מאת חיים ברעם

בקצה אולם התפילה של הקרלינאים ישב תמיד איש, שנראה זקן מאוד בזכות זקנו הלבן העבות והקמטים הרבים על פניו. הוא לא היה רב ולא גבאי, אלא רק מתפלל מן השורה, אבל הצטייר בעינינו כדמות של קדוש.