצבת הזקנה ובו בזמן באי-דחיית גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה.

מאת עדנה גורני
החשיבה האקו-פמיניסטית (שילוב בין אקולוגיה ופמיניזם) הוסיפה למורכבות בכך שהיא חשפה את יחסי הכוח הקיימים בין תרבות לטבע וגם בין מתיישבים לילידים. חשיבה זו מבקרת את המבנה הדואלי-היררכי שמאפיין את החשיבה המערבית.

מאת חיים ברעם
כאשר קורה משהו באמת מחפיר בשטח הפלילי בארץ, קמה בקרב האזרחים זעקה גדולה. יש בזה משהו מלבב: צקצוקי הלשון משמשים בערבוביה בהרמוניה מסוימת, חילוקי הדעות נעלמים לרגע, וכולנו בסירה אחת.

מאת חיים ברעם
בדרכו הפתלתלה והערמומית הצליח שר החוץ אביגדור ליברמן להטביע את התקשורת בערפל עמוק, לעתים מר וצורב בעיניים, לעתים מתקתק ומקהה חושים. ליברמן נחשב לאיש חידתי והוא באמת כזה. אבל ליברמן הוא איש נבון וקר רוח, שמחפש לעצמו נישה מתאימה כדי להתבצר מול חברה עוינת מבחינתו, ולנסות לחפש לעצמו מקום תחת השמש.

מאת חיים ברעם
את הפשרה  הגדולה הוא עשה בנושאי פנים: בתמורה לרפורמות אזרחיות רדיקליות, שאיש לא חלם עליהן ברצינות לפני שחרורו, הפקיר מנדלה את כל התשתית הכלכלית. מנקודת ראות סוציאליסטית ניתן לומר, שמנדלה לא חולל מהפכה מבנית בכלכלה, ומכאן  הפופולאריות שלו גם בחוגים השליטים בעולם הרכושני.

מאת נריה ביאלה
לפני יומיים גמרתי לקרוא את הספר "The General's Son – Journey of an Israeli in Palestine" של מיקו פלד, צעיר בניו של האלוף מתי פלד ז"ל (1923-1995). הספר מתאר את התהפכות הלב ההדרגתית גם של הבן גם של האב, כל אחד בנפרד.

מאת חיים ברעם
האם מפלתו המדינית של נתניהו מבטיחה טובות ל"שמאל"? זוהי השערה מופרכת. ניצחונו של יצחק בוז'י הרצוג בבחירות למנהיגות מפלגת העבודה מחזק את המרכז הלאומני, ויש לו אופי של אפיזודה נחמדה ולא של הכרעה גורלית.